נמרוד סופרין 2
צילום: נמרוד
כסף ואני

בן 29. חבר טוב רוצה להיות שף - קורס של 30 אלף ש' ועבודה שעשה בגיל 17

ללכת על הקורס היקר כי זה עושה לו טוב או להמשיך בעבודה שהיא לא החלום שלו, אבל מפרנסת אותו?
נמרוד סופרין | (7)
נושאים בכתבה קורס

ביום חמישי שעבר הלכתי עם חבר טוב שלי ל״בישולים״. אנחנו בני עשרים ותשע ומסתבר שלמרות כל הקלישאות, זה טיפל׳ה מאוחר. לא מדי, אבל מאוחר. מספיק מאוחר בשביל לא לקבל מימון מההורים ולא מלגה מהמקום ולא כספים של השתחררות מהצבא.

הוא עובד כראש צוות ׳דאטה אנליסט׳ בחברה שמתעסקת בהוצאת ושליחת נתונים בכדורגל כבר שבע או שמונה שנים. כלומר, זה לא שהוא ראש צוות כבר שבע או שמונה שנים, בשנים הראשונות הוא היה עושה תפקיד של אוסף נתונים פשוט עד שקידמו אותו.

בהתחלה העבודה הזאת הייתה לו מושלמת בעיקר בגלל שהיא הייתה תלויה בהספקים ולא בשעות. אז הוא היה מגיע למשרד, עושה במשך שלוש שעות את מה שלאחרים היה לוקח שש או שבע שעות והולך הביתה. היה לו את כל הזמן שבעולם ועם משכורת של משרה מלאה. של הייטק. החלום שלו מאז ומעולם היה להיות במטבח, אבל אחרי אפיזודה קצרה אי שם בגיל שבע עשרה כשהוא עבד בשתי מסעדות איטלקיות ובמסעדה יפנית אחת, הוא ירד מזה. את הזמן הפנוי מהעבודה הוא ניצל ללימודים. בהתחלה תואר בפסיכולוגיה וכשהבין שלא זה הכיוון עשה קורס של שנה בג׳ון ברייס, מתוך מחשבה שהוא כבר מושקע בעולם הזה ודי טוב עם מספרים, והשנים בחברה יספקו לו ניסיון רטרואקטיבי בתחום. אבל מסתבר שחלומות לא מפסיקים לגרד אף פעם, אלא רק נרגעים לתקופות.

אז ביום חמישי שעבר הלכנו ביחד ל״בישולים״. את המחיר למסלול ידענו מראש. שלושים אלף שקל לחצי שנה. משהו כזה. לפני שהלכנו החבר ניסה להסביר לי שזה מחיר של תואר, רק שאתה לא יוצא עם תואר. ולא רק זה, כשאתה בן עשרים ותשע כבר היית אמור לעשות תואר, בטח מבחינת ההורים או עצמך. כאילו, אתה מגיע לגיל הזה שאתה כבר עצמאי לגמרי, חי בקושי על משחק סכום אפס עם הבנק, עובד כמו חמור כדי לחיות כמו בן אדם, אז עוד להשקיע בעצמך? אמרתי לו שאני מבין אותו, אבל שלפחות נלך לראות במה מדובר. שלפחות נשמע ונראה ונחווה את המקום, ושגם אם לא, שידע שלפחות הוא יודע מה הוא מפסיד.

אז התיישבנו עם אחד המנהלים שם, כנראה זה שאחראי על הצגת ומכירת התכנית והתחלנו לדבר. בהתחלה שיחת חולין על מי אנחנו ומה אנחנו עושים שם ואז על כל מיני מסעדות בארץ ובעולם עד שלבסוף הוא הניח בפנינו ברושורים עם כל מיני מסלולים אפשריים והתכנים שלומדים בכל אחד מהם.

הוא הסביר לנו מה עושים בכל מפגש, דיבר איתנו על שיטות בישול שונות, שיטות חיתוך, שיטות צריבה, על עבודה עם דגים, עם בשר, עם ירקות, עם פירות, עם מאפים. הוא דיבר על המרצים הנהדרים שיש להם והתגאה בזה שבסוף כל מסלול יש שיתוף פעולה עם המסעדות הכי נחשבות בתל אביב.איך שהוא אמר את זה ראיתי את חבר שלי מתקפל קצת בתוך עצמו, כנראה לנוכח המחשבה שבהנחה והוא ילך על זה, כשהוא יסיים, הוא יחזור בדיוק לאותו המקום שהוא היה בו לפני שתים עשרה שנה בגיל שבע עשרה. וזו באמת שאלה, אם אתה לומד בשביל באמת ללמוד או בשביל לצאת עם משהו? הרי בסוף, כל החב׳רה הצעירים שלומדים פה ומסיימים הולכים לעבוד במסעדות ומתחילים מלמטה כמו כולם.

