יום בלתי נתפס בגרמניה: פולקסווגן זינקה 93%, חיסלה את שחקני השורט והטיסה את המדד ב-11.2%

"למנהלי קרנות השורט לא הייתה ברירה, פורשה טרפה את הקלפים" כך אמר היום אסף חסון מאקסלנס נשואה. פולקסווגן סגרה את יום המסחר כחברה הגדולה בעולם
יוסי פינק |

לא מעט דברים מוזרים ראינו בשוק ההון מאז תחילת המשבר הנוכחי אבל יום המסחר שעבר על הבורסה בגרמניה ללא ספק היה אחד הדברים הכי מוזרים. בעוד המדד בלונדון רשם עלייה של 1.9% והמדד בפריז טיפס 1.5%, המדד בפרנקפורט רשם זינוק בלתי נתפס של 11.28%.

מאחורי הזינוק עומדת מניית פולקסווגן שעל רקע פעילות מאסיבית שחקני שורט גדולים, סגרה בעלייה של 93% והשלימה עליה דו-יומית של 250%. מניית יצרנית הרכבים האירופית הייתה המניה החביבה על קרנות השורט, כאשר נכון ל-23 לחודש, 12.9% ממניותיה היו על תקן מולוות לצורך מסחר בשורט.

בימים האחרונים הודיעה פורשה כי בכוונתה להגדיל את האחזקה בחברה עד ל-75% וזה היה הטריגר שהצית את גל סגירת הפוזיות מצד קרנות השורט. "מנהלי הקרנות ראו את מניות יצרניות הרכבים כגון פורד, ג'נרל מוטורס, רנו ואחרות רושמות בתקופה האחרונה ירידות שערים חדות והניחו שגם פולקסווגן תירשום את אותן ירידות ולכן נכנסו לשורט על הנייר. המהלך של פורשה טרף את הקלפים" כך אמר היום אסף חסון מאקסלנס נשואה.

עוד אמר חסון, כי "מה שפורשה למעשה עשתה זה הצעת רכש מבלי לנקוב במחיר, או במילים אחרות - היא אמרה שתרכוש בכל מחיר. במצב כזה אין לשחקני השורט מה לחפש בנייר, הם חייבים לסגור פוזיציות לפני שתיגמר כל הסחורה בשוק. בכל רגע שעובר יש פחות מניות וזה בזמן שיש קונה גדול שרק ממתין להמשיך לקנות. לקרנות השורט לא הייתה ברירה והן היו חייבות לקנות בכל מחיר".

העליות במניית פולקסווגן הלכו והתגברו במהלך היום ולכן משקלה במדד הדאקס הלך ועלה ובתוך כך ההשפעה של המניה על המדד עלתה בהתאם וכך קרה שבסיום המסחר ננעל המדד בעלייה של 11.28%. הנהלת הבורסה בגרמניה ראתה את המתרחש דרשה מכל הגופים המחזיקים בנייר לדווח על כך, זאת במטרה להבין את כמות הסחורה הקיימת בשוק, וציינה כי תמשיך לחקור את העניין.

תופעה נוספת שנגרמה כתוצאה מהעיוות במניית פולקסווגן היא הפער שנפתח בין מדד הדאקס לבין החוזה על המדד. בעוד המדד סגר ברמה של 4,823 נקודות, החוזה על המדד עמד בסגירה על 4,690 נקודות (פער של 113 נקודות), במהלך המסחר הגיע אותו פער עד ל-3%, מה שהקשה מאוד על המסחר מצד שחקני האופציות. חסון התייחס לעניין ואמר, כי "פשוט לא היו מניות פולקסווגן למכירה. בכדי לסגור את הפער היה צריך לקנות את החוזה ומצד שני למכור את המדד. הבעיה הייתה שלא היו מניות פולקסווגן למכירה וכך נפתח הפער".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.