גילוי מרצון לתושבת ישראל בעלת נאמנות בארצות הברית ולבן זוגה שמעולם לא הגישו דוחות בישראל

עו"ד אורי גולדמן

סעיף 131(א)(5ב) לפקודת מס ההכנסה קובע כי הגורמים הבאים חייבים בהגשת דוח שנתי לרשויות המס: יוצר שיצר בשנת המס נאמנות או שהקנה לנאמן בשנת המס נכס או הכנסה מנכס; נאמן בנאמנות שיצר תושב ישראל או נאמן שהיו לו בישראל הכנסה או נכס, אם הוא תושב ישראל ואם לאו; נהנה שקיבל חלוקה מנאמן, גם אם אינה חייבת במס בישראל.
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

שאלה

לנישומה תושבת ישראל בעלת אזרחית אמריקאית יש נאמנות בארצות הברית. הנישומה מגישה דוחות בארצות הברית (כולל הכנסות כשכירה בארץ). בן זוגה הוא תושב הארץ בלבד וברצונו לפתוח עוסק מורשה בארץ. שניהם מעולם לא הגישו דוחות בארץ. בני הזוג רוצים להתחיל הליך גילוי מרצון.

השאלות:

1.    מאיזה שלב הכנסות מנאמנות חייבות במס?

2.    מהי השפעת הדיווח על דמי ביטוח לאומי?

תשובה:

סעיף 131(א)(5ב) לפקודת מס ההכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") קובע כי הגורמים הבאים חייבים בהגשת דוח שנתי לרשויות המס: יוצר שיצר בשנת המס נאמנות או שהקנה לנאמן בשנת המס נכס או הכנסה מנכס; נאמן בנאמנות שיצר תושב ישראל או נאמן שהיו לו בישראל הכנסה או נכס, אם הוא תושב ישראל ואם לאו; נהנה שקיבל חלוקה מנאמן, גם אם אינה חייבת במס בישראל;

סעיף 131 (ג1)(1) לפקודה קובע כי במסגרת הדוח המוגש על ידי יוצר הנאמנות יפורטו הפרטים הבאים: זהות הנאמן, מגן הנאמנות והנהנים, וכן תושבותם; פרטי הנכסים שהוקנו, לרבות מחיר מקורי, יתרת מחיר מקורי, שווי רכישה ויתרת שווי רכישה, יום הרכישה, וכן מועד ההקניה.

סעיף 131(ג1)(2) לפקודת מס הכנסה קובע כי במסגרת הדוח המוגש על ידי הנאמן יפורטו פרטי היוצר, פרטי כל אחד מהנהנים, מועדי החלוקה ופרטי נכס שחולק.

סעיף 131 (ג1)(3) לפקודה קובע כי במסגרת הדוח המוגש על ידי הנהנה יפורטו פרטי הנכס או ההכנסה שחולקו לו.

לחובת הדיווח כאמור, קיים סייג מכוח סעיף 134א לפקודה, המקנה לשר האוצר, באישור ועדת הכספים, את הסמכות לפטור נישומים מסוימים מחובת הגשת דוח שנתי. שר האוצר עשה שימוש בסמכותו במסגרת תקנות הפטור, שם הוא פוטר מחובת הדיווח נישומים מסוימים המאוזכרים בסעיף 131 לפקודה. תקנה 5א לתקנות קובעת כי לא יחול פטור מהגשת דין וחשבון על יחיד תושב ישראל שיצר בשנת המס נאמנות, במישרין או בעקיפין, או שקיבל מכספי נאמנות, במישרין או בעקיפין, סכום כסף או בשווה כסף העולה על 100,000 שקלים.

במועד הקמת הנאמנות קיימת חובת הגשת הודעה על יצירת נאמנות ועל הקניית נכס או הכנסה לנאמנות (להלן: "הודעת היצירה"). חובת הודעת היצירה חלה על היוצר שיצר את הנאמנות או שהקנה נכס או הכנסה לנאמנות בהיותו תושב ישראל. הודעת היצירה תוגש בתוך 90 יום מיום היצירה או ההקניה כאמור לפקיד השומה של הנאמנות אשר תקבע בהתאם לתושבות הנאמן. נדגיש כי חובת הגשת הודעה כאמור נדחתה עד ליום 31.12.09.

