אביחי שניר
אביחי שניר

המבקר מצא: התקציב "חוקי", אבל ככה לא מכינים תקציב

לא צריך את המבקר בשביל זה - תקציב המדינה לא רלבנטי; איך זה שאנשי האוצר טעו/ התרשלו בהכנת התקציב; למה התקציב ל-2019 הוגש כבר במרץ 2018, ומי משלם את על הפשלה? - כן, אנחנו

אביחי שניר | (11)
נושאים בכתבה אוצר משה כחלון

לפי הפרסומים, דו"ח המבקר על ההתנהלות במשרד האוצר שהובילה לכך שהגירעון ב- 2019 חורג משמעותית מהיעד, הולך להיות דו"ח חסר שיניים. אם לצטט את המבקר: "היו ליקויים, אבל ההתנהלות של אנשי האוצר הייתה במסגרת החוק".

אז יכול להיות שההתנהלות של אנשי האוצר באמת הייתה במסגרת החוק. אבל דו"ח המבקר לא צריך להתמקד בנערי האוצר. הוא צריך להתמקד בשני אנשים עם תפקיד פוליטי: השר, והמנכ"ל שלו.

לו המבקר היה עושה עבודה רצינית, הוא היה מתחיל בלשאול את השאלה איך ייתכן שתקציב 2019 עבר כבר באמצע מרץ 2018. אף אחד מאיתנו, גם לא שרי אוצר, איננו נביא, ולכן מאז ומעולם העבירו את תקציב המדינה כמה שיותר קרוב ל-31 בדצמבר, כדי לוודא שלא מתכננים תקציב לפני שיש תחזיות סבירות לגביית המסים בשנה הבאה.

הסיבה היחידה שבגללה העבירו את התקציב כבר במרץ היא שהפוליטיקה התערבה בניהול התקין. טכנית, המבקר צודק: התנהלות כזאת היא אכן חוקית. אבל המבקר צריך לשאול גם האם ההתנהלות הזאת גם ראויה, ואם לא, איך מונעים מהממשלות שיקומו יום אחד, אם ירצה השם, להמשיך ולקבוע תקציבים בשלב שבו עדיין אין להם אפילו מושג ירוק לגבי מה יהיו המקורות ומה יהיו הצרכים.

השאלה הבאה שהמבקר היה צריך לשאול זה איך קרה שכמה חודשים אחרי שהתקציב עבר, וחודשים לפני שהוחלט על סיבוב הבחירות הראשון, בנק ישראל ואחריו המחלקה הכלכלית של משרד האוצר התריעו שהצמיחה תהיה נמוכה מכפי שתוכנן בעת שקבעו את תקציב 2019, ובכל זאת אף אחד לא ביצע שינויים בתקציב. יש רק שתי אפשרויות. האפשרות הראשונה היא שהמחלקה הכלכלית באוצר דיווחה את הנתונים לציבור, אבל לא התריעה בפני הדרג הפוליטי שהמשמעות היא שההכנסות ממסים הולכות להיות נמוכות מהמתוכנן.

האפשרות השנייה היא שהדרג הפוליטי קיבל את המידע, אבל החליט להתעלם. יש לי ניחוש מה התשובה, ואני מניח שגם במשרד המבקר יודעים אותה. אני רק מקווה שהעובדה שהתעלמות מהתרעות אינה בניגוד לחוק, לא מהווה סיבה עבור המבקר שלא לתת את התשובה הזאת גם לציבור. כי אם אנחנו רוצים שהמדינה תתנהל באופן תקין, צריך שהמבקר לא יבדוק רק האם כל דבר הוא "במסגרת החוק."

רוב מה שפוליטיקאים עושים הוא במסגרת החוק. אבל זה שהתעלמות מאזהרות של הדרג המקצועי היא לא דבר פלילי, לא אומר שהציבור לא צריך לדעת כמה ההתעלמות הזאת עלתה לו. למעשה, במובן מסוים, התעלמות של שרי אוצר מאזהרות של הדרג המקצועי היא סוג של גניבה מהציבור, כי את השגיאות שלהם, משלמים כולנו. נכון שגניבה שמבצע משרד האוצר היא גניבה במסגרת החוק, אבל בכל זאת לכולנו נשאר פחות כסף.

קיראו עוד ב"בארץ"

לכן זה שההתנהלות של הדרג הפוליטי במשרד האוצר הייתה במסגרת החוק היא לא סיבה שבגללה המבקר צריך לתת הנחות למי למעורבים. כי כשפוליטיקאי עושה משהו, מי שאמור לחרוץ את הדין זה לא בית המשפט אלא הבוחר. לכן תפקידו של המבקר הוא לא להעמיד את הפוליטיקאי לדין, אלא לתת לציבור את כל המידע על מי עשה מה, למה, וכמה זה עולה לנו.

