יום בלתי נתפס בגרמניה: פולקסווגן זינקה 93%, חיסלה את שחקני השורט והטיסה את המדד ב-11.2%

"למנהלי קרנות השורט לא הייתה ברירה, פורשה טרפה את הקלפים" כך אמר היום אסף חסון מאקסלנס נשואה. פולקסווגן סגרה את יום המסחר כחברה הגדולה בעולם
יוסי פינק |

לא מעט דברים מוזרים ראינו בשוק ההון מאז תחילת המשבר הנוכחי אבל יום המסחר שעבר על הבורסה בגרמניה ללא ספק היה אחד הדברים הכי מוזרים. בעוד המדד בלונדון רשם עלייה של 1.9% והמדד בפריז טיפס 1.5%, המדד בפרנקפורט רשם זינוק בלתי נתפס של 11.28%.

מאחורי הזינוק עומדת מניית פולקסווגן שעל רקע פעילות מאסיבית שחקני שורט גדולים, סגרה בעלייה של 93% והשלימה עליה דו-יומית של 250%. מניית יצרנית הרכבים האירופית הייתה המניה החביבה על קרנות השורט, כאשר נכון ל-23 לחודש, 12.9% ממניותיה היו על תקן מולוות לצורך מסחר בשורט.

בימים האחרונים הודיעה פורשה כי בכוונתה להגדיל את האחזקה בחברה עד ל-75% וזה היה הטריגר שהצית את גל סגירת הפוזיות מצד קרנות השורט. "מנהלי הקרנות ראו את מניות יצרניות הרכבים כגון פורד, ג'נרל מוטורס, רנו ואחרות רושמות בתקופה האחרונה ירידות שערים חדות והניחו שגם פולקסווגן תירשום את אותן ירידות ולכן נכנסו לשורט על הנייר. המהלך של פורשה טרף את הקלפים" כך אמר היום אסף חסון מאקסלנס נשואה.

עוד אמר חסון, כי "מה שפורשה למעשה עשתה זה הצעת רכש מבלי לנקוב במחיר, או במילים אחרות - היא אמרה שתרכוש בכל מחיר. במצב כזה אין לשחקני השורט מה לחפש בנייר, הם חייבים לסגור פוזיציות לפני שתיגמר כל הסחורה בשוק. בכל רגע שעובר יש פחות מניות וזה בזמן שיש קונה גדול שרק ממתין להמשיך לקנות. לקרנות השורט לא הייתה ברירה והן היו חייבות לקנות בכל מחיר".

העליות במניית פולקסווגן הלכו והתגברו במהלך היום ולכן משקלה במדד הדאקס הלך ועלה ובתוך כך ההשפעה של המניה על המדד עלתה בהתאם וכך קרה שבסיום המסחר ננעל המדד בעלייה של 11.28%. הנהלת הבורסה בגרמניה ראתה את המתרחש דרשה מכל הגופים המחזיקים בנייר לדווח על כך, זאת במטרה להבין את כמות הסחורה הקיימת בשוק, וציינה כי תמשיך לחקור את העניין.

תופעה נוספת שנגרמה כתוצאה מהעיוות במניית פולקסווגן היא הפער שנפתח בין מדד הדאקס לבין החוזה על המדד. בעוד המדד סגר ברמה של 4,823 נקודות, החוזה על המדד עמד בסגירה על 4,690 נקודות (פער של 113 נקודות), במהלך המסחר הגיע אותו פער עד ל-3%, מה שהקשה מאוד על המסחר מצד שחקני האופציות. חסון התייחס לעניין ואמר, כי "פשוט לא היו מניות פולקסווגן למכירה. בכדי לסגור את הפער היה צריך לקנות את החוזה ומצד שני למכור את המדד. הבעיה הייתה שלא היו מניות פולקסווגן למכירה וכך נפתח הפער".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוקמגדל one world trade tower קרדיט: גרוק

10 המגדלים הגבוהים בעולם

בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מגדלים

כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.

1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות

הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל    שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.

המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,

תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.

 

מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות, קרדיט: גרוק
מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות - קרדיט: גרוק


סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':