גם הנאומים של הבכירים לא מצליחים להרים השווקים
השווקים באירופה
ביום חמישי, ה- 8/9, המדדים האירופיים המובילים נעלו את יום המסחר במגמה מעורבת. המדד הבריטי, ה-FTSE 100 התחזק ב-0.41% וזאת לאחר שהמגמה התהפכה לא פחות מ-5 פעמים במהלך המסחר, ואילו המדד הגרמני, ה- DAX, נעל את יום המסחר כמעט ללא שינוי והתחזק ב- 0.05%.
המניות הבריטיות טיפסו מעלה זה היום השלישי ברציפות. בראשן עמדו מניות החברות הקמעונאיות. מניית רשת הסופרמרקים William Morisson התחזקה ב- 4.2% לאחר שדיווחה על עלייה של 7.8% ברווחיה של החברה והביסה את תחזיות האנליסטים.
מניית Marks & Spencer- קמעונאית הבגדים הגדולה בבריטניה התחזקה ב- 2.6% נוספים, וזאת לאחר שרשמה עלייה של 4% ביום המסחר הקודם על רקע שמועות כי קרן ההון הפרטית Apax מתעניינת ברכישתה. עליות שערים אלו, תמכו בהחלטת הבנק הבריטי המרכזי שלא לנקוט במהלכים חדשים לעידוד הצמיחה (כדוגמת סבב שני של הקלות מוניטאריות), ולא להרחיב את התמריצים אשר ניתנו על רקע משבר החוב של המדינות האירופיות. במקביל, נגיד הבנק האירופי המרכזי (ה- ECB), קלוד טרישה, החליט כי הוא מותיר את הריבית על כנה (1.5%) אולם חותך את תחזיות הצמיחה של הגוש האירופי לשנה קלנדרית זו ולשנה שאחריה.
ביום המסחר האחרון לשבוע זה, יום שישי ה- 9/9, המניות האירופיות צנחו. לאחר דברי נגיד הבנק האירופי המרכזי, קלוד טרישה, אשר אמר ביום האתמול (יום חמישי ה- 8/9) כי האיומים על היבשת, בתמונת משבר החוב המסתמן, רק גדלים ומתחזקים.
המדדים המובילים רשמו ירידות שערים בכל 18 הבורסות המערב אירופיות מלבד בבורסה השוויצרית, בה ה-Swiss Market Index התחזק ב- 1.3% וזאת לאחר התערבות הבנק המרכזי של המדינה והצבת תקרה לשער החליפין של הפרנק השוויצרי. המגמה השלילית הורגשה היטב לאור חשש המשקיעים כי מקבלי ההחלטות הבכירים בהנהלת הגוש יכשלו בניסיון למנוע את התפשטותו של משבר החוב ברחבי היבשת.
פרמיית הסיכון של המדינות העומדות בפני חדלות פירעון כדוגמת יוון, עלתה והגיעה לשיאה בכל הזמנים כאשר עמדה על סיכויים של 91% כי המדינה הקטנה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה. החששות הורגשו בעיקר בסקטור הפיננסיים, והבנקים ברחבי היבשת רשמו ירידות שערים חדות.
מניית הבנק הגדול בצרפת- Societe Generale צנחה ב- 21% ואילו מניית הבנק הפורטוגלי- BCP צנחה ב- 17%. מניית הבנק הגרמני Deutsche Bank צנחה בשיעור של 7.3% ואילו מניית הבנק השני השני בגודלו- Commerzbank צנחה בשיעור של 8.7%. מניית הבנק הבריטי Barclays צנחה ב- 9.4%, מניית Lloyds צנחה ב- 5.7% ואילו מניית Royal Bank Of Scotland נחלשה בשיעור של 5.5%.
תרמה לאווירה השלילית הייתה התפטרותו של יורגן סטארק, מבכירי הבנק האירופי המרכזי. סטארק הודיע כי הוא פורש מתפקידו על רקע חילוקי דעות שהתגלעו בין הבכירים השונים בנוגע לתכנית חילוץ המדינות העומדות בפני חדלות פירעון בגוש האירופי. בניגוד למגמה השלילית, מניית חברת הגז והנפט Tullow Oil רשמה עליית שערים חדה והתחזקה ב-15% לאחר פרסומים כי מצאה נפט באתר הקידוח שלה הממוקם לחופי גינאה הצרפתית. המדד הבריטי ה-FTSE 100 נחלש ב-2.4% ואילו המדד הגרמני, ה- DAX, נחלש בשיעור של 4.04%.
