הנגיד בעקיצה לכחלון: "לממשלה הבאה אתגר משמעותי – הגירעון"
גם כשכולם מסביב מחייכים ומדברים על איתנותה של הכלכלה הישראלית, נראה שהביקור שנערך היום לבכירי משרד האוצר בבנק ישראל, שימש כזירה לשליחת חצים הדדיים בין בכירי המשק, השולטים במדיניות הכלכלית הישראלית.
הביקור החל בפגישה בארבע עיניים בין שר האוצר היוצא משה כחלון לנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון. לאחר מכן, כחלון, יחד עם סגן השר, יצחק כהן, מנכ"ל המשרד שי באב"ד וראש אגף התקציבים, שאול מרידור, ביקרו במתקני מחלקת המטבע ובחדר העסקאות של חטיבת השווקים.
לאחר מכן התקיים דיון כלכלי בהשתתפות מנכ"ל בנק ישראל, מר חזי כאלו, מנהל חטיבת המחקר, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, מנהל חטיבת השווקים, אנדרו אביר, והממונה על שיתוף נתוני אשראי, צוריאל תמם. בדיון נכחה גם ראש רשות התחרות, מיכל הלפרין.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בחר להתייחס בצורה ישירה לגירעון המדינה ולאתגר שהוא מציב, למרות שידועה לו הביקורת על שר האוצר, הנחשב לאחראי על יצירת הגירעון המעיק על הכלכלה.
- סמוטריץ' הודיע על הממונה על התקציבים החדש
- הפסקת האש בין הקואליציה לאופוזיציה נגמרה: ח"כ גפני קורא: "גלו אחריות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"המשק הישראלי צומח בקצב נאה ועד כה השווקים הפיננסיים לא מאוד הושפעו מאי הוודאות שנוצרה בעקבות המצב הפוליטי, אולם אין להסיק מכך שאין בה נזק", אמר פרופ' ירון. "מול הממשלה הבאה יעמדו אתגר משמעותי בכל הנוגע לטיפול בבעיית הגירעון ומשימות חשובות בתחום הטיפול בבעיית הפריון הנמוך של המשק הישראלי. על כל נבחרי הציבור להבין שדחיית הטיפול בסוגיות אלו תפגע בכלכלת ישראל".
כחלון מצדו לא נותר חייב ושלח חץ על הביקורת על ירון, שאינו פועל מספיק. "הנגיד ואני שוחחנו על כך שאי היציבות הפוליטית מחייבת אותנו לנהוג באחריות יתרה כדי להימנע מפגיעה בכלכלת ישראל. נתוני המקרו כלכליים כפי שהוצגו לנו טובים, בוודאי ביחס לנתונים הגלובליים.
- 10.ליאורה 25/09/2019 13:53הגב לתגובה זואיזה גירעון ואיזה נעליים תפסיקו להכניס לכיסים שלכם אז יהיה כסף לכולם ותראו כמה כסף יש יאללה פחלון הבייתה
- 9.נגיד עלוב מה עם הדולר הקורס (ל"ת)משה 25/09/2019 00:04הגב לתגובה זו
- 8.אורי 24/09/2019 18:24הגב לתגובה זוכולם מאשימים את כחלון בגרעון אולם האשם האמיתי הוא נתניהו. להזכירכם אין זו הפעם הראשונה שאצל נתניהו הגרעון משתולל, גם בכהונת שטייניץ באוצר הגיע הגרעון ל40 מיליארד. וזאת לאחר שקיבל משק בגרעון נמוך מרוני בראון. אם זה קורה פעם אחר פעם אצל נתניהו אזי כנראה שלא כדאי שגנץ יעשה אצלו השתלמות.
- 7.אני מצפה ממך שתעזוב את הפוליטיקה. לאחר הפייסקו שלך. (ל"ת)מתניה טיקטינסקי 23/09/2019 19:48הגב לתגובה זו
- 6.אין שום בעיה. שיקצצו כסף לישיבות ו"לומדי תורה" (ל"ת)אבו מספריים 23/09/2019 18:44הגב לתגובה זו
- 5.ימני אמיתי 23/09/2019 18:21הגב לתגובה זוחילק מיליארדים.. מילא אם משהו היה משתנה. אבל כלום! 25 מיליארד שח ללוטו דירות ושום דבר לא השתנה. כושל וכושל זה שאישר את ההשתוללות הזו מעליו ואחר כך עוד הכניס אותו למפלגה שלו. אגב..המספרים מראים שמצביעי כחלון לא עברו איתו לליכוד. כך שהביבי בכלל נכשל פה
- 4.רחמנות 23/09/2019 16:11הגב לתגובה זוגירעון כבר מזמן הרבה מעבר ל 50 מיליארד.
- 3.גם לבנק ישראל 23/09/2019 16:09הגב לתגובה זוולא נשאר הרבה זמן עד לסוף השנה. אם גם ביעד הזה לא תעמדו אפשר לסגור את הבנק. איך תצליחו שהאינפלציה בצמיחה ,וגם הצמיחה והדולר הקורס מרחיק את היעד מיום ליום.
- 2.חחח 23/09/2019 15:56הגב לתגובה זוחבורה של הזויים באתר הזה
- 1.אלי 23/09/2019 15:54הגב לתגובה זוהרבה פרזיטים שכירים יש במדינה. לא מפטרים לא מתיעלים בעריות בממשלה.... ומה עשיתה ????????? רק חילקתה וחילקטה על חשבוני.....
- צודק ! (ל"ת)אחד העם 23/09/2019 18:25הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
