גילוי מרצון לתושבת ישראל בעלת נאמנות בארצות הברית ולבן זוגה שמעולם לא הגישו דוחות בישראל

עו"ד אורי גולדמן

סעיף 131(א)(5ב) לפקודת מס ההכנסה קובע כי הגורמים הבאים חייבים בהגשת דוח שנתי לרשויות המס: יוצר שיצר בשנת המס נאמנות או שהקנה לנאמן בשנת המס נכס או הכנסה מנכס; נאמן בנאמנות שיצר תושב ישראל או נאמן שהיו לו בישראל הכנסה או נכס, אם הוא תושב ישראל ואם לאו; נהנה שקיבל חלוקה מנאמן, גם אם אינה חייבת במס בישראל.
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

שאלה

לנישומה תושבת ישראל בעלת אזרחית אמריקאית יש נאמנות בארצות הברית. הנישומה מגישה דוחות בארצות הברית (כולל הכנסות כשכירה בארץ). בן זוגה הוא תושב הארץ בלבד וברצונו לפתוח עוסק מורשה בארץ. שניהם מעולם לא הגישו דוחות בארץ. בני הזוג רוצים להתחיל הליך גילוי מרצון.

השאלות:

1.    מאיזה שלב הכנסות מנאמנות חייבות במס?

2.    מהי השפעת הדיווח על דמי ביטוח לאומי?

תשובה:

סעיף 131(א)(5ב) לפקודת מס ההכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") קובע כי הגורמים הבאים חייבים בהגשת דוח שנתי לרשויות המס: יוצר שיצר בשנת המס נאמנות או שהקנה לנאמן בשנת המס נכס או הכנסה מנכס; נאמן בנאמנות שיצר תושב ישראל או נאמן שהיו לו בישראל הכנסה או נכס, אם הוא תושב ישראל ואם לאו; נהנה שקיבל חלוקה מנאמן, גם אם אינה חייבת במס בישראל;

סעיף 131 (ג1)(1) לפקודה קובע כי במסגרת הדוח המוגש על ידי יוצר הנאמנות יפורטו הפרטים הבאים: זהות הנאמן, מגן הנאמנות והנהנים, וכן תושבותם; פרטי הנכסים שהוקנו, לרבות מחיר מקורי, יתרת מחיר מקורי, שווי רכישה ויתרת שווי רכישה, יום הרכישה, וכן מועד ההקניה.

סעיף 131(ג1)(2) לפקודת מס הכנסה קובע כי במסגרת הדוח המוגש על ידי הנאמן יפורטו פרטי היוצר, פרטי כל אחד מהנהנים, מועדי החלוקה ופרטי נכס שחולק.

סעיף 131 (ג1)(3) לפקודה קובע כי במסגרת הדוח המוגש על ידי הנהנה יפורטו פרטי הנכס או ההכנסה שחולקו לו.

לחובת הדיווח כאמור, קיים סייג מכוח סעיף 134א לפקודה, המקנה לשר האוצר, באישור ועדת הכספים, את הסמכות לפטור נישומים מסוימים מחובת הגשת דוח שנתי. שר האוצר עשה שימוש בסמכותו במסגרת תקנות הפטור, שם הוא פוטר מחובת הדיווח נישומים מסוימים המאוזכרים בסעיף 131 לפקודה. תקנה 5א לתקנות קובעת כי לא יחול פטור מהגשת דין וחשבון על יחיד תושב ישראל שיצר בשנת המס נאמנות, במישרין או בעקיפין, או שקיבל מכספי נאמנות, במישרין או בעקיפין, סכום כסף או בשווה כסף העולה על 100,000 שקלים.

במועד הקמת הנאמנות קיימת חובת הגשת הודעה על יצירת נאמנות ועל הקניית נכס או הכנסה לנאמנות (להלן: "הודעת היצירה"). חובת הודעת היצירה חלה על היוצר שיצר את הנאמנות או שהקנה נכס או הכנסה לנאמנות בהיותו תושב ישראל. הודעת היצירה תוגש בתוך 90 יום מיום היצירה או ההקניה כאמור לפקיד השומה של הנאמנות אשר תקבע בהתאם לתושבות הנאמן. נדגיש כי חובת הגשת הודעה כאמור נדחתה עד ליום 31.12.09.

