סקטור הפיננסים ממשיך לספוג אש: ליהמן ברדרס, גולדמן זאקס ומריל לינץ נפגעות

על ידי האנליסט דיק בווה מחברת לדנבורג טאלמן. בווה: החברה "לא יכולה לפספס את המתרחש בשווקים, ומה שקורה כעת הוא די שלילי" . יתרה על כך, תחזית רווחיה של ליהמן ברדרס לרבעון השני נחתכת
אילן קליקה |

לאחר שסוכנות הדירוג מודיס זעזעה אתמול את סקטור הפיננסים, היום בנקי ההשקעות גולדמן זאקס, מריל לינץ וליהמן ברדרס מאבדות גובה במסחר בוול סטריט לאחר שהאנליסט דיק בוב מחברת, לדנבורג טאלמן, חתך את ההמלצות למניותיהן, בטענה להחלשות פוטנציאל הרווחים ובעיות בניהול הסיכונים שבחברות האמורות.

בוב, אשר עבד בעבר בבית ההשקעות פאנק זיגל, אמר שהוא מאמין שמניותיהן של שלושת החברות הנ"ל עלולות לצנוח בטווח של 15%-20% מהרמות כעת. הוא מסביר, שהתחזקות מחירי האנרגיה וירידת ערכו של הדולר הם הסימפטומים לאינפלציה השוחקת את ערכי נכסי החברות.

בוב, אשר היה היחידי שהפך ל"דובי" על בנקי ההשקעות טרום משבר האשראי, ציין שגודלמן, מריל וליהמן שגו בהימוריהן על האינדקסים הכלכליים לרבעון הנוכחי. על פי אמונתו של בוב, השלושה הפסידו 5-7 מיליארד דולר כתוצאה מכשלי גידור, כאשר ליהמן היא זו שנפגעה באופן החמור ביותר.

אך אם ליהמן נבחנת שחקנית מסוכנת, אז המשקיעים מעריכים בחסר את הנזקים שצפויים להתעורר בגולדמן, כך אמר בוב בראיון טלוויזיוני לבלומברג. החברה "לא יכולה לפספס את המתרחש בשווקים, ומה שקורה כעת הוא די שלילי", הסביר בוב.

מניותיה של ליהמן צנחו בתחילת המסחר ב-3.3%, לאחר תחזית רווחיה לרבעון השני נחתכה על ידי האנליסטים בקרדיט סוויס ובמריל לינץ. מדד סקטור הפיננסים SPDR (סימול: XLF), העוקב אחר המניות הפיננסיות במדד ה-S&P500, נותר ללא שינוי במחיר של 24.88 דולר.

מניותיהן של ליהמן ברדרס (סימול: LEH) נסחרות כעת בירידה של 1.54%, גולדמן זאקס (סימול: GS) משילה כעת 1.33% ומריל לינץ (סימול: MER) נחלשת כעת ב-1.67%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

תקשורת וסטרימינג, נוצר באמצעות AIתקשורת וסטרימינג, נוצר באמצעות AI

מי מהענקיות התקשורת: סלקום או פרטנר, באמת מעניקה ללקוח "שנה של שקט"?

סוף השנה הוא זמן מצוין לבחון את הנכסים הדיגיטליים של חברות תקשורת גדולות, הרי הם הופכים בהדרגה למנוע ליבה של השירות והצמיחה

יוסי ישראל |
נושאים בכתבה סלקום פרטנר

החדשות על כוונת נטפליקס Netflix, Inc -0.39%   לרכוש את אולפני WB Warner Bros. Discovery 0.52%   ממחישות את התחרות הגוברת והקשה שעומדות בפניה השחקניות המקומיות. נטפליקס, דיסני ואפל העלו את הרף לחוויית הלקוח לסטנדרט חדש, שדורש שירות עצמי מלא, ללא צורך בנציג טלפוני, ובאפס חיכוך דיגיטלי. עבור חברות התקשורת המקומיות, פער בחוויה הוא כבר לא רק "כאב ראש שיווקי", אלא סיכון עסקי ישיר, שמתורגם לעלויות תפעול גבוהות ולסיכון לנטישת לקוחות.

בחנתי את תהליכי ההצטרפות הדיגיטלית לשירות הטלוויזיה של סלקום ושל פרטנר. בדיקה יסודית של הנכסים הדיגיטליים מעידה על פערים בתפיסת הלקוחות הדיגיטליים.

הציונים בכתבה: 1 = חוויה גרועה, 3 = בינונית, 5 = מצוינת


רושם ראשוני ומסר שיווקי

סלקום

הפרסומת האחרונה הבטיחה ללקוחות "שנה של שקט", ומניתוח החוויה ניתן להבין איך המסר נובע. כבר בעמוד המוצר, סלקום מדברת קודם כל על חוויה ותוכן, כולל פנייה ממוקדת לקהלי יעד ספציפיים, כמו משפחות או חובבי ספורט. זוהי אסטרטגיה מכירתית שבונה ערך מוסף מעבר למחיר.

פרטנר 

שמה את המחיר כמוטיב המרכזי שמוביל את העמוד, זהו הדבר הראשון שפוגש הגולש, מה שמיישר קו עם הקמפיין החדש שלהם "שדרוג של הביוקר בלי מחיר של הביוקר". מגוון התוכן מופיע רק בהמשך כקרוסלה פחות מעניינת. חסר דגש לקהלי יעד ממוקדים, מה שמצביע על פנייה לצרכני מחיר גרידא. אולי החמצה אסטרטגית בבניית נאמנות ארוכת טווח.


ציון הרושם הראשוני: סלקום 4, פרטנר 2

קלות הצטרפות וזרימה

סלקום

תהליך האונבורדינג מרגיש כמו חוויית איקומרס מוצלחת. הממשק נעים, הנתונים נשמרים בעגלת קניות דיגיטלית, והזרימה בין העמודים מהירה. השימוש בזיהוי באמצעות קוד חד פעמי הוא לגיטימי ומקצועי לשם אבטחה, ולא שובר את רצף התהליך.