גילוי מרצון לתושבת ישראל בעלת נאמנות בארצות הברית ולבן זוגה שמעולם לא הגישו דוחות בישראל
עו"ד אורי גולדמן
סעיף 131(א)(5ב) לפקודת מס ההכנסה קובע כי הגורמים הבאים חייבים בהגשת דוח שנתי לרשויות המס: יוצר שיצר בשנת המס נאמנות או שהקנה לנאמן בשנת המס נכס או הכנסה מנכס; נאמן בנאמנות שיצר תושב ישראל או נאמן שהיו לו בישראל הכנסה או נכס, אם הוא תושב ישראל ואם לאו; נהנה שקיבל חלוקה מנאמן, גם אם אינה חייבת במס בישראל.שאלה
לנישומה תושבת ישראל בעלת אזרחית אמריקאית יש נאמנות בארצות הברית. הנישומה מגישה דוחות בארצות הברית (כולל הכנסות כשכירה בארץ). בן זוגה הוא תושב הארץ בלבד וברצונו לפתוח עוסק מורשה בארץ. שניהם מעולם לא הגישו דוחות בארץ. בני הזוג רוצים להתחיל הליך גילוי מרצון.
השאלות:
1. מאיזה שלב הכנסות מנאמנות חייבות במס?
2. מהי השפעת הדיווח על דמי ביטוח לאומי?
תשובה:
סעיף 131(א)(5ב) לפקודת מס ההכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") קובע כי הגורמים הבאים חייבים בהגשת דוח שנתי לרשויות המס: יוצר שיצר בשנת המס נאמנות או שהקנה לנאמן בשנת המס נכס או הכנסה מנכס; נאמן בנאמנות שיצר תושב ישראל או נאמן שהיו לו בישראל הכנסה או נכס, אם הוא תושב ישראל ואם לאו; נהנה שקיבל חלוקה מנאמן, גם אם אינה חייבת במס בישראל;
סעיף 131 (ג1)(1) לפקודה קובע כי במסגרת הדוח המוגש על ידי יוצר הנאמנות יפורטו הפרטים הבאים: זהות הנאמן, מגן הנאמנות והנהנים, וכן תושבותם; פרטי הנכסים שהוקנו, לרבות מחיר מקורי, יתרת מחיר מקורי, שווי רכישה ויתרת שווי רכישה, יום הרכישה, וכן מועד ההקניה.
סעיף 131(ג1)(2) לפקודת מס הכנסה קובע כי במסגרת הדוח המוגש על ידי הנאמן יפורטו פרטי היוצר, פרטי כל אחד מהנהנים, מועדי החלוקה ופרטי נכס שחולק.
סעיף 131 (ג1)(3) לפקודה קובע כי במסגרת הדוח המוגש על ידי הנהנה יפורטו פרטי הנכס או ההכנסה שחולקו לו.
לחובת הדיווח כאמור, קיים סייג מכוח סעיף 134א לפקודה, המקנה לשר האוצר, באישור ועדת הכספים, את הסמכות לפטור נישומים מסוימים מחובת הגשת דוח שנתי. שר האוצר עשה שימוש בסמכותו במסגרת תקנות הפטור, שם הוא פוטר מחובת הדיווח נישומים מסוימים המאוזכרים בסעיף 131 לפקודה. תקנה 5א לתקנות קובעת כי לא יחול פטור מהגשת דין וחשבון על יחיד תושב ישראל שיצר בשנת המס נאמנות, במישרין או בעקיפין, או שקיבל מכספי נאמנות, במישרין או בעקיפין, סכום כסף או בשווה כסף העולה על 100,000 שקלים.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במועד הקמת הנאמנות קיימת חובת הגשת הודעה על יצירת נאמנות ועל הקניית נכס או הכנסה לנאמנות (להלן: "הודעת היצירה"). חובת הודעת היצירה חלה על היוצר שיצר את הנאמנות או שהקנה נכס או הכנסה לנאמנות בהיותו תושב ישראל. הודעת היצירה תוגש בתוך 90 יום מיום היצירה או ההקניה כאמור לפקיד השומה של הנאמנות אשר תקבע בהתאם לתושבות הנאמן. נדגיש כי חובת הגשת הודעה כאמור נדחתה עד ליום 31.12.09.
