UBS מורידים את תחזית צמיחה לישראל אך מצהירים - "מכירת החיסול מוגזמת"
הבורסות ברחבי העולם קורסות לאחרונה כאשר המשקיעים מסיטים את מבטם ממשבר האשראי הפוקד את השווקים בשנה האחרונה אל ההאטה הצפויה בכלכלה הגלובלית הצפויה להחליק לתוך מיתון בשנת 2009, ע"פ כלכלני UBS. רק אתמול בבית ההשקעות השוויצרי הורידו את תחזית הצמיחה העולמית עבור 2009 ל-2.2%, מהתחזית הקודמת לעלייה של 2.8% בתוצר המקומי הגולמי, כאשר הם טוענים שהמיתון האמריקני צפוי להיות עמוק וארוך יותר מאשר חזו בעבר וכי גם כלכלת אירופה צפויה להחליק לתוך מיתון.
בתוך כך, ישראל לא חומקת מעני UBS, והכלכלנים מורידים היום (ג') את הצמיחה הצפויה במשק הישראלי ל-2.2% מ-3.1%, אך באותו הזמן מעדכנים את המודלים ואומרים, כי "מכירת החיסול" בבורסה הסתיימה.
בנוגע למדיניות בנק ישראל: פרופ' סטנלי פישר צפוי להוריד את הריבית במהלך החודשים הקרובים, אומרים הכלכלנים, בעוד הם צופיים שהפדרל ריזרב האמריקני יוריד את הריבית עד ל-1% במהלך הרבעון הקרובים.
בתוך כך, ולמרות הורדת תחזיות הצמיחה, אומרים ב-UBS, כי כלכלת ישראל צפויה להישאר אחת מהמדינות שהכי פחות יפגעו, מבין המדינות המתפתחות, לאור מאזן התשלומים היציב שלה.
מכירת החיסול מוגזמת
ב-UBS מקשרים את הורדת תחזית הצמיחה ישירות לתחזיותיהם ל-21 חברות ישראליות אותן הם מסקרים ו מורידים להן את תחזית הרווחים. כמו כן, מחירי היעד ל-19 חברות יורדים ו-2 חברות מקבלות הורדת המלצה. "אנחנו מאמינים שהתחזיות שלנו עבור רוב המניות נמצאות באופן משמעותי מתחת לקונצנזוס האנליסטים. הערכותינו, כעת, משקפות את חוסר הוודאות הכלכלית", אומרים הכלכלנים.
בסקירה מפורטת וארוכה בבית ההשקעות מתייחסים האנליסטים לסקטורים השונים. בנוגע לסקטור הבנקאות המקומי הם אומרים, כי "כעת אנחנו חוזים אפס אחוז צמיחה במתן הלוואות וצופים כי תנאי קבלת ההלוואות יעלו באופן דרמטי". בנוגע לסקטור הכימיקלים אומרים ב-UBS, כי גדל הסיכון לכך שהביקושים לדשנים ולהגנת הצומח יפלו בשנת 2009. סקטור ההחזקות והנדל"ן גם נכנס תחת רדאר האנליסטים – "בעוד הוא נראה זול מאוד, דאגות הנזילות צפויות להמשיך להעיב על הסקטורים עד הרגע בו נתחיל לראות באופק את הנתונים הכלכליים מתייצבים".
אבל לא הכול שחור, והכלכלנים ב-UBS לא שוכחים להסתכל על מה שהתרחש בבורסה הישראלית בחודשים האחרונים, בכלל ובשבועות האחרונות, בפרט. "בזמן שאנחנו שלילים מאוד בנוגע לסביבת המאקרו, אנחנו מאמינים שמניות רבות סבלו מאילוצי מכירות של משקיעים ומציעים כעת ערך גדול לטווח הרחוק".
רשימת המניות
ב-UBS מציינים את חברות טלקום - סלקום, פרטנר ובזק - ואת טבע ואלביט מערכות, כבחירה הדפנסיבית הטובה ביותר, "בהתחשב בתאבון המשקיעים הנוכחי למניות".
בין המניות ברשימת הקניות של UBS שמחירן הורד נמצאות אפי פיתוח ואפריקה ישראל (מחירי היעד ירדו ל-5 דולר ו-107 שקלים, בהתאמה. בסקטור הבנקים, רק בנק לאומי נמצא בהמלצת קנייה עם מחיר יעד של 15 שקלים (הורד מ-16 שקלים).
מחיר היעד למניית קבוצת דלק ירד ל-296 שקלים, כאשר המלצת בית ההשקעות נותרה על "ניטרלי". החברות הנשלטות ע"י נוחי דנקנר נותרות בהמלצת "קנייה" - דיסקונט השקעות (מ"י - 76 ש'), אידיבי פיתוח (מ"י - 62 ש'), מכתשים אגן (מ"י - 30 ש').
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
