פועלים נפטר מהחשיפה לסאב-פריים: מכר לביל גרוס את כל תיק ה-MBS - ירשום הפסד ברבעון הראשון

התיק נמכר בירידה של 25.5% משווי הקניה שלו. הבנק מפרסם תחזיות לרבעון הראשון ולשנה כולה
אריאל אטיאס |

כבר חודשים רבים שבנק הפועלים מדווח מפעם לפעם על ירידת ערך תיק ני"ע מגובי המשכנתאות שלו (MBS), היום הבנק שם קץ למחיקות ומודיע על מכירת התיק כולו, מעבר להפסד ברבעון הראשון והמשך תוכנית התייעלות.

כפי שדווח ב-Bizportal, בתחילת השבוע התכנס דירקטוריון בנק הפועלים על מנת לבחון את עתידו של תיק ה-MBS, לאחר שבשוק התרוצצו בתקופה האחרונה שמועות אודות מכירת התיק כולו.

בנק הפועלים הפתיע ומכר את התיק במחיר של 2.55 מיליארד דולר, בירידה של 25.5% לעומת מחיר הרכישה שעמד על כ-3.42 מיליארד דולר. בעקבות מכירה יירשם בספרי הבנק הפסד של כ-870 מיליון דולר, (כ- 550 מיליון דולר נטו) מתוכו כ-710 מיליון דולר דווחו כירידת ערך באפריל 2008.

הקונה היא לא אחרת מאשר קרן PIMCO, אחת מחברות קרנות האג"ח הגדולות בעולם אשר מנוהלת ע"י המיליארדר ביל גרוס. המכירה בוצעה באמצעות דויטשה בנק.

בנק הפועלים ניצל את השיפור שהורגש לאחרונה בנזילות בשוק האמריקני, ואת התנאים המאפשרים למכור את תיק ה-MBS שברשות הבנק במלואו.

מטרת המכירה הייתה להגדיל את הלימות ההון שלו לפחות ל-12%, לעומת 10.7% כיום, כפי שהורה המפקח על הבנקים במשרד האוצר, רוני חזקיהו. ב-17 באפריל הוציא בנק ישראל הוראה, לפיה על בנק הפועלים להחזיק כפל הון כנגד תיק ה-MBS שברשותו. הוראה זו העמידה בספק את הכדאיות הכלכלית של המשך ההחזקה של התיק וחייבה את הבנק לשקול את מדיניותו בהתאם.

כעת, המכירה תשחרר את בנק הפועלים מהוראת בנק ישראל בדבר כפל ההון, ותאפשר לו להמשיך ולהשקיע את הונו בפעילויות חדשות ורווחיות.

ברקע להחלטת הבנק למכור את את התיק, עמדו התנודתיות הגבוהה הקיימת במחירי ני"ע מגובי המשכנתאות בארה"ב (Mark to Market), אשר יוצרת אי-וודאות מתמשכת. כמו כן, הערכות, כי המשבר בשוק הנדל"ן בארה"ב חריף ועמוק יותר ממה שהוערך קודם לכן, וכי ההתאוששות ממשבר זה תיקח זמן רב. בנוסף, חלק מן ה-MBS שנהנים עדיין מדירוג גבוה, עלולים להיפגע בהמשך עקב החרפת המשבר.

צופה הפסד ברבעון הראשון

בפועלים מנצלים את ההזדמנות לפרסם גם תחזיות לדוחות הצפויים להתפרסם בשבוע הבא ואומרים היום, כי בנוסף למכירה, עומד הבנק לרשום בדוח רווח והפסד לרבעון הראשון של השנה סכום של 103 מיליון דולר (כולל סכום של 26 מיליון דולר, שעליהם דווח בדוח הקודם) בגין ירידת ערך בעלת אופי אחר מזמני, ביתרת השקעתו במכשירים פיננסים הידועים בשם SIV. סכום זה מהווה את מלוא יתרת החזקותיו של הבנק במכשירים פיננסים אלה.

למרות ההפסד שיירשם בדו"ח הכספי לרבעון הראשון, הבנק הודיע, יכ יסיים את שנת 2008 ברווח נקי של מעל למיליארד שקל.

לאחר המכירה ובהתחשב בגיוס ההון האחרון מקרן יורק, תעמוד הלימות ההון של הבנק על הון ראשוני מעל ל- 7% וסה"כ הלימות הון בשיעור של מעל 10%. הדירקטוריון חזר ואישר את החלטת הבנק להתקדם במתווה שיביא את הבנק ליחס הלימות הון של 11% בסוף שנת 2008 ו- 12% בסוף שנת 2009 .

בנוסף לכך החליט הדירקטוריון להפריש סכום של כ-300 מיליון שקלים נוספים למימון הרחבת תוכנית הפרישה מרצון לאלה מעובדי הבנק שגילו עניין בתוכנית זו וזאת בנוסף לסכום של 250 מיליון שקלים שכבר הופרשו ברבעון האחרון של שנת 2007 למימון תוכנית פרישה קודמת.

אנליסטים משבחים את המהלך

"בהתבסס על האמונה שהערפל על תיק ה-mbs של פועלים הוסר כעת ובכך שהשוק הגיב לדיווחים על החשיפה של הבנק למשבר הסאב-פריים בתגובת יתר ושבשורה התחתונה, כל היסודות שמניעים את הבנק לא נפגעו והולכים לחזור ל"מרכז העניינים" אנחנו מאמינים, כי הגיע הזמן להסתכל מעבר לבעיות האחרונות וחושבים שהמשקיעים צריכים לחזור להסתכל על התמונה המלאה", אומרים היום בית ההשקעות מריל לינץ' על מכירת התיק לקרן פימקו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.