טעמן תרכוש את טחינה הנסיך שנקלעה לכינוס נכסים בתמורה ל-11 מיליון שקל
טעמן תרכוש את טחינת הנסיך תמורת 11 מיליון שקל - חמישה חודשים לאחר שנקלעה לחובות של 143 מיליון שקל, אישר היום בית המשפט המחוזי את מכירת טחינה הנסיך לחברת טעמן תמורת 11 מיליון שקלים. בית המשפט: "לאחר שבחנתי את הדברים לעומקם, נתתי דעתי לטענות הצדדים ולסיכויים ולסיכונים הטמונים בכל חלופה, באתי לכלל מסקנה כי יש לאשר את הצעת ההסדר של טעמן"
בית המשפט המחוזי בנצרת אישר את מכירת טחינה הנסיך לחברת טעמן שיווק מזון תמורת 11 מיליון שקלים. בדיון שהתקיים היום באולמו של שופט בית המשפט המחוז בנצרת, אסף זגורי, ביקשו מנהל ההסדר, עו"ד ליאור מזור וכונסי הנכסים מטעם הבנקים, עו"ד ישראל בכר ועו"ד רון חכים, מבית המשפט להורות על מכירת הפעילות לטעמן. בעלי המניות של המפעל הפעילו מכבש לחצים כדי שהחברה תימכר לענאן שמשום, ובהמשך לאחר פרישתו מהמרוץ, התנגדו לעסקת המכירה לטעמן. במהלך הדיון שנערך היום, הסירו בעלי המניות את התנגדותם ותמכו בהצעת טעמן כמו גם עובדי החברה, המיוצגים על ידי עוה"ד ליזה חדש. יממה לפני הדיון המכריע, הגישה חברת סוגת הצעה מטעמה לרכוש את המפעל, אך בית המשפט לא קיבל את בקשתה, ובכך נסללה הדרך למכירת המפעל לטעמן.
מעל ל-10 מציעים פוטנציאליים, חלקם גופים ידועים במשק, התעניינו ברכישה או השקעה בחברת הנסיך מפעל לייצור טחינה, ציינו בעלי התפקיד. "בהליך המכירה נרשמה התעניינות לא מבוטלת בחברות ובפעילותן". לקו הסיום הגיעו החברות טעמן וסוגת. המחלוקת שהובאה היום לפני השופט זגורי, נגעה לשאלה האם לאשר את הצעת ההסדר של המנהלים, או שמא לשקול עריכת התמחרות נוספת בין טעמן לבין סוגת.
השופט זגורי קיבל את הצעת ההסדר של מנהל ההסדר, עו"ד ליאור מזור וכונסי הנכסים, עו"ד ישראל בכר ועו"ד רון חכים וציין כי "לאחר שבחנתי הדברים לעומקם, נתתי דעתי לטענות הצדדים ולסיכויים ולסיכונים הטמונים בכל חלופה, באתי לכלל מסקנה כי יש לאשר את הצעת ההסדר של טעמן. השופט נימק את החלטתו, "בניגוד לסוגת, הצעת טעמן הוגשה במועד שנקבע על ידי מנהל ההסדר יחד עם ערבות בנקאית. הצעת סוגת הוגשה ללא ערבות בנקאית, באיחור רב ולאחר המועד בו נערכה ההתמחרות ובניגוד לתנאים שנקבעו על ידי מנהל ההסדר וללא הגשת בקשה מתאימה להארכת המועד".
- הסלמונלה הגיעה ל'מדד סנטו': כיצד פועלים המותגים הנפגעים ברשת החברתית?
- שר הבריאות: "יוניליוור לא הפרה נוהל ולכן לא ינקטו נגדה סנקציות"; בטחינה הנסיך ידעו והתעלמו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לעובדי החברה ציין השופט כי "טעמן הציעה והתחייבה להמשיך ולהעסיק את כל עובדי מפעלי טחינה הנסיך למשך 12 חודשים נוספים בעוד שסוגת הסכימה להתחייב להעסיק רק 90% מהם...יש לזכור כי מדובר במפעל באזור פריפריאלי (עילבון) בו קיימת מצוקה תעסוקתית וגורלות של משפחות לא מעטות תלויות בהמשך פעילותו".
השופט התייחס למקרקעין של המפעל, "טעמן התחייבה להמשיך ולשכור את נכסי המקרקעין בהם מצוי המפעל הנוכחי של מפעלי טחינה הנסיך, על פני תקופה כוללת של 20 שנים ובפרקי זמן של 4 שנים בכל פעם, בעוד שסוגת התחייבה לפרקי זמן של שנתיים עם אופציה להארכת של שנתיים והדבר העלה חשש לעניין ארעיות ההתחייבות להמשיך פעילות
מפעלי הטחינה במקום הימצאם (עיילבון) ואותתה על אפשרות של חיסול פעילות המפעל בעתיד הלא רחוק ו/או לכל הפחות העתקתו למקום אחר".
השופט אף נתן דעתו גם לשיקולי התחרות בשוק המזון והוסיף כי "אך מעבר לכל אלה, מרחף מעל עסקת סוגת שיקול נוסף שלטעמי מכריע את הכף לעבר אישור הצעת ההסדר עם טעמן והוא החשש שסוגת שהיא בגדר מונופולין לפי ההגדרה של החור לאיסור תחרות, לא תקבל את אישור הרשות לתחרות לבצע את העסקה ובמצב שכזה ככל שטעמן לא תסכים להמתין או לשוב ולנסות לרכוש את מפעלי טחינת הנסיך, המשמעות היא שהחברות ייקלעו לפירוק".
- יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
- בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
לאור כל האמור, כתב השופט, "אני מאשר בזה את ההסדר המשופר של טעמן לרכישת הפעילות העסקית של חברות מפעלי הטחינה – הנסיך ומאשר אותו".
כזכור, בחודש דצמבר האחרון, בעלי התפקיד שאמונים על גיבוש הסדר הנושים של חברות שמייצרות את טחינת הנסיך חידשו את הייצור במפעל, כנגד הזמנות בשווי מיליוני דולרים שהתקבלו מלקוחות בחו"ל. במקביל, הודיעו בעלי התפקיד לבית המשפט כי קיימים מתעניינים ברכישת פעילות המפעל והמקרקעין בהיקף 6,500 מ"ר עליו הוא ממוקם. "נרשמה התעניינות לא מבוטלת בממכר, לרבות מצד מספר גורמים בעלי איתנות פיננסית מוכחת, ניסיון וידע בשוק ייצור ושיווק מוצרי מזון", הודיעו לבית-המשפט. בעלי התפקיד מונו בעקבות בקשה לעיכוב הליכים שהגישה טחינת הנסיך בחודש אוקטובר האחרון, לאחר שנקלעה לחובות של כ-143 מיליון שקל.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
