גילוי מרצון לתושבת ישראל בעלת נאמנות בארצות הברית ולבן זוגה שמעולם לא הגישו דוחות בישראל

עו"ד אורי גולדמן

סעיף 131(א)(5ב) לפקודת מס ההכנסה קובע כי הגורמים הבאים חייבים בהגשת דוח שנתי לרשויות המס: יוצר שיצר בשנת המס נאמנות או שהקנה לנאמן בשנת המס נכס או הכנסה מנכס; נאמן בנאמנות שיצר תושב ישראל או נאמן שהיו לו בישראל הכנסה או נכס, אם הוא תושב ישראל ואם לאו; נהנה שקיבל חלוקה מנאמן, גם אם אינה חייבת במס בישראל.
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

שאלה

לנישומה תושבת ישראל בעלת אזרחית אמריקאית יש נאמנות בארצות הברית. הנישומה מגישה דוחות בארצות הברית (כולל הכנסות כשכירה בארץ). בן זוגה הוא תושב הארץ בלבד וברצונו לפתוח עוסק מורשה בארץ. שניהם מעולם לא הגישו דוחות בארץ. בני הזוג רוצים להתחיל הליך גילוי מרצון.

השאלות:

1.    מאיזה שלב הכנסות מנאמנות חייבות במס?

2.    מהי השפעת הדיווח על דמי ביטוח לאומי?

תשובה:

סעיף 131(א)(5ב) לפקודת מס ההכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") קובע כי הגורמים הבאים חייבים בהגשת דוח שנתי לרשויות המס: יוצר שיצר בשנת המס נאמנות או שהקנה לנאמן בשנת המס נכס או הכנסה מנכס; נאמן בנאמנות שיצר תושב ישראל או נאמן שהיו לו בישראל הכנסה או נכס, אם הוא תושב ישראל ואם לאו; נהנה שקיבל חלוקה מנאמן, גם אם אינה חייבת במס בישראל;

סעיף 131 (ג1)(1) לפקודה קובע כי במסגרת הדוח המוגש על ידי יוצר הנאמנות יפורטו הפרטים הבאים: זהות הנאמן, מגן הנאמנות והנהנים, וכן תושבותם; פרטי הנכסים שהוקנו, לרבות מחיר מקורי, יתרת מחיר מקורי, שווי רכישה ויתרת שווי רכישה, יום הרכישה, וכן מועד ההקניה.

סעיף 131(ג1)(2) לפקודת מס הכנסה קובע כי במסגרת הדוח המוגש על ידי הנאמן יפורטו פרטי היוצר, פרטי כל אחד מהנהנים, מועדי החלוקה ופרטי נכס שחולק.

סעיף 131 (ג1)(3) לפקודה קובע כי במסגרת הדוח המוגש על ידי הנהנה יפורטו פרטי הנכס או ההכנסה שחולקו לו.

לחובת הדיווח כאמור, קיים סייג מכוח סעיף 134א לפקודה, המקנה לשר האוצר, באישור ועדת הכספים, את הסמכות לפטור נישומים מסוימים מחובת הגשת דוח שנתי. שר האוצר עשה שימוש בסמכותו במסגרת תקנות הפטור, שם הוא פוטר מחובת הדיווח נישומים מסוימים המאוזכרים בסעיף 131 לפקודה. תקנה 5א לתקנות קובעת כי לא יחול פטור מהגשת דין וחשבון על יחיד תושב ישראל שיצר בשנת המס נאמנות, במישרין או בעקיפין, או שקיבל מכספי נאמנות, במישרין או בעקיפין, סכום כסף או בשווה כסף העולה על 100,000 שקלים.

במועד הקמת הנאמנות קיימת חובת הגשת הודעה על יצירת נאמנות ועל הקניית נכס או הכנסה לנאמנות (להלן: "הודעת היצירה"). חובת הודעת היצירה חלה על היוצר שיצר את הנאמנות או שהקנה נכס או הכנסה לנאמנות בהיותו תושב ישראל. הודעת היצירה תוגש בתוך 90 יום מיום היצירה או ההקניה כאמור לפקיד השומה של הנאמנות אשר תקבע בהתאם לתושבות הנאמן. נדגיש כי חובת הגשת הודעה כאמור נדחתה עד ליום 31.12.09.

