האופטימיות מראה סימני התאוששות

שבוע המסחר הקודם נסגר בעליות שערים בבורסות יבשת אירופה, זאת בעקבות נתוני מאקרו חיוביים בארה"ב. מה יביא איתו שבוע המסחר החדש?
עינת לפידות |

השווקים באירופה

ביום רביעי, ה-28/9, המניות האירופיות נחלשו ורשמו ירידות שערים, זו הפעם הראשונה בארבעת ימי המסחר האחרונים. המשקיעים חיפשו רמזים להתערבות נוספת בכלכלה העולמית ומשלא קיבלו כאלו, "משכו" את המדדים המובילים כלפי מטה. המדד הגרמני נחלש ב-0.9% ואילו המדד הבריטי, רשם ירידה של 1.44%.

ביום חמישי האחרון (ה-29/9), התחזקו המניות האירופיות ורשמו עליות שערים לאחר שפורסמו נתוני כלכלה חדשים בארה"ב. לפי הנתונים, עלה התמ"ג הרבעוני (תוצר מקומי גולמי) ב- 1.3% מעל לתחזיות האנליסטים אשר צפו עלייה של 1.2%. נתונים נוספים הצביעו על ירידה בתביעות הראשונות לדמי אבטלה, אשר עמדו על 391,000 בעוד צפי האנליסטים עמד על 420,000.

עוד חיזקה את אופטימיות המשקיעים, ההצבעה שנערכה בבונדסטאג (הפרלמנט הגרמני), בה התקבל רוב של 523 חברי פרלמנט בעד הרחבת הסיוע הכספי מ-123 מיליארד אירו ל-211 מיליארד אירו. באיטליה ובצרפת הוארכה תקופת האיסור על מכירה בחסר ("שורט") של חלק מהמניות (מניות הבנקים) ע"י הרגולטורים השונים.

16 מתוך 18 המדדים המובילים בבורסות המערב אירופיות התחזקו ורשמו עליות שערים. ה-DAX התחזק ב-1.1% ואילו ה- FTSE 100 רשם ירידה קלה של 0.4%.

ביום שישי, יום המסחר האחרון של החודש ושל הרבעון השלישי, ה- 30/9, נחלשו המניות האירופיות ורשמו ירידות שערים. בשקלול נתוני הרבעון כולו - המניות האירופיות רשמו את הביצועים הרבעוניים הגרועים ביותר מאז 2008. האווירה השלילית ששררה בשווקים השונים ביום המסחר האחרון לשבוע זה, נגרמה עקב נתונים כלכליים אשר פורסמו בסין, והעידו על נתוני ייצור חלשים ש"התכווצו" זה החודש השלישי ברציפות. נוסף על כך, גם נתוני המכירות בגרמניה צנחו בשיעור החד ביותר ב-4 שנים האחרונות, והאינפלציה באירופה זינקה מעלה באופן מפתיע.

כאמור, הבנק האירופי המרכזי מנסה להילחם בנתוני הצמיחה החלשים ע"י שמירה על סביבת ריבית נמוכה - מהלך שככל הנראה איפשר לאינפלציה להרים ראשה ו"לקפוץ" מ-2.5% בחודש אוגוסט האחרון ל-3% בחודש ספטמבר. המדדים המובילים נחלשו בכל הבורסות המערב אירופיות מלבד איסלנד.

ה- DAX נחלש בשיעור של 2.4% ואילו ה- FTSE 100 רשם ירידה של 1.3%.

השווקים בארה"ב

ביום רביעי, ה-28/9 המדדים האמריקניים המובילים נחלשו ורשמו ירידות שערים לאור המתרחש באירופה. מדד ה- DOW JONES נחלש בשיעור של 1.61%, מדד ה- 500 P&S נחלש ב- 2.07% ואילו מדד הנאסד"ק רשם ירידה של 2.17%.

ביום חמישי ה- 29/9 המגמה השלילית התהפכה, והמניות האמריקניות התחזקו, כאמור, בעקבות נתוני הכלכלה החדשים אשר פורסמו בארה"ב והביסו את תחזיות האנליסטים. מדד ה- DOW JONES התחזק בשיעור של 1.3%, מדד ה- 500 P&S התחזק ב- 0.81% ואילו מדד הנאסד"ק נסחר בניגוד למגמה ורשם ירידה של 0.43%.

ביום שישי האחרון, ה- 30/9, המגמה השלילית חזרה לשווקים, המסכים נצבעו אדום והמדדים המובילים נחלשו, וזאת לאור נתוני הייצור החלשים של סין - אשר מצביעים על האטה בצמיחה הכלכלית הגלובלית.

נתוני כלכלה חדשים אשר פורסמו בארה"ב והראו עלייה במדד מנהלי הרכש בשיקגו מ-56.5 ל-60.4 (בעוד הצפי עמד על ירידה ל-55), לא הצליחו להפוך את המגמה הנ"ל. בנוסף, העובדה כי מדד אמון הצרכנים בחודש ספטמבר האחרון עלה מרמות השפל שנרשמו מאז נובמבר 2008 לא הצליחה לצבוע את המסכים בירוק.

מדד ה- DOW JONES נחלש בשיעור של 2%, מדד ה- 500 P&S ירד ב- 2.5% ואילו מדד הנאסד"ק רשם את הירידה החדה מביניהם ונחלש ב- 2.6%. המניות האמריקניות צנחו בשבוע המסחר האחרון, והציגו את הביצועים הרבעוניים הגרועים ביותר מאז סוף שנת 2008, זאת על רקע האטה כלכלית גלובלית.

מדד ה- 500 P&S הציג ירידה רבעונית של 14%, וירידה שנתית של 10%, ואילו מדד ה- DOW JONES הציג ירידה רבעונית של 12% וירידה שנתית של 5.7%.

עינת לפידות, מנהלת השקעות

יובנק ניהול נכסים פיננסיים בע"מ

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי