עבודה, משרד, מחשבים
צילום: Annie Spratt, Unsplash
מדריך

תהיו סוציאליים: מה הפירוש של ה-S ב-ESG ולמה זה חשוב כמשקיע?

בהסכמי ורסאי שאחרי מלחמת העולם השנייה הוגדרו סטנדרטים בינ"ל לניהול כוח אדם, שיצאו ברבות השנים מתחום זכויות האדם והפכו לעניין כלכלי גרידא. אז למה כדאי לשמור על ההון האנושי ואיך זה יכול להוות סיכון לעסק אם לאו?
ארז ליבנה |
נושאים בכתבה ESG אינטר

באמצע המאה ה-19 יצא הספר המצוין אוליבר טוויסט של הסופר הנודע צ'ארס דיקנס. גיבור הספר נולד בבית עבודה ונמכר להיות שוליה של קברן לפני שהצליח להימלט. משם התדרדר לפשיעה כדי לשרוד. הרומן הגרפי והלא מתחנחן, הציב בפני החברה המערבית מראה לא כל כך נעימה על החיים של ילדים העובדים בתנאי כפייה ועוד רעות חולות שפקדו את החברה דאז. אוליבר טוויסט אולי תרם לשינויים מרחיקי לכת ביחס לעבודת קטינים ותנאי העבודה בכלל, אבל לצערנו, הפרקטיקות האלה לא נעלמו מהעולם.

 

דוגמה מובהקת מהעת הנוכחית היא תעשיית השוקולד. כן, הקינוח המתוק שמרביתנו אוהבים, מושתת, בין היתר, על עבודה בכפייה של ילדים. בפברואר השנה 8 ילדים ממאלי, בסיוע ארגון בינ"ל, תבעו את נסטלה (NSRGY), הרשי (HSY), מונדלז (MDLZ) ועוד שורה של יצרני שוקולד, על כך שסייעו והעלימו עין כשמגדלי קקאו העסיקו אלפי ילדים בתנאי עבדות בחוות בחוף השנהב שמייצרת 45% מהקקאו העולמי. בתביעה הילדים טוענים כי פיתו אותם ברמייה לצאת ממדינתם, כשלאחר מכן הואלצו לעבוד ללא שכר במשך שנים ולא נתנו להם לשוב למשפחותיהם.

 

אם התביעה תתקבל והחברות יימצאו אשמות, הן עלולות לשלם פיצויים במיליארדים. ופה בדיוק הנקודה. כי אם זה היה תלוי בחלק מהחברות, ייתכן וחוקי העבודה היו נשארים כפי שהיו לפני 200 שנה. אבל היום, להתייחס בצורה לא חוקית לעובד או להזניח ביודעין את הקהילה מסביב, יכול להפוך לא רק לחרם צרכני, כמו במקרה של יצרניות השוקולד, זה יכול לפגוע עמוק בכיס. אמנם במקרה של השוקולד, ענקיות שכאלה תביעה שכזו לא תרושש – ואולי חבל שכך – אבל כגודל הקנס שיושת, כך חברות יזהרו שבעתיים בעתיד.

 

כלומר, היום הולכת וגוברת ההבנה שלחברה יש אחריות כלפי העובדים שלה, בכל הרמות. לכן זה לא כלכלי לנסות לרמוס התאגדות של עובדים, או לעבור באופן כללי על חוקי העבודה, בטח שלא באופן סיסטמטי. אין לזה היתכנות וחברות יכולות לחטוף חזק על זה.

הדוגמה הטובה ביותר שאנחנו רואים בתחום הבנייה בישראל. אחרי שנים של הזנחה, נוצר לחץ ציבורי ב-2018 עבר חוק שקבע שעל כל עבירת בטיחות קבלן יצטרך לשלם עד 30 אלף שקל. ב-2019 רשם הקבלנים שלל רשיונות בנייה ל-2 קבלנים ל-3 שנים בשל ליקויי בטיחות שיטתיים. זו מכת מוות לחברה.

 

בגלל זה גם ב-ESG נותנים דגש לנושא, יחד עם הכלכלה שעוברת מכלכלה מוטה בעלי המניות, לכלכלה שמוטה לעבר בעלי העניין בחברה – כלומר מרמת העובד הפשוט ועד הקהילה המקיפה את החברה, בין אם יש לה קשר ישיר או עקיף לה.

