המפלגות הגדולות משהות את הקמפיינים: "בתקופה של לחימה זה בלתי סביר"
הלחימה העזה בדרום במסגרת המבצע "עופרת יצוקה" נכנסת ליומה השני. המבצע הצבאי שהוגדר כבלתי נמנע יצא לדרכו בעוד המערכת המדינית במדינה נמצאת בהיערכות לקראת בחירות כלליות שאמורות להתקיים בעוד 43 ימים.
התחממות הגזרה הדרומית הפכה את המירוץ הפוליטי לבחירות לעניין משני ובהתאם לכך הודיעו המפלגות הגדולות על עצירה זמנית של הקמפיינים הפרסומיים עד לסיום הלחימה.
העבודה: הראשונים שהוציאו הודעה בנושא. מטה ההסברה של המפלגה פרסם שאהוד ברק יוצא מהקמפיין. "הורדנו פרסום באינטרנט, באנרים שהיו אמורים לעלות לא יעלו ועוד. מבחינתנו במצב לחימה הקמפיין עוצר. כרגע אנחנו לא עושים שום דבר - מבחינתנו אין שום תנהלות של קמפיין פוליטי לאור המצב. בתקופה של לחימה זה בלתי סביר".
הודעת מטה קדימה: בתאום עם יו"ר קדימה ציפי לבני סיכמה יו"ר מטה בחירות של קדימה דליה איציק על השהיית קמפיין הבחירות של קדימה בהתאם להתפתחויות בדרום. איציק: "ישראל נמצאת במלחמה נגד שלטון הטרור של החמאס ברצועה וכל מעיינינו למשימה לאומית זו ולחיזוקם של תושבי הדרום. זה לא הזמן לפוליטיקה".
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
