UBS מורידים את תחזית צמיחה לישראל אך מצהירים - "מכירת החיסול מוגזמת"
הבורסות ברחבי העולם קורסות לאחרונה כאשר המשקיעים מסיטים את מבטם ממשבר האשראי הפוקד את השווקים בשנה האחרונה אל ההאטה הצפויה בכלכלה הגלובלית הצפויה להחליק לתוך מיתון בשנת 2009, ע"פ כלכלני UBS. רק אתמול בבית ההשקעות השוויצרי הורידו את תחזית הצמיחה העולמית עבור 2009 ל-2.2%, מהתחזית הקודמת לעלייה של 2.8% בתוצר המקומי הגולמי, כאשר הם טוענים שהמיתון האמריקני צפוי להיות עמוק וארוך יותר מאשר חזו בעבר וכי גם כלכלת אירופה צפויה להחליק לתוך מיתון.
בתוך כך, ישראל לא חומקת מעני UBS, והכלכלנים מורידים היום (ג') את הצמיחה הצפויה במשק הישראלי ל-2.2% מ-3.1%, אך באותו הזמן מעדכנים את המודלים ואומרים, כי "מכירת החיסול" בבורסה הסתיימה.
בנוגע למדיניות בנק ישראל: פרופ' סטנלי פישר צפוי להוריד את הריבית במהלך החודשים הקרובים, אומרים הכלכלנים, בעוד הם צופיים שהפדרל ריזרב האמריקני יוריד את הריבית עד ל-1% במהלך הרבעון הקרובים.
בתוך כך, ולמרות הורדת תחזיות הצמיחה, אומרים ב-UBS, כי כלכלת ישראל צפויה להישאר אחת מהמדינות שהכי פחות יפגעו, מבין המדינות המתפתחות, לאור מאזן התשלומים היציב שלה.
מכירת החיסול מוגזמת
ב-UBS מקשרים את הורדת תחזית הצמיחה ישירות לתחזיותיהם ל-21 חברות ישראליות אותן הם מסקרים ו מורידים להן את תחזית הרווחים. כמו כן, מחירי היעד ל-19 חברות יורדים ו-2 חברות מקבלות הורדת המלצה. "אנחנו מאמינים שהתחזיות שלנו עבור רוב המניות נמצאות באופן משמעותי מתחת לקונצנזוס האנליסטים. הערכותינו, כעת, משקפות את חוסר הוודאות הכלכלית", אומרים הכלכלנים.
בסקירה מפורטת וארוכה בבית ההשקעות מתייחסים האנליסטים לסקטורים השונים. בנוגע לסקטור הבנקאות המקומי הם אומרים, כי "כעת אנחנו חוזים אפס אחוז צמיחה במתן הלוואות וצופים כי תנאי קבלת ההלוואות יעלו באופן דרמטי". בנוגע לסקטור הכימיקלים אומרים ב-UBS, כי גדל הסיכון לכך שהביקושים לדשנים ולהגנת הצומח יפלו בשנת 2009. סקטור ההחזקות והנדל"ן גם נכנס תחת רדאר האנליסטים – "בעוד הוא נראה זול מאוד, דאגות הנזילות צפויות להמשיך להעיב על הסקטורים עד הרגע בו נתחיל לראות באופק את הנתונים הכלכליים מתייצבים".
אבל לא הכול שחור, והכלכלנים ב-UBS לא שוכחים להסתכל על מה שהתרחש בבורסה הישראלית בחודשים האחרונים, בכלל ובשבועות האחרונות, בפרט. "בזמן שאנחנו שלילים מאוד בנוגע לסביבת המאקרו, אנחנו מאמינים שמניות רבות סבלו מאילוצי מכירות של משקיעים ומציעים כעת ערך גדול לטווח הרחוק".
רשימת המניות
ב-UBS מציינים את חברות טלקום - סלקום, פרטנר ובזק - ואת טבע ואלביט מערכות, כבחירה הדפנסיבית הטובה ביותר, "בהתחשב בתאבון המשקיעים הנוכחי למניות".
בין המניות ברשימת הקניות של UBS שמחירן הורד נמצאות אפי פיתוח ואפריקה ישראל (מחירי היעד ירדו ל-5 דולר ו-107 שקלים, בהתאמה. בסקטור הבנקים, רק בנק לאומי נמצא בהמלצת קנייה עם מחיר יעד של 15 שקלים (הורד מ-16 שקלים).
מחיר היעד למניית קבוצת דלק ירד ל-296 שקלים, כאשר המלצת בית ההשקעות נותרה על "ניטרלי". החברות הנשלטות ע"י נוחי דנקנר נותרות בהמלצת "קנייה" - דיסקונט השקעות (מ"י - 76 ש'), אידיבי פיתוח (מ"י - 62 ש'), מכתשים אגן (מ"י - 30 ש').
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