דיווחים שנתיים הנדרשים מהנאמנות ודיווח על דבר קיומה – ככלל, בר השומה ובר החיוב בשל הכנסת הנאמן ובשל פעולות בנכסי הנאמן יהיה הנאמן, והוא אשר יגיש לפקיד השומה את הדיווחים הנדרשים על הנאמנות. עם זאת, ישנה אפשרות לבחור כי בר השומה ובר החיוב בשל הכנסת הנאמן יהיה היוצר (להלן: "הודעת הבחירה"). משמעות הבחירה הנה שלצורכי מס בישראל, הנאמנות הופכת "שקופה" לחלוטין, הן ברמה המהותית והן ברמת הדיווח. הודעת הבחירה תוגש לפקיד השומה, פעם אחת בלבד, כנספח לדוח השנתי של היוצר לשנת המס שבה נוצרה הנאמנות והעתק מההודעה יישלח לפקיד השומה של הנאמנות. אם נבחרה חלופה זו, לא תחול על הנאמן חובת הגשת דוח שנתי על הכנסות הנאמנות. חייב יהיה היוצר בהגשת דוח על נכסי הנאמן ובדוח זה ייכללו כלל הכנסותיו של היוצר, לרבות הכנסות הנאמנות. בחירתם של היוצר והנאמן תחול גם בשנות המס הבאות והם לא יהיו רשאים לחזור בהם מבחירתם, כל עוד היוצר חי והוא תושב ישראל.
דיווחים על חלוקות – נהנה תושב ישראל שקיבל חלוקה בשווה כסף יגיש הודעה על כך לפקיד השומה של הנאמנות עם העתק לפקיד השומה שאצלו מתנהל תיקו האישי. ההודעה תוגש עד לתום הרבעון הראשון של השנה העוקבת או עד למועד הגשת הדוח השנתי של הנהנה, לפי המוקדם.
- הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
- ביקוש משולש לטילי הפטריוט והקשר לתעשייה הביטחונית הישראלית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין...
גביית המס בגין הנאמנות – ככלל, ב"נאמנות תושבי ישראל" ניתן לגבות חוב מס סופי של הנאמן מהיוצר, גם אם חדל להיות תושב ישראל. עם זאת, כאשר בוחר היוצר להיות בר השומה ובר החיוב כאמור לעיל, חוב המס ייגבה מהיוצר, אך ניתן יהיה לגבות חוב מס סופי בשל הכנסת הנאמן שהיה ליוצר גם מנכסי הנאמן ומהכנסת הנאמן.
על פי הודעת רשות המסים נדחה המועד להגשת דיווחים, הודעות, תצהירים ובקשות, המתחייבות מהוספת פרק הנאמנויות בפקודת מס הכנסה עד ליום 31.12.09. אין בדחיית המועד כאמור משום דחייה או ויתור על כל חובת דיווח אחרת החלה על פי דין, לרבות מי שחייב בהגשת דוח שנתי מסיבות שאינן קשורות בנאמנות.
אי דיווח על הנאמנות מהווה לכאורה עבירה פלילית ומשכך חשוב לעשות כן, על פי ההוראות הקבועות בחוק. מי שלא עשה כן אף על פי שהיה מחויב לכך, יכול בהישען על ייעוץ משפטי נכון, לפעול לטובת נטרול הנזקים בשורה של אופציות, וטוב אם יעשה כן בהקדם האפשרי. האופציה הנכונה תיבחן על פי סוג המחדל ואופיו.
חובת הדיווח חלה הן על נאמנויות ישראליות הן על נאמנויות בין-לאומיות.
חובת הדיווח נקבעה בשנת 2003 אך היא חלה גם על כספים שנתקבלו בשנת 2002.
לעניין תושבי ארצות הברית ואזרחיה:
באופן עקרוני, אזרחי ארצות הברית משלמים מסים על הכנסתם ברחבי העולם. מי שאינו אזרח ארצות הברית או תושב בה ישלם מסים בארצות הברית רק על הכנסה שמקורה בארצות הברית.
