UBS מורידים את תחזית צמיחה לישראל אך מצהירים - "מכירת החיסול מוגזמת"
הבורסות ברחבי העולם קורסות לאחרונה כאשר המשקיעים מסיטים את מבטם ממשבר האשראי הפוקד את השווקים בשנה האחרונה אל ההאטה הצפויה בכלכלה הגלובלית הצפויה להחליק לתוך מיתון בשנת 2009, ע"פ כלכלני UBS. רק אתמול בבית ההשקעות השוויצרי הורידו את תחזית הצמיחה העולמית עבור 2009 ל-2.2%, מהתחזית הקודמת לעלייה של 2.8% בתוצר המקומי הגולמי, כאשר הם טוענים שהמיתון האמריקני צפוי להיות עמוק וארוך יותר מאשר חזו בעבר וכי גם כלכלת אירופה צפויה להחליק לתוך מיתון.
בתוך כך, ישראל לא חומקת מעני UBS, והכלכלנים מורידים היום (ג') את הצמיחה הצפויה במשק הישראלי ל-2.2% מ-3.1%, אך באותו הזמן מעדכנים את המודלים ואומרים, כי "מכירת החיסול" בבורסה הסתיימה.
בנוגע למדיניות בנק ישראל: פרופ' סטנלי פישר צפוי להוריד את הריבית במהלך החודשים הקרובים, אומרים הכלכלנים, בעוד הם צופיים שהפדרל ריזרב האמריקני יוריד את הריבית עד ל-1% במהלך הרבעון הקרובים.
בתוך כך, ולמרות הורדת תחזיות הצמיחה, אומרים ב-UBS, כי כלכלת ישראל צפויה להישאר אחת מהמדינות שהכי פחות יפגעו, מבין המדינות המתפתחות, לאור מאזן התשלומים היציב שלה.
מכירת החיסול מוגזמת
ב-UBS מקשרים את הורדת תחזית הצמיחה ישירות לתחזיותיהם ל-21 חברות ישראליות אותן הם מסקרים ו מורידים להן את תחזית הרווחים. כמו כן, מחירי היעד ל-19 חברות יורדים ו-2 חברות מקבלות הורדת המלצה. "אנחנו מאמינים שהתחזיות שלנו עבור רוב המניות נמצאות באופן משמעותי מתחת לקונצנזוס האנליסטים. הערכותינו, כעת, משקפות את חוסר הוודאות הכלכלית", אומרים הכלכלנים.
בסקירה מפורטת וארוכה בבית ההשקעות מתייחסים האנליסטים לסקטורים השונים. בנוגע לסקטור הבנקאות המקומי הם אומרים, כי "כעת אנחנו חוזים אפס אחוז צמיחה במתן הלוואות וצופים כי תנאי קבלת ההלוואות יעלו באופן דרמטי". בנוגע לסקטור הכימיקלים אומרים ב-UBS, כי גדל הסיכון לכך שהביקושים לדשנים ולהגנת הצומח יפלו בשנת 2009. סקטור ההחזקות והנדל"ן גם נכנס תחת רדאר האנליסטים – "בעוד הוא נראה זול מאוד, דאגות הנזילות צפויות להמשיך להעיב על הסקטורים עד הרגע בו נתחיל לראות באופק את הנתונים הכלכליים מתייצבים".
אבל לא הכול שחור, והכלכלנים ב-UBS לא שוכחים להסתכל על מה שהתרחש בבורסה הישראלית בחודשים האחרונים, בכלל ובשבועות האחרונות, בפרט. "בזמן שאנחנו שלילים מאוד בנוגע לסביבת המאקרו, אנחנו מאמינים שמניות רבות סבלו מאילוצי מכירות של משקיעים ומציעים כעת ערך גדול לטווח הרחוק".
רשימת המניות
ב-UBS מציינים את חברות טלקום - סלקום, פרטנר ובזק - ואת טבע ואלביט מערכות, כבחירה הדפנסיבית הטובה ביותר, "בהתחשב בתאבון המשקיעים הנוכחי למניות".
בין המניות ברשימת הקניות של UBS שמחירן הורד נמצאות אפי פיתוח ואפריקה ישראל (מחירי היעד ירדו ל-5 דולר ו-107 שקלים, בהתאמה. בסקטור הבנקים, רק בנק לאומי נמצא בהמלצת קנייה עם מחיר יעד של 15 שקלים (הורד מ-16 שקלים).
מחיר היעד למניית קבוצת דלק ירד ל-296 שקלים, כאשר המלצת בית ההשקעות נותרה על "ניטרלי". החברות הנשלטות ע"י נוחי דנקנר נותרות בהמלצת "קנייה" - דיסקונט השקעות (מ"י - 76 ש'), אידיבי פיתוח (מ"י - 62 ש'), מכתשים אגן (מ"י - 30 ש').
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