 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    כלכלן 17/12/2019 23:28
    הגב לתגובה זו
    הכתיבה שלך לוקה באי הבנה בסיסית לצערי וזו לא פעם ראשונה
  • 10.
    אם הרביעיה תנהל את המדינה נקבל את שתיקת המבקרים (ל"ת)
    זקלין, פילגו אותנו 17/12/2019 14:20
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    גדי 17/12/2019 13:06
    הגב לתגובה זו
    אולי נכניס שני שופטי בגץ שינהלו את האוצר? עם כל הידע האלוהי שיש להם האוצר מתנהל כשורה וארבע שנים של תכנון זהיר עם רפורמות ראויות במשק ועם דגש חברתי של שר האוצר. אם צפוי גרעון של 15 מיליארד מתוך 1.5 טריליון,,,,אז זה ממש לא נורא וניתן לסלוח להם כי הם צברו עודפים של עשרות מיליארדים בין 2015 ל 2018.
  • 8.
    מומחה לקנוניות 17/12/2019 11:08
    הגב לתגובה זו
    כי זה עשה לו פחות עבודה.
  • 7.
    כלכלן 17/12/2019 10:26
    הגב לתגובה זו
    דעה אישית אבל לא משאירה שום ספק. חפשו פג גם כתבה מעולה של מומחה אקוויטי בשם צ'רניאק מלפני חודש חודשיים, בה דיבר על התשואות השליליות לפידיון בשוק אגרות החוב. המצב היום ממש לפני פיצוץ הבועה.הטריגר מאתמול שמביא כעת לירידות הוא מדד המחירים לצרכן שצנח ב 0.4% אתמול לעומת עלייה זהה בשנה שעברה לאותו החודש. נחלק את הסיכון לשניים : 1. מי שמחזיק אגרת חוב צמודה כמו ממשלתי, או גם שקלי כמו מלווה קצר מועד, מומלץ למכור בהדרגה לפני שיגיע סחף מכירות 2. למתלבטים לקנות, להמנע חד משמעית כי כל מיד קונה היום מפסיד בוודאות, כי התשואה הריאלית לפידיון כאמור שלילית ועשוי לספוג הפסד כפול גם ממכירות הסיכטן הזה גדול מתמיד וצפוי לשנות את עוגת הר השקלים בשנת 2020, כאשר חלק יעבור בוודאות לנכס סיכון אחר, שכרגע הרבה יותר אטקץרקטיבי כמו מטבע חוץ וגם הריבית עליו פי 10 מסו של השקל. להמנע ממניות לאור אי וודאות גדולה ביחס לממשלה,תקציב, גרעון.
  • 6.
    כתבה מיותרת בעלת ניחוח פוליטי (ל"ת)
    משה ראשל"צ 17/12/2019 10:19
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    WOW ...המבקר .. קם משנתו ? (ל"ת)
    דודי 17/12/2019 10:14
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ביבי קיבל מה שרצה מבקר חסר שיניים (ל"ת)
    גדעון 17/12/2019 09:38
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דברים בסלע....... (ל"ת)
    אריק בר 17/12/2019 09:17
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ברדק חוגג 17/12/2019 08:30
    הגב לתגובה זו
    כנסו ותבדקו את אגרות החוב הצמודות, אלו של פסגות קרנות Etf , קסם, סל צמודות מדד, ירידות חדות, המגמה הזו רק תלך ותגבר לאור צפי למדדים אפסיים ושליליים כמו אתמול. שוק אגרות החוב בבועה גדולה ואסור להתקרב לשם כי ההפסד וודאי כפי שציינתי זה מכבר לאור תשואות ריאליות שליליות לפידיון, מדובר בלמעלה מ 1000 מיליארד ( טריליון ) שנסחרים באגרות חוב צמודות ומלווה קצר מועד. לדעתי, עוגת חלוקת הכספים הולכת לעבור זעזוע רציני לאור מה שצויין לעיל וגם בגלל אי וודאות שתשרור פה חודשים בכל הנוגע לממשלה, תקציב והמשך הגידול בגרעון. הכסף מתחיל לעבור למטבע חוץ. ריבית על הדולר פי 10 מהריבית על השקל ויש צפי ברור כעת להורדת ריבית ולפעולות מידייות של בנק ישראל שהתרחק כמעט 1% מהגבול התחתון של יעד האינפלציה, וזו כבר סטייה מהותית מאד.
  • 1.
    בלגן פוליטי 17/12/2019 08:20
    הגב לתגובה זו
    Shekel ,game over. אף אחד לא יודע מה הגרעון האמיתי. בנק ישראל עוד ביוני טען 4.5% ,האוצר 3.7%. כבר הגענו ל 5%?
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.

בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה

ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד

ליאור דנקנר |

בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.

המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.

ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.


המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח

לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.

לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.