רשות המסים
צילום: רשות המסים

163 מיליון שקל מענקי עבודה שולמו ל-117 אלף זכאים

רשות המסים שילמה היום את הפעימה הראשונה מתוך 4 פעימות לזכאי מענק עבודה לשנת 2022
נחמן שפירא |

רשות המסים שילמה היום  את הפעימה הראשונה של מענק עבודה מתוך 4 פעימות עבור שנת 2022, ל-117 אלף זכאים, שכירים ועצמאים, שהגישו בקשות עד ל-30 ביוני 2023.

הסכום הכולל ששולם עומד על כ-163 מיליון שקל והוא כולל את תוספת המענק בשיעור של 40% שנקבעה במסגרת התוכנית להתמודדות עם יוקר המחיה שאושרה בחקיקה במאי 2022.

ברשות המסים מסבירים כי בקשות למענק עבודה עבור שנת 2022 ניתן להגיש באופן מקוון באמצעות אתר רשות המסים עד לסוף שנת 2024 או באמצעות הדואר עד לסוף שנת 2023. הגשת הבקשה למענק היא פשוטה וקלה.

במסגרת התכנית שאושרה בחקיקה במאי 2022 נקבע גם כי עבור שנת 2022 בלבד, זכאים למענק שכירים שהכנסתם התקבלה ממעסיק שהוא קרוב משפחה בגין תקופת עבודתם אצל הקרוב, בשיעור של 40% מגובה המענק שלו היו זכאים לו הועסקו על ידי מעסיק שאינו קרוב משפחה.

מענק עבודה משולם על ידי הרשות ישירות לחשבונות הבנק של הזכאים העומדים בתנאים הקבועים בחוק, ומטרתו לשפר את מצבם הכלכלי של העובדים ברמות השכר הנמוכות, לצמצם פערים כלכליים-חברתיים ולהוות תמריץ להשתלבותם בשוק העבודה.

למענק זכאים שכירים ועצמאיים מגיל 21 ומעלה שהם הורים לילדים או מגיל 55 ומעלה גם ללא ילדים. עבור שנת 2022 משולם המענק, בכפוף לעמידה בתנאי החוק ובהתאם לקריטריונים, למי, שבין השאר, הכנסתם החודשית הממוצעת עולה על 1,380 שקל ומגיעה עד 12,480 שקל. סכום המענק המקסימלי עומד על   13,104 שקל (כולל תוספת המענק בשיעור 40%) והמענק הממוצע עומד על כ 5,500 שקל.

מה זה מענק עבודה בכלל ולמה צריך אותו?

 

במסגרת תוכנית מענק עבודה שנקראת גם מענק הכנסה או מס הכנסה שלילי, רשות המסים מעניקה עד 4 אלף שקל בממוצע בשנה לעובדים שכירים, עצמאים, עוזרות בית ומטפלות שהיו להם הכנסות נמוכות.

קיראו עוד ב"בארץ"

גובה המענק נקבע לפי ההכנסה הממוצעת לחודש באותה שנת מס ומהכנסות נוספות של העובדים ובני זוגם. 

הזכאות למענק נקבעת בהתאם לגובה ההכנסות שהיו באותה שנת מס. לפי הנתונים של רשות המסים אלו האנשים שזכאים למענק עבודה לשנת 2022: בני 21 ומעלה שהם הורים לילד אחד או שניים, וכאשר מחלקים את כל הכנסותיהם במספר חודשי עבודתם בפועל התוצאה המתקבלת גבוהה מ-2,240 שקל ונמוכה מ-6,750 שקל.

מקרה נוסף בו ישנה זכאות הוא בני 21 ומעלה שהם הורים ל-3 ילדים או יותר, ושהסכום המתקבל בחלוקת ההכנסות לחודשי העבודה הוא מ-2,240 שקל ונמוך מ-7,400 שקל. מקרה נוסף בו ישנה זכאות הוא להורים יחידים בני 21 ומעלה עם ילד אחד או שניים ובחלוקת ההכנסות לחודשי העבודה בפועל התוצאה גבוהה מ-1,380 שקל ונמוכה מ-10,230 שקל.

עוד מקרים בהם יש זכאות: הורים יחידים בני 21 ומעלה עם 3 ילדים ומעלה והתוצאה במבחן של חלוקת הכנסות לפי חודשי עבודה גבוה מ-1,380 שקל ונמוך מ-12,480 שקל.

בני 55 ומעלה, שתוצאת מבחן ההכנסה הוא  גבוה מ-2,240 שקל ונמוך מ-6,750 שקל. נשים בנות 62-60 בשנת 2022 עם תוצאה של מבחן ההכנסה שגבוה מ-840 שקל ונמוך מ-8,160 שקל.

כמו כן, עובדים עם מוגבלות בני 21 ומעלה שנקבע להם שכר מינימום מותאם,   טווח ההכנסה המזכה במענק מחושב ביחס לאחוזי שכר המינימום המותאם  להם.

למענק מוגדל בשיעור 150% זכאים: עובדות שהן אימהות לילד אחד או יותר. עובדים שהם הורים לילד אחד או יותר שנמצאים אצלם ותלויים בהם כלכלית, והם חיים בנפרד מההורה השני וללא בני זוג ידועים בציבור.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).