ת"א סגרה לבסוף במגמה מעורבת: לאומי המשיכה לאבד גובה והשלימה ירידה של כ-5% מאז הדוחות

כיל פתחה בירידות אך סגרה בעליה של 1.6%. בסיכום חודשי, המעו"ף איבד כ-2.5% ואילו התל-טק זינק כ-4.5%
יוסי פינק |

המדדים בבורסה בתל אביב סגרו את יום המסחר הראשון לשבוע זה בירידות שערים, זאת בהתאם למגמה השלילית שנרשמה ביום שישי האחרון בוול סטריט. כמוכן, היום ננעלה באופן רשמי עונת הדו"חות לרבעון השני. מבין המדווחות היום - קבוצת דלק, דיסקונט, אסם ואחרות. מחזור המסחר היום שוב היה נמוך והסתכם ב-992 מלייון שקלים בלבד.

בסיכום חודשי רשמו המדדים בתל אביב ירידות שערים למעט מדד מניות התל-טק. המעו"ף איבד החודש כ-2.5%, מדד ת"א-75 איבד 0.2%, מדד הבנקים איבד קרוב ל-5% ואילו מדד התל-טק התחזק בכ-4.5%.

הדיווחים לפיהם סופת ההוריקן 'גוסטאב' מתחזקת ונמצאת בדרכה למפרץ מקסיקו, שם מרוכזים מתקני נפט רבים המפיקים כרבע מהצריכה היומית הארה"ב, השפיעו גם הם על המסחר בישראל. היום דווח כי 77% מתפוקת הנפט במפרץ מקסיקו כבר מושבתים.

בחודש אוגוסט רשם מחיר החבית ירידה של 7.3%, כאשר ביום שישי האחרון נסגר מחיר הנפט בירידה קלה למחיר של כ-114 דולר.

עם זאת, המסחר בישראל צפוי להיות שקט היום, שכן מעבר לעובדה שמדובר ביום ראשון, המסחר בוול סטריט יחודש רק ביום שלישי ולכן צפויים לנו יומיים וחצי של המתנה. ביום שני חל 'יום העובד' בארה"ב והבורסות במדינה יהיו סגורות.

וול סטריט בסיכום תשואות יומי, שבועי וחודשי

ביום שישי סגרו הבורסות בוול סטריט בירידות שערים חדות וקטעו בכך רצף של 3 ימי עליות. הנאסד"ק ירד 1.8% והשלים ירידה שבועית של 2% והדאו ג'ונס ירד 1.5% ובסיכום שבועי השיל 0.7%. בסיכום חודשי, הדאו טיפס 1.5% והנאסד"ק עלה 1.8%.

בשבוע שעבר נרשמו בוול סטריט מחזורים נמוכים ביותר וגם נרשם המחזור היומי הנמוך מאז תחילת השנה. אם בשבוע שעבר התרכזו המשקיעים בנתון הצמיחה שהפתיע לטובה ועמד ברבעון השני על 3.3%, אז השבוע המשקיעים יתרכזו בנתון האבטלה שיפורסם ביום שישי. הצפי הוא כי הכלכלה האמריקנית איבדה 73 אלף משרות בחודש אוגוסט לאחר איבוד של 51 אלף משרות ביולי. שיעור המובטלים צפוי להישאר על 5.7%.

מניות במרכז

מניות הבנקים הגדולים, לאומי ופועלים, המשיכו להיסחר תחת לחץ מכירות לאחר ששני הבנקים דיווחו בשבוע שעבר על דו"חות מאכזבים ומניותיהן רשמו ירידות. בנק דיסקונט צפוי לדווח היום על תוצאותיו ולחתום את עונת הדו"חות לרבעון השני.

מניית דיסקונט רשמה עליות שערים לאחר פרסום הדו"חות. הבנק השלישי בגודלו בישראל דיווח על רווח של 221 מיליון שקל ברבעון, ירידה של 64% ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

מניית דלק נדלן הגיבה בעליות שערים נאות לפרסום דוחות החברה ביום שישי האחרון. החברה רשמה הפסד של 56 מליון שקלים, זאת על רקע הסכם הפשרה עם ילמולי והוצאות המימון הגבוהות.

מניית החברה האם, קבוצת דלק, דווקא רשמה ירידות לאחר שדיווחה הבוקר כי הרווח הרבעוני הנקי שלה נחתך בכמעט 90% בשל קפיצה בהוצאות המימון.

מניית טאו תשואות צנחה בשיעור חד על רקע הדוחות שפרסמה ביום שישי לפנות בוקר. חברת האחזקות שבשליטת אילן בן דב עברה מרווח של 96 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד להפסד של 72 מיליון שקלים ברבעון השני של 2008. ירידת ערך מניות החברות המוחזקות לצד עליה חדה בהוצאות המימון היו העוכריה של טאו.

אפריקה הגיבה אף היא לדוחות שפרסמה ביום חמישי לאחר הסגירה אך בעיקר . חברת הנדל"ן שבשליטת לב לבייב דיווחה על הפסד של 91 מיליון שקל. איזי כהן, מנכ"ל קבוצת אפריקה ישראל: "בהתחשב בעליית המדד, שגרמה לגידול החד בהוצאות המימון במחצית הראשונה של 2008 הציגה החברה הפסד מינימאלי. בתגובה לדוחות, חתכו ב-UBS את מחיר היעד של אפריקה ואפי פיתוח בעשרות אחוזים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.