עורך דין
צילום: צילום מסך

היום: המרוץ ללשכת עורכי הדין מגיע לקו הסיום

אחרי מרוץ רווי יצרים, הבוקר נפתחו הקלפיות ומעל 67 אלף עורכי דין יוכלו לבחור את ראש הלשכה, את חברי המועצה הארצית, את יו"ר ועד המחוזות ואת חברי ועד המחוזות. האם אחוז ההצבעה יגיע לשפל חדש?
עו"ד לילך דניאל |

חדשות טובות לעורכי הדין: מחר יפסקו השיחות המוקלטות והמסרונים עם תעמולת הבחירות. הבוקר (ג') נפתחו 153 הקלפיות ברחבי הארץ ולמעלה מ-67 אלף עורכי דין בעלי זכות הצבעה יוכלו לגשת ולהשפיע על השאלה מי יהיו הנציגים שיכהנו בלשכת עורכי הדין בארבע השנים הקרובות. ההצבעה אפשרית אך ורק במחוז אליו משתייך עורך הדין, והיא נעשית ב-4 פתקים שונים: לראשות הלשכה, לראשות ועד המחוז, לרשימת מועמדים למועצה הארצית ולרשימת מועמדים לוועד המחוז.

על ראשות הלשכה מתמודדים שני מועמדים בלבד: עו"ד אבי חימי, היו"ר המכהן, ועו"ד ציון אמיר. לראש הלשכה ייבחר המועמד שקיבל את מספר הקולות הגדול ביותר, ובלבד שקיבל לפחות שתי חמישיות  מהקולות הכשרים – כלומר 40% מהקולות. לראשות ששת מחוזות הלשכה מתמודדים 14 עורכי דין, בהם עו"ד רומי קנבל המתמודדת על ראשות מחוז מרכז. רק אתמול קבע בית המשפט העליון כי אין מקום לפסול את התמודדותה של קנבל, המזוהה עם היו"ר המכהן אבי חימי, לאחר שבית המשפט המחוזי דחה את העתירה שהוגשה בטענה כי היא אינה בעלת זיקה למחוז.

הבחירות הנוכחיות בלשכה מעוררות סקרנות לא רק בקרב עורכי הדין אלא גם בקרב רבים בציבור כולו. מלבד הזרקור הלא מחמיא לו זכתה בשנה האחרונה על רקע הפרשות שיוחסו ליו"ר הקודם, עו"ד אפי נוה, הולכת וגוברת ההבנה בציבור כי לא מדובר בעוד איגוד מקצועי זניח אלא בגוף בעל כוח והשפעה בנושאים כמו מינוי שופטים והליכי חקיקה.

למרות החשיבות של הבחירות, לא ניתן להתעלם מכך שאחוזי ההצבעה בקרב עורכי הדין נמצאים במגמת ירידה מתמשכת לאורך שנים: בעוד שבבחירות בשנת 2003 עמד אחוז ההצבעה על 42%, בשנת 2007 ירד אחוז ההצבעה ל-36.3%, בשנת 2011 דובר ב-31.8 אחוזי הצבעה ובבחירות האחרונות, בשנת 2015, דובר בשפל של 28.5%. האם הפעם נזכה לראות שפל חדש או שמא האירועים האחרונים בלשכה יגרמו לעורכי הדין דווקא לגלות יותר מעורבות בזהות המכהנים בלשכה? זאת נדע רק בימים הקרובים.

בראיונות שהעניקו ל"תקדין" ערב הבחירות, התייחסו שני המועמדים לראשות הלשכה, אבי חימי וציון אמיר, לנושאים שעומדים על סדר היום הציבורי אך גם לנושאים המעסיקים את ציבור העוסקים במקצוע, כגון קידום אוכלוסיות מוחלשות בקרב עורכי הדין, תקנות הסד"א החדשות והמאבק בהצפת המקצוע ודיברו על הדרכים שבהם יקדמו את הלשכה אם ייבחרו.

עו"ד אבי חימי אמר בין היתר "אני מתכוון לשמר ולהעצים את כוחה של הלשכה ולהקפיד על היותה בראש וראשונה גילדה מקצועית, ישרה, שקופה ומוסרית, שדואגת לאינטרסים של כלל עורכי הדין במדינת ישראל ומהווה מצפן ומגדלור מוסרי בשאלות חברה ומשפט. אפעל להשבת היוקרה למקצוע החשוב שלנו, לשמירה על שכר הטרחה של עורכי הדין, לדאגה לרווחתם של עורכי הדין הצעירים, לרפורמה החשובה וההכרחית בתחום האתיקה, לפעילות בנושא הצפת המקצוע ובנושאים חשובים נוספים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.