סמסונג משיקה: מסכי מחשב בסימן איכות הסביבה
קבוצת חיון, נציגת SAMSUNG בישראל החלה לשווק את סדרת מסכי המחשב החדשה של SAMSUNG בפורמט 16:9 בשם Lavander. מדובר בסדרה במראה קריסטלי יוקרתי בצבעי שחור ואדום, הכוללת 3 גדלים שונים (20, 22 ו-23 אינץ') עם איכויות תצוגה מרשימות במיוחד של יחס ניגודיות 1:50,000, זמן תגובה של 2ms וזווית צפייה של 170/160 מעלות.
במסגרת ההשקה יוצאת סמסונג במהלך שיווקי ייחודי בו יימכרו מסכי 23' במחיר של 22'. מטרת המהלך להעניק לצרכן את הנוחות המרבית במחיר זהה ובעצם לחסוך לו את ההתלבטות בין חיסכון בכסף לבין מסך גדול ונח יותר.
מסכי המחשב בסדרה זו בעלי צריכת חשמל נמוכה וצריכה של W0.3 בהמתנה, כחלק ממחויבותה של SAMSUNG לשמירה על איכות הסביבה.
ככלל, סדרת מסכי Lavander עוצבה ונבנתה תוך התחשבות בשמירה על איכות הסביבה וביצירתה נעשה שימוש בחומרים מתכלים בלבד. מסכי המחשב בסדרה זו בעלי צריכת חשמל נמוכה וצריכה של W0.3 במצב המתנה. בנוסף, פיתחה SAMSUNG טכנולוגיה ייעודית לפס ייצור החלקים הפלסטיים שאינו כולל שימוש בתרסיסים, גז פריאון ותרכובות אורגניות נדיפות.
מסכי Lavander דקים במיוחד בהשוואה למסכים של יצרניות מתחרות ובפן העיצובי שולבו בהם כפתורי מגע לשליטה נוחה ומהירה. המסכים מותאמים לעבודה עםWindows Vista Premium וניתנים לתליה על הקיר.
בסדרת Lavander משולבות טכנולוגיות ייחודיות ל-SAMSUNG בהן טכנולוגית MagicBright3 (להתאמת מידת בהירות המסך לעבודה עם קבצי טקסט, גלישה באינטרנט, יישומי וידאו ומשחקים), טכנולוגית MagicTune (לשליטה בלחיצת עכבר על התאמת הבהירות, הקונטרסט ורמות צבע התמונה), טכנולוגית Color Effect (לשיפור והתאמת הגוון והרוויה של הצבעים לקבלת תמונה חדה ובהירה יותר תוך התאמת יחס הניגודיות) וטכנולוגית Image Size (להתאמת גודל התמונה למסך לקבלת תמונה ללא עיוות). מפרט טכני נוסף: רמת בהירות של 300 cd/m2, ממשק חיבור דיגיטלי DVI-D וכניסת 15pin D-Sub.
בסמסונג מעריכים כי ישמר הגידול העקבי בשימוש במסכי המחשב בפורמט 16:9 וכי בשנת 2010 יהווה פורמט זה 53% מסך מכירות מסכי המחשב בכל העולם. כיום תופסים מסכי המחשב בפורמט 16:9 37% מנתח שוק מסכי המחשב, גידול משמעותי לעומת 2008 אז תפסו מסכים אלה רק 6% מסך המכירות.
סמנכ"ל שיווק ומכירות בקבוצת חיון, ארמו דריהם: "סמסונג ממשיכה לחדש ולאתגר את עצמה לא רק בפיתוח הטכנולוגי המשמש במסכי המחשב עצמם, אלא גם בתהליך הפיתוח והייצור, דבר השם אותה כמובילה עולמית וחדשנית גם בשמירה על איכות הסביבה. סדרת Lavander מאפשרת ליהנות ממסך מחשב באיכות של מסך טלוויזיה, מעיצוב יוקרתי ומהמחויבות שחשובה היום לכל כך הרבה אנשים - שמירה על איכות הסביבה".
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
