בנימין נתניהו וישראל כץ
צילום: ששון תירם

הממשלה אישרה תוספת של 11 מיליארד שקל לתקציב

ההוצאה הממשלתית השנה תסתכם בכ-411 מיליארד שקל, אך הממשלה עדיין נדרשת לאשר את תקציב 2020 עד סוף דצמבר; תקציב הביטחון יגדל בכ-3 מיליארד שקל, הנכים יקבלו עוד 900 מיליון שקל, 180 מיליון שקל להעלאת בני פלאשמורה
ערן סוקול | (5)
נושאים בכתבה ישראל כץ נתניהו

בתום דיון ארוך אישרה הלילה הממשלה את אופן חלוקת תוספת ההוצאה הממשלתית לשנת 2020 שאושרה ביום ה-24.8.20 בוועדת הכספים. התוספת בגובה של 11 מיליארד שקל מעמידה את סך ההוצאה הממשלתית בשנת 2020 על סכום של כ-411 מיליארד שקל. כמו כן, אושר עדכון תכנית התקציב התלת שנתית (הנומרטור) לשנים 2021 עד 2023.

 

עם זאת, התוכנית שאושרה היום אינה פוטרת את הממשלה מלאשר את תקציב 2020 ולהביאו לאישור מליאת הכנסת ב-3 קריאות וזאת עד ל-20 בדצמבר 2020.

ראש הממשלה בנימין נתניהו: "זו בשורה חשובה לכל אזרחי ישראל ולאוכלוסיות נזקקות בחברה הישראלית בתקופת הקורונה. אני מברך על שהגענו להסכמות עם שר הביטחון. כפי שהתחייבתי, דאגנו גם להמשך עליית הפלאשמורה ולהגדלת תקציב הביטחון מול האתגרים הרבים שאנו עומדים בפניהם גם בימים אלה."

 

שר האוצר ישראל כ״ץ: ״אישרנו בממשלה את הצעת מסגרת התקציב והתוספות שאושרו, כדי לאפשר למשרדי הממשלה לחזור לתפקוד מלא לטובת אזרחי ישראל. הבאתי בשורה גדולה לציבור הנכים בהתאם להבטחתנו. זו העת לעבוד בשיתוף פעולה מלא להפגין סולידריות ורגישות חברתית לסייע לעצמאים, לשכירים ולבעלי עסקים, כדי לעבור את משבר הקורנה ולהניע את הכלכלה והמשק כולו, לצמיחה.״

הממשלה אישרה מגוון תכניות מיוחדות במסגרת תכנית הפעולה, בהן: הגדלת תקציב הביטחון בלמעלה מ-3 מיליארד שקל; הגדלת קצבאות הנכים לשנת 2020 בתקציב של כ-900 מיליון שקל; תוכנית להעלאה של כ-2,000 בני פלאשמורה נוספים בתקציב של 180 מיליון שקל; חיזוק והגדלה של התקציבים לחינוך הממלכתי דתי, לישיבות, למדרשות, לחטיבה להתיישבות, לגרעינים התורניים ולמערכי הזהות היהודית; תוכניות להעצמה ופיתוח של האוכלוסייה הדרוזית והצ׳רקסית; תוכנית למיפוי בנייה פלסטינית בלתי חוקית בשטחי C; פיתוח וחיזוק ההתיישבות ביהודה ושומרון; פיתוח החפירות בעיר דוד ותוכניות להעצמה וחיזוק הקהילה האתיופית.

 

תוכניות מערכת החינוך

לגבי מערכת החינוך, אושר המשך תכניות חינוכיות דוגמת תכניות להכשרת עובדי הוראה ואקדמיה, תכנית "חותם", הסבת אקדמאיים, הלוואות מותנות לסטודנטים נזקקים, תכניות לנוער בסיכון ולמניעת נשירה, תכניות להכלה והשתלבות תלמידי החינוך המיוחד, תכניות בחינוך הבלתי פורמלי, חיזוק החינוך בפריפריה החברתית - גאוגרפית, מעטפת להחלת הרפורמה בחינוך המיוחד, והמשך תקצוב בינוי הספרייה הלאומית, תגבור תקציבי התמיכות לארגוני ותנועות הנוער, מתנדבים לשנת שירות, תקציבי סיוע לכפרי הסטודנטים, גרעינים תורניים וקבוצות מחנכים, תוספת לתקציב הישיבות הגבוהות ותגבור תקציבי החינוך הבלתי פורמלי.

 

בנוסף, אושרו תוכניות האצה למשק האנרגיה, תוכניות התייעלות אנרגטית, השקעות במשק גז טבעי, קידום תחבורה נקייה ותקציבים מיוחדים למחקר ופיתוח; תמיכה בעמותות המחלקות סלי מזון לאורך השנה ובפרט לקראת ראש השנה; מלגות לאלפי סטודנטים עולים בשנת הלימודים האקדמית הקרובה, תקצוב פעילות המעטפת של מינהל הסטודנטים העולים, פעילות לימודית לילדים עולים בגילאי יסודי ועל יסודי, פעילות גרעיני חיילים עולים בודדים ופרוייקטורים המלווים עולים ברשויות מקומיות.

 

עידוד הפריון ופיתוח תשתיות 

עוד אושרו, מענקים לעידוד השקעות בתעשייה ובעסקים קטנים ובינוניים, קידום הייצוא ופיתוח אזורי תעשייה; מענקים לרשויות המקומיות הכוללים בין היתר, תמרוץ מתן היתרי דיור, תכניות הבראה לרשויות המקומיות, פרויקטים לפיתוח ברשויות המקומיות ומענקים שוטפים נוספים; תקציב עבור רשויות מקומיות לקידום שבילי אופניים, תשתיות לתחבורה ציבורית ופרויקטים עירוניים להגברת הבטיחות בדרכים; קידום תכנית לאומית למסופי תחבורה ציבורית, בכדי להפחית חסמים להרחבת שירות התחבורה הציבורית בישראל ותוכנית לפיתוח התאורה בדרכים ביהודה ושומרון.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

הגדלת התקציב תאפשר לממשלה גם לבצע את הפעילויות שהיא מבצעת בכל שנה ולא היו אפשריות במסגרת התקציב ההמשכי למשל בתחומי רווחה, תעסוקה, קליטה, רשויות מקומיות, השכלה ועוד.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אבי 10/09/2020 17:35
    הגב לתגובה זו
    למנוע את שרירות הדרג המבצע. אין חוק שיכול חעמוד בפני מחוקקים חסרי חוט שדרה.
  • 4.
    יוסי אביעד 10/09/2020 11:45
    הגב לתגובה זו
    נתניהו סחיט כמו לימון ...... האיש מפחד מהצל של עצמו
  • 3.
    בושה תקציב מוגדל לחרדים ! ולכל מי שמתייצב לצידו (ל"ת)
    דפנה 10/09/2020 11:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מדהים יש כסף לקראת בחירות פתאום. בושה למדינה שאלו 10/09/2020 10:43
    הגב לתגובה זו
    מדהים יש כסף לקראת בחירות פתאום. בושה למדינה שאלו הם קברנטיה
  • 1.
    מה עם הורדת מע"מ ב 5%? (ל"ת)
    רוני 10/09/2020 09:24
    הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.