עורך דין
צילום: צילום מסך

היום: המרוץ ללשכת עורכי הדין מגיע לקו הסיום

אחרי מרוץ רווי יצרים, הבוקר נפתחו הקלפיות ומעל 67 אלף עורכי דין יוכלו לבחור את ראש הלשכה, את חברי המועצה הארצית, את יו"ר ועד המחוזות ואת חברי ועד המחוזות. האם אחוז ההצבעה יגיע לשפל חדש?
עו"ד לילך דניאל |

חדשות טובות לעורכי הדין: מחר יפסקו השיחות המוקלטות והמסרונים עם תעמולת הבחירות. הבוקר (ג') נפתחו 153 הקלפיות ברחבי הארץ ולמעלה מ-67 אלף עורכי דין בעלי זכות הצבעה יוכלו לגשת ולהשפיע על השאלה מי יהיו הנציגים שיכהנו בלשכת עורכי הדין בארבע השנים הקרובות. ההצבעה אפשרית אך ורק במחוז אליו משתייך עורך הדין, והיא נעשית ב-4 פתקים שונים: לראשות הלשכה, לראשות ועד המחוז, לרשימת מועמדים למועצה הארצית ולרשימת מועמדים לוועד המחוז.

על ראשות הלשכה מתמודדים שני מועמדים בלבד: עו"ד אבי חימי, היו"ר המכהן, ועו"ד ציון אמיר. לראש הלשכה ייבחר המועמד שקיבל את מספר הקולות הגדול ביותר, ובלבד שקיבל לפחות שתי חמישיות  מהקולות הכשרים – כלומר 40% מהקולות. לראשות ששת מחוזות הלשכה מתמודדים 14 עורכי דין, בהם עו"ד רומי קנבל המתמודדת על ראשות מחוז מרכז. רק אתמול קבע בית המשפט העליון כי אין מקום לפסול את התמודדותה של קנבל, המזוהה עם היו"ר המכהן אבי חימי, לאחר שבית המשפט המחוזי דחה את העתירה שהוגשה בטענה כי היא אינה בעלת זיקה למחוז.

הבחירות הנוכחיות בלשכה מעוררות סקרנות לא רק בקרב עורכי הדין אלא גם בקרב רבים בציבור כולו. מלבד הזרקור הלא מחמיא לו זכתה בשנה האחרונה על רקע הפרשות שיוחסו ליו"ר הקודם, עו"ד אפי נוה, הולכת וגוברת ההבנה בציבור כי לא מדובר בעוד איגוד מקצועי זניח אלא בגוף בעל כוח והשפעה בנושאים כמו מינוי שופטים והליכי חקיקה.

למרות החשיבות של הבחירות, לא ניתן להתעלם מכך שאחוזי ההצבעה בקרב עורכי הדין נמצאים במגמת ירידה מתמשכת לאורך שנים: בעוד שבבחירות בשנת 2003 עמד אחוז ההצבעה על 42%, בשנת 2007 ירד אחוז ההצבעה ל-36.3%, בשנת 2011 דובר ב-31.8 אחוזי הצבעה ובבחירות האחרונות, בשנת 2015, דובר בשפל של 28.5%. האם הפעם נזכה לראות שפל חדש או שמא האירועים האחרונים בלשכה יגרמו לעורכי הדין דווקא לגלות יותר מעורבות בזהות המכהנים בלשכה? זאת נדע רק בימים הקרובים.

בראיונות שהעניקו ל"תקדין" ערב הבחירות, התייחסו שני המועמדים לראשות הלשכה, אבי חימי וציון אמיר, לנושאים שעומדים על סדר היום הציבורי אך גם לנושאים המעסיקים את ציבור העוסקים במקצוע, כגון קידום אוכלוסיות מוחלשות בקרב עורכי הדין, תקנות הסד"א החדשות והמאבק בהצפת המקצוע ודיברו על הדרכים שבהם יקדמו את הלשכה אם ייבחרו.

עו"ד אבי חימי אמר בין היתר "אני מתכוון לשמר ולהעצים את כוחה של הלשכה ולהקפיד על היותה בראש וראשונה גילדה מקצועית, ישרה, שקופה ומוסרית, שדואגת לאינטרסים של כלל עורכי הדין במדינת ישראל ומהווה מצפן ומגדלור מוסרי בשאלות חברה ומשפט. אפעל להשבת היוקרה למקצוע החשוב שלנו, לשמירה על שכר הטרחה של עורכי הדין, לדאגה לרווחתם של עורכי הדין הצעירים, לרפורמה החשובה וההכרחית בתחום האתיקה, לפעילות בנושא הצפת המקצוע ובנושאים חשובים נוספים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':

אנבידיה סעודיה; קרדיט: רוי שיינמןאנבידיה סעודיה; קרדיט: רוי שיינמן

מנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה

שיתוף פעולה בין xAI של אילון מאסק, Nvidia ו-Humain הסעודית ימנף את סעודיה למוקד טכנולוגי גלובלי; האם ישראל תצליח לגשר על פער התשתיות מול היוזמה האזורית?

