פועלים נפטר מהחשיפה לסאב-פריים: מכר לביל גרוס את כל תיק ה-MBS - ירשום הפסד ברבעון הראשון

התיק נמכר בירידה של 25.5% משווי הקניה שלו. הבנק מפרסם תחזיות לרבעון הראשון ולשנה כולה
אריאל אטיאס |

כבר חודשים רבים שבנק הפועלים מדווח מפעם לפעם על ירידת ערך תיק ני"ע מגובי המשכנתאות שלו (MBS), היום הבנק שם קץ למחיקות ומודיע על מכירת התיק כולו, מעבר להפסד ברבעון הראשון והמשך תוכנית התייעלות.

כפי שדווח ב-Bizportal, בתחילת השבוע התכנס דירקטוריון בנק הפועלים על מנת לבחון את עתידו של תיק ה-MBS, לאחר שבשוק התרוצצו בתקופה האחרונה שמועות אודות מכירת התיק כולו.

בנק הפועלים הפתיע ומכר את התיק במחיר של 2.55 מיליארד דולר, בירידה של 25.5% לעומת מחיר הרכישה שעמד על כ-3.42 מיליארד דולר. בעקבות מכירה יירשם בספרי הבנק הפסד של כ-870 מיליון דולר, (כ- 550 מיליון דולר נטו) מתוכו כ-710 מיליון דולר דווחו כירידת ערך באפריל 2008.

הקונה היא לא אחרת מאשר קרן PIMCO, אחת מחברות קרנות האג"ח הגדולות בעולם אשר מנוהלת ע"י המיליארדר ביל גרוס. המכירה בוצעה באמצעות דויטשה בנק.

בנק הפועלים ניצל את השיפור שהורגש לאחרונה בנזילות בשוק האמריקני, ואת התנאים המאפשרים למכור את תיק ה-MBS שברשות הבנק במלואו.

מטרת המכירה הייתה להגדיל את הלימות ההון שלו לפחות ל-12%, לעומת 10.7% כיום, כפי שהורה המפקח על הבנקים במשרד האוצר, רוני חזקיהו. ב-17 באפריל הוציא בנק ישראל הוראה, לפיה על בנק הפועלים להחזיק כפל הון כנגד תיק ה-MBS שברשותו. הוראה זו העמידה בספק את הכדאיות הכלכלית של המשך ההחזקה של התיק וחייבה את הבנק לשקול את מדיניותו בהתאם.

כעת, המכירה תשחרר את בנק הפועלים מהוראת בנק ישראל בדבר כפל ההון, ותאפשר לו להמשיך ולהשקיע את הונו בפעילויות חדשות ורווחיות.

ברקע להחלטת הבנק למכור את את התיק, עמדו התנודתיות הגבוהה הקיימת במחירי ני"ע מגובי המשכנתאות בארה"ב (Mark to Market), אשר יוצרת אי-וודאות מתמשכת. כמו כן, הערכות, כי המשבר בשוק הנדל"ן בארה"ב חריף ועמוק יותר ממה שהוערך קודם לכן, וכי ההתאוששות ממשבר זה תיקח זמן רב. בנוסף, חלק מן ה-MBS שנהנים עדיין מדירוג גבוה, עלולים להיפגע בהמשך עקב החרפת המשבר.

צופה הפסד ברבעון הראשון

בפועלים מנצלים את ההזדמנות לפרסם גם תחזיות לדוחות הצפויים להתפרסם בשבוע הבא ואומרים היום, כי בנוסף למכירה, עומד הבנק לרשום בדוח רווח והפסד לרבעון הראשון של השנה סכום של 103 מיליון דולר (כולל סכום של 26 מיליון דולר, שעליהם דווח בדוח הקודם) בגין ירידת ערך בעלת אופי אחר מזמני, ביתרת השקעתו במכשירים פיננסים הידועים בשם SIV. סכום זה מהווה את מלוא יתרת החזקותיו של הבנק במכשירים פיננסים אלה.

למרות ההפסד שיירשם בדו"ח הכספי לרבעון הראשון, הבנק הודיע, יכ יסיים את שנת 2008 ברווח נקי של מעל למיליארד שקל.

לאחר המכירה ובהתחשב בגיוס ההון האחרון מקרן יורק, תעמוד הלימות ההון של הבנק על הון ראשוני מעל ל- 7% וסה"כ הלימות הון בשיעור של מעל 10%. הדירקטוריון חזר ואישר את החלטת הבנק להתקדם במתווה שיביא את הבנק ליחס הלימות הון של 11% בסוף שנת 2008 ו- 12% בסוף שנת 2009 .

בנוסף לכך החליט הדירקטוריון להפריש סכום של כ-300 מיליון שקלים נוספים למימון הרחבת תוכנית הפרישה מרצון לאלה מעובדי הבנק שגילו עניין בתוכנית זו וזאת בנוסף לסכום של 250 מיליון שקלים שכבר הופרשו ברבעון האחרון של שנת 2007 למימון תוכנית פרישה קודמת.

אנליסטים משבחים את המהלך

"בהתבסס על האמונה שהערפל על תיק ה-mbs של פועלים הוסר כעת ובכך שהשוק הגיב לדיווחים על החשיפה של הבנק למשבר הסאב-פריים בתגובת יתר ושבשורה התחתונה, כל היסודות שמניעים את הבנק לא נפגעו והולכים לחזור ל"מרכז העניינים" אנחנו מאמינים, כי הגיע הזמן להסתכל מעבר לבעיות האחרונות וחושבים שהמשקיעים צריכים לחזור להסתכל על התמונה המלאה", אומרים היום בית ההשקעות מריל לינץ' על מכירת התיק לקרן פימקו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.