שוק ההון מתמקד היום בשאלה: כיצד ועד כמה ישפיע המשבר באירופה על הכלכלה הישראלית? בשיאו של המשבר בארה"ב עם קריסת ליהמן ברדרס, ההשפעה על השוק הישראלי הייתה מיידית וברורה. אולם, במשבר הנוכחי לא ברור כיצד אירופה כולה תושפע והאפשרויות והדעות נחלקות בין אירוע נקודתי שלא יגלוש מעבר לגבולות יוון לבין קריסת גוש האירו וחזרה לימי טרום המטבע המשותף. הראיה לכך היא העובדה כי בגרמניה, הכלכלה החשובה ביותר באירופה, מדד הדאקס ירד רק 7% בעקבות המשבר עד כה.

הכלכלה הישראלית מושפעת בראש ובראשונה מהכלכלה האמריקאית. ניתן לראות זאת בבירור לפי התנהגות אגרות החוב הממשלתיות. בעוד התשואות במדינות הבעייתיות באירופה עולות בשל העלייה בפרמיית הסיכון, התשואות בארה"ב יורדות בשל פעולת ה- flying to safety והאג"חים הישראלים מתיישרים בהתאם (אם כי לא באותה העוצמה).

רכישת אג"חים של ממשלת ישראל היום נתפסת כפעולת flying to safety.

אם כן, כל ניסיון לענות על שאלת השפעותיו של המשבר הנוכחי מחייבת בחינה כיצד וכמה ישפיע המשבר באירופה על הכלכלה האמריקאית והשלכתו הישירה על הכלכלה הישראלית.

המשבר הנוכחי תופס את המשק האמריקאי והישראלי במצב טוב הרבה יותר בהשוואה לזה שהיה ערב נפילת ליהמן. אז האינדיקאטורים היו בכיוון מטה, היום הם במגמת התאוששות ברורה. מצד שני, התחזקות הדולר בעולם אל מול החלשות האירו, אינה חיובית לכלכלה האמריקאית ופוגעת בתחרותיות היצוא מארה"ב. בארץ ההערכה היא כי כשליש מהיצוא הוא לגוש האירו אבל אחוז היצוא למדינות הבעייתיות באירופה אינו גדול.

השלכה נוספת ומשמעותית היא נושא הריביות. בארץ קיים מתווה של העלאות ריבית בחודשים האחרונים ואילו בארה"ב מסמנים את היעד למחצית הראשונה של 2011 כאשר עיתוי העלאת הריבית עד כה היה תלוי בשורה של נתונים כלכליים, כאשר המשמעותי מביניהם : נתוני דו"ח התעסוקה המצביעים לאחרונה על התאוששות מסוימת.

להחלטה על העלאת ריבית יש לא מעט היבטים פסיכולוגיים על התנהגות שוק ההון. החלטה כזו עשויה להידחות גם אם יש לה הצדקה כלכלית. כל דחייה בייקור הריבית עשויה להאיץ את התיקון למעלה באפיק המניות לכשהשווקים יירגעו.

שוקי ההון היום מאופיינים במצב של אי ודאות

האם תוכנית החילוץ של האיחוד האירופי אכן תפתור את בעיית המשבר או שהיא תהווה גלולת הרגעה זמנית לסימפטום ואם כן בכמה זמן יידחה הפתרון? ובנוסף, כיצד המדינות הבעייתיות דוגמת יוון וספרד ישתפו פעולה עם האיחוד האירופי ומעל הכל מעיב החשש להמשך קיומו של גוש האירו במתכונתו הנוכחית. האם המשבר מבשר את סופו?

פעולת זריקת סחורה לשוק בדרך כלל איננה צעד נבון. כך למדנו מהמשבר שפקד את ארה"ב. יש לעקוב אחר נתוני מאקרו ריאליים ומגמותיהם (לשוק הישראלי, כאמור, רלוונטיים בעיקר הנתונים בארה"ב) מהם להסיק מסקנות ודרכי פעולה. זה עלול להאט את התגובה לירידות בשווקים אולם עשוי למנוע מצב של מכירה בהפסד לפני תיקון חיובי.

המלצה מעשית לבניית תיק מנייתי בשעת משבר בחו"ל היא להימנע מלהחזיק במניות וסקטורים בעלי חשיפה לאזור הגיאוגרפי הבעייתי, לדוגמא מכתשים אגן או אלביט מערכות, להן חשיפה גדולה לאירו, ירדו יותר מפי שתיים בהשוואה לירידה שהייתה במדד המניות לו הן משתייכות.

מצד שני מומלץ להחזיק בסקטורים שפחות מושפעים ישירות ממשברים בחו"ל כגון תקשורת וקמעונאות, סקטורים שאינם עוסקים ביצוא ומשרתים פנימית את המשק הישראלי, שהוכיח עד כה איתנות מרשימה בפני משברים. מדינות בעולם שחשופות פחות ליצוא לאירופה הן קנדה ואוסטרליה.