פועלים נפטר מהחשיפה לסאב-פריים: מכר לביל גרוס את כל תיק ה-MBS - ירשום הפסד ברבעון הראשון

התיק נמכר בירידה של 25.5% משווי הקניה שלו. הבנק מפרסם תחזיות לרבעון הראשון ולשנה כולה
אריאל אטיאס |

כבר חודשים רבים שבנק הפועלים מדווח מפעם לפעם על ירידת ערך תיק ני"ע מגובי המשכנתאות שלו (MBS), היום הבנק שם קץ למחיקות ומודיע על מכירת התיק כולו, מעבר להפסד ברבעון הראשון והמשך תוכנית התייעלות.

כפי שדווח ב-Bizportal, בתחילת השבוע התכנס דירקטוריון בנק הפועלים על מנת לבחון את עתידו של תיק ה-MBS, לאחר שבשוק התרוצצו בתקופה האחרונה שמועות אודות מכירת התיק כולו.

בנק הפועלים הפתיע ומכר את התיק במחיר של 2.55 מיליארד דולר, בירידה של 25.5% לעומת מחיר הרכישה שעמד על כ-3.42 מיליארד דולר. בעקבות מכירה יירשם בספרי הבנק הפסד של כ-870 מיליון דולר, (כ- 550 מיליון דולר נטו) מתוכו כ-710 מיליון דולר דווחו כירידת ערך באפריל 2008.

הקונה היא לא אחרת מאשר קרן PIMCO, אחת מחברות קרנות האג"ח הגדולות בעולם אשר מנוהלת ע"י המיליארדר ביל גרוס. המכירה בוצעה באמצעות דויטשה בנק.

בנק הפועלים ניצל את השיפור שהורגש לאחרונה בנזילות בשוק האמריקני, ואת התנאים המאפשרים למכור את תיק ה-MBS שברשות הבנק במלואו.

מטרת המכירה הייתה להגדיל את הלימות ההון שלו לפחות ל-12%, לעומת 10.7% כיום, כפי שהורה המפקח על הבנקים במשרד האוצר, רוני חזקיהו. ב-17 באפריל הוציא בנק ישראל הוראה, לפיה על בנק הפועלים להחזיק כפל הון כנגד תיק ה-MBS שברשותו. הוראה זו העמידה בספק את הכדאיות הכלכלית של המשך ההחזקה של התיק וחייבה את הבנק לשקול את מדיניותו בהתאם.

כעת, המכירה תשחרר את בנק הפועלים מהוראת בנק ישראל בדבר כפל ההון, ותאפשר לו להמשיך ולהשקיע את הונו בפעילויות חדשות ורווחיות.

ברקע להחלטת הבנק למכור את את התיק, עמדו התנודתיות הגבוהה הקיימת במחירי ני"ע מגובי המשכנתאות בארה"ב (Mark to Market), אשר יוצרת אי-וודאות מתמשכת. כמו כן, הערכות, כי המשבר בשוק הנדל"ן בארה"ב חריף ועמוק יותר ממה שהוערך קודם לכן, וכי ההתאוששות ממשבר זה תיקח זמן רב. בנוסף, חלק מן ה-MBS שנהנים עדיין מדירוג גבוה, עלולים להיפגע בהמשך עקב החרפת המשבר.

צופה הפסד ברבעון הראשון

בפועלים מנצלים את ההזדמנות לפרסם גם תחזיות לדוחות הצפויים להתפרסם בשבוע הבא ואומרים היום, כי בנוסף למכירה, עומד הבנק לרשום בדוח רווח והפסד לרבעון הראשון של השנה סכום של 103 מיליון דולר (כולל סכום של 26 מיליון דולר, שעליהם דווח בדוח הקודם) בגין ירידת ערך בעלת אופי אחר מזמני, ביתרת השקעתו במכשירים פיננסים הידועים בשם SIV. סכום זה מהווה את מלוא יתרת החזקותיו של הבנק במכשירים פיננסים אלה.

למרות ההפסד שיירשם בדו"ח הכספי לרבעון הראשון, הבנק הודיע, יכ יסיים את שנת 2008 ברווח נקי של מעל למיליארד שקל.

לאחר המכירה ובהתחשב בגיוס ההון האחרון מקרן יורק, תעמוד הלימות ההון של הבנק על הון ראשוני מעל ל- 7% וסה"כ הלימות הון בשיעור של מעל 10%. הדירקטוריון חזר ואישר את החלטת הבנק להתקדם במתווה שיביא את הבנק ליחס הלימות הון של 11% בסוף שנת 2008 ו- 12% בסוף שנת 2009 .

בנוסף לכך החליט הדירקטוריון להפריש סכום של כ-300 מיליון שקלים נוספים למימון הרחבת תוכנית הפרישה מרצון לאלה מעובדי הבנק שגילו עניין בתוכנית זו וזאת בנוסף לסכום של 250 מיליון שקלים שכבר הופרשו ברבעון האחרון של שנת 2007 למימון תוכנית פרישה קודמת.

אנליסטים משבחים את המהלך

"בהתבסס על האמונה שהערפל על תיק ה-mbs של פועלים הוסר כעת ובכך שהשוק הגיב לדיווחים על החשיפה של הבנק למשבר הסאב-פריים בתגובת יתר ושבשורה התחתונה, כל היסודות שמניעים את הבנק לא נפגעו והולכים לחזור ל"מרכז העניינים" אנחנו מאמינים, כי הגיע הזמן להסתכל מעבר לבעיות האחרונות וחושבים שהמשקיעים צריכים לחזור להסתכל על התמונה המלאה", אומרים היום בית ההשקעות מריל לינץ' על מכירת התיק לקרן פימקו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.