סמסונג משיקה: מסכי מחשב בסימן איכות הסביבה
קבוצת חיון, נציגת SAMSUNG בישראל החלה לשווק את סדרת מסכי המחשב החדשה של SAMSUNG בפורמט 16:9 בשם Lavander. מדובר בסדרה במראה קריסטלי יוקרתי בצבעי שחור ואדום, הכוללת 3 גדלים שונים (20, 22 ו-23 אינץ') עם איכויות תצוגה מרשימות במיוחד של יחס ניגודיות 1:50,000, זמן תגובה של 2ms וזווית צפייה של 170/160 מעלות.
במסגרת ההשקה יוצאת סמסונג במהלך שיווקי ייחודי בו יימכרו מסכי 23' במחיר של 22'. מטרת המהלך להעניק לצרכן את הנוחות המרבית במחיר זהה ובעצם לחסוך לו את ההתלבטות בין חיסכון בכסף לבין מסך גדול ונח יותר.
מסכי המחשב בסדרה זו בעלי צריכת חשמל נמוכה וצריכה של W0.3 בהמתנה, כחלק ממחויבותה של SAMSUNG לשמירה על איכות הסביבה.
ככלל, סדרת מסכי Lavander עוצבה ונבנתה תוך התחשבות בשמירה על איכות הסביבה וביצירתה נעשה שימוש בחומרים מתכלים בלבד. מסכי המחשב בסדרה זו בעלי צריכת חשמל נמוכה וצריכה של W0.3 במצב המתנה. בנוסף, פיתחה SAMSUNG טכנולוגיה ייעודית לפס ייצור החלקים הפלסטיים שאינו כולל שימוש בתרסיסים, גז פריאון ותרכובות אורגניות נדיפות.
מסכי Lavander דקים במיוחד בהשוואה למסכים של יצרניות מתחרות ובפן העיצובי שולבו בהם כפתורי מגע לשליטה נוחה ומהירה. המסכים מותאמים לעבודה עםWindows Vista Premium וניתנים לתליה על הקיר.
בסדרת Lavander משולבות טכנולוגיות ייחודיות ל-SAMSUNG בהן טכנולוגית MagicBright3 (להתאמת מידת בהירות המסך לעבודה עם קבצי טקסט, גלישה באינטרנט, יישומי וידאו ומשחקים), טכנולוגית MagicTune (לשליטה בלחיצת עכבר על התאמת הבהירות, הקונטרסט ורמות צבע התמונה), טכנולוגית Color Effect (לשיפור והתאמת הגוון והרוויה של הצבעים לקבלת תמונה חדה ובהירה יותר תוך התאמת יחס הניגודיות) וטכנולוגית Image Size (להתאמת גודל התמונה למסך לקבלת תמונה ללא עיוות). מפרט טכני נוסף: רמת בהירות של 300 cd/m2, ממשק חיבור דיגיטלי DVI-D וכניסת 15pin D-Sub.
בסמסונג מעריכים כי ישמר הגידול העקבי בשימוש במסכי המחשב בפורמט 16:9 וכי בשנת 2010 יהווה פורמט זה 53% מסך מכירות מסכי המחשב בכל העולם. כיום תופסים מסכי המחשב בפורמט 16:9 37% מנתח שוק מסכי המחשב, גידול משמעותי לעומת 2008 אז תפסו מסכים אלה רק 6% מסך המכירות.
סמנכ"ל שיווק ומכירות בקבוצת חיון, ארמו דריהם: "סמסונג ממשיכה לחדש ולאתגר את עצמה לא רק בפיתוח הטכנולוגי המשמש במסכי המחשב עצמם, אלא גם בתהליך הפיתוח והייצור, דבר השם אותה כמובילה עולמית וחדשנית גם בשמירה על איכות הסביבה. סדרת Lavander מאפשרת ליהנות ממסך מחשב באיכות של מסך טלוויזיה, מעיצוב יוקרתי ומהמחויבות שחשובה היום לכל כך הרבה אנשים - שמירה על איכות הסביבה".
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
