פועלים נפטר מהחשיפה לסאב-פריים: מכר לביל גרוס את כל תיק ה-MBS - ירשום הפסד ברבעון הראשון

התיק נמכר בירידה של 25.5% משווי הקניה שלו. הבנק מפרסם תחזיות לרבעון הראשון ולשנה כולה
אריאל אטיאס |

כבר חודשים רבים שבנק הפועלים מדווח מפעם לפעם על ירידת ערך תיק ני"ע מגובי המשכנתאות שלו (MBS), היום הבנק שם קץ למחיקות ומודיע על מכירת התיק כולו, מעבר להפסד ברבעון הראשון והמשך תוכנית התייעלות.

כפי שדווח ב-Bizportal, בתחילת השבוע התכנס דירקטוריון בנק הפועלים על מנת לבחון את עתידו של תיק ה-MBS, לאחר שבשוק התרוצצו בתקופה האחרונה שמועות אודות מכירת התיק כולו.

בנק הפועלים הפתיע ומכר את התיק במחיר של 2.55 מיליארד דולר, בירידה של 25.5% לעומת מחיר הרכישה שעמד על כ-3.42 מיליארד דולר. בעקבות מכירה יירשם בספרי הבנק הפסד של כ-870 מיליון דולר, (כ- 550 מיליון דולר נטו) מתוכו כ-710 מיליון דולר דווחו כירידת ערך באפריל 2008.

הקונה היא לא אחרת מאשר קרן PIMCO, אחת מחברות קרנות האג"ח הגדולות בעולם אשר מנוהלת ע"י המיליארדר ביל גרוס. המכירה בוצעה באמצעות דויטשה בנק.

בנק הפועלים ניצל את השיפור שהורגש לאחרונה בנזילות בשוק האמריקני, ואת התנאים המאפשרים למכור את תיק ה-MBS שברשות הבנק במלואו.

מטרת המכירה הייתה להגדיל את הלימות ההון שלו לפחות ל-12%, לעומת 10.7% כיום, כפי שהורה המפקח על הבנקים במשרד האוצר, רוני חזקיהו. ב-17 באפריל הוציא בנק ישראל הוראה, לפיה על בנק הפועלים להחזיק כפל הון כנגד תיק ה-MBS שברשותו. הוראה זו העמידה בספק את הכדאיות הכלכלית של המשך ההחזקה של התיק וחייבה את הבנק לשקול את מדיניותו בהתאם.

כעת, המכירה תשחרר את בנק הפועלים מהוראת בנק ישראל בדבר כפל ההון, ותאפשר לו להמשיך ולהשקיע את הונו בפעילויות חדשות ורווחיות.

ברקע להחלטת הבנק למכור את את התיק, עמדו התנודתיות הגבוהה הקיימת במחירי ני"ע מגובי המשכנתאות בארה"ב (Mark to Market), אשר יוצרת אי-וודאות מתמשכת. כמו כן, הערכות, כי המשבר בשוק הנדל"ן בארה"ב חריף ועמוק יותר ממה שהוערך קודם לכן, וכי ההתאוששות ממשבר זה תיקח זמן רב. בנוסף, חלק מן ה-MBS שנהנים עדיין מדירוג גבוה, עלולים להיפגע בהמשך עקב החרפת המשבר.

צופה הפסד ברבעון הראשון

בפועלים מנצלים את ההזדמנות לפרסם גם תחזיות לדוחות הצפויים להתפרסם בשבוע הבא ואומרים היום, כי בנוסף למכירה, עומד הבנק לרשום בדוח רווח והפסד לרבעון הראשון של השנה סכום של 103 מיליון דולר (כולל סכום של 26 מיליון דולר, שעליהם דווח בדוח הקודם) בגין ירידת ערך בעלת אופי אחר מזמני, ביתרת השקעתו במכשירים פיננסים הידועים בשם SIV. סכום זה מהווה את מלוא יתרת החזקותיו של הבנק במכשירים פיננסים אלה.

למרות ההפסד שיירשם בדו"ח הכספי לרבעון הראשון, הבנק הודיע, יכ יסיים את שנת 2008 ברווח נקי של מעל למיליארד שקל.

לאחר המכירה ובהתחשב בגיוס ההון האחרון מקרן יורק, תעמוד הלימות ההון של הבנק על הון ראשוני מעל ל- 7% וסה"כ הלימות הון בשיעור של מעל 10%. הדירקטוריון חזר ואישר את החלטת הבנק להתקדם במתווה שיביא את הבנק ליחס הלימות הון של 11% בסוף שנת 2008 ו- 12% בסוף שנת 2009 .

בנוסף לכך החליט הדירקטוריון להפריש סכום של כ-300 מיליון שקלים נוספים למימון הרחבת תוכנית הפרישה מרצון לאלה מעובדי הבנק שגילו עניין בתוכנית זו וזאת בנוסף לסכום של 250 מיליון שקלים שכבר הופרשו ברבעון האחרון של שנת 2007 למימון תוכנית פרישה קודמת.

אנליסטים משבחים את המהלך

"בהתבסס על האמונה שהערפל על תיק ה-mbs של פועלים הוסר כעת ובכך שהשוק הגיב לדיווחים על החשיפה של הבנק למשבר הסאב-פריים בתגובת יתר ושבשורה התחתונה, כל היסודות שמניעים את הבנק לא נפגעו והולכים לחזור ל"מרכז העניינים" אנחנו מאמינים, כי הגיע הזמן להסתכל מעבר לבעיות האחרונות וחושבים שהמשקיעים צריכים לחזור להסתכל על התמונה המלאה", אומרים היום בית ההשקעות מריל לינץ' על מכירת התיק לקרן פימקו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: