בנימין נתניהו וישראל כץ
צילום: ששון תירם

הממשלה אישרה תוספת של 11 מיליארד שקל לתקציב

ההוצאה הממשלתית השנה תסתכם בכ-411 מיליארד שקל, אך הממשלה עדיין נדרשת לאשר את תקציב 2020 עד סוף דצמבר; תקציב הביטחון יגדל בכ-3 מיליארד שקל, הנכים יקבלו עוד 900 מיליון שקל, 180 מיליון שקל להעלאת בני פלאשמורה
ערן סוקול | (5)
נושאים בכתבה ישראל כץ נתניהו

בתום דיון ארוך אישרה הלילה הממשלה את אופן חלוקת תוספת ההוצאה הממשלתית לשנת 2020 שאושרה ביום ה-24.8.20 בוועדת הכספים. התוספת בגובה של 11 מיליארד שקל מעמידה את סך ההוצאה הממשלתית בשנת 2020 על סכום של כ-411 מיליארד שקל. כמו כן, אושר עדכון תכנית התקציב התלת שנתית (הנומרטור) לשנים 2021 עד 2023.

 

עם זאת, התוכנית שאושרה היום אינה פוטרת את הממשלה מלאשר את תקציב 2020 ולהביאו לאישור מליאת הכנסת ב-3 קריאות וזאת עד ל-20 בדצמבר 2020.

ראש הממשלה בנימין נתניהו: "זו בשורה חשובה לכל אזרחי ישראל ולאוכלוסיות נזקקות בחברה הישראלית בתקופת הקורונה. אני מברך על שהגענו להסכמות עם שר הביטחון. כפי שהתחייבתי, דאגנו גם להמשך עליית הפלאשמורה ולהגדלת תקציב הביטחון מול האתגרים הרבים שאנו עומדים בפניהם גם בימים אלה."

 

שר האוצר ישראל כ״ץ: ״אישרנו בממשלה את הצעת מסגרת התקציב והתוספות שאושרו, כדי לאפשר למשרדי הממשלה לחזור לתפקוד מלא לטובת אזרחי ישראל. הבאתי בשורה גדולה לציבור הנכים בהתאם להבטחתנו. זו העת לעבוד בשיתוף פעולה מלא להפגין סולידריות ורגישות חברתית לסייע לעצמאים, לשכירים ולבעלי עסקים, כדי לעבור את משבר הקורנה ולהניע את הכלכלה והמשק כולו, לצמיחה.״

הממשלה אישרה מגוון תכניות מיוחדות במסגרת תכנית הפעולה, בהן: הגדלת תקציב הביטחון בלמעלה מ-3 מיליארד שקל; הגדלת קצבאות הנכים לשנת 2020 בתקציב של כ-900 מיליון שקל; תוכנית להעלאה של כ-2,000 בני פלאשמורה נוספים בתקציב של 180 מיליון שקל; חיזוק והגדלה של התקציבים לחינוך הממלכתי דתי, לישיבות, למדרשות, לחטיבה להתיישבות, לגרעינים התורניים ולמערכי הזהות היהודית; תוכניות להעצמה ופיתוח של האוכלוסייה הדרוזית והצ׳רקסית; תוכנית למיפוי בנייה פלסטינית בלתי חוקית בשטחי C; פיתוח וחיזוק ההתיישבות ביהודה ושומרון; פיתוח החפירות בעיר דוד ותוכניות להעצמה וחיזוק הקהילה האתיופית.

 

תוכניות מערכת החינוך

לגבי מערכת החינוך, אושר המשך תכניות חינוכיות דוגמת תכניות להכשרת עובדי הוראה ואקדמיה, תכנית "חותם", הסבת אקדמאיים, הלוואות מותנות לסטודנטים נזקקים, תכניות לנוער בסיכון ולמניעת נשירה, תכניות להכלה והשתלבות תלמידי החינוך המיוחד, תכניות בחינוך הבלתי פורמלי, חיזוק החינוך בפריפריה החברתית - גאוגרפית, מעטפת להחלת הרפורמה בחינוך המיוחד, והמשך תקצוב בינוי הספרייה הלאומית, תגבור תקציבי התמיכות לארגוני ותנועות הנוער, מתנדבים לשנת שירות, תקציבי סיוע לכפרי הסטודנטים, גרעינים תורניים וקבוצות מחנכים, תוספת לתקציב הישיבות הגבוהות ותגבור תקציבי החינוך הבלתי פורמלי.

 

בנוסף, אושרו תוכניות האצה למשק האנרגיה, תוכניות התייעלות אנרגטית, השקעות במשק גז טבעי, קידום תחבורה נקייה ותקציבים מיוחדים למחקר ופיתוח; תמיכה בעמותות המחלקות סלי מזון לאורך השנה ובפרט לקראת ראש השנה; מלגות לאלפי סטודנטים עולים בשנת הלימודים האקדמית הקרובה, תקצוב פעילות המעטפת של מינהל הסטודנטים העולים, פעילות לימודית לילדים עולים בגילאי יסודי ועל יסודי, פעילות גרעיני חיילים עולים בודדים ופרוייקטורים המלווים עולים ברשויות מקומיות.