השווקים בארה"ב
ביום חמישי, ה- 8/9 המניות האמריקניות נחלשו, וזאת לאחר שרשמו רווחים בימי המסחר הקודמים. גורמים שונים "תרמו" לאווירה השלילית בבורסות האמריקניות- נגיד הבנק האירופי המרכזי קלוד טרישה הותיר את הריבית האירופית על כנה, בשיעור של 1.5% (בעוד המשקיעים ככל הנראה ציפו להורדת הריבית) וכמו כן הדברים אשר אמר בנוגע להחמרתו של משבר החוב האירופי וחיתוך תחזיות הצמיחה לשנה זו לשנה הבאה.
נוסף על כל אלו הייתה אכזבתם של המשקיעים מנאומו של נגיד הבנק הפדראלי- בן ברננקי. בנאומו, ברננקי הוסיף וחזר על נקודות מנאומו הקודם בג'קסון הול בסוף אוגוסט, ולמעשה לא חידש דבר למשקיעים, אשר ציפו לשמוע על צעדים קונקרטיים בהם מתכוון הבנק לנקוט על מנת לסייע לכלכלה הגדולה בעולם להתאושש.
נראה כי עד שלא תובהר עמדת הממשל האמריקני בנוגע לפעולות בהן הוא מתעתד לנקוט על מנת לחזק את הצמיחה הכלכלית- הוולטיליות תמשיך לשלוט בשווקים ביד רמה. כל 10 הסקטורים על מדד ה- 500 P&S רשמו ירידות שערים, בעוד הסקטורים אשר נחלשו בשיעור הגבוה ביותר היו סקטור התעשייה וסקטור הפיננסיים.
מניית JPmorgan נחלשה בשיעור של 3.76%, מניית Citigroup רשמה ירידה של 3.45%, מניית Bank Of America רשמה ירידה של 3.74% ואילו מניית Morgan Stanley נחלשה ב- 3%. מדד ה- 500 P&S נחלש בשיעור של 1.06%, מדד ה- מדד ה- DOW JONES נחלש בשיעור של 1.04% ואילו מדד הנאסד"ק נחלש בשיעור של 0.78%.
ביום המסחר האחרון לשבוע זה (יום שישי ה- 9/9) המניות האמריקניות המשיכו את המגמה השלילית מיום המסחר הקודם. נראה כי גם נאומו של הנשיא ברק אובמה, והצהרתו על כוונות הממשל להזרים כ- 447 מיליארד דולר לעידוד הצמיחה והכלכלה לא הסיחו את דעתם של המשקיעים מעליית פרמיית הסיכון של החוב היווני והתפשטותו של משבר החוב האירופי ברחבי היבשת.
המדדים המובילים- מדד ה- 500 P&S ומדד ה- DOW JONES צנחו מטה ו"מחקו" את רווחיהם השבועיים. 27 מתוך 30 החברות של מדד ה- DOW JONES נחלשו ורשמו ירידות שערים. מניית JPmorgan צנחה מטה, נחלשה בשיעור של 4.26%, ובכך רשמה את הביצוע השבועי הגרוע ביותר מבין מניות המדד.
מניית Bank Of America נחלשה בשיעור של 3%, ואילו מניית MCDonalds Corp נחלשה בשיעור של 4% לאחר שפרסמה את מכירותיה בחודש אוגוסט האחרון, אשר היו נמוכות מתחזיות האנליסטים. מדד ה- 500 P&S רשם ירידות שערים אותן הובילו מניות הפיננסיים , וירד בשיעור של 2.67%. מדד ה- DOW JONES נחלש אף הוא ורשם ירידות שערים בשיעור דומה (2.69%).
מדד הנאסד"ק צלל ב-2.42%.
עינת לפידות, מנהלת השקעות, יובנק ניהול נכסים פיננסיים בע"מ

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
