משרד המשפטים: פאינה קירשנבאום וסטס מיסז'ניקוב צפויים לעמוד לדין

נמיר קיסר | (8)
נושאים בכתבה ישראל ביתנו

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, ופרקליט המדינה, שי ניצן, החליטו שיש תשתית ראייתית להעמיד לדין את שר התיירות לשעבר סטס מיסז'ניקוב, סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום, ובכירים בגופים ציבוריים נוספים, בגין עבירות שחיתות, ועל כן הם יוזמנו לשימוע. זאת, בהתאם לחוות דעת דעתו של מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, דן אלדד, וצוות הפרקליטים שליווה את החקירה.

מדובר באחת מחקירות השחיתות הציבורית הגדולות שנחשפו בישראל, הן מבחינת מורכבות ותחכום השיטה והמעשים, והן מבחינת היקף הפעילות ומספר המעורבים. מדובר למעשה במספר רב של פרשות שחיתות שונות, אשר נחשפו במסגרת החקירה וביניהן קיים חוט מקשר המצביע על שיטה מאורגנת ושיטתית לביצוע העבירות. העבירות המיוחסות לחשודים התרחשו בין השנים 2009 עד 2014, כאשר חלק מהעבירות הופסקו רק לאחר שחקירת המשטרה הפכה גלויה.

חומר החקירה הועבר לפרקליטות בסוף חודש אוקטובר 2015. במהלך לימוד החומר על ידי הפרקליטות, ובהמשך לישיבות שהתקיימו בנושא בפני פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, בוצעו השלמות חקירה. בשבועיים האחרונים סיימה יחידת החקירות לבצע את כל פעולות החקירה הנוספות שנדרשו וצוות הפרקליטים המטפל בתיק העביר את המלצותיו ואת כתבי החשדות לאישור פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה.

החקירה חשפה חשדות לכאורה לשורה של פרשיות שוחד, קבלת דבר במרמה, הפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס. כאמור, מדובר במספר רב של פרשות, חלקן נפרדות זו מזו וחלקן משולבות זו בזו. הפרשיות מקיפות עשרות חשודים אשר נחקרו באזהרה. ביחס לחלק מהחשודים הוחלט כעת על הגשת כתב אישום נגדם בכפוף לשימוע, בשעה שלגבי חלק אחר טרם התקבלה החלטה. לגבי חלק מהחשודים הוחלט שאין מקום להגשת כתבי אישום והודעות בנדון ישלחו אליהם בקרוב.

במהלך ליווי החקירה, זיהתה הפרקליטות מספר תופעות שחיתות חמורות, שחזרו על עצמן באופן שיטתי וזאת במסגרת העברות הכספים הקואליציוניים וחלוקת תקציבי המדינה. בעקבות ממצאים אלה החליט היועץ המשפטי לממשלה להטיל על מחלקות הייעוץ והחקיקה שתחתיו, לפעול לשינוי ההסדרה, הכללים וההנחיות המנהליות, באופן שיצמצם את הסיכון להישנות מקרים דומים בעתיד, וזאת במקביל לניהול החקירה הפלילית.

לפי החשדות, נדרשו הגורמים המתוקצבים לתת שוחד לעובדי ציבור (אנשי מפלגת "ישראל ביתנו") שפעלו להקצאת התקציבים. הגורמים המתוקצבים, בין אם היו אלה רשויות מקומיות, הרשות למלחמה בסמים, עמותת עזרא, עמותת איילים וגופי ציבור אחרים, נדרשו להקצות סכום שנקבע, בהתייחס לסך התקציב שהועבר אליהם – שיוקצה לצרכים שהגדירו אנשי המפלגה: בין אם היה מדובר ברכישת שירותים עבור פעילות מפלגתית ובין אם היה מדובר בהעסקה, אמתית או פיקטיבית, של מקורבים למפלגה על ידי הרשויות המתוקצבות. חלק מהתקצוב הוקדש למימון נסיעות פרטיות של סגנית השר קירשנבאום ובני משפחתה, וחלק מהתקציב הוקדש למימון רכישת מכשירי חשמל וציוד אלקטרוני, שנקנו ע"י הגוף המתוקצב ונתפסו בביתה של סגנית השר קירשנבאום.

קירשנבאום חשודה בביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס. קירשנבאום שימשה בתקופה הרלוונטית בתפקיד סגנית שר הפנים וחברת כנסת מטעם מפלגת ישראל ביתנו. כחלק מתפקידה במפלגת ישראל ביתנו הייתה קירשנבאום אחראית על חלוקת "הכספים הקואליציוניים" של המפלגה, עשרות מיליוני שקלים שמקורם בתקציב המדינה. על פי החשד, קירשנבאום קיבלה טובות הנאה עבורה, באופן אישי, עבור מפלגת ישראל ביתנו ועבור מקורביה ובתמורה העבירה כספים מתוך הכספים הקואליציוניים לגופים שונים. בין היתר חשודה קירשנבאום כי בדרך זו קיבלה שוחד מהחברה לפיתוח השומרון, מעמותת איילים, מהמועצה המקומית מטה בנימין, מעמותת עזרא, ומהרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול.