 

עידוד הפריון ופיתוח תשתיות 

עוד אושרו, מענקים לעידוד השקעות בתעשייה ובעסקים קטנים ובינוניים, קידום הייצוא ופיתוח אזורי תעשייה; מענקים לרשויות המקומיות הכוללים בין היתר, תמרוץ מתן היתרי דיור, תכניות הבראה לרשויות המקומיות, פרויקטים לפיתוח ברשויות המקומיות ומענקים שוטפים נוספים; תקציב עבור רשויות מקומיות לקידום שבילי אופניים, תשתיות לתחבורה ציבורית ופרויקטים עירוניים להגברת הבטיחות בדרכים; קידום תכנית לאומית למסופי תחבורה ציבורית, בכדי להפחית חסמים להרחבת שירות התחבורה הציבורית בישראל ותוכנית לפיתוח התאורה בדרכים ביהודה ושומרון.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

הגדלת התקציב תאפשר לממשלה גם לבצע את הפעילויות שהיא מבצעת בכל שנה ולא היו אפשריות במסגרת התקציב ההמשכי למשל בתחומי רווחה, תעסוקה, קליטה, רשויות מקומיות, השכלה ועוד.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אבי 10/09/2020 17:35
    הגב לתגובה זו
    למנוע את שרירות הדרג המבצע. אין חוק שיכול חעמוד בפני מחוקקים חסרי חוט שדרה.
  • 4.
    יוסי אביעד 10/09/2020 11:45
    הגב לתגובה זו
    נתניהו סחיט כמו לימון ...... האיש מפחד מהצל של עצמו
  • 3.
    בושה תקציב מוגדל לחרדים ! ולכל מי שמתייצב לצידו (ל"ת)
    דפנה 10/09/2020 11:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מדהים יש כסף לקראת בחירות פתאום. בושה למדינה שאלו 10/09/2020 10:43
    הגב לתגובה זו
    מדהים יש כסף לקראת בחירות פתאום. בושה למדינה שאלו הם קברנטיה
  • 1.
    מה עם הורדת מע"מ ב 5%? (ל"ת)
    רוני 10/09/2020 09:24
    הגב לתגובה זו
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום 

רן קידר |

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'. 

שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD. 

על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף. 

הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים

הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 ל־150–200 דולר מוצגת כהקלה לצרכן, אך המהלך עלול לפגוע בעסקים המקומיים ולהיתפס ככלכלת בחירות מובהקת
אדיר בן עמי |

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם מהלך שיוזיל את הקניות מאמזון ואתרי יבוא אישי אחרים, אבל קשה להתעלם מהתזמון ומהמשמעות הכלכלית הרחבה שלו. הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 דולר ל־150 או 200 דולר נשמעת כמו בשורה לצרכנים, אך בפועל היא עשויה להפוך לאחד הצעדים הפופוליסטיים היקרים של השנה.


מאחורי ההחלטה עומד מהלך שמוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.


הבעיה המרכזית טמונה בפגיעה הצפויה בשוק המקומי עם עסקים קטנים ובינוניים, שכבר מתקשים להתמודד עם תחרות מחו"ל, וצפויים לעמוד מול גל גדול יותר של מוצרים זולים שמגיעים מסין, טורקיה וממדינות נוספות. הגדלת הפטור מגדילה את הפער שיש להם מול ספקים זרים שנכנסים לישראל, בזמן שעסק ישראלי מחויב בכל מס ורגולציה מקומית. המשמעות היא שיותר קטגוריות מוצרים יהפכו ללא משתלמות לייבוא מקומי, יותר צרכנים יעדיפו להזמין מבחוץ, והכדאיות של החזקת חנות קטנה או עסק בינוני תישחק עוד יותר.


בניגוד לנרטיב של "הקלה ביוקר המחיה", רוב המוצרים שמוזמנים באינטרנט הם אופנה והנעלה ולא אלה שמכבידים באמת על תקציב משקי הבית, כמו מזון. כלומר, ההטבה לא פותרת את בעיית המחירים המשמעותית של הציבור, אלא רק יוצרת תחושת הטבה רגעית. הערכות באוצר מדברות על כך שסמוטריץ' נשען על תחזית לגידול בגביית המסים, מה שאמור לאפשר מהלכים שנויים במחלוקת בלי לפגוע בקופה. אבל תחזית איננה מציאות ואם ההכנסות לא יגיעו כפי שהוצג, הציבור יגלה מהר מאוד שההנחה הקטנה באמזון תעלה לו ביוקר במקום אחר.


מבחינה פוליטית, המהלך מובן מאוד. העלאת הפטור מיד לפני קמפיין פוליטי משדרת "דאגה לציבור" ומייצרת כותרות חיוביות. בפועל, זהו צעד שמיטיב עם ציבור קטן של צרכני אונליין ומעמיק את הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית: פער עצום בין מדיניות לטווח קצר לבין השלכות לטווח ארוך.