דיווחים שנתיים הנדרשים מהנאמנות ודיווח על דבר קיומה ככלל, בר השומה ובר החיוב בשל הכנסת הנאמן ובשל פעולות בנכסי הנאמן יהיה הנאמן, והוא אשר יגיש לפקיד השומה את הדיווחים הנדרשים על הנאמנות. עם זאת, ישנה אפשרות לבחור כי בר השומה ובר החיוב בשל הכנסת הנאמן יהיה היוצר (להלן: "הודעת הבחירה"). משמעות הבחירה הנה שלצורכי מס בישראל, הנאמנות הופכת "שקופה" לחלוטין, הן ברמה המהותית והן ברמת הדיווח. הודעת הבחירה תוגש לפקיד השומה, פעם אחת בלבד, כנספח לדוח השנתי של היוצר לשנת המס שבה נוצרה הנאמנות והעתק מההודעה יישלח לפקיד השומה של הנאמנות. אם נבחרה חלופה זו, לא תחול על הנאמן חובת הגשת דוח שנתי על הכנסות הנאמנות. חייב יהיה היוצר בהגשת דוח על נכסי הנאמן ובדוח זה ייכללו כלל הכנסותיו של היוצר, לרבות הכנסות הנאמנות. בחירתם של היוצר והנאמן תחול גם בשנות המס הבאות והם לא יהיו רשאים לחזור בהם מבחירתם, כל עוד היוצר חי והוא תושב ישראל.

דיווחים על חלוקות נהנה תושב ישראל שקיבל חלוקה בשווה כסף יגיש הודעה על כך לפקיד השומה של הנאמנות עם העתק לפקיד השומה שאצלו מתנהל תיקו האישי. ההודעה תוגש עד לתום הרבעון הראשון של השנה העוקבת או עד למועד הגשת הדוח השנתי של הנהנה, לפי המוקדם.

קיראו עוד ב"בארץ"

גביית המס בגין הנאמנות ככלל, ב"נאמנות תושבי ישראל" ניתן לגבות חוב מס סופי של הנאמן מהיוצר, גם אם חדל להיות תושב ישראל. עם זאת, כאשר בוחר היוצר להיות בר השומה ובר החיוב כאמור לעיל, חוב המס ייגבה מהיוצר, אך ניתן יהיה לגבות חוב מס סופי בשל הכנסת הנאמן שהיה ליוצר גם מנכסי הנאמן ומהכנסת הנאמן.

על פי הודעת רשות המסים נדחה המועד להגשת דיווחים, הודעות, תצהירים ובקשות, המתחייבות מהוספת פרק הנאמנויות בפקודת מס הכנסה עד ליום 31.12.09. אין בדחיית המועד כאמור משום דחייה או ויתור על כל חובת דיווח אחרת החלה על פי דין, לרבות מי שחייב בהגשת דוח שנתי מסיבות שאינן קשורות בנאמנות.

אי דיווח על הנאמנות מהווה לכאורה עבירה פלילית ומשכך חשוב לעשות כן, על פי ההוראות הקבועות בחוק. מי שלא עשה כן אף על פי שהיה מחויב לכך, יכול בהישען על ייעוץ משפטי נכון, לפעול לטובת נטרול הנזקים בשורה של אופציות, וטוב אם יעשה כן בהקדם האפשרי. האופציה הנכונה תיבחן על פי סוג המחדל ואופיו.

חובת הדיווח חלה הן על נאמנויות ישראליות הן על נאמנויות בין-לאומיות.

חובת הדיווח נקבעה בשנת 2003 אך היא חלה גם על כספים שנתקבלו בשנת 2002.

לעניין תושבי ארצות הברית ואזרחיה:

באופן עקרוני, אזרחי ארצות הברית משלמים מסים על הכנסתם ברחבי העולם. מי שאינו אזרח ארצות הברית או תושב בה ישלם מסים בארצות הברית רק על הכנסה שמקורה בארצות הברית.

מכאן, שאזרח ארצות הברית שעלה לישראל או גר בישראל ונחשב לתושב ישראל, כפוף לחוקי המס גם בישראל וגם בארצות הברית. במקרה זה, הוא אמור להגיש דוחות מס לרשויות בארצות הברית ולשלם שם מס, כפוף לייעוץ מקצועי הולם. על פי האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לארצות הברית, ארצות הברית זכאית למסות הכנסות של אזרחי ארצות הברית החיים בישראל. באופן עקרוני, תושב ישראל בעל אזרחות אמריקנית או בעל תושבות קבע ("גרין קארד") אמור לשלם תחילה מס בישראל (לישראל יש זכות מיסוי ראשונית) ולקבל זיכוי ממס בארצות הברית (הן לפי הדין הפנימי הן לפי האמנה). כל עוד שיעורי המס בישראל גבוהים משיעורי המס בארצות הברית הרי לא ישולם מס נוסף בארצות הברית. יש לשים לב לכך ששיעורי המס בארצות הברית עשויים להשתנות. ניתן ליהנות מזיכוי מס בארצות הברית.

הכותב – ממשרד גולדמן ושות' עורכי דין

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בירחון "ידע למידע" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

וגם - הון שחור והעלמות מס,  שאלות ותשובות

מנדי הניג |

רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.

מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.

החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.

מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.

האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.