משהו קורה באי.די.בי. פיתוח? הדנקנרים וכלל מתדלקים

מניית החברה צנחה לשפל של יותר משנה ובעלי העניין נכנסו לעניינים: נוחי, אחותו שלי ומנהל הנוסטרו של כלל רכשו ב-141 מיליון שקל תוך פחות משבוע. לסיפור המלא...
אריאל אטיאס |

מניית אי.די.בי פיתוח נפלה לשפל של מעל שנה בתחילת פברואר, והיום מתברר שכנראה זו הייתה הרמה בה בעלי העניין בחברה החליטו לנצל את החולשה.

אי.די.בי פיתוח הינה חברת אחזקות השולטת ב"דיסקונט השקעות","כלל תעשיות" ו"כלל ביטוח" ונסחרת לפי שווי שוק של 6.023 מיליארד שקל.

נוחי דנקנר עושה פעולות

נוחי דנקנר, בעל עניין בחברה דרך חברת האם אי.די.בי השקעות, נתן הוראה לרכוש 684,585 ממניות חברת הבת רק בשבוע האחרון. תחילה, רכשה אי.די.בי השקעות 490,145 מניות ב-7 לפברואר, בדיוק שלושה חודשים אחרי שמניית אי.די.בי פיתוח נסחרה במחיר של 159.1 שקל. כאשר, העסקה בוצעה בשער של כ-102, 36% מתחת לשיא שנרשם ב-6 לנובמבר, 2007, סך רכישה של 50 מיליון שקל.

העסקה השנייה בוצעה בשער של 105.7 שקלים, רק ארבעה ימים אחרי העסקה הראשונה, בה רכשה אי.די.בי אחזקות 194,440 ממניות החברה, בשווי של 20.5 מיליון שקל. סך הרכישות מסתכמות ב-70.5 מיליון שקל.

חברת אי.די.בי אחזקות - השולטת בין היתר גם בחברות בתחומי תקשורת, תעשיה, טכנולוגיה, נדל"ן, פיננסים ומסחר - מחזיקה ב-42.4 מיליון ממניות החברה, סך החזקה של 73.7% מהון החברה.

שלי (דנקנר) ברגמן גם בסוד העניינים

שלי ברגמן, אחותו של נוחי דנקנר, כנראה גם הייתה בענייני אי.די.בי פיתוח, בהיותה גם בעלת עניין בחברת אי.די.בי אחזקות וביצעה רכישה של כ-200,138 ממניות פיתוח ב-7 לפברואר, בהשקעה כוללת של 21.1 מיליון שקל. שלי, הפכה להיות עכשיו בעלת עניין בחברת הבת.

אולי נציין רק, שברגמן מכרה בחודש נובמבר שנה שעברה, לאביה, יצחק דנקנר, כ-3% מחברת האם ב-143.3 מיליון שקל. דנקנר מחזיקה כעת ב-1,591,855 ממניות חברת האם בכ-4.23% מהון החברה.

חברת הבת רוכשת ממניות חברת האם

אבל זה לא הסוף. חברת כלל החזקות עסקי ביטוח, חברה בת של אי.די.בי פיתוח, רכשה באמצעות חשבון הנוסטרו של החברה, ב-10 לפברואר, 491,045 ממניות חברת האם בהשקעה כוללת של 50.08 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

אדם רויטר לדעות
צילום: אדם רויטר
דעה

תיאוריות קונספירציה על "בוגדים מבפנים" והאמת המרה

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה חמאס חרבות ברזל
ברשתות החברתיות רצות תיאוריות קונספירציה נוראיות כאילו חלק ממה שקרה לנו ב-7 לאוקטובר נעשה בכוונה ע"י ישראלים (יהודים) עוינים שעזרו לאויב או שהיו כאלו שידעו מראש על המתקפה ושתקו. הסיפורים מועצמים באמצעות סוכנים איראניים ברשת וכך ישראליים תמימים מפיצים ועוזרים לאויב במלחמה הפסיכולוגית נגדנו. לחלק מהסיפורים מה-7 לאוקטובר גרעין אמת בבסיסם אך סביבם נטוו שקרים או פרשנות שגויה. התעלמו באופן מכוון מקצינת המודיעין שהתריעה, כל בלוני התצפית היו מקולקלים, הנשקים היו נעולים בנשקיות באופן מכוון, מטוסי חיל האוויר לא הוזנקו, היו להם מפות של הבסיסים ועוד... מחקר של נמרוד ניר ונמרוד זלדין מהאוניברסיטה העברית ואסא שפירא מאוניברסיטת תל-אביב, בקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל בדבר "בוגדים מבפנים", מצא ש-19% מהמשיבים מאמינים במידה רבה מאוד בתיאוריה, 15% מאמינים במידה רבה ו-20% במידה בינונית. ז"א למעלה ממחצית האוכלוסייה היהודית מאמינה ברמה בינונית עד גבוהה מאוד בתיאוריית ה"בוגדים מבפנים". כנראה שהמוכנות הנפשית של חלקים מסוימים בחברה הישראלית לקבל את האמת המרה שאולי החמאס פשוט הצליח "לעבוד" עלינו וכי היינו שאננים וטיפשים, אינה קיימת אצלם. קשה מאד להרבה ישראלים לעכל שערבים מעזה, שתמיד זלזלנו בהם, עשו משהו כזה מתוחכם (עם עזרה איראנית) שתפס אותנו כ"כ לא מוכנים. לכן הם תולים את ההסבר בסיבות אחרות. ומה יותר טוב מאשר לומר שיש בקרבנו בוגדים?  

האם יש בקרבנו בוגדים?

אלא שישנם הסברים אחרים ואפילו פשוטים לרוב הדברים שאכן נראים במבט ראשון, ממש "חשודים". רוב ההסברים האלו הם "טבעיים" במובן זה שהם מסתכמים בקונספציה שגויה בתרגום המידע והמודיעין שהתקבל, הסתמכות רבה מדי על טכנולוגיה, הסתמכות רבה מדי על מכשול פיזי (החומה) ובעובדה שבתקופות החגים יותר חיילים נמצאים בחופשה בבית. היו גם מחדלים, פשלות, שאננות ואפילו פייק ניוז, שהוזן לציבור ברשתות החברתיות, לעומת המציאות שהייתה באותו יום נוראי. הפרשנות שלי מבוססת על 25 שנים כקצין מודיעין בסדיר ובמילואים, ממקורות "גלויים" בלבד (חצב) ושיחות רקע שערכתי.  

לא היו נשקים בכתות הכוננות כי היו נעולים בנשקיות

נכון. בחלק מהקיבוצים הנשקים לא היו בבתים וכיתות כוננות היו בלי נשק. אבל זה נבע מטמטום של גורמים בכירים שנתנו הוראות כאלו. הקונספט עד ה-7 לאוקטובר היה שיותר חשוב שינעלו את הנשקים בנשקיות כדי שלא יגנבו