דיווחים שנתיים הנדרשים מהנאמנות ודיווח על דבר קיומה ככלל, בר השומה ובר החיוב בשל הכנסת הנאמן ובשל פעולות בנכסי הנאמן יהיה הנאמן, והוא אשר יגיש לפקיד השומה את הדיווחים הנדרשים על הנאמנות. עם זאת, ישנה אפשרות לבחור כי בר השומה ובר החיוב בשל הכנסת הנאמן יהיה היוצר (להלן: "הודעת הבחירה"). משמעות הבחירה הנה שלצורכי מס בישראל, הנאמנות הופכת "שקופה" לחלוטין, הן ברמה המהותית והן ברמת הדיווח. הודעת הבחירה תוגש לפקיד השומה, פעם אחת בלבד, כנספח לדוח השנתי של היוצר לשנת המס שבה נוצרה הנאמנות והעתק מההודעה יישלח לפקיד השומה של הנאמנות. אם נבחרה חלופה זו, לא תחול על הנאמן חובת הגשת דוח שנתי על הכנסות הנאמנות. חייב יהיה היוצר בהגשת דוח על נכסי הנאמן ובדוח זה ייכללו כלל הכנסותיו של היוצר, לרבות הכנסות הנאמנות. בחירתם של היוצר והנאמן תחול גם בשנות המס הבאות והם לא יהיו רשאים לחזור בהם מבחירתם, כל עוד היוצר חי והוא תושב ישראל.

דיווחים על חלוקות נהנה תושב ישראל שקיבל חלוקה בשווה כסף יגיש הודעה על כך לפקיד השומה של הנאמנות עם העתק לפקיד השומה שאצלו מתנהל תיקו האישי. ההודעה תוגש עד לתום הרבעון הראשון של השנה העוקבת או עד למועד הגשת הדוח השנתי של הנהנה, לפי המוקדם.

קיראו עוד ב"בארץ"

גביית המס בגין הנאמנות ככלל, ב"נאמנות תושבי ישראל" ניתן לגבות חוב מס סופי של הנאמן מהיוצר, גם אם חדל להיות תושב ישראל. עם זאת, כאשר בוחר היוצר להיות בר השומה ובר החיוב כאמור לעיל, חוב המס ייגבה מהיוצר, אך ניתן יהיה לגבות חוב מס סופי בשל הכנסת הנאמן שהיה ליוצר גם מנכסי הנאמן ומהכנסת הנאמן.

על פי הודעת רשות המסים נדחה המועד להגשת דיווחים, הודעות, תצהירים ובקשות, המתחייבות מהוספת פרק הנאמנויות בפקודת מס הכנסה עד ליום 31.12.09. אין בדחיית המועד כאמור משום דחייה או ויתור על כל חובת דיווח אחרת החלה על פי דין, לרבות מי שחייב בהגשת דוח שנתי מסיבות שאינן קשורות בנאמנות.

אי דיווח על הנאמנות מהווה לכאורה עבירה פלילית ומשכך חשוב לעשות כן, על פי ההוראות הקבועות בחוק. מי שלא עשה כן אף על פי שהיה מחויב לכך, יכול בהישען על ייעוץ משפטי נכון, לפעול לטובת נטרול הנזקים בשורה של אופציות, וטוב אם יעשה כן בהקדם האפשרי. האופציה הנכונה תיבחן על פי סוג המחדל ואופיו.

חובת הדיווח חלה הן על נאמנויות ישראליות הן על נאמנויות בין-לאומיות.

חובת הדיווח נקבעה בשנת 2003 אך היא חלה גם על כספים שנתקבלו בשנת 2002.

לעניין תושבי ארצות הברית ואזרחיה:

באופן עקרוני, אזרחי ארצות הברית משלמים מסים על הכנסתם ברחבי העולם. מי שאינו אזרח ארצות הברית או תושב בה ישלם מסים בארצות הברית רק על הכנסה שמקורה בארצות הברית.

מכאן, שאזרח ארצות הברית שעלה לישראל או גר בישראל ונחשב לתושב ישראל, כפוף לחוקי המס גם בישראל וגם בארצות הברית. במקרה זה, הוא אמור להגיש דוחות מס לרשויות בארצות הברית ולשלם שם מס, כפוף לייעוץ מקצועי הולם. על פי האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לארצות הברית, ארצות הברית זכאית למסות הכנסות של אזרחי ארצות הברית החיים בישראל. באופן עקרוני, תושב ישראל בעל אזרחות אמריקנית או בעל תושבות קבע ("גרין קארד") אמור לשלם תחילה מס בישראל (לישראל יש זכות מיסוי ראשונית) ולקבל זיכוי ממס בארצות הברית (הן לפי הדין הפנימי הן לפי האמנה). כל עוד שיעורי המס בישראל גבוהים משיעורי המס בארצות הברית הרי לא ישולם מס נוסף בארצות הברית. יש לשים לב לכך ששיעורי המס בארצות הברית עשויים להשתנות. ניתן ליהנות מזיכוי מס בארצות הברית.

הכותב – ממשרד גולדמן ושות' עורכי דין

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בירחון "ידע למידע" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.