היום: המרוץ ללשכת עורכי הדין מגיע לקו הסיום
חדשות טובות לעורכי הדין: מחר יפסקו השיחות המוקלטות והמסרונים עם תעמולת הבחירות. הבוקר (ג') נפתחו 153 הקלפיות ברחבי הארץ ולמעלה מ-67 אלף עורכי דין בעלי זכות הצבעה יוכלו לגשת ולהשפיע על השאלה מי יהיו הנציגים שיכהנו בלשכת עורכי הדין בארבע השנים הקרובות. ההצבעה אפשרית אך ורק במחוז אליו משתייך עורך הדין, והיא נעשית ב-4 פתקים שונים: לראשות הלשכה, לראשות ועד המחוז, לרשימת מועמדים למועצה הארצית ולרשימת מועמדים לוועד המחוז.
על ראשות הלשכה מתמודדים שני מועמדים בלבד: עו"ד אבי חימי, היו"ר המכהן, ועו"ד ציון אמיר. לראש הלשכה ייבחר המועמד שקיבל את מספר הקולות הגדול ביותר, ובלבד שקיבל לפחות שתי חמישיות מהקולות הכשרים – כלומר 40% מהקולות. לראשות ששת מחוזות הלשכה מתמודדים 14 עורכי דין, בהם עו"ד רומי קנבל המתמודדת על ראשות מחוז מרכז. רק אתמול קבע בית המשפט העליון כי אין מקום לפסול את התמודדותה של קנבל, המזוהה עם היו"ר המכהן אבי חימי, לאחר שבית המשפט המחוזי דחה את העתירה שהוגשה בטענה כי היא אינה בעלת זיקה למחוז.
הבחירות הנוכחיות בלשכה מעוררות סקרנות לא רק בקרב עורכי הדין אלא גם בקרב רבים בציבור כולו. מלבד הזרקור הלא מחמיא לו זכתה בשנה האחרונה על רקע הפרשות שיוחסו ליו"ר הקודם, עו"ד אפי נוה, הולכת וגוברת ההבנה בציבור כי לא מדובר בעוד איגוד מקצועי זניח אלא בגוף בעל כוח והשפעה בנושאים כמו מינוי שופטים והליכי חקיקה.
למרות החשיבות של הבחירות, לא ניתן להתעלם מכך שאחוזי ההצבעה בקרב עורכי הדין נמצאים במגמת ירידה מתמשכת לאורך שנים: בעוד שבבחירות בשנת 2003 עמד אחוז ההצבעה על 42%, בשנת 2007 ירד אחוז ההצבעה ל-36.3%, בשנת 2011 דובר ב-31.8 אחוזי הצבעה ובבחירות האחרונות, בשנת 2015, דובר בשפל של 28.5%. האם הפעם נזכה לראות שפל חדש או שמא האירועים האחרונים בלשכה יגרמו לעורכי הדין דווקא לגלות יותר מעורבות בזהות המכהנים בלשכה? זאת נדע רק בימים הקרובים.
- אבי חימי: "הפכתי מעורך דין מכובד לעבריין מין בעיני הציבור"
- זה הכל? אבי חימי הושעה על תנאי, מחברותו בלשכת עורכי הדין לחצי שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בראיונות שהעניקו ל"תקדין" ערב הבחירות, התייחסו שני המועמדים לראשות הלשכה, אבי חימי וציון אמיר, לנושאים שעומדים על סדר היום הציבורי אך גם לנושאים המעסיקים את ציבור העוסקים במקצוע, כגון קידום אוכלוסיות מוחלשות בקרב עורכי הדין, תקנות הסד"א החדשות והמאבק בהצפת המקצוע ודיברו על הדרכים שבהם יקדמו את הלשכה אם ייבחרו.
עו"ד אבי חימי אמר בין היתר "אני מתכוון לשמר ולהעצים את כוחה של הלשכה ולהקפיד על היותה בראש וראשונה גילדה מקצועית, ישרה, שקופה ומוסרית, שדואגת לאינטרסים של כלל עורכי הדין במדינת ישראל ומהווה מצפן ומגדלור מוסרי בשאלות חברה ומשפט. אפעל להשבת היוקרה למקצוע החשוב שלנו, לשמירה על שכר הטרחה של עורכי הדין, לדאגה לרווחתם של עורכי הדין הצעירים, לרפורמה החשובה וההכרחית בתחום האתיקה, לפעילות בנושא הצפת המקצוע ובנושאים חשובים נוספים".
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
