מטוס אל על טיסה טיסות תעופה
צילום: Istock

לרנקה או אתונה? לא עכשיו; הישראלים שמחפשים דרך חזרה ייאלצו להמתין

רשות שדות התעופה מזהירה כי אין טעם להגיע ליעדי ביניים באירופה, וכי הגעה לא תזרז את החזרה ארצה; משרד התחבורה בוחן חלופות דרך הים

אביחי טדסה | (3)

בתוך הכאוס שמתחולל מאז תחילת העימות הישיר בין ישראל לאיראן, אחת הבעיות המרכזיות שנוצרו היא מצוקת התחבורה האווירית. השמיים מישראל ואליה סגורים לחלוטין, ובניגוד למבצעים ביטחוניים קודמים, הפעם אין אפילו המלצה לישראלים בחו"ל להגיע ליעדי ביניים כמו לרנקה או אתונה, שנהפכו בעבר לנתיבי גישה חלופיים לישראל. רשות שדות התעופה הבהירה הבוקר כי אין כל ודאות לגבי האפשרות להמריא מאותם היעדים בעתיד הקרוב, ולפיכך הגעה יזומה לשם לא תגדיל את הסיכוי לשוב ארצה.


הפתרון יגיע מהים?


במשרד התחבורה בוחנים את האפשרות להפעיל נתיב ימי מקפריסין לישראל, כדי להחזיר לפחות חלק מהישראלים התקועים ברחבי העולם. שרת התחבורה מירי רגב הנחתה את רשות הנמלים והספנות לבדוק את היתכנות הנתיב, אך לפי שעה אין אישור ביטחוני להפעלתו. בצה"ל בוחנים את הסיכון שבהפלגות המוניות דרך הים, במיוחד נוכח האיומים מצד חיזבאללה, איראן והחות'ים בזירת הים התיכון. הקושי אינו רק ביטחוני, גם לוגיסטי, ספינה ממוצעת יכולה להכיל 2000-3500 נוסעים בלבד. 

במצב בו כ-80 אלף ישראלים שוהים כיום בחו"ל, כפי שמעריכים במשרד התחבורה, יידרשו עשרות רבות של הפלגות כדי להחזיר את כולם. זהו תסריט מורכב, איטי ובעייתי, שלא יכול להוות מענה כולל, לכל היותר פתרון חלקי.


רשות שדות התעופה פרסמה הודעה חריגה ובה קראה לישראלים לנהוג באחריות ולא למהר לנקודות ביניים שאינן מבטיחות דבר. לדבריה, גם כאשר תתקבל ההחלטה הביטחונית על פתיחת השמיים, הדבר ייעשה בהדרגה ובקצב טיסות מוגבל. נוסעים עלולים להמתין ימים ארוכים גם לאחר תחילת הפעילות המחודשת. במשרד התחבורה ומשרד החוץ מבהירים כי כאשר תתאפשר פתיחת נתיבים אוויריים, תפורסם הודעה רשמית, ובמקביל תינתן עדיפות לקבוצות אוכלוסייה מסוימות.


בתוך כך, הלחץ הציבורי גובר, עשרות אלפי ישראלים נמצאים בחופשות או בנסיעות עבודה ורבים מהם מדווחים על תחושת חוסר ודאות הולכת וגוברת. בתי מלון באתונה, לרנקה, וערים רבות נוספות מדווחים על תפוסה חריגה של תיירים ישראלים שממתינים לחדשות. חברות תעופה בינלאומיות מדווחות על עצירת קווים לישראל  לא רק בעקבות סגירת השמיים, אלא גם בשל בעיות ביטוחיות ואי-ודאות ביטחונית, כך שכל שנותר הוא להמתין להפתחויות נוספות ולהוראות משרד החוץ ומשרד התחבורה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ביבי המלך 15/06/2025 13:12
    הגב לתגובה זו
    שואל באמת כדי לדעת
  • 1.
    ביום אין טילים למה לא יוצאות טיסות חילוץ!! (ל"ת)
    ממשלה של בוגדים 15/06/2025 12:35
    הגב לתגובה זו
  • זה שטכנית אין טילים לא הופך את זה למצב בטוח לטיסות (ל"ת)
    אריק 15/06/2025 13:13
    הגב לתגובה זו
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעהדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבע

אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום

ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה באר שבע

ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25%  ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.

מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.

האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

טראמפ ונתניהו (X)טראמפ ונתניהו (X)

טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק

מאיפה יגיעו 100 מיליארד דולר לשיקום עזה, ומהם התנאים להזרמת הכסף?  

משה כסיף |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ עזה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע בנאום בפני הכנסת כי "מדינות ערביות ומוסלמיות" התחייבו להשקיע עשרות מיליארדי דולרים בשיקום רצועת עזה. טראמפ, שתיאר את הרצועה כ"אתר הריסות" שנחרב בעקבות שנתיים לחימה בין ישראל לחמאס, הביע תודה למדינות המפרץ על תמיכתן בתוכנית השלום שלו, שהובילה להסכם הפסקת אש ראשוני. "הן התחייבו לתמוך בשיקום בטוח של עזה ומעבר לה", אמר טראמפ, והוסיף כי ארה"ב תשתתף במאמץ באמצעות כוח בינלאומי שיפקח על התהליך.

אולם, מאחורי ההצהרות האופטימיות מסתתרת מציאות מורכבת: הערכות עלויות השיקום נעות בין בכ-100 מיליארד דולר, וההתחייבויות נתקלות באתגרים פוליטיים, כלכליים וגיאופוליטיים שמרחיקים את המימוש בפועל.


קריאה חשובה: מי ישלם את הנזק בעזה? והאם זה יכול להתגלגל לתקציב של ישראל?

על פי דוחות האו"ם והבנק העולמי, הנזק כולל הריסת 55 מיליון טון פסולת, פגיעה במערכות מים, חשמל וביוב, וצורך בשיקום כולל, הקמת נמל ימי, תחנות כוח ותשתיות תעשייתיות. הערכה ראשונית בפברואר 2025 עמדה על 53 מיליארד דולר, אך עדכונים מלפני מספר חודשים העלו אותה ל-70 מיליארד, ואף ל-100 מיליארד אם כוללים שיקום כלכלי ארוך ותמיכה באוכלוסייה.

טראמפ, הציג תוכנית "20 נקודות" לשלום בעזה, הכוללת פירוז חמאס, הקמת כוח ביטחון בינלאומי בהובלת ארה"ב (עם 200 חיילים אמריקאיים), ושיקום כלכלי שיימומן בעיקר על ידי מדינות המפרץ. התוכנית זכתה לתמיכה ראשונית ממדינות ערב, אך כפי הנראה,  ההתחייבויות הן בעיקר הצהרתיות, והמימוש תלוי בתנאים קשיחים.


תנאים פוליטיים וכלכליים מקשים על יישום