הממשלה אישרה תוספת של 11 מיליארד שקל לתקציב
בתום דיון ארוך אישרה הלילה הממשלה את אופן חלוקת תוספת ההוצאה הממשלתית לשנת 2020 שאושרה ביום ה-24.8.20 בוועדת הכספים. התוספת בגובה של 11 מיליארד שקל מעמידה את סך ההוצאה הממשלתית בשנת 2020 על סכום של כ-411 מיליארד שקל. כמו כן, אושר עדכון תכנית התקציב התלת שנתית (הנומרטור) לשנים 2021 עד 2023.
עם זאת, התוכנית שאושרה היום אינה פוטרת את הממשלה מלאשר את תקציב 2020 ולהביאו לאישור מליאת הכנסת ב-3 קריאות וזאת עד ל-20 בדצמבר 2020.
ראש הממשלה בנימין נתניהו: "זו בשורה חשובה לכל אזרחי ישראל ולאוכלוסיות נזקקות בחברה הישראלית בתקופת הקורונה. אני מברך על שהגענו להסכמות עם שר הביטחון. כפי שהתחייבתי, דאגנו גם להמשך עליית הפלאשמורה ולהגדלת תקציב הביטחון מול האתגרים הרבים שאנו עומדים בפניהם גם בימים אלה."
שר האוצר ישראל כ״ץ: ״אישרנו בממשלה את הצעת מסגרת התקציב והתוספות שאושרו, כדי לאפשר למשרדי הממשלה לחזור לתפקוד מלא לטובת אזרחי ישראל. הבאתי בשורה גדולה לציבור הנכים בהתאם להבטחתנו. זו העת לעבוד בשיתוף פעולה מלא להפגין סולידריות ורגישות חברתית לסייע לעצמאים, לשכירים ולבעלי עסקים, כדי לעבור את משבר הקורנה ולהניע את הכלכלה והמשק כולו, לצמיחה.״
הממשלה אישרה מגוון תכניות מיוחדות במסגרת תכנית הפעולה, בהן: הגדלת תקציב הביטחון בלמעלה מ-3 מיליארד שקל; הגדלת קצבאות הנכים לשנת 2020 בתקציב של כ-900 מיליון שקל; תוכנית להעלאה של כ-2,000 בני פלאשמורה נוספים בתקציב של 180 מיליון שקל; חיזוק והגדלה של התקציבים לחינוך הממלכתי דתי, לישיבות, למדרשות, לחטיבה להתיישבות, לגרעינים התורניים ולמערכי הזהות היהודית; תוכניות להעצמה ופיתוח של האוכלוסייה הדרוזית והצ׳רקסית; תוכנית למיפוי בנייה פלסטינית בלתי חוקית בשטחי C; פיתוח וחיזוק ההתיישבות ביהודה ושומרון; פיתוח החפירות בעיר דוד ותוכניות להעצמה וחיזוק הקהילה האתיופית.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תוכניות מערכת החינוך
לגבי מערכת החינוך, אושר המשך תכניות חינוכיות דוגמת תכניות להכשרת עובדי הוראה ואקדמיה, תכנית "חותם", הסבת אקדמאיים, הלוואות מותנות לסטודנטים נזקקים, תכניות לנוער בסיכון ולמניעת נשירה, תכניות להכלה והשתלבות תלמידי החינוך המיוחד, תכניות בחינוך הבלתי פורמלי, חיזוק החינוך בפריפריה החברתית - גאוגרפית, מעטפת להחלת הרפורמה בחינוך המיוחד, והמשך תקצוב בינוי הספרייה הלאומית, תגבור תקציבי התמיכות לארגוני ותנועות הנוער, מתנדבים לשנת שירות, תקציבי סיוע לכפרי הסטודנטים, גרעינים תורניים וקבוצות מחנכים, תוספת לתקציב הישיבות הגבוהות ותגבור תקציבי החינוך הבלתי פורמלי.
בנוסף, אושרו תוכניות האצה למשק האנרגיה, תוכניות התייעלות אנרגטית, השקעות במשק גז טבעי, קידום תחבורה נקייה ותקציבים מיוחדים למחקר ופיתוח; תמיכה בעמותות המחלקות סלי מזון לאורך השנה ובפרט לקראת ראש השנה; מלגות לאלפי סטודנטים עולים בשנת הלימודים האקדמית הקרובה, תקצוב פעילות המעטפת של מינהל הסטודנטים העולים, פעילות לימודית לילדים עולים בגילאי יסודי ועל יסודי, פעילות גרעיני חיילים עולים בודדים ופרוייקטורים המלווים עולים ברשויות מקומיות.
עידוד הפריון ופיתוח תשתיות
עוד אושרו, מענקים לעידוד השקעות בתעשייה ובעסקים קטנים ובינוניים, קידום הייצוא ופיתוח אזורי תעשייה; מענקים לרשויות המקומיות הכוללים בין היתר, תמרוץ מתן היתרי דיור, תכניות הבראה לרשויות המקומיות, פרויקטים לפיתוח ברשויות המקומיות ומענקים שוטפים נוספים; תקציב עבור רשויות מקומיות לקידום שבילי אופניים, תשתיות לתחבורה ציבורית ופרויקטים עירוניים להגברת הבטיחות בדרכים; קידום תכנית לאומית למסופי תחבורה ציבורית, בכדי להפחית חסמים להרחבת שירות התחבורה הציבורית בישראל ותוכנית לפיתוח התאורה בדרכים ביהודה ושומרון.
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- חנוכה באוויר: כ-508 אלף נוסעים צפויים לעבור בנתב״ג
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
הגדלת התקציב תאפשר לממשלה גם לבצע את הפעילויות שהיא מבצעת בכל שנה ולא היו אפשריות במסגרת התקציב ההמשכי למשל בתחומי רווחה, תעסוקה, קליטה, רשויות מקומיות, השכלה ועוד.
- 5.אבי 10/09/2020 17:35הגב לתגובה זולמנוע את שרירות הדרג המבצע. אין חוק שיכול חעמוד בפני מחוקקים חסרי חוט שדרה.
- 4.יוסי אביעד 10/09/2020 11:45הגב לתגובה זונתניהו סחיט כמו לימון ...... האיש מפחד מהצל של עצמו
- 3.בושה תקציב מוגדל לחרדים ! ולכל מי שמתייצב לצידו (ל"ת)דפנה 10/09/2020 11:15הגב לתגובה זו
- 2.מדהים יש כסף לקראת בחירות פתאום. בושה למדינה שאלו 10/09/2020 10:43הגב לתגובה זומדהים יש כסף לקראת בחירות פתאום. בושה למדינה שאלו הם קברנטיה
- 1.מה עם הורדת מע"מ ב 5%? (ל"ת)רוני 10/09/2020 09:24הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
