עזה
צילום: דובר צהל

אלה הפיצויים בעקבות מבצע עלות השחר; אלו כללים מוזרים קבעה הוועדה?

הפיצוי על היעדרות מעבודה יעמוד על 460 שקל; הפיצוי יינתן לישובים עד 40 ק"מ מהגבול; גם עסקים יהיו זכאים לפיצוי - מתחילת המגבלות ועד 48 שעות לאחר סיום המבצע; הוועדה קיבלה מספר החלטות תמוהות: פיצוי להורים לילדים שנשארו בבית, למרות שזה החופש הגדול, והגדלת הפיצוי בגלל העלייה בשכר הממוצע במשק
נתנאל אריאל | (2)

מבצע 'עלות השחר' הסתיים, אבל איזה פיצוי תתן המדינה לאנשים שנאלצו להישאר בבתיהם ולא היו יכולים ללכת לעבוד באותו זמן? ועדת הכספים אישרה היום להגדיל את השכר היומי לפיצויים כך שיעמוד על 460 שקל ליום עבודה לעובד. הפיצוי יינתן על הימים ה-2 ועד ה-9 באוגוסט, ימי המבצע למי שנאלץ להיעדר מהעבודה ומתגורר עד 40 ק"מ מהגבול עם רצועת עזה. אפשר יהיה להגיש את התביעות החל מה-8 בספטמבר.

על פי החלטת הוועדה, 2 הורים לילדים בישובים המרוחקים עד 7 קילומטר מהגדר יהיו זכאים לפיצוי בגין היעדרות מעבודתם. לעניין עסקים בישובים שהיו תחת הגבלות תנועה, האריכה הוועדה את תקופת הזכאות וקבעה כי אלה יהיו זכאים לפיצוי עם תחילת המגבלות ו-48 שעות לאחר סיום המבצע. הפיצוי במקרה הזה כפוף לכך שמדובר בהורים לילד עד גיל 14 שלומד בישוב במוסד שנסגר בהוראת פיקוד העורף - גם אם המוסד היה סגור מכורח החופש הגדול (מה? מה ההיגיון בכך? זה הרי חופש ממילא).

בהתחשב במספר המצומצם יחסית של ימי הלחימה, תוכנן בהתחלה לתת פיצוי בגובה 430 שקל, אבל כיוון שמדובר במספר ימי מבצע מעטים, וכן כיוון שהשכר הממוצע במשק עלה ב-4.2% (אוקי, מה הקשר?) החליטו חברי הוועדה להעלות את הפיצוי ל460 שקל ליום.

ומה לגבי תושבים בישובים מרוחקים יותר מהגבול?

לגבי תושבי ישובים במרחק של 7 עד 40 קילומטר, הפיצוי יינתן עבור הורה אחד שנעדר מהעבודה, ויש לו ילד מתחת לגיל 14, אשר לומד במוסד שנסגר בהוראת פיקוד העורף, גם אם זה היה סגור מכורח החופשה (כאמור, מה ההיגיון לפצות אנשים שממילא היו בחופש בבית?).

בנוסף, יהיו זכאים לפיצוי גם עובדי מוסד חינוך שנסגר בשל המצב, עובדים שנעדרו עקב איסור התקהלות או אדם עם מוגבלות שהמוגבלות מנעה ממנו להגיע למקום העבודה בשל המצב. 

לצד מסלול זה, הנחשב למסלול ירוק, זכאים תושבי ישובים במרחק של עד 7 קילומטר, לפנות לפיצוי במסלול האדום.

יצוין כי על אישור התקנות הוטלה רביזיה (כלומר יתקיים דיון מחדש) לאחר שצה"ל ומשרד הביטחון יעבירו את רשימת הישובים הזכאים.

ומה לגבי אוכל שהתקלקל באולמות ומסעדות?

נקבע פיצוי על חומרי גלם שהתקלקלו, בעסקים כמו אולמות, בתי אוכל, בתי מלון, שעובדים בד"כ גם בסופי שבוע ונגרם להם נזק כתוצאה מהסגירה בשישי אחה"צ. הם יוכלו לקבל פיצוי נוסף עבור חומרי הגלם שהתקלקלו, כאשר גובה הפיצוי יהיה בגובה 20% מהפיצוי שניתן לעסק בגין היעדרות עובדים, (כתוספת לפיצוי בגין שכר העובדים).

יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר העלה את התקנות לאישור בכפוף לרביזיה: "ניסינו להגדיר את הישובים בהם התנועה הוגבלה ב-2 עד 5 לאוגוסט, לצערי עוד לא קיבלנו את הרשימה הזו מצה"ל, אשר הוא מוסמך לתת אותה. החלטנו להצביע על התקנות, עם כל התיקונים שהכנסנו, אבל נבקש מצה"ל לשלוח לנו את רשימת הישובים שהתנועה הוגבלה אליהם בתקופה הזו, נגיש רביזיה וברגע שהרשימה תגיע והכנסת תחזור מהחופשה, נפתח את הרביזיה, צריך עוד כמה תיקונים טכניים ונצביע על התקנות". 

קיראו עוד ב"בארץ"

ח"כ נירה שפק: "אני שמחה שכל הדרישות שהיו לנו, להרחיב לטובת הישובים שנפגעו, התקיימו. הסעיף הכי מהותי נשאר פתוח, כי לא עשינו את כל העבודה בשביל 2 ישובים, לכן אנחנו מגישים את הרביזיה ודורשים ממשרד הביטחון להשלים את זה. אני מבקשת ממשרד הביטחון שכל הישובים שבסמיכות למחסומים, צמודי – סמוכי גדר ב-0-4 יוכנסו למסמך ואני מתכוונת לוודא את זה".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אזרח בעוטף 17/08/2022 07:28
    הגב לתגובה זו
    הכבישים סגורים, עומס נוראי, מצב מלחמה ואתה חייב ילד בשביל לקבל פיצוי על זה שלא הלכת לעבודה כי אתה פשוט לא יכול?
  • 1.
    לפני בחירות הכל אפשרי . (ל"ת)
    כ.ד 17/08/2022 06:42
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

תיירות במרוקו קרדיט: גרוקתיירות במרוקו קרדיט: גרוק

בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות

התעופה הישראלית מתאוששת עם חזרה הדרגתית לשמיים, יעדים חדשים-ישנים ותחרות שאט אט חוזרת בענף - תמונת מצב


הדס ברטל |

ענף התעופה הישראלי עובר בתקופה האחרונה תמורות שונות במטרה לחזור לשגרה של לפני המלחמה. אחרי חודשים של האטה עמוקה בעקבות המלחמה, השמיים של ישראל מתחילים להיפתח מחדש, אך התמונה עדיין רחוקה מלהיות פשוטה ומהשגרה שהכנו לפני ה-7 באוקטובר. לצד חידוש קווים בינלאומיים חשובים והגעת שחקנים חדשים לשוק המקומי, ניכרת ירידה כללית בהיקף הפעילות, בעיקר בטיסות יוצאות, והאתגרים בענף נותרו רבים.

אחת ההתפתחויות הבולטות היא חידוש הטיסות בין ישראל ומרוקו, שנעצרו לחלוטין במהלך המלחמה. הקו הזה, שנפתח במקור כחלק מההסכמות המדיניות בין המדינות, מקבל כעת רוח חיים מחודשת, והוא נחשב לסמל לחזרה הדרגתית של התיירות והקשרים הכלכליים. עם זאת, נראה שהביקוש עדיין מתון, בעיקר בגלל זהירות של נוסעים ותנאי ביטחון אזוריים שלא חזרו לשגרה מלאה.

במקביל, חברת וייז אייר (Wizz Air),  אחת מחברות הלואו־קוסט ההונגרית ואחת הבולטות באירופה, מתכננת להקים בסיס בישראל, צעד שממחיש את האמון המתחדש בשוק המקומי. הבסיס צפוי לשמש מוקד לפעילות שוטפת, ולהגדיל את היקף הטיסות לאירופה וליעדים נוספים. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להעמיק את אחיזת החברה באזור, תוך מתן תחרות ישירה לשחקניות הוותיקות ובראשן אל על.

מטוס
 וויזאייר קרדיט: מתוך אתר החברה
מטוס וויזאייר - קרדיט: מתוך אתר החברה


אל על ניצלה את תקופת הגאות בשווקים ואת הסביבה התפעולית החיובית בשנה שלפני המלחמה כדי לשפר את מצבה הפיננסי. החברה הצליחה לצמצם חובות באופן ניכר, הודות לרווחיות גבוהה ולעלייה חדה במניית החברה, שאפשרה גיוס הון בתנאים נוחים. כיום, אל על נמצאת בעמדה טובה יותר מבחינת איתנות פיננסית וניהולית, אבל היא פועלת בסביבה שונה לחלוטין כאשר התחרות גדלה, מחירי הדלק נותרו תנודתיים והנוסעים נזהרים יותר בתכנון נסיעות לחו"ל.