דיווחים שנתיים הנדרשים מהנאמנות ודיווח על דבר קיומה ככלל, בר השומה ובר החיוב בשל הכנסת הנאמן ובשל פעולות בנכסי הנאמן יהיה הנאמן, והוא אשר יגיש לפקיד השומה את הדיווחים הנדרשים על הנאמנות. עם זאת, ישנה אפשרות לבחור כי בר השומה ובר החיוב בשל הכנסת הנאמן יהיה היוצר (להלן: "הודעת הבחירה"). משמעות הבחירה הנה שלצורכי מס בישראל, הנאמנות הופכת "שקופה" לחלוטין, הן ברמה המהותית והן ברמת הדיווח. הודעת הבחירה תוגש לפקיד השומה, פעם אחת בלבד, כנספח לדוח השנתי של היוצר לשנת המס שבה נוצרה הנאמנות והעתק מההודעה יישלח לפקיד השומה של הנאמנות. אם נבחרה חלופה זו, לא תחול על הנאמן חובת הגשת דוח שנתי על הכנסות הנאמנות. חייב יהיה היוצר בהגשת דוח על נכסי הנאמן ובדוח זה ייכללו כלל הכנסותיו של היוצר, לרבות הכנסות הנאמנות. בחירתם של היוצר והנאמן תחול גם בשנות המס הבאות והם לא יהיו רשאים לחזור בהם מבחירתם, כל עוד היוצר חי והוא תושב ישראל.

דיווחים על חלוקות נהנה תושב ישראל שקיבל חלוקה בשווה כסף יגיש הודעה על כך לפקיד השומה של הנאמנות עם העתק לפקיד השומה שאצלו מתנהל תיקו האישי. ההודעה תוגש עד לתום הרבעון הראשון של השנה העוקבת או עד למועד הגשת הדוח השנתי של הנהנה, לפי המוקדם.

קיראו עוד ב"בארץ"

גביית המס בגין הנאמנות ככלל, ב"נאמנות תושבי ישראל" ניתן לגבות חוב מס סופי של הנאמן מהיוצר, גם אם חדל להיות תושב ישראל. עם זאת, כאשר בוחר היוצר להיות בר השומה ובר החיוב כאמור לעיל, חוב המס ייגבה מהיוצר, אך ניתן יהיה לגבות חוב מס סופי בשל הכנסת הנאמן שהיה ליוצר גם מנכסי הנאמן ומהכנסת הנאמן.

על פי הודעת רשות המסים נדחה המועד להגשת דיווחים, הודעות, תצהירים ובקשות, המתחייבות מהוספת פרק הנאמנויות בפקודת מס הכנסה עד ליום 31.12.09. אין בדחיית המועד כאמור משום דחייה או ויתור על כל חובת דיווח אחרת החלה על פי דין, לרבות מי שחייב בהגשת דוח שנתי מסיבות שאינן קשורות בנאמנות.

אי דיווח על הנאמנות מהווה לכאורה עבירה פלילית ומשכך חשוב לעשות כן, על פי ההוראות הקבועות בחוק. מי שלא עשה כן אף על פי שהיה מחויב לכך, יכול בהישען על ייעוץ משפטי נכון, לפעול לטובת נטרול הנזקים בשורה של אופציות, וטוב אם יעשה כן בהקדם האפשרי. האופציה הנכונה תיבחן על פי סוג המחדל ואופיו.

חובת הדיווח חלה הן על נאמנויות ישראליות הן על נאמנויות בין-לאומיות.

חובת הדיווח נקבעה בשנת 2003 אך היא חלה גם על כספים שנתקבלו בשנת 2002.

לעניין תושבי ארצות הברית ואזרחיה:

באופן עקרוני, אזרחי ארצות הברית משלמים מסים על הכנסתם ברחבי העולם. מי שאינו אזרח ארצות הברית או תושב בה ישלם מסים בארצות הברית רק על הכנסה שמקורה בארצות הברית.

מכאן, שאזרח ארצות הברית שעלה לישראל או גר בישראל ונחשב לתושב ישראל, כפוף לחוקי המס גם בישראל וגם בארצות הברית. במקרה זה, הוא אמור להגיש דוחות מס לרשויות בארצות הברית ולשלם שם מס, כפוף לייעוץ מקצועי הולם. על פי האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לארצות הברית, ארצות הברית זכאית למסות הכנסות של אזרחי ארצות הברית החיים בישראל. באופן עקרוני, תושב ישראל בעל אזרחות אמריקנית או בעל תושבות קבע ("גרין קארד") אמור לשלם תחילה מס בישראל (לישראל יש זכות מיסוי ראשונית) ולקבל זיכוי ממס בארצות הברית (הן לפי הדין הפנימי הן לפי האמנה). כל עוד שיעורי המס בישראל גבוהים משיעורי המס בארצות הברית הרי לא ישולם מס נוסף בארצות הברית. יש לשים לב לכך ששיעורי המס בארצות הברית עשויים להשתנות. ניתן ליהנות מזיכוי מס בארצות הברית.

הכותב – ממשרד גולדמן ושות' עורכי דין

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בירחון "ידע למידע" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.