סמסונג משיקה: מסכי מחשב בסימן איכות הסביבה
קבוצת חיון, נציגת SAMSUNG בישראל החלה לשווק את סדרת מסכי המחשב החדשה של SAMSUNG בפורמט 16:9 בשם Lavander. מדובר בסדרה במראה קריסטלי יוקרתי בצבעי שחור ואדום, הכוללת 3 גדלים שונים (20, 22 ו-23 אינץ') עם איכויות תצוגה מרשימות במיוחד של יחס ניגודיות 1:50,000, זמן תגובה של 2ms וזווית צפייה של 170/160 מעלות.
במסגרת ההשקה יוצאת סמסונג במהלך שיווקי ייחודי בו יימכרו מסכי 23' במחיר של 22'. מטרת המהלך להעניק לצרכן את הנוחות המרבית במחיר זהה ובעצם לחסוך לו את ההתלבטות בין חיסכון בכסף לבין מסך גדול ונח יותר.
מסכי המחשב בסדרה זו בעלי צריכת חשמל נמוכה וצריכה של W0.3 בהמתנה, כחלק ממחויבותה של SAMSUNG לשמירה על איכות הסביבה.
ככלל, סדרת מסכי Lavander עוצבה ונבנתה תוך התחשבות בשמירה על איכות הסביבה וביצירתה נעשה שימוש בחומרים מתכלים בלבד. מסכי המחשב בסדרה זו בעלי צריכת חשמל נמוכה וצריכה של W0.3 במצב המתנה. בנוסף, פיתחה SAMSUNG טכנולוגיה ייעודית לפס ייצור החלקים הפלסטיים שאינו כולל שימוש בתרסיסים, גז פריאון ותרכובות אורגניות נדיפות.
מסכי Lavander דקים במיוחד בהשוואה למסכים של יצרניות מתחרות ובפן העיצובי שולבו בהם כפתורי מגע לשליטה נוחה ומהירה. המסכים מותאמים לעבודה עםWindows Vista Premium וניתנים לתליה על הקיר.
בסדרת Lavander משולבות טכנולוגיות ייחודיות ל-SAMSUNG בהן טכנולוגית MagicBright3 (להתאמת מידת בהירות המסך לעבודה עם קבצי טקסט, גלישה באינטרנט, יישומי וידאו ומשחקים), טכנולוגית MagicTune (לשליטה בלחיצת עכבר על התאמת הבהירות, הקונטרסט ורמות צבע התמונה), טכנולוגית Color Effect (לשיפור והתאמת הגוון והרוויה של הצבעים לקבלת תמונה חדה ובהירה יותר תוך התאמת יחס הניגודיות) וטכנולוגית Image Size (להתאמת גודל התמונה למסך לקבלת תמונה ללא עיוות). מפרט טכני נוסף: רמת בהירות של 300 cd/m2, ממשק חיבור דיגיטלי DVI-D וכניסת 15pin D-Sub.
בסמסונג מעריכים כי ישמר הגידול העקבי בשימוש במסכי המחשב בפורמט 16:9 וכי בשנת 2010 יהווה פורמט זה 53% מסך מכירות מסכי המחשב בכל העולם. כיום תופסים מסכי המחשב בפורמט 16:9 37% מנתח שוק מסכי המחשב, גידול משמעותי לעומת 2008 אז תפסו מסכים אלה רק 6% מסך המכירות.
סמנכ"ל שיווק ומכירות בקבוצת חיון, ארמו דריהם: "סמסונג ממשיכה לחדש ולאתגר את עצמה לא רק בפיתוח הטכנולוגי המשמש במסכי המחשב עצמם, אלא גם בתהליך הפיתוח והייצור, דבר השם אותה כמובילה עולמית וחדשנית גם בשמירה על איכות הסביבה. סדרת Lavander מאפשרת ליהנות ממסך מחשב באיכות של מסך טלוויזיה, מעיצוב יוקרתי ומהמחויבות שחשובה היום לכל כך הרבה אנשים - שמירה על איכות הסביבה".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