מכאן, שאזרח ארצות הברית שעלה לישראל או גר בישראל ונחשב לתושב ישראל, כפוף לחוקי המס גם בישראל וגם בארצות הברית. במקרה זה, הוא אמור להגיש דוחות מס לרשויות בארצות הברית ולשלם שם מס, כפוף לייעוץ מקצועי הולם. על פי האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לארצות הברית, ארצות הברית זכאית למסות הכנסות של אזרחי ארצות הברית החיים בישראל. באופן עקרוני, תושב ישראל בעל אזרחות אמריקנית או בעל תושבות קבע ("גרין קארד") אמור לשלם תחילה מס בישראל (לישראל יש זכות מיסוי ראשונית) ולקבל זיכוי ממס בארצות הברית (הן לפי הדין הפנימי הן לפי האמנה). כל עוד שיעורי המס בישראל גבוהים משיעורי המס בארצות הברית הרי לא ישולם מס נוסף בארצות הברית. יש לשים לב לכך ששיעורי המס בארצות הברית עשויים להשתנות. ניתן ליהנות מזיכוי מס בארצות הברית.
הכותב – ממשרד גולדמן ושות' עורכי דין
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בירחון "ידע למידע" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים
.jpg)
קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?
ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.
לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב.
אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.
מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל.
אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.
פטריוט (צה"ל)ביקוש משולש לטילי הפטריוט והקשר לתעשייה הביטחונית הישראלית
וגם - 10 דברים שצריך לדעת על הפטריוט
בואינג משלשת ייצור רכיבי פטריוט על רקע ביקוש עולמי שיא. החברה האמריקאית נערכת לקפיצה דרמטית בהזמנות ומקימה מתקן חדש - התעשייה הביטחונית הישראלית צפויה להרוויח גם היא מהביקושים למערכות הגנה.
חברת בואינג הודיעה כי היא צופה עלייה חדה במספר מערכות ההנחייה (seekers) שהיא מספקת עבור טילי הפטריוט, מערכת ההגנה האווירית האמריקאית. מדובר בשילוש קצב האספקה על רקע דרישה עולמית גוברת למערכות הגנה מתקדמות, בעיקר באירופה.
מתכוננים לביקוש: מתקן חדש ומעבר לייצור מואץ
בהתאם לתחזיות הביקוש, בואינג הקימה מתקן ייעודי חדש בשטח של כ-4,000 מ"ר שנועד לתמוך בהרחבת כושר הייצור של רכיבי ההנחיה. סטיב פארקר, ראש חטיבת ההגנה והחלל של בואינג, ציין במהלך תערוכת התעופה בדובאי כי החברה "זיהתה את העלייה בביקושים עוד לפני שהלקוח עצמו פנה", וכי היא נערכת לתקופה של פעילות אינטנסיבית. המהלך מגיע על רקע סיום שביתה ממושכת במפעלי החברה בסנט לואיס, מיזורי – שם מיוצרים חלק מהרכיבים הקריטיים. בעקבות סיום השביתה, החברה נוקטת גישה מדודה בפתיחת קווי הייצור שנפגעו.
מערכת הפטריוט נמצאת בשירות נרחב בכמה מהמדינות המרכזיות של נאט"ו, לרבות גרמניה, פולין, הולנד ורומניה. בשנה האחרונה הביקוש למערכות אלו קפץ משמעותית, בעיקר בשל החשש באירופה מהמשך תוקפנות רוסית. בנוסף, מערכות הפטריוט נמצאות בשימוש אינטנסיבי באוקראינה, כחלק מהמאמץ ליירט טילים בליסטיים ורחפנים איראניים.
במקביל, גוברת הדאגה ברחבי העולם מהתעצמות המתיחות במספר מוקדים נוספים. באירופה, החשש המרכזי נוגע לא רק ללחימה הפיזית באוקראינה אלא גם לממד ההיברידי של המלחמה, לרבות מתקפות סייבר, הפצת דיסאינפורמציה וניסיונות לערער יציבות פוליטית במדינות החברות בנאט"ו. המתיחות סביב הגבולות המזרחיים של אירופה והאיום מפני חדירה של גורמים עוינים אל תוך שטח האיחוד האירופי מגבירים את הדרישה לפתרונות הגנה מתקדמים.
