הממשלה אישרה תוספת של 11 מיליארד שקל לתקציב
בתום דיון ארוך אישרה הלילה הממשלה את אופן חלוקת תוספת ההוצאה הממשלתית לשנת 2020 שאושרה ביום ה-24.8.20 בוועדת הכספים. התוספת בגובה של 11 מיליארד שקל מעמידה את סך ההוצאה הממשלתית בשנת 2020 על סכום של כ-411 מיליארד שקל. כמו כן, אושר עדכון תכנית התקציב התלת שנתית (הנומרטור) לשנים 2021 עד 2023.
עם זאת, התוכנית שאושרה היום אינה פוטרת את הממשלה מלאשר את תקציב 2020 ולהביאו לאישור מליאת הכנסת ב-3 קריאות וזאת עד ל-20 בדצמבר 2020.
ראש הממשלה בנימין נתניהו: "זו בשורה חשובה לכל אזרחי ישראל ולאוכלוסיות נזקקות בחברה הישראלית בתקופת הקורונה. אני מברך על שהגענו להסכמות עם שר הביטחון. כפי שהתחייבתי, דאגנו גם להמשך עליית הפלאשמורה ולהגדלת תקציב הביטחון מול האתגרים הרבים שאנו עומדים בפניהם גם בימים אלה."
שר האוצר ישראל כ״ץ: ״אישרנו בממשלה את הצעת מסגרת התקציב והתוספות שאושרו, כדי לאפשר למשרדי הממשלה לחזור לתפקוד מלא לטובת אזרחי ישראל. הבאתי בשורה גדולה לציבור הנכים בהתאם להבטחתנו. זו העת לעבוד בשיתוף פעולה מלא להפגין סולידריות ורגישות חברתית לסייע לעצמאים, לשכירים ולבעלי עסקים, כדי לעבור את משבר הקורנה ולהניע את הכלכלה והמשק כולו, לצמיחה.״
הממשלה אישרה מגוון תכניות מיוחדות במסגרת תכנית הפעולה, בהן: הגדלת תקציב הביטחון בלמעלה מ-3 מיליארד שקל; הגדלת קצבאות הנכים לשנת 2020 בתקציב של כ-900 מיליון שקל; תוכנית להעלאה של כ-2,000 בני פלאשמורה נוספים בתקציב של 180 מיליון שקל; חיזוק והגדלה של התקציבים לחינוך הממלכתי דתי, לישיבות, למדרשות, לחטיבה להתיישבות, לגרעינים התורניים ולמערכי הזהות היהודית; תוכניות להעצמה ופיתוח של האוכלוסייה הדרוזית והצ׳רקסית; תוכנית למיפוי בנייה פלסטינית בלתי חוקית בשטחי C; פיתוח וחיזוק ההתיישבות ביהודה ושומרון; פיתוח החפירות בעיר דוד ותוכניות להעצמה וחיזוק הקהילה האתיופית.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תוכניות מערכת החינוך
לגבי מערכת החינוך, אושר המשך תכניות חינוכיות דוגמת תכניות להכשרת עובדי הוראה ואקדמיה, תכנית "חותם", הסבת אקדמאיים, הלוואות מותנות לסטודנטים נזקקים, תכניות לנוער בסיכון ולמניעת נשירה, תכניות להכלה והשתלבות תלמידי החינוך המיוחד, תכניות בחינוך הבלתי פורמלי, חיזוק החינוך בפריפריה החברתית - גאוגרפית, מעטפת להחלת הרפורמה בחינוך המיוחד, והמשך תקצוב בינוי הספרייה הלאומית, תגבור תקציבי התמיכות לארגוני ותנועות הנוער, מתנדבים לשנת שירות, תקציבי סיוע לכפרי הסטודנטים, גרעינים תורניים וקבוצות מחנכים, תוספת לתקציב הישיבות הגבוהות ותגבור תקציבי החינוך הבלתי פורמלי.
בנוסף, אושרו תוכניות האצה למשק האנרגיה, תוכניות התייעלות אנרגטית, השקעות במשק גז טבעי, קידום תחבורה נקייה ותקציבים מיוחדים למחקר ופיתוח; תמיכה בעמותות המחלקות סלי מזון לאורך השנה ובפרט לקראת ראש השנה; מלגות לאלפי סטודנטים עולים בשנת הלימודים האקדמית הקרובה, תקצוב פעילות המעטפת של מינהל הסטודנטים העולים, פעילות לימודית לילדים עולים בגילאי יסודי ועל יסודי, פעילות גרעיני חיילים עולים בודדים ופרוייקטורים המלווים עולים ברשויות מקומיות.
עידוד הפריון ופיתוח תשתיות
עוד אושרו, מענקים לעידוד השקעות בתעשייה ובעסקים קטנים ובינוניים, קידום הייצוא ופיתוח אזורי תעשייה; מענקים לרשויות המקומיות הכוללים בין היתר, תמרוץ מתן היתרי דיור, תכניות הבראה לרשויות המקומיות, פרויקטים לפיתוח ברשויות המקומיות ומענקים שוטפים נוספים; תקציב עבור רשויות מקומיות לקידום שבילי אופניים, תשתיות לתחבורה ציבורית ופרויקטים עירוניים להגברת הבטיחות בדרכים; קידום תכנית לאומית למסופי תחבורה ציבורית, בכדי להפחית חסמים להרחבת שירות התחבורה הציבורית בישראל ותוכנית לפיתוח התאורה בדרכים ביהודה ושומרון.
- מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
- קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
הגדלת התקציב תאפשר לממשלה גם לבצע את הפעילויות שהיא מבצעת בכל שנה ולא היו אפשריות במסגרת התקציב ההמשכי למשל בתחומי רווחה, תעסוקה, קליטה, רשויות מקומיות, השכלה ועוד.
- 5.אבי 10/09/2020 17:35הגב לתגובה זולמנוע את שרירות הדרג המבצע. אין חוק שיכול חעמוד בפני מחוקקים חסרי חוט שדרה.
- 4.יוסי אביעד 10/09/2020 11:45הגב לתגובה זונתניהו סחיט כמו לימון ...... האיש מפחד מהצל של עצמו
- 3.בושה תקציב מוגדל לחרדים ! ולכל מי שמתייצב לצידו (ל"ת)דפנה 10/09/2020 11:15הגב לתגובה זו
- 2.מדהים יש כסף לקראת בחירות פתאום. בושה למדינה שאלו 10/09/2020 10:43הגב לתגובה זומדהים יש כסף לקראת בחירות פתאום. בושה למדינה שאלו הם קברנטיה
- 1.מה עם הורדת מע"מ ב 5%? (ל"ת)רוני 10/09/2020 09:24הגב לתגובה זו

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
