היום: המרוץ ללשכת עורכי הדין מגיע לקו הסיום
חדשות טובות לעורכי הדין: מחר יפסקו השיחות המוקלטות והמסרונים עם תעמולת הבחירות. הבוקר (ג') נפתחו 153 הקלפיות ברחבי הארץ ולמעלה מ-67 אלף עורכי דין בעלי זכות הצבעה יוכלו לגשת ולהשפיע על השאלה מי יהיו הנציגים שיכהנו בלשכת עורכי הדין בארבע השנים הקרובות. ההצבעה אפשרית אך ורק במחוז אליו משתייך עורך הדין, והיא נעשית ב-4 פתקים שונים: לראשות הלשכה, לראשות ועד המחוז, לרשימת מועמדים למועצה הארצית ולרשימת מועמדים לוועד המחוז.
על ראשות הלשכה מתמודדים שני מועמדים בלבד: עו"ד אבי חימי, היו"ר המכהן, ועו"ד ציון אמיר. לראש הלשכה ייבחר המועמד שקיבל את מספר הקולות הגדול ביותר, ובלבד שקיבל לפחות שתי חמישיות מהקולות הכשרים – כלומר 40% מהקולות. לראשות ששת מחוזות הלשכה מתמודדים 14 עורכי דין, בהם עו"ד רומי קנבל המתמודדת על ראשות מחוז מרכז. רק אתמול קבע בית המשפט העליון כי אין מקום לפסול את התמודדותה של קנבל, המזוהה עם היו"ר המכהן אבי חימי, לאחר שבית המשפט המחוזי דחה את העתירה שהוגשה בטענה כי היא אינה בעלת זיקה למחוז.
הבחירות הנוכחיות בלשכה מעוררות סקרנות לא רק בקרב עורכי הדין אלא גם בקרב רבים בציבור כולו. מלבד הזרקור הלא מחמיא לו זכתה בשנה האחרונה על רקע הפרשות שיוחסו ליו"ר הקודם, עו"ד אפי נוה, הולכת וגוברת ההבנה בציבור כי לא מדובר בעוד איגוד מקצועי זניח אלא בגוף בעל כוח והשפעה בנושאים כמו מינוי שופטים והליכי חקיקה.
למרות החשיבות של הבחירות, לא ניתן להתעלם מכך שאחוזי ההצבעה בקרב עורכי הדין נמצאים במגמת ירידה מתמשכת לאורך שנים: בעוד שבבחירות בשנת 2003 עמד אחוז ההצבעה על 42%, בשנת 2007 ירד אחוז ההצבעה ל-36.3%, בשנת 2011 דובר ב-31.8 אחוזי הצבעה ובבחירות האחרונות, בשנת 2015, דובר בשפל של 28.5%. האם הפעם נזכה לראות שפל חדש או שמא האירועים האחרונים בלשכה יגרמו לעורכי הדין דווקא לגלות יותר מעורבות בזהות המכהנים בלשכה? זאת נדע רק בימים הקרובים.
- אבי חימי: "הפכתי מעורך דין מכובד לעבריין מין בעיני הציבור"
- זה הכל? אבי חימי הושעה על תנאי, מחברותו בלשכת עורכי הדין לחצי שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בראיונות שהעניקו ל"תקדין" ערב הבחירות, התייחסו שני המועמדים לראשות הלשכה, אבי חימי וציון אמיר, לנושאים שעומדים על סדר היום הציבורי אך גם לנושאים המעסיקים את ציבור העוסקים במקצוע, כגון קידום אוכלוסיות מוחלשות בקרב עורכי הדין, תקנות הסד"א החדשות והמאבק בהצפת המקצוע ודיברו על הדרכים שבהם יקדמו את הלשכה אם ייבחרו.
עו"ד אבי חימי אמר בין היתר "אני מתכוון לשמר ולהעצים את כוחה של הלשכה ולהקפיד על היותה בראש וראשונה גילדה מקצועית, ישרה, שקופה ומוסרית, שדואגת לאינטרסים של כלל עורכי הדין במדינת ישראל ומהווה מצפן ומגדלור מוסרי בשאלות חברה ומשפט. אפעל להשבת היוקרה למקצוע החשוב שלנו, לשמירה על שכר הטרחה של עורכי הדין, לדאגה לרווחתם של עורכי הדין הצעירים, לרפורמה החשובה וההכרחית בתחום האתיקה, לפעילות בנושא הצפת המקצוע ובנושאים חשובים נוספים".

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
