הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
אביחי שניר
אביחי שניר

המבקר מצא: התקציב "חוקי", אבל ככה לא מכינים תקציב

לא צריך את המבקר בשביל זה - תקציב המדינה לא רלבנטי; איך זה שאנשי האוצר טעו/ התרשלו בהכנת התקציב; למה התקציב ל-2019 הוגש כבר במרץ 2018, ומי משלם את על הפשלה? - כן, אנחנו

אביחי שניר | (11)
נושאים בכתבה אוצר משה כחלון

לפי הפרסומים, דו"ח המבקר על ההתנהלות במשרד האוצר שהובילה לכך שהגירעון ב- 2019 חורג משמעותית מהיעד, הולך להיות דו"ח חסר שיניים. אם לצטט את המבקר: "היו ליקויים, אבל ההתנהלות של אנשי האוצר הייתה במסגרת החוק".

אז יכול להיות שההתנהלות של אנשי האוצר באמת הייתה במסגרת החוק. אבל דו"ח המבקר לא צריך להתמקד בנערי האוצר. הוא צריך להתמקד בשני אנשים עם תפקיד פוליטי: השר, והמנכ"ל שלו.

לו המבקר היה עושה עבודה רצינית, הוא היה מתחיל בלשאול את השאלה איך ייתכן שתקציב 2019 עבר כבר באמצע מרץ 2018. אף אחד מאיתנו, גם לא שרי אוצר, איננו נביא, ולכן מאז ומעולם העבירו את תקציב המדינה כמה שיותר קרוב ל-31 בדצמבר, כדי לוודא שלא מתכננים תקציב לפני שיש תחזיות סבירות לגביית המסים בשנה הבאה.

הסיבה היחידה שבגללה העבירו את התקציב כבר במרץ היא שהפוליטיקה התערבה בניהול התקין. טכנית, המבקר צודק: התנהלות כזאת היא אכן חוקית. אבל המבקר צריך לשאול גם האם ההתנהלות הזאת גם ראויה, ואם לא, איך מונעים מהממשלות שיקומו יום אחד, אם ירצה השם, להמשיך ולקבוע תקציבים בשלב שבו עדיין אין להם אפילו מושג ירוק לגבי מה יהיו המקורות ומה יהיו הצרכים.

השאלה הבאה שהמבקר היה צריך לשאול זה איך קרה שכמה חודשים אחרי שהתקציב עבר, וחודשים לפני שהוחלט על סיבוב הבחירות הראשון, בנק ישראל ואחריו המחלקה הכלכלית של משרד האוצר התריעו שהצמיחה תהיה נמוכה מכפי שתוכנן בעת שקבעו את תקציב 2019, ובכל זאת אף אחד לא ביצע שינויים בתקציב. יש רק שתי אפשרויות. האפשרות הראשונה היא שהמחלקה הכלכלית באוצר דיווחה את הנתונים לציבור, אבל לא התריעה בפני הדרג הפוליטי שהמשמעות היא שההכנסות ממסים הולכות להיות נמוכות מהמתוכנן.

האפשרות השנייה היא שהדרג הפוליטי קיבל את המידע, אבל החליט להתעלם. יש לי ניחוש מה התשובה, ואני מניח שגם במשרד המבקר יודעים אותה. אני רק מקווה שהעובדה שהתעלמות מהתרעות אינה בניגוד לחוק, לא מהווה סיבה עבור המבקר שלא לתת את התשובה הזאת גם לציבור. כי אם אנחנו רוצים שהמדינה תתנהל באופן תקין, צריך שהמבקר לא יבדוק רק האם כל דבר הוא "במסגרת החוק."

רוב מה שפוליטיקאים עושים הוא במסגרת החוק. אבל זה שהתעלמות מאזהרות של הדרג המקצועי היא לא דבר פלילי, לא אומר שהציבור לא צריך לדעת כמה ההתעלמות הזאת עלתה לו. למעשה, במובן מסוים, התעלמות של שרי אוצר מאזהרות של הדרג המקצועי היא סוג של גניבה מהציבור, כי את השגיאות שלהם, משלמים כולנו. נכון שגניבה שמבצע משרד האוצר היא גניבה במסגרת החוק, אבל בכל זאת לכולנו נשאר פחות כסף.

קיראו עוד ב"בארץ"

לכן זה שההתנהלות של הדרג הפוליטי במשרד האוצר הייתה במסגרת החוק היא לא סיבה שבגללה המבקר צריך לתת הנחות למי למעורבים. כי כשפוליטיקאי עושה משהו, מי שאמור לחרוץ את הדין זה לא בית המשפט אלא הבוחר. לכן תפקידו של המבקר הוא לא להעמיד את הפוליטיקאי לדין, אלא לתת לציבור את כל המידע על מי עשה מה, למה, וכמה זה עולה לנו.