ענת גלעד |

במסגרת פורום ההשקעות האמריקאי-סעודי שנערך לאחרונה בוושינגטון, הכריזו אילון מאסק מנכ"ל xAI וג׳נסן הואנג מנכ"ל Nvidia על הקמת מרכז נתונים ענק בערב הסעודית, בשיתוף חברת Humain המקומית. המרכז צפוי לצרוך 500 מגה-ואט, כמות חשמל המספיקה למאות אלפי בתים, אך ייעודו שונה: תמיכה באימון מודלים של בינה מלאכותית מתקדמת. מהלך זה הוא חלק ממגמה רחבה: סעודיה בונה תשתית בינה מלאכותית נרחבת, לא רק ככלי אזרחי אלא כבסיס ליכולות השפעה גיאופוליטיות ואסטרטגיות. מגמה זו דורשת מישראל, עם כל עוצמתה הטכנולוגית, לשאול את עצמה אם היא מוכנה לשלב הבא.

בשנים האחרונות ערב הסעודית רותמת את קרנות העושר שלה, את שטחה ואת משאביה האנרגטיים לטובת בניית תשתית טכנולוגית רחבה. לצד xAI ו-Nvidia, גם אמזון, AMD, סיסקו ו-Blackstone השקיעו לאחרונה בפרויקטים מקבילים של דאטה סנטרים ויכולות AI. חלק מהפרויקטים אף חורגים מגבולות סעודיה, עם פריסת פעילות באיחוד האמירויות. הבחירה בסעודיה אינה מקרית. מדובר במדינה שניחנת בשטח עצום, גישה נוחה לאנרגיה זולה והחשוב מכל – מימון נדיב ורגולציה נוחה. בעוד שבמערב קיימות מגבלות רבות, סעודיה מציעה פתרון כולל: אירוח תשתית חומרה, ניהול פעילות מקומית, ומתן אפשרות לחברות גלובליות לפעול בקצב ובקנה מידה שונים לגמרי.

הצירוף בין שבבי AI מתקדמים (כגון סדרת Blackwell של Nvidia), מרכזי נתונים רבי-עוצמה ושותפויות ממשלתיות הופך את סעודיה לא רק ללקוחה אלא לשחקנית תשתית. נכון לשנת 2025 דווח כי Humain כבר קיבלה את המשלוח הראשון של אלפי שבבים מתקדמים, בהסכמה רגולטורית מהאמריקאים, עם מגבלות שנועדו למנוע העברת טכנולוגיה לסין.

ישראל עדיין בזירה, אך צריכה להגביר הילוך

חשוב להבהיר: ישראל אינה מחוץ למגרש. עם תעשיית סטארט-אפים עשירה, מעל 2,000 חברות AI פעילות ותרומה מהותית לעולמות הביטחוניים והאזרחיים, ישראל היא עדיין מוקד גלובלי לחדשנות. אלא שתחום התשתיות הפיזיות של AI – כוח חישוב, מרכזי נתונים גדולים ושליטה בשרשראות ייצור של שבבים, הוא תחום שבו נדרשת קפיצת מדרגה. תוכנית הבינה המלאכותית הלאומית שהושקה בישראל כוללת השקעות במחקר, יישומים אזרחיים וביטחוניים, ופיתוח ידע, אך לא כוללת בשלב זה מהלך כולל להקמת תשתית חישוב לאומית בקנה מידה שמתקרב לפרויקטים המפרציים. לפי נתוני Deloitte, רק כ-13% מההשקעות בתחום מופנים כיום בישראל לתשתית חומרה וענן. 

השליטה בתשתית החישוב, כלומר ביכולת לאמן מודלים מתקדמים בצורה עצמאית, להחזיק במאגרים מאובטחים, ולהפעיל עיבוד מקומי ללא תלות בשחקנים חיצוניים, הופכת לאחד המרכיבים הקריטיים בכלכלה ובביטחון. סעודיה מזהה את זה ופועלת בנחישות. ישראל, עם כל ההובלה בתחומים אחרים, עדיין מתמקדת בעיקר בשכבת האפליקציה. מבחינה ביטחונית, ההשלכות ברורות: היכולת לאמן מודלים גדולים, לנהל דאטה סנטרים עם רמת אבטחה גבוהה, ולשלוט במעבדות עיבוד מקומיות, לא נופלת בחשיבותה מהחזקת צי או מערך מטוסי חמקן. תשתית חישוב היא תשתית אסטרטגית.