ת"א סגרה לבסוף במגמה מעורבת: לאומי המשיכה לאבד גובה והשלימה ירידה של כ-5% מאז הדוחות
המדדים בבורסה בתל אביב סגרו את יום המסחר הראשון לשבוע זה בירידות שערים, זאת בהתאם למגמה השלילית שנרשמה ביום שישי האחרון בוול סטריט. כמוכן, היום ננעלה באופן רשמי עונת הדו"חות לרבעון השני. מבין המדווחות היום - קבוצת דלק, דיסקונט, אסם ואחרות. מחזור המסחר היום שוב היה נמוך והסתכם ב-992 מלייון שקלים בלבד.
בסיכום חודשי רשמו המדדים בתל אביב ירידות שערים למעט מדד מניות התל-טק. המעו"ף איבד החודש כ-2.5%, מדד ת"א-75 איבד 0.2%, מדד הבנקים איבד קרוב ל-5% ואילו מדד התל-טק התחזק בכ-4.5%.
הדיווחים לפיהם סופת ההוריקן 'גוסטאב' מתחזקת ונמצאת בדרכה למפרץ מקסיקו, שם מרוכזים מתקני נפט רבים המפיקים כרבע מהצריכה היומית הארה"ב, השפיעו גם הם על המסחר בישראל. היום דווח כי 77% מתפוקת הנפט במפרץ מקסיקו כבר מושבתים.
בחודש אוגוסט רשם מחיר החבית ירידה של 7.3%, כאשר ביום שישי האחרון נסגר מחיר הנפט בירידה קלה למחיר של כ-114 דולר.
עם זאת, המסחר בישראל צפוי להיות שקט היום, שכן מעבר לעובדה שמדובר ביום ראשון, המסחר בוול סטריט יחודש רק ביום שלישי ולכן צפויים לנו יומיים וחצי של המתנה. ביום שני חל 'יום העובד' בארה"ב והבורסות במדינה יהיו סגורות.
וול סטריט בסיכום תשואות יומי, שבועי וחודשי
ביום שישי סגרו הבורסות בוול סטריט בירידות שערים חדות וקטעו בכך רצף של 3 ימי עליות. הנאסד"ק ירד 1.8% והשלים ירידה שבועית של 2% והדאו ג'ונס ירד 1.5% ובסיכום שבועי השיל 0.7%. בסיכום חודשי, הדאו טיפס 1.5% והנאסד"ק עלה 1.8%.
בשבוע שעבר נרשמו בוול סטריט מחזורים נמוכים ביותר וגם נרשם המחזור היומי הנמוך מאז תחילת השנה. אם בשבוע שעבר התרכזו המשקיעים בנתון הצמיחה שהפתיע לטובה ועמד ברבעון השני על 3.3%, אז השבוע המשקיעים יתרכזו בנתון האבטלה שיפורסם ביום שישי. הצפי הוא כי הכלכלה האמריקנית איבדה 73 אלף משרות בחודש אוגוסט לאחר איבוד של 51 אלף משרות ביולי. שיעור המובטלים צפוי להישאר על 5.7%.
מניות במרכז
מניות הבנקים הגדולים, לאומי ופועלים, המשיכו להיסחר תחת לחץ מכירות לאחר ששני הבנקים דיווחו בשבוע שעבר על דו"חות מאכזבים ומניותיהן רשמו ירידות. בנק דיסקונט צפוי לדווח היום על תוצאותיו ולחתום את עונת הדו"חות לרבעון השני.
מניית דיסקונט רשמה עליות שערים לאחר פרסום הדו"חות. הבנק השלישי בגודלו בישראל דיווח על רווח של 221 מיליון שקל ברבעון, ירידה של 64% ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
מניית דלק נדלן הגיבה בעליות שערים נאות לפרסום דוחות החברה ביום שישי האחרון. החברה רשמה הפסד של 56 מליון שקלים, זאת על רקע הסכם הפשרה עם ילמולי והוצאות המימון הגבוהות.
מניית החברה האם, קבוצת דלק, דווקא רשמה ירידות לאחר שדיווחה הבוקר כי הרווח הרבעוני הנקי שלה נחתך בכמעט 90% בשל קפיצה בהוצאות המימון.
מניית טאו תשואות צנחה בשיעור חד על רקע הדוחות שפרסמה ביום שישי לפנות בוקר. חברת האחזקות שבשליטת אילן בן דב עברה מרווח של 96 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד להפסד של 72 מיליון שקלים ברבעון השני של 2008. ירידת ערך מניות החברות המוחזקות לצד עליה חדה בהוצאות המימון היו העוכריה של טאו.
אפריקה הגיבה אף היא לדוחות שפרסמה ביום חמישי לאחר הסגירה אך בעיקר . חברת הנדל"ן שבשליטת לב לבייב דיווחה על הפסד של 91 מיליון שקל. איזי כהן, מנכ"ל קבוצת אפריקה ישראל: "בהתחשב בעליית המדד, שגרמה לגידול החד בהוצאות המימון במחצית הראשונה של 2008 הציגה החברה הפסד מינימאלי. בתגובה לדוחות, חתכו ב-UBS את מחיר היעד של אפריקה ואפי פיתוח בעשרות אחוזים.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
