קרסו מתגמלת את המשקיעים: בעקבות הגיוס המוצלח תחלק דיבידנד נוסף של 50 מיליון שקל
חברת קרסו מוטורס, יבואנית רכבי רנו, ניסאן ואינפינטי, דיווחה היום (ד') כי דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של 50 מיליון שקל. היום הקובע הוא ה-20 בספטמבר, יום האקס הוא ה-21 בספטמבר ויום התשלום המיועד הוא ה-4 באוקטובר.
החברה מציינת, כי חלוקת דיבידנד זה מתבצעת בנוסף לדיבידנד המחולק במסגרת מדיניות הדיבידנד המוצהרת שלה, במסגרתה התחייבה לחלק מידי שנה, החל מ-2012, דיבידנד בגין רווחי השנה הנוכחית (2011) בשיעור של 40% מהרווח הנקי הנובע מפעילות שוטפת.
נזכיר, כי ביוני השלימה קרסו הנפקת מניות ראשונה במסגרתה גייסה כ-250 מיליון שקל. "אנחנו מחלקים את הדיבידנד בהמשך להצהרות החברה במהלך ההנפקה, בנוסף למדיניות עליה הצהרנו לחלק 40% מהרווח הנקי של החברה", אמר איציק וייץ, מנכ"ל קרסו מוטורס עם פרסום הידיעה. "החלוקה נועדה להדק את הקשר עם שוק ההון ובעלי המניות של החברה ולאפשר לבעלי המניות לקבל חלק מהרווח, כפי שהצהרנו ערב ההנפקה".
עוד נזכיר, כי לאחרונה השלימה החברה רכישת 33% מהון המניות של יבואנית האופנועים מטרו מוטור בתמורה לכ-60 מיליון שקל. הרכישה מהווה הרחבה נוספת של פעילות קבוצת הרכב, בהתאם לאסטרטגיה של החברה, וכניסה לתחום הרכבים הדו-גלגליים. קרסו מוטורס סיימה את המחצית הראשונה של השנה עם הכנסות של כ-1.4 מיליארד שקל ורווח נקי של כ-55.6 מיליון שקל.
- 2.הכתוםvvvv 15/09/2011 02:51הגב לתגובה זולך תלמד הבנת הנקרא השנה החברה לא היתה צריכה לחלק דיוידנד אלא רק ב2012 .עכשיו אתה מבין?
- 1.שמואל 14/09/2011 17:28הגב לתגובה זוכותרת " קרסו מתגמלת את המשקיעים: בעקבות הגיוס המוצלח תחלק דיבידנד נוסף של 50 מיליון שקל. ביוני גייסה קרסו מוטורס כ-250 מיליון שקל בהנפקה ראשונה בעקבות הצלחת הגיוס הודיעה על חלוקת דיבידנד נוסף מעבר לדיבידנד הרגיל. אם קרסו גייס ביוני מתי הספק לחלק דיוידנד כך שההודעה היא דיוידנד נוסף ???
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