קיראו עוד ב"בארץ"

שר התיירות לשעבר, סטס מיסז'ניקוב, חשוד בביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, החזקה ושימוש בסם מסוכן ושיבוש מהלכי משפט. על פי החשד, בעת שכיהן בתפקיד שר התיירות, העביר מיסז'ניקוב תקציב של מיליון שקלים לטובת פסטיבל הסטודנטים באילת, ובמקביל ביקש ממארגני הפסטיבל כי יעסיקו את בת זוגו. מארגני הפסטיבל, אשר חפצו בסיוע משרד התיירות, העסיקו את בת זוגו של השר ושילמו לה עשרות אלפי שקלים. בנוסף, חשוד מיסזניקוב כי במספר מקרים בעת ששימש בתפקיד שר התיירות במהלך אירועים רשמיים בארץ ובחו"ל, שלח את אחד מיועציו לרכוש עבורו סם מסוג קוקאין ואף השתמש בסם במהלך אותם אירועים.

רשימת החשודים המלאה:

סטס מיסז'ניקוב (שר התיירות לשעבר): חשוד בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, החזקה ושימוש בסם מסוכן ושיבוש מהלכי משפט.

 

פאינה קירשנבאום (סגנית שר הפנים ומזכ"לית מפלגת ישראל ביתנו לשעבר): חשודה בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס.

 

דוד גודובסקי (מנהל אגף הארגון של מפלגת ישראל ביתנו): חשוד בעבירות של שוחד, הלבנת הון, קשירת קשר, סחיטה באיומים, והתחמקות במזיד מתשלום מס.

 

רמי כהן (מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר): חשוד בעבירות של שוחד, קבלת דבר במרמה, זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושיבוש מהלכי משפט.

בתיה כהן (רעייתו של רמי כהן): חשודה בעבירות זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושיבוש מהלכי משפט.

 

דב ליטבינוף (ראש המועצה האזורית תמר): חשוד בעבירות של שוחד ומרמה והפרת אמונים.

 

ישראל יהושע (לוביסט): חשוד בעבירות של שוחד, קבלת דבר במרמה, הלבנת הון והתחמקות במזיד מתשלום מס.

 

מתן דהן (יו"ר עמותת איילים): חשוד בעבירות של שוחד והלבנת הון.

 

דני גליקסברג (סגן יו"ר עמותת איילים): חשוד בעבירות של שוחד והלבנת הון.

 

אפי פלס, גזבר המועצה האזורית מטה בנימין: חשוד בעבירות של שוחד ומרמה והפרת אמונים.

 

טלי קידר (עובדת בחברה להגנות ים המלח, ולשעבר ראש מטה השר במשרדי התיירות והחקלאות): חשודה בעבירות שוחד.

 

רונן משה (יועץ תקשורת): חשוד בעבירות שוחד והלבנת הון.

 

ויקטוריה רבין (לשעבר עוזרת פרלמנטרית של סגנית השר קירשנבאום): חשודה בעבירות שיבוש מהלכי משפט והשמדת ראיה.

 

אלכס גולדשטיין (בעלי חברת izrus): חשוד בעבירות שוחד והלבנת הון.

 

אירנה וולדברג (מנכ"לית התאחדות היזמים): חשודה בעבירות שוחד.

 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    בא 03/10/2016 13:57
    הגב לתגובה זו
    להם לשחות כמה דקות עם הכריש הנחמד בתמונה למעלה.
  • 6.
    צפויים? עם רשימה כזו של האשמות לא הגעתם להחלטה? (ל"ת)
    עופר 28/09/2016 12:45
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גמלאיאמיר 27/09/2016 11:21
    הגב לתגובה זו
    זכור לי מקרה בשנות 90 שופטת דנה עלה חדש ממ חבר העמים לשנה וחצי מאסר על גניבת שוקולד וחפיסה סיגריות בסופר . מענין - לאיזה תקופת מאסר ידונו גונבי מיליונים jQuery20306640203665010631_1474963816975?
  • 4.
    רוסים. גויים. מושחתים. כמו פוטין. (ל"ת)
    תומר 26/09/2016 21:06
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    תירשמו ממי היא לא קיבלה שוחד , (ל"ת)
    בא 26/09/2016 15:11
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רמי 26/09/2016 13:46
    הגב לתגובה זו
    העמדתם לדין בגין ארון פשיעה
  • 1.
    2 תכשיטים מחבר (זבל ) העמים (ל"ת)
    משה 26/09/2016 12:03
    הגב לתגובה זו
  • בן אדם 26/09/2016 12:39
    הגב לתגובה זו
    כאילו חסרות דוגמאות של אנשים אחרים שסרחו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.