ת"א סגרה לבסוף במגמה מעורבת: לאומי המשיכה לאבד גובה והשלימה ירידה של כ-5% מאז הדוחות

כיל פתחה בירידות אך סגרה בעליה של 1.6%. בסיכום חודשי, המעו"ף איבד כ-2.5% ואילו התל-טק זינק כ-4.5%
יוסי פינק |

המדדים בבורסה בתל אביב סגרו את יום המסחר הראשון לשבוע זה בירידות שערים, זאת בהתאם למגמה השלילית שנרשמה ביום שישי האחרון בוול סטריט. כמוכן, היום ננעלה באופן רשמי עונת הדו"חות לרבעון השני. מבין המדווחות היום - קבוצת דלק, דיסקונט, אסם ואחרות. מחזור המסחר היום שוב היה נמוך והסתכם ב-992 מלייון שקלים בלבד.

בסיכום חודשי רשמו המדדים בתל אביב ירידות שערים למעט מדד מניות התל-טק. המעו"ף איבד החודש כ-2.5%, מדד ת"א-75 איבד 0.2%, מדד הבנקים איבד קרוב ל-5% ואילו מדד התל-טק התחזק בכ-4.5%.

הדיווחים לפיהם סופת ההוריקן 'גוסטאב' מתחזקת ונמצאת בדרכה למפרץ מקסיקו, שם מרוכזים מתקני נפט רבים המפיקים כרבע מהצריכה היומית הארה"ב, השפיעו גם הם על המסחר בישראל. היום דווח כי 77% מתפוקת הנפט במפרץ מקסיקו כבר מושבתים.

בחודש אוגוסט רשם מחיר החבית ירידה של 7.3%, כאשר ביום שישי האחרון נסגר מחיר הנפט בירידה קלה למחיר של כ-114 דולר.

עם זאת, המסחר בישראל צפוי להיות שקט היום, שכן מעבר לעובדה שמדובר ביום ראשון, המסחר בוול סטריט יחודש רק ביום שלישי ולכן צפויים לנו יומיים וחצי של המתנה. ביום שני חל 'יום העובד' בארה"ב והבורסות במדינה יהיו סגורות.

וול סטריט בסיכום תשואות יומי, שבועי וחודשי

ביום שישי סגרו הבורסות בוול סטריט בירידות שערים חדות וקטעו בכך רצף של 3 ימי עליות. הנאסד"ק ירד 1.8% והשלים ירידה שבועית של 2% והדאו ג'ונס ירד 1.5% ובסיכום שבועי השיל 0.7%. בסיכום חודשי, הדאו טיפס 1.5% והנאסד"ק עלה 1.8%.

בשבוע שעבר נרשמו בוול סטריט מחזורים נמוכים ביותר וגם נרשם המחזור היומי הנמוך מאז תחילת השנה. אם בשבוע שעבר התרכזו המשקיעים בנתון הצמיחה שהפתיע לטובה ועמד ברבעון השני על 3.3%, אז השבוע המשקיעים יתרכזו בנתון האבטלה שיפורסם ביום שישי. הצפי הוא כי הכלכלה האמריקנית איבדה 73 אלף משרות בחודש אוגוסט לאחר איבוד של 51 אלף משרות ביולי. שיעור המובטלים צפוי להישאר על 5.7%.

מניות במרכז

מניות הבנקים הגדולים, לאומי ופועלים, המשיכו להיסחר תחת לחץ מכירות לאחר ששני הבנקים דיווחו בשבוע שעבר על דו"חות מאכזבים ומניותיהן רשמו ירידות. בנק דיסקונט צפוי לדווח היום על תוצאותיו ולחתום את עונת הדו"חות לרבעון השני.

מניית דיסקונט רשמה עליות שערים לאחר פרסום הדו"חות. הבנק השלישי בגודלו בישראל דיווח על רווח של 221 מיליון שקל ברבעון, ירידה של 64% ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

מניית דלק נדלן הגיבה בעליות שערים נאות לפרסום דוחות החברה ביום שישי האחרון. החברה רשמה הפסד של 56 מליון שקלים, זאת על רקע הסכם הפשרה עם ילמולי והוצאות המימון הגבוהות.

מניית החברה האם, קבוצת דלק, דווקא רשמה ירידות לאחר שדיווחה הבוקר כי הרווח הרבעוני הנקי שלה נחתך בכמעט 90% בשל קפיצה בהוצאות המימון.

מניית טאו תשואות צנחה בשיעור חד על רקע הדוחות שפרסמה ביום שישי לפנות בוקר. חברת האחזקות שבשליטת אילן בן דב עברה מרווח של 96 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד להפסד של 72 מיליון שקלים ברבעון השני של 2008. ירידת ערך מניות החברות המוחזקות לצד עליה חדה בהוצאות המימון היו העוכריה של טאו.

אפריקה הגיבה אף היא לדוחות שפרסמה ביום חמישי לאחר הסגירה אך בעיקר . חברת הנדל"ן שבשליטת לב לבייב דיווחה על הפסד של 91 מיליון שקל. איזי כהן, מנכ"ל קבוצת אפריקה ישראל: "בהתחשב בעליית המדד, שגרמה לגידול החד בהוצאות המימון במחצית הראשונה של 2008 הציגה החברה הפסד מינימאלי. בתגובה לדוחות, חתכו ב-UBS את מחיר היעד של אפריקה ואפי פיתוח בעשרות אחוזים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.