ת"א סגרה לבסוף במגמה מעורבת: לאומי המשיכה לאבד גובה והשלימה ירידה של כ-5% מאז הדוחות

כיל פתחה בירידות אך סגרה בעליה של 1.6%. בסיכום חודשי, המעו"ף איבד כ-2.5% ואילו התל-טק זינק כ-4.5%
יוסי פינק |

המדדים בבורסה בתל אביב סגרו את יום המסחר הראשון לשבוע זה בירידות שערים, זאת בהתאם למגמה השלילית שנרשמה ביום שישי האחרון בוול סטריט. כמוכן, היום ננעלה באופן רשמי עונת הדו"חות לרבעון השני. מבין המדווחות היום - קבוצת דלק, דיסקונט, אסם ואחרות. מחזור המסחר היום שוב היה נמוך והסתכם ב-992 מלייון שקלים בלבד.

בסיכום חודשי רשמו המדדים בתל אביב ירידות שערים למעט מדד מניות התל-טק. המעו"ף איבד החודש כ-2.5%, מדד ת"א-75 איבד 0.2%, מדד הבנקים איבד קרוב ל-5% ואילו מדד התל-טק התחזק בכ-4.5%.

הדיווחים לפיהם סופת ההוריקן 'גוסטאב' מתחזקת ונמצאת בדרכה למפרץ מקסיקו, שם מרוכזים מתקני נפט רבים המפיקים כרבע מהצריכה היומית הארה"ב, השפיעו גם הם על המסחר בישראל. היום דווח כי 77% מתפוקת הנפט במפרץ מקסיקו כבר מושבתים.

בחודש אוגוסט רשם מחיר החבית ירידה של 7.3%, כאשר ביום שישי האחרון נסגר מחיר הנפט בירידה קלה למחיר של כ-114 דולר.

עם זאת, המסחר בישראל צפוי להיות שקט היום, שכן מעבר לעובדה שמדובר ביום ראשון, המסחר בוול סטריט יחודש רק ביום שלישי ולכן צפויים לנו יומיים וחצי של המתנה. ביום שני חל 'יום העובד' בארה"ב והבורסות במדינה יהיו סגורות.

וול סטריט בסיכום תשואות יומי, שבועי וחודשי

ביום שישי סגרו הבורסות בוול סטריט בירידות שערים חדות וקטעו בכך רצף של 3 ימי עליות. הנאסד"ק ירד 1.8% והשלים ירידה שבועית של 2% והדאו ג'ונס ירד 1.5% ובסיכום שבועי השיל 0.7%. בסיכום חודשי, הדאו טיפס 1.5% והנאסד"ק עלה 1.8%.

בשבוע שעבר נרשמו בוול סטריט מחזורים נמוכים ביותר וגם נרשם המחזור היומי הנמוך מאז תחילת השנה. אם בשבוע שעבר התרכזו המשקיעים בנתון הצמיחה שהפתיע לטובה ועמד ברבעון השני על 3.3%, אז השבוע המשקיעים יתרכזו בנתון האבטלה שיפורסם ביום שישי. הצפי הוא כי הכלכלה האמריקנית איבדה 73 אלף משרות בחודש אוגוסט לאחר איבוד של 51 אלף משרות ביולי. שיעור המובטלים צפוי להישאר על 5.7%.

מניות במרכז

מניות הבנקים הגדולים, לאומי ופועלים, המשיכו להיסחר תחת לחץ מכירות לאחר ששני הבנקים דיווחו בשבוע שעבר על דו"חות מאכזבים ומניותיהן רשמו ירידות. בנק דיסקונט צפוי לדווח היום על תוצאותיו ולחתום את עונת הדו"חות לרבעון השני.

מניית דיסקונט רשמה עליות שערים לאחר פרסום הדו"חות. הבנק השלישי בגודלו בישראל דיווח על רווח של 221 מיליון שקל ברבעון, ירידה של 64% ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

מניית דלק נדלן הגיבה בעליות שערים נאות לפרסום דוחות החברה ביום שישי האחרון. החברה רשמה הפסד של 56 מליון שקלים, זאת על רקע הסכם הפשרה עם ילמולי והוצאות המימון הגבוהות.

מניית החברה האם, קבוצת דלק, דווקא רשמה ירידות לאחר שדיווחה הבוקר כי הרווח הרבעוני הנקי שלה נחתך בכמעט 90% בשל קפיצה בהוצאות המימון.

מניית טאו תשואות צנחה בשיעור חד על רקע הדוחות שפרסמה ביום שישי לפנות בוקר. חברת האחזקות שבשליטת אילן בן דב עברה מרווח של 96 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד להפסד של 72 מיליון שקלים ברבעון השני של 2008. ירידת ערך מניות החברות המוחזקות לצד עליה חדה בהוצאות המימון היו העוכריה של טאו.

אפריקה הגיבה אף היא לדוחות שפרסמה ביום חמישי לאחר הסגירה אך בעיקר . חברת הנדל"ן שבשליטת לב לבייב דיווחה על הפסד של 91 מיליון שקל. איזי כהן, מנכ"ל קבוצת אפריקה ישראל: "בהתחשב בעליית המדד, שגרמה לגידול החד בהוצאות המימון במחצית הראשונה של 2008 הציגה החברה הפסד מינימאלי. בתגובה לדוחות, חתכו ב-UBS את מחיר היעד של אפריקה ואפי פיתוח בעשרות אחוזים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.