סמסונג משיקה: מסכי מחשב בסימן איכות הסביבה
קבוצת חיון, נציגת SAMSUNG בישראל החלה לשווק את סדרת מסכי המחשב החדשה של SAMSUNG בפורמט 16:9 בשם Lavander. מדובר בסדרה במראה קריסטלי יוקרתי בצבעי שחור ואדום, הכוללת 3 גדלים שונים (20, 22 ו-23 אינץ') עם איכויות תצוגה מרשימות במיוחד של יחס ניגודיות 1:50,000, זמן תגובה של 2ms וזווית צפייה של 170/160 מעלות.
במסגרת ההשקה יוצאת סמסונג במהלך שיווקי ייחודי בו יימכרו מסכי 23' במחיר של 22'. מטרת המהלך להעניק לצרכן את הנוחות המרבית במחיר זהה ובעצם לחסוך לו את ההתלבטות בין חיסכון בכסף לבין מסך גדול ונח יותר.
מסכי המחשב בסדרה זו בעלי צריכת חשמל נמוכה וצריכה של W0.3 בהמתנה, כחלק ממחויבותה של SAMSUNG לשמירה על איכות הסביבה.
ככלל, סדרת מסכי Lavander עוצבה ונבנתה תוך התחשבות בשמירה על איכות הסביבה וביצירתה נעשה שימוש בחומרים מתכלים בלבד. מסכי המחשב בסדרה זו בעלי צריכת חשמל נמוכה וצריכה של W0.3 במצב המתנה. בנוסף, פיתחה SAMSUNG טכנולוגיה ייעודית לפס ייצור החלקים הפלסטיים שאינו כולל שימוש בתרסיסים, גז פריאון ותרכובות אורגניות נדיפות.
מסכי Lavander דקים במיוחד בהשוואה למסכים של יצרניות מתחרות ובפן העיצובי שולבו בהם כפתורי מגע לשליטה נוחה ומהירה. המסכים מותאמים לעבודה עםWindows Vista Premium וניתנים לתליה על הקיר.
בסדרת Lavander משולבות טכנולוגיות ייחודיות ל-SAMSUNG בהן טכנולוגית MagicBright3 (להתאמת מידת בהירות המסך לעבודה עם קבצי טקסט, גלישה באינטרנט, יישומי וידאו ומשחקים), טכנולוגית MagicTune (לשליטה בלחיצת עכבר על התאמת הבהירות, הקונטרסט ורמות צבע התמונה), טכנולוגית Color Effect (לשיפור והתאמת הגוון והרוויה של הצבעים לקבלת תמונה חדה ובהירה יותר תוך התאמת יחס הניגודיות) וטכנולוגית Image Size (להתאמת גודל התמונה למסך לקבלת תמונה ללא עיוות). מפרט טכני נוסף: רמת בהירות של 300 cd/m2, ממשק חיבור דיגיטלי DVI-D וכניסת 15pin D-Sub.
בסמסונג מעריכים כי ישמר הגידול העקבי בשימוש במסכי המחשב בפורמט 16:9 וכי בשנת 2010 יהווה פורמט זה 53% מסך מכירות מסכי המחשב בכל העולם. כיום תופסים מסכי המחשב בפורמט 16:9 37% מנתח שוק מסכי המחשב, גידול משמעותי לעומת 2008 אז תפסו מסכים אלה רק 6% מסך המכירות.
סמנכ"ל שיווק ומכירות בקבוצת חיון, ארמו דריהם: "סמסונג ממשיכה לחדש ולאתגר את עצמה לא רק בפיתוח הטכנולוגי המשמש במסכי המחשב עצמם, אלא גם בתהליך הפיתוח והייצור, דבר השם אותה כמובילה עולמית וחדשנית גם בשמירה על איכות הסביבה. סדרת Lavander מאפשרת ליהנות ממסך מחשב באיכות של מסך טלוויזיה, מעיצוב יוקרתי ומהמחויבות שחשובה היום לכל כך הרבה אנשים - שמירה על איכות הסביבה".
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