 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    כלכלן 17/12/2019 23:28
    הגב לתגובה זו
    הכתיבה שלך לוקה באי הבנה בסיסית לצערי וזו לא פעם ראשונה
  • 10.
    אם הרביעיה תנהל את המדינה נקבל את שתיקת המבקרים (ל"ת)
    זקלין, פילגו אותנו 17/12/2019 14:20
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    גדי 17/12/2019 13:06
    הגב לתגובה זו
    אולי נכניס שני שופטי בגץ שינהלו את האוצר? עם כל הידע האלוהי שיש להם האוצר מתנהל כשורה וארבע שנים של תכנון זהיר עם רפורמות ראויות במשק ועם דגש חברתי של שר האוצר. אם צפוי גרעון של 15 מיליארד מתוך 1.5 טריליון,,,,אז זה ממש לא נורא וניתן לסלוח להם כי הם צברו עודפים של עשרות מיליארדים בין 2015 ל 2018.
  • 8.
    מומחה לקנוניות 17/12/2019 11:08
    הגב לתגובה זו
    כי זה עשה לו פחות עבודה.
  • 7.
    כלכלן 17/12/2019 10:26
    הגב לתגובה זו
    דעה אישית אבל לא משאירה שום ספק. חפשו פג גם כתבה מעולה של מומחה אקוויטי בשם צ'רניאק מלפני חודש חודשיים, בה דיבר על התשואות השליליות לפידיון בשוק אגרות החוב. המצב היום ממש לפני פיצוץ הבועה.הטריגר מאתמול שמביא כעת לירידות הוא מדד המחירים לצרכן שצנח ב 0.4% אתמול לעומת עלייה זהה בשנה שעברה לאותו החודש. נחלק את הסיכון לשניים : 1. מי שמחזיק אגרת חוב צמודה כמו ממשלתי, או גם שקלי כמו מלווה קצר מועד, מומלץ למכור בהדרגה לפני שיגיע סחף מכירות 2. למתלבטים לקנות, להמנע חד משמעית כי כל מיד קונה היום מפסיד בוודאות, כי התשואה הריאלית לפידיון כאמור שלילית ועשוי לספוג הפסד כפול גם ממכירות הסיכטן הזה גדול מתמיד וצפוי לשנות את עוגת הר השקלים בשנת 2020, כאשר חלק יעבור בוודאות לנכס סיכון אחר, שכרגע הרבה יותר אטקץרקטיבי כמו מטבע חוץ וגם הריבית עליו פי 10 מסו של השקל. להמנע ממניות לאור אי וודאות גדולה ביחס לממשלה,תקציב, גרעון.
  • 6.
    כתבה מיותרת בעלת ניחוח פוליטי (ל"ת)
    משה ראשל"צ 17/12/2019 10:19
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    WOW ...המבקר .. קם משנתו ? (ל"ת)
    דודי 17/12/2019 10:14
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ביבי קיבל מה שרצה מבקר חסר שיניים (ל"ת)
    גדעון 17/12/2019 09:38
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דברים בסלע....... (ל"ת)
    אריק בר 17/12/2019 09:17
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ברדק חוגג 17/12/2019 08:30
    הגב לתגובה זו
    כנסו ותבדקו את אגרות החוב הצמודות, אלו של פסגות קרנות Etf , קסם, סל צמודות מדד, ירידות חדות, המגמה הזו רק תלך ותגבר לאור צפי למדדים אפסיים ושליליים כמו אתמול. שוק אגרות החוב בבועה גדולה ואסור להתקרב לשם כי ההפסד וודאי כפי שציינתי זה מכבר לאור תשואות ריאליות שליליות לפידיון, מדובר בלמעלה מ 1000 מיליארד ( טריליון ) שנסחרים באגרות חוב צמודות ומלווה קצר מועד. לדעתי, עוגת חלוקת הכספים הולכת לעבור זעזוע רציני לאור מה שצויין לעיל וגם בגלל אי וודאות שתשרור פה חודשים בכל הנוגע לממשלה, תקציב והמשך הגידול בגרעון. הכסף מתחיל לעבור למטבע חוץ. ריבית על הדולר פי 10 מהריבית על השקל ויש צפי ברור כעת להורדת ריבית ולפעולות מידייות של בנק ישראל שהתרחק כמעט 1% מהגבול התחתון של יעד האינפלציה, וזו כבר סטייה מהותית מאד.
  • 1.
    בלגן פוליטי 17/12/2019 08:20
    הגב לתגובה זו
    Shekel ,game over. אף אחד לא יודע מה הגרעון האמיתי. בנק ישראל עוד ביוני טען 4.5% ,האוצר 3.7%. כבר הגענו ל 5%?
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

אלכס כץ ואלירן חליבה |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

להמשך הכתבה לחץ כאן
וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויז אייר אל על ישראייר

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.

להמשך הכתבה לחץ כאן