היום: המרוץ ללשכת עורכי הדין מגיע לקו הסיום
חדשות טובות לעורכי הדין: מחר יפסקו השיחות המוקלטות והמסרונים עם תעמולת הבחירות. הבוקר (ג') נפתחו 153 הקלפיות ברחבי הארץ ולמעלה מ-67 אלף עורכי דין בעלי זכות הצבעה יוכלו לגשת ולהשפיע על השאלה מי יהיו הנציגים שיכהנו בלשכת עורכי הדין בארבע השנים הקרובות. ההצבעה אפשרית אך ורק במחוז אליו משתייך עורך הדין, והיא נעשית ב-4 פתקים שונים: לראשות הלשכה, לראשות ועד המחוז, לרשימת מועמדים למועצה הארצית ולרשימת מועמדים לוועד המחוז.
על ראשות הלשכה מתמודדים שני מועמדים בלבד: עו"ד אבי חימי, היו"ר המכהן, ועו"ד ציון אמיר. לראש הלשכה ייבחר המועמד שקיבל את מספר הקולות הגדול ביותר, ובלבד שקיבל לפחות שתי חמישיות מהקולות הכשרים – כלומר 40% מהקולות. לראשות ששת מחוזות הלשכה מתמודדים 14 עורכי דין, בהם עו"ד רומי קנבל המתמודדת על ראשות מחוז מרכז. רק אתמול קבע בית המשפט העליון כי אין מקום לפסול את התמודדותה של קנבל, המזוהה עם היו"ר המכהן אבי חימי, לאחר שבית המשפט המחוזי דחה את העתירה שהוגשה בטענה כי היא אינה בעלת זיקה למחוז.
הבחירות הנוכחיות בלשכה מעוררות סקרנות לא רק בקרב עורכי הדין אלא גם בקרב רבים בציבור כולו. מלבד הזרקור הלא מחמיא לו זכתה בשנה האחרונה על רקע הפרשות שיוחסו ליו"ר הקודם, עו"ד אפי נוה, הולכת וגוברת ההבנה בציבור כי לא מדובר בעוד איגוד מקצועי זניח אלא בגוף בעל כוח והשפעה בנושאים כמו מינוי שופטים והליכי חקיקה.
למרות החשיבות של הבחירות, לא ניתן להתעלם מכך שאחוזי ההצבעה בקרב עורכי הדין נמצאים במגמת ירידה מתמשכת לאורך שנים: בעוד שבבחירות בשנת 2003 עמד אחוז ההצבעה על 42%, בשנת 2007 ירד אחוז ההצבעה ל-36.3%, בשנת 2011 דובר ב-31.8 אחוזי הצבעה ובבחירות האחרונות, בשנת 2015, דובר בשפל של 28.5%. האם הפעם נזכה לראות שפל חדש או שמא האירועים האחרונים בלשכה יגרמו לעורכי הדין דווקא לגלות יותר מעורבות בזהות המכהנים בלשכה? זאת נדע רק בימים הקרובים.
- אבי חימי: "הפכתי מעורך דין מכובד לעבריין מין בעיני הציבור"
- זה הכל? אבי חימי הושעה על תנאי, מחברותו בלשכת עורכי הדין לחצי שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בראיונות שהעניקו ל"תקדין" ערב הבחירות, התייחסו שני המועמדים לראשות הלשכה, אבי חימי וציון אמיר, לנושאים שעומדים על סדר היום הציבורי אך גם לנושאים המעסיקים את ציבור העוסקים במקצוע, כגון קידום אוכלוסיות מוחלשות בקרב עורכי הדין, תקנות הסד"א החדשות והמאבק בהצפת המקצוע ודיברו על הדרכים שבהם יקדמו את הלשכה אם ייבחרו.
עו"ד אבי חימי אמר בין היתר "אני מתכוון לשמר ולהעצים את כוחה של הלשכה ולהקפיד על היותה בראש וראשונה גילדה מקצועית, ישרה, שקופה ומוסרית, שדואגת לאינטרסים של כלל עורכי הדין במדינת ישראל ומהווה מצפן ומגדלור מוסרי בשאלות חברה ומשפט. אפעל להשבת היוקרה למקצוע החשוב שלנו, לשמירה על שכר הטרחה של עורכי הדין, לדאגה לרווחתם של עורכי הדין הצעירים, לרפורמה החשובה וההכרחית בתחום האתיקה, לפעילות בנושא הצפת המקצוע ובנושאים חשובים נוספים".

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.