שר האוצר משה כחלון ונגיד בנק ישראל אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

הנגיד בעקיצה לכחלון: "לממשלה הבאה אתגר משמעותי – הגירעון"

בכירי משרד האוצר ביקרו היום בבנק ישראל לסיור ודיון כלכלי. שר האוצר היוצא, כחלון הגיב ואמר כי "אי היציבות הפוליטית מחייבת אותנו לנהוג באחריות יתר כדי להימנע מפגיעה בכלכלה"
ארז ליבנה | (11)

גם כשכולם מסביב מחייכים ומדברים על איתנותה של הכלכלה הישראלית, נראה שהביקור שנערך היום לבכירי משרד האוצר בבנק ישראל, שימש כזירה לשליחת חצים הדדיים בין בכירי המשק, השולטים במדיניות הכלכלית הישראלית.

 

הביקור החל בפגישה בארבע עיניים בין שר האוצר היוצא משה כחלון לנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון. לאחר מכן, כחלון, יחד עם סגן השר, יצחק כהן, מנכ"ל המשרד שי באב"ד וראש אגף התקציבים, שאול מרידור, ביקרו במתקני מחלקת המטבע ובחדר העסקאות של חטיבת השווקים.

 

לאחר מכן התקיים דיון כלכלי בהשתתפות מנכ"ל בנק ישראל, מר חזי כאלו, מנהל חטיבת המחקר, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, מנהל חטיבת השווקים, אנדרו אביר, והממונה על שיתוף נתוני אשראי, צוריאל תמם. בדיון נכחה גם ראש רשות התחרות, מיכל הלפרין.

 

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בחר להתייחס בצורה ישירה לגירעון המדינה ולאתגר שהוא מציב, למרות שידועה לו הביקורת על שר האוצר, הנחשב לאחראי על יצירת הגירעון המעיק על הכלכלה.  

 

"המשק הישראלי צומח בקצב נאה ועד כה השווקים הפיננסיים לא מאוד הושפעו מאי הוודאות שנוצרה בעקבות המצב הפוליטי, אולם אין להסיק מכך שאין בה נזק", אמר פרופ' ירון. "מול הממשלה הבאה יעמדו אתגר משמעותי בכל הנוגע לטיפול בבעיית הגירעון ומשימות חשובות בתחום הטיפול בבעיית הפריון הנמוך של המשק הישראלי. על כל נבחרי הציבור להבין שדחיית הטיפול בסוגיות אלו תפגע בכלכלת ישראל".

 

כחלון מצדו לא נותר חייב ושלח חץ על הביקורת על ירון, שאינו פועל מספיק. "הנגיד ואני שוחחנו על כך שאי היציבות הפוליטית מחייבת אותנו לנהוג באחריות יתרה כדי להימנע מפגיעה בכלכלת ישראל. נתוני המקרו כלכליים כפי שהוצגו לנו טובים, בוודאי ביחס לנתונים הגלובליים.

 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    ליאורה 25/09/2019 13:53
    הגב לתגובה זו
    איזה גירעון ואיזה נעליים תפסיקו להכניס לכיסים שלכם אז יהיה כסף לכולם ותראו כמה כסף יש יאללה פחלון הבייתה
  • 9.
    נגיד עלוב מה עם הדולר הקורס (ל"ת)
    משה 25/09/2019 00:04
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אורי 24/09/2019 18:24
    הגב לתגובה זו
    כולם מאשימים את כחלון בגרעון אולם האשם האמיתי הוא נתניהו. להזכירכם אין זו הפעם הראשונה שאצל נתניהו הגרעון משתולל, גם בכהונת שטייניץ באוצר הגיע הגרעון ל40 מיליארד. וזאת לאחר שקיבל משק בגרעון נמוך מרוני בראון. אם זה קורה פעם אחר פעם אצל נתניהו אזי כנראה שלא כדאי שגנץ יעשה אצלו השתלמות.
  • 7.
    אני מצפה ממך שתעזוב את הפוליטיקה. לאחר הפייסקו שלך. (ל"ת)
    מתניה טיקטינסקי 23/09/2019 19:48
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אין שום בעיה. שיקצצו כסף לישיבות ו"לומדי תורה" (ל"ת)
    אבו מספריים 23/09/2019 18:44
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ימני אמיתי 23/09/2019 18:21
    הגב לתגובה זו
    חילק מיליארדים.. מילא אם משהו היה משתנה. אבל כלום! 25 מיליארד שח ללוטו דירות ושום דבר לא השתנה. כושל וכושל זה שאישר את ההשתוללות הזו מעליו ואחר כך עוד הכניס אותו למפלגה שלו. אגב..המספרים מראים שמצביעי כחלון לא עברו איתו לליכוד. כך שהביבי בכלל נכשל פה
  • 4.
    רחמנות 23/09/2019 16:11
    הגב לתגובה זו
    גירעון כבר מזמן הרבה מעבר ל 50 מיליארד.
  • 3.
    גם לבנק ישראל 23/09/2019 16:09
    הגב לתגובה זו
    ולא נשאר הרבה זמן עד לסוף השנה. אם גם ביעד הזה לא תעמדו אפשר לסגור את הבנק. איך תצליחו שהאינפלציה בצמיחה ,וגם הצמיחה והדולר הקורס מרחיק את היעד מיום ליום.
  • 2.
    חחח 23/09/2019 15:56
    הגב לתגובה זו
    חבורה של הזויים באתר הזה
  • 1.
    אלי 23/09/2019 15:54
    הגב לתגובה זו
    הרבה פרזיטים שכירים יש במדינה. לא מפטרים לא מתיעלים בעריות בממשלה.... ומה עשיתה ????????? רק חילקתה וחילקטה על חשבוני.....
  • צודק ! (ל"ת)
    אחד העם 23/09/2019 18:25
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.