זה לא איזה בונוס מיוחד אם למדת אוכל. זה כמעט הכרחי. זה מצופה. המנהל המשיך והסביר לנו שהוא יודע שהמחיר די גבוה, אבל שנאמין לו שהוא לא יוצא עם רווח גדול מזה. ושהם עובדים רק עם הדה בסט של הדה בסט. בהכול. אם זה חומרי גלם, אם זה הסכינים, אם זה התנורים המיוחדים או האינדוקציה המטורפת ושלא נדבר על המרצים או על כמה עולה להם שכירות ולהפעיל את המקום, ואז הוא המשיך ואמר את מה שכנראה הוא אומר לכל מי שהוא רואה שמתנדנד, את משפט סגירת המכירה שלו וזה שאנשים באים לכאן מהלב, לא מהראש. וזה לא שהוא לא צודק, כי אתה באמת לא יוצא מכאן עם איזה תואר או עם הבטחה לשום דבר, אפילו לא עם ניסיון. אתה יוצא מכאן עם ידע. זה הכל. ואז אתה צריך להתחיל מאפס עם זה מה שאתה בוחר לעשות.

קיראו עוד ב"בארץ"

בגיל עשרים ואחת זה נראה שמיימי, זה בדיוק מה שאתה צריך ורוצה, או אפילו בגיל ארבעים שאתה כבר מיושב ויודע שזה נטו לפאן שלך, אבל בגיל עשרים ותשע אתה כבר הרבה יותר מחושב, הרבה יותר בראש, וכל שינוי קטן כרוך ברעידת אדמה פנימית. אמרנו לו תודה והחבר שלי אמר שהוא יחזיר לו תשובה בהמשך. יצאנו מהבניין והתחלנו ללכת.

הבנתי את ההתלבטות שלו. ברור. אין פתרון קסמים. בשביל שלושים אלף שקל עכשיו הוא צריך לקחת הלוואה. אין שאלה. אבל תראה מה קורה סביבך, אמרתי לו, זה לא שבלי ההוצאה הזאת אתה תגיע לאן שהוא או שתקנה משהו בעשור הקרוב, אנחנו גם ככה חיים בתקופה של משחק סכום אפס, גם ככה הכל יקר ואי אפשר לחסוך, אז לפחות תעשה את הדברים שאתה רוצה בדרך.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מר בחור 21/02/2023 09:53
    הגב לתגובה זו
    עובדים עליכם, זה הכל. אגב, אפשר ללמוד דרך יוטוב איך לצרוב ואיך לחתוך...
  • 6.
    פער ציפיות 20/02/2023 11:31
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי את הקונספט, מכללה פרטית היא עסק לגיטימי שצריך גם להתפרנס בעולם קשה. אף אחד לא מבטיח לך כלום (לי הבטיחו בצבא, שאם אני אסיים תואר בהנדסה בטכניון אני אעבוד במקצוע, בפועל שלחו אותי לנהוג בטנק בלבנון, ללא כל הכשרה
  • 5.
    איש חכם 18/02/2023 22:36
    הגב לתגובה זו
    בדיוק כאלו. בלי תשובה. מושלם. תודה
  • 4.
    מה נסגר? 18/02/2023 21:17
    הגב לתגובה זו
    אם חבר שלך עובד כבר כמה שנים במשרה עם משכורת של הייטק ואין לו ילדים, אם הוא לא הצליח לחסוך 30 אלף שקל הוא זה שלא בסדר פה.
  • 3.
    לפיד 18/02/2023 20:47
    הגב לתגובה זו
    למה לחלל שבת?!
  • 2.
    לרון 18/02/2023 17:42
    הגב לתגובה זו
    המשך להתלבט,ולכתוב! התלבטויות מעצימות כתיבה וכתיבה משככת מעט מעוצמתן
  • 1.
    סווינגר 18/02/2023 14:26
    הגב לתגובה זו
    התזרים מזומנים מהעבודה מהוון בהשקעות סווינג. להחליף מקצוע לא יעשה אותי מבסוט יותר, אבל המטרה מקדשת את האמצעים. אני סובל את העבודה בשביל התזרים החודשי. ברגע שאגיע למצב בו התיק גדול מספיק, עם קרן מחייה מספקת בעו"ש/קרן כספית (נכון לריבית היום), אצמצם את התזרים מהעבודה בחצי (חצי משרה, רק בשביל ההפקדה לפנסיה/פיצויים כתשואה לגיל השלישי). התכנית הנ"ל לרוב לא מתאימה לנשואים/עם ילדים. התזרים שלי ברובו מהוון כל חודש, בזכות הגמישות הכלכלית.
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.