יום בלתי נתפס בגרמניה: פולקסווגן זינקה 93%, חיסלה את שחקני השורט והטיסה את המדד ב-11.2%

"למנהלי קרנות השורט לא הייתה ברירה, פורשה טרפה את הקלפים" כך אמר היום אסף חסון מאקסלנס נשואה. פולקסווגן סגרה את יום המסחר כחברה הגדולה בעולם
יוסי פינק |

לא מעט דברים מוזרים ראינו בשוק ההון מאז תחילת המשבר הנוכחי אבל יום המסחר שעבר על הבורסה בגרמניה ללא ספק היה אחד הדברים הכי מוזרים. בעוד המדד בלונדון רשם עלייה של 1.9% והמדד בפריז טיפס 1.5%, המדד בפרנקפורט רשם זינוק בלתי נתפס של 11.28%.

מאחורי הזינוק עומדת מניית פולקסווגן שעל רקע פעילות מאסיבית שחקני שורט גדולים, סגרה בעלייה של 93% והשלימה עליה דו-יומית של 250%. מניית יצרנית הרכבים האירופית הייתה המניה החביבה על קרנות השורט, כאשר נכון ל-23 לחודש, 12.9% ממניותיה היו על תקן מולוות לצורך מסחר בשורט.

בימים האחרונים הודיעה פורשה כי בכוונתה להגדיל את האחזקה בחברה עד ל-75% וזה היה הטריגר שהצית את גל סגירת הפוזיות מצד קרנות השורט. "מנהלי הקרנות ראו את מניות יצרניות הרכבים כגון פורד, ג'נרל מוטורס, רנו ואחרות רושמות בתקופה האחרונה ירידות שערים חדות והניחו שגם פולקסווגן תירשום את אותן ירידות ולכן נכנסו לשורט על הנייר. המהלך של פורשה טרף את הקלפים" כך אמר היום אסף חסון מאקסלנס נשואה.

עוד אמר חסון, כי "מה שפורשה למעשה עשתה זה הצעת רכש מבלי לנקוב במחיר, או במילים אחרות - היא אמרה שתרכוש בכל מחיר. במצב כזה אין לשחקני השורט מה לחפש בנייר, הם חייבים לסגור פוזיציות לפני שתיגמר כל הסחורה בשוק. בכל רגע שעובר יש פחות מניות וזה בזמן שיש קונה גדול שרק ממתין להמשיך לקנות. לקרנות השורט לא הייתה ברירה והן היו חייבות לקנות בכל מחיר".

העליות במניית פולקסווגן הלכו והתגברו במהלך היום ולכן משקלה במדד הדאקס הלך ועלה ובתוך כך ההשפעה של המניה על המדד עלתה בהתאם וכך קרה שבסיום המסחר ננעל המדד בעלייה של 11.28%. הנהלת הבורסה בגרמניה ראתה את המתרחש דרשה מכל הגופים המחזיקים בנייר לדווח על כך, זאת במטרה להבין את כמות הסחורה הקיימת בשוק, וציינה כי תמשיך לחקור את העניין.

תופעה נוספת שנגרמה כתוצאה מהעיוות במניית פולקסווגן היא הפער שנפתח בין מדד הדאקס לבין החוזה על המדד. בעוד המדד סגר ברמה של 4,823 נקודות, החוזה על המדד עמד בסגירה על 4,690 נקודות (פער של 113 נקודות), במהלך המסחר הגיע אותו פער עד ל-3%, מה שהקשה מאוד על המסחר מצד שחקני האופציות. חסון התייחס לעניין ואמר, כי "פשוט לא היו מניות פולקסווגן למכירה. בכדי לסגור את הפער היה צריך לקנות את החוזה ומצד שני למכור את המדד. הבעיה הייתה שלא היו מניות פולקסווגן למכירה וכך נפתח הפער".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.