סמסונג משיקה: מסכי מחשב בסימן איכות הסביבה
קבוצת חיון, נציגת SAMSUNG בישראל החלה לשווק את סדרת מסכי המחשב החדשה של SAMSUNG בפורמט 16:9 בשם Lavander. מדובר בסדרה במראה קריסטלי יוקרתי בצבעי שחור ואדום, הכוללת 3 גדלים שונים (20, 22 ו-23 אינץ') עם איכויות תצוגה מרשימות במיוחד של יחס ניגודיות 1:50,000, זמן תגובה של 2ms וזווית צפייה של 170/160 מעלות.
במסגרת ההשקה יוצאת סמסונג במהלך שיווקי ייחודי בו יימכרו מסכי 23' במחיר של 22'. מטרת המהלך להעניק לצרכן את הנוחות המרבית במחיר זהה ובעצם לחסוך לו את ההתלבטות בין חיסכון בכסף לבין מסך גדול ונח יותר.
מסכי המחשב בסדרה זו בעלי צריכת חשמל נמוכה וצריכה של W0.3 בהמתנה, כחלק ממחויבותה של SAMSUNG לשמירה על איכות הסביבה.
ככלל, סדרת מסכי Lavander עוצבה ונבנתה תוך התחשבות בשמירה על איכות הסביבה וביצירתה נעשה שימוש בחומרים מתכלים בלבד. מסכי המחשב בסדרה זו בעלי צריכת חשמל נמוכה וצריכה של W0.3 במצב המתנה. בנוסף, פיתחה SAMSUNG טכנולוגיה ייעודית לפס ייצור החלקים הפלסטיים שאינו כולל שימוש בתרסיסים, גז פריאון ותרכובות אורגניות נדיפות.
מסכי Lavander דקים במיוחד בהשוואה למסכים של יצרניות מתחרות ובפן העיצובי שולבו בהם כפתורי מגע לשליטה נוחה ומהירה. המסכים מותאמים לעבודה עםWindows Vista Premium וניתנים לתליה על הקיר.
בסדרת Lavander משולבות טכנולוגיות ייחודיות ל-SAMSUNG בהן טכנולוגית MagicBright3 (להתאמת מידת בהירות המסך לעבודה עם קבצי טקסט, גלישה באינטרנט, יישומי וידאו ומשחקים), טכנולוגית MagicTune (לשליטה בלחיצת עכבר על התאמת הבהירות, הקונטרסט ורמות צבע התמונה), טכנולוגית Color Effect (לשיפור והתאמת הגוון והרוויה של הצבעים לקבלת תמונה חדה ובהירה יותר תוך התאמת יחס הניגודיות) וטכנולוגית Image Size (להתאמת גודל התמונה למסך לקבלת תמונה ללא עיוות). מפרט טכני נוסף: רמת בהירות של 300 cd/m2, ממשק חיבור דיגיטלי DVI-D וכניסת 15pin D-Sub.
בסמסונג מעריכים כי ישמר הגידול העקבי בשימוש במסכי המחשב בפורמט 16:9 וכי בשנת 2010 יהווה פורמט זה 53% מסך מכירות מסכי המחשב בכל העולם. כיום תופסים מסכי המחשב בפורמט 16:9 37% מנתח שוק מסכי המחשב, גידול משמעותי לעומת 2008 אז תפסו מסכים אלה רק 6% מסך המכירות.
סמנכ"ל שיווק ומכירות בקבוצת חיון, ארמו דריהם: "סמסונג ממשיכה לחדש ולאתגר את עצמה לא רק בפיתוח הטכנולוגי המשמש במסכי המחשב עצמם, אלא גם בתהליך הפיתוח והייצור, דבר השם אותה כמובילה עולמית וחדשנית גם בשמירה על איכות הסביבה. סדרת Lavander מאפשרת ליהנות ממסך מחשב באיכות של מסך טלוויזיה, מעיצוב יוקרתי ומהמחויבות שחשובה היום לכל כך הרבה אנשים - שמירה על איכות הסביבה".
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
