לרנקה או אתונה? לא עכשיו; הישראלים שמחפשים דרך חזרה ייאלצו להמתין
רשות שדות התעופה מזהירה כי אין טעם להגיע ליעדי ביניים באירופה, וכי הגעה לא תזרז את החזרה ארצה; משרד התחבורה בוחן חלופות דרך הים
בתוך הכאוס שמתחולל מאז תחילת העימות הישיר בין ישראל לאיראן, אחת הבעיות המרכזיות שנוצרו היא מצוקת התחבורה האווירית. השמיים מישראל ואליה סגורים לחלוטין, ובניגוד למבצעים ביטחוניים קודמים, הפעם אין אפילו המלצה לישראלים בחו"ל להגיע ליעדי ביניים כמו לרנקה או אתונה, שנהפכו בעבר לנתיבי גישה חלופיים לישראל. רשות שדות התעופה הבהירה הבוקר כי אין כל ודאות לגבי האפשרות להמריא מאותם היעדים בעתיד הקרוב, ולפיכך הגעה יזומה לשם לא תגדיל את הסיכוי לשוב ארצה.
הפתרון יגיע מהים?
במשרד התחבורה בוחנים את האפשרות להפעיל נתיב ימי מקפריסין לישראל, כדי להחזיר לפחות חלק מהישראלים התקועים ברחבי העולם. שרת התחבורה מירי רגב הנחתה את רשות הנמלים והספנות לבדוק את היתכנות הנתיב, אך לפי שעה אין אישור ביטחוני להפעלתו. בצה"ל בוחנים את הסיכון שבהפלגות המוניות דרך הים, במיוחד נוכח האיומים מצד חיזבאללה, איראן והחות'ים בזירת הים התיכון. הקושי אינו רק ביטחוני, גם לוגיסטי, ספינה ממוצעת יכולה להכיל 2000-3500 נוסעים בלבד.
במצב בו כ-80 אלף ישראלים שוהים כיום בחו"ל, כפי שמעריכים במשרד התחבורה, יידרשו עשרות רבות של הפלגות כדי להחזיר את כולם. זהו תסריט מורכב, איטי ובעייתי, שלא יכול להוות מענה כולל, לכל היותר פתרון חלקי.
רשות שדות התעופה פרסמה הודעה חריגה ובה קראה לישראלים לנהוג באחריות ולא למהר לנקודות ביניים שאינן מבטיחות
דבר. לדבריה, גם כאשר תתקבל ההחלטה הביטחונית על פתיחת השמיים, הדבר ייעשה בהדרגה ובקצב טיסות מוגבל. נוסעים עלולים להמתין ימים ארוכים גם לאחר תחילת הפעילות המחודשת. במשרד התחבורה ומשרד החוץ מבהירים כי כאשר תתאפשר פתיחת נתיבים אוויריים, תפורסם הודעה רשמית, ובמקביל
תינתן עדיפות לקבוצות אוכלוסייה מסוימות.
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- הנוסעת שהצילה מטוס באוויר; 147 אנשים חייבים לה את חייהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתוך כך, הלחץ הציבורי גובר, עשרות אלפי ישראלים נמצאים בחופשות או בנסיעות עבודה ורבים מהם מדווחים על תחושת חוסר ודאות הולכת וגוברת. בתי מלון באתונה, לרנקה, וערים רבות נוספות מדווחים על תפוסה
חריגה של תיירים ישראלים שממתינים לחדשות. חברות תעופה בינלאומיות מדווחות על עצירת קווים לישראל לא רק בעקבות סגירת השמיים, אלא גם בשל בעיות ביטוחיות ואי-ודאות ביטחונית, כך שכל שנותר הוא להמתין להפתחויות נוספות ולהוראות משרד החוץ ומשרד התחבורה.
- 2.ביבי המלך 15/06/2025 13:12הגב לתגובה זושואל באמת כדי לדעת
- 1.ביום אין טילים למה לא יוצאות טיסות חילוץ!! (ל"ת)ממשלה של בוגדים 15/06/2025 12:35הגב לתגובה זו
- זה שטכנית אין טילים לא הופך את זה למצב בטוח לטיסות (ל"ת)אריק 15/06/2025 13:13הגב לתגובה זו
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