 

ב-MSCI יצרו רשימה של נושאים שנופלים תחת הקטגוריה של סושיאל, כלומר חברה, שבה ניתן למדוד דיווחים של חברות ולדעת האם בדוח ה-ESG שהן מגישות, החברות אכן מבצעות את מה שהן לוקחות על עצמן – או שהן מנסות לעשות על השוק סיבוב. בין היתר ישנם פרמטרים על ניהול כוח אדם, סטנדרטים של העסקה בשרשרת האספקה, שמירה על פרטיות, יחסים עם הקהילה ועוד.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

הנה מרבית הרשימה שיצרו ב-MSCI

ניהול כוח אדם (labor management) – הסטנדרטים הבינ"ל של ניהול כוח אדם, הגיעו לאחר מלחמת העולם השנייה בהסכם ורסאי, כבסיס של האו"ם להגדרת חוקי העבודה הבינ"ל (ILO). מדובר בנושא סבוך, שמחולק ל-2 קטגוריות מרכזיות. הראשונה היא אמות מידה והשנייה המלצות – הראשונה מחייבת, השנייה לא. בין היתר אסור להעביד בכפייה, איסור לסחר בבני אדם, איסור להעסיק ילדים, איסור על מניעת התארגנות עובדים ושמירה על תנאים סוציאליים מינימליים.

 

בימינו, כשהעולם מחובר לאינטרנט, יכולות להיות לכך השלכות מרכזיות על חיי חברה. דוגמה "מצוינת" מהעת האחרונה מגיעה מחברת אמזון (AMZN) שחטפה לא מעט אש, לאחר שהתברר שהחברה אינה מעניקה זמן לעובדיה ללכת לשירותים ועובדים צולמו כשהם מטילים מימיהם בבקבוק בזמן העבודה מחשש לפיטורין בעקבות אי עמידה בזמנים. בעקבות ההדף הציבורי, החברה הודיעה כי תבחן את המדיניות שלה בנושא.

 

בריאות ובטיחות (OHS) – על המעסיק לייצר סביבת עבודה ששומרת על בריאותם ובטיחותם של העובדים. העניין הוא שאי שמירה על בריאות העובדים, יכול להוביל לפגיעה כלכלית משמעותית עבור החברה, בין אם באמצעות תביעות או חקירת רשויות שיכולה להוביל לכתבי אישום.

כמו כן, אי שמירה על הבריאות יכול להוביל לביצועים פחות טובים של החברה, מאחר וכוח אדם טוב קשה להחלפה. בנוסף, יכולה להיות פגיעה משמעותית בציוד, שביתות שעוצרות את פסי הייצור, פגיעה תדמיתית, וגם להוביל לאובדן של חוזים, קנסות ועוד.

 

פיתוח הון אנושי (HCD) – כל עוד עובדים ימשיכו לעבוד בחברות ובמפעלים, הם מהווים לא רק את ההוצאה הניכרת ביותר בחיי חברה – עד 70% מההוצאות – אלא גם המקור הכי משמעותי לצמיחה. כלומר, פיתוח ההון האנושי אמור לייצר לחברה כסף כשהוא נעשה נכון, מאחר ועובדים מקצועיים ובעלי ידע

סטנדרטים של העסקה בשרשרת הייצור – מה שכתבנו למעלה על יצרניות השוקולד. כמוהן, חברות רבות כמו נייקי (NKE) נתפסו עם המכנסיים למטה, כשהתגלה שבמפעלי הייצור שלה בסין הועסקו ילדים בתנאי כפייה. החברה הצליחה להתאושש מהפגיעה, אבל לא כל חברה יכולה לחתום על חוזה של מיליארד דולר עם רונאלדו או לברון ג'יימס.

 

איכות ובטיחות מוצר – המשמעות היא עמידה של חברה ברגולציות ובתקינויות שנקבעות בחוק. אבטחת איכות ובטיחות המוצר, לרוב מעידה גם על שרשרת ייצור איכותית יותר, אבל יכולה למנוע אי נעימויות משמעותיות. לא מעט פעמים אנחנו שומעים על חברות שנאלצות לעשות ריקול למיליוני רכבים, בשל חלקים בעלי איכות ירודה. התיקונים הללו עולים כסף ולא מעט ממנו והחברות נאלצות לספוג זאת. איכות ירודה של מוצרים יכולה גם להפסיד למוצרים של המתחרים.

 

הגנה פיננסית של צרכנים – חברה נמדדת ביכולת שלה להגן על הצרכנים שלה ובמיוחד על כספם. בין אם זה שמירה על פרטיהם האישיים – אלה שדלפו לא פעם משרתיהן של חברות מסחריות – או מתן תמורה הוגנת לכסף ששולם. תחת סעיף זה נופלים הגופים הפיננסיים, שאמורים לקחת צעדים בשקיפות של ניהול הכסף של הלקוחות ולעמוד בסטנדרטים מחמירים של רגולציות.

 

פרטיות ובטיחות דאטה – סעיף המתייחס לאמצעים שבהם החברה שומרת על פרטיות העובדים והמידע שהיא אוגרת עליהם. דוגמה משמעותית היא של אמזון (AMZN) שעמדה בעין של סערה ציבורית לאחר שאשתקד התגלה כי היא עוקבת אחרי עובדיה ומנטרת קבוצות של עובדים ברשתות חברתיות. יותר מזה, החברה הפעילה חברת מעקבים אזרחית כדי לעקוב אחרי התאגדות העובדים. אחד מאיגודי העובדים בספרד, ה-CCOO, הודיע כי בכוונתו לתבוע את החברה. עוד פלני כן, בספטמבר אשתקד, ביקשו איגודי עובדים באירופה לחקור את AMZN על נהלי המעקב שלה אחרי עובדיה.

 

השקעה אחראית – כלומר, בין היתר, איך החברה או התאגידים משקיעים את התקציבים שלהם על פיתוח עסקי אחראי.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים

הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי. סיווג לפי רמת סיכון, דרישת הסבר כללית, ואחריות גם כשיש צד שלישי

ליאור דנקנר |

הדוח הסופי של הצוות הבין משרדי לבחינת שימושי בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי מתפרסם ביום רביעי ומציב כיוון רגולטורי די חד. אסדרה שמתרכזת קודם כל במערכות שמוגדרות כבעלות סיכון גבוה, ולא בניסיון להדק ברגים על כל שימוש טכנולוגי באשר הוא. נקודת המוצא היא שהבינה המלאכותית כבר בתוך המערכת, ולכן השאלה היא איפה היא עלולה לייצר פגיעה צרכנית, בעיות תחרות, או השפעה על יציבות.

הדוח מציף את נקודות החיכוך המוכרות, כמו פרטיות והטיה, אבל נכנס גם לעולמות של ניהול סיכונים ותפעול בפועל. בתוך זה הוא מתייחס גם לזירה שהולכת ותופסת נפח ככל שהכלים משתכללים, הונאות ודיסאינפורמציה שנכנסות דרך ערוצים דיגיטליים ונוגעות ישירות לפעילות פיננסית יומיומית.

לא כל מערכת באותו משקל, משקל הבינה המלאכותית יורד לקרקע

בבסיס ההמלצות נמצאת חלוקה לפי רמת סיכון. הדוח מפרט איך מעריכים סיכונים ביחס למערכות בינה מלאכותית שיכולות להשתלב בשירות לקוחות, בקבלת החלטות, בניטור חריגות, בחיתום, באשראי ובניהול סיכונים. ההבחנה הזאת מכוונת את הפיקוח למקומות שבהם יש השפעה מהותית על לקוח או על השוק, ולא רק שימוש טכני פנימי. בדוח גם יש עדכון לחלוקה עצמה, עם מעבר לשתי קטגוריות עבודה, סיכון נמוך-בינוני מול סיכון גבוה, כדי להקל על היישום.

כדי שזה לא יישאר ברמת עקרונות, הדוח מציג ארגז כלים שמדבר על תהליך קבלת החלטות, ניהול סיכונים, בקרה ופיקוח על מערכות בינה מלאכותית. הכיוון הוא להשאיר לגופים הפיננסיים גמישות יישום לפי אופי השירות ומהותיותו, אבל עם דרישות עבודה מסודרות של אחריות, תיעוד ושליטה.

הדוח מדגיש שהסיפור לא נגמר במדיניות על הנייר. הוא נשען גם על כללי ממשל תאגידי קיימים שמגדירים תפקידים לדירקטוריון ולהנהלה הבכירה כשמכניסים טכנולוגיות חדשות ומפתחים מערכות ומודלים, ומציף אפשרות להשלים את המעטפת בכלים ייעודיים לממשל בינה מלאכותית לפי הצורך.