יום בלתי נתפס בגרמניה: פולקסווגן זינקה 93%, חיסלה את שחקני השורט והטיסה את המדד ב-11.2%
לא מעט דברים מוזרים ראינו בשוק ההון מאז תחילת המשבר הנוכחי אבל יום המסחר שעבר על הבורסה בגרמניה ללא ספק היה אחד הדברים הכי מוזרים. בעוד המדד בלונדון רשם עלייה של 1.9% והמדד בפריז טיפס 1.5%, המדד בפרנקפורט רשם זינוק בלתי נתפס של 11.28%.
מאחורי הזינוק עומדת מניית פולקסווגן שעל רקע פעילות מאסיבית שחקני שורט גדולים, סגרה בעלייה של 93% והשלימה עליה דו-יומית של 250%. מניית יצרנית הרכבים האירופית הייתה המניה החביבה על קרנות השורט, כאשר נכון ל-23 לחודש, 12.9% ממניותיה היו על תקן מולוות לצורך מסחר בשורט.
בימים האחרונים הודיעה פורשה כי בכוונתה להגדיל את האחזקה בחברה עד ל-75% וזה היה הטריגר שהצית את גל סגירת הפוזיות מצד קרנות השורט. "מנהלי הקרנות ראו את מניות יצרניות הרכבים כגון פורד, ג'נרל מוטורס, רנו ואחרות רושמות בתקופה האחרונה ירידות שערים חדות והניחו שגם פולקסווגן תירשום את אותן ירידות ולכן נכנסו לשורט על הנייר. המהלך של פורשה טרף את הקלפים" כך אמר היום אסף חסון מאקסלנס נשואה.
עוד אמר חסון, כי "מה שפורשה למעשה עשתה זה הצעת רכש מבלי לנקוב במחיר, או במילים אחרות - היא אמרה שתרכוש בכל מחיר. במצב כזה אין לשחקני השורט מה לחפש בנייר, הם חייבים לסגור פוזיציות לפני שתיגמר כל הסחורה בשוק. בכל רגע שעובר יש פחות מניות וזה בזמן שיש קונה גדול שרק ממתין להמשיך לקנות. לקרנות השורט לא הייתה ברירה והן היו חייבות לקנות בכל מחיר".
העליות במניית פולקסווגן הלכו והתגברו במהלך היום ולכן משקלה במדד הדאקס הלך ועלה ובתוך כך ההשפעה של המניה על המדד עלתה בהתאם וכך קרה שבסיום המסחר ננעל המדד בעלייה של 11.28%. הנהלת הבורסה בגרמניה ראתה את המתרחש דרשה מכל הגופים המחזיקים בנייר לדווח על כך, זאת במטרה להבין את כמות הסחורה הקיימת בשוק, וציינה כי תמשיך לחקור את העניין.
תופעה נוספת שנגרמה כתוצאה מהעיוות במניית פולקסווגן היא הפער שנפתח בין מדד הדאקס לבין החוזה על המדד. בעוד המדד סגר ברמה של 4,823 נקודות, החוזה על המדד עמד בסגירה על 4,690 נקודות (פער של 113 נקודות), במהלך המסחר הגיע אותו פער עד ל-3%, מה שהקשה מאוד על המסחר מצד שחקני האופציות. חסון התייחס לעניין ואמר, כי "פשוט לא היו מניות פולקסווגן למכירה. בכדי לסגור את הפער היה צריך לקנות את החוזה ומצד שני למכור את המדד. הבעיה הייתה שלא היו מניות פולקסווגן למכירה וכך נפתח הפער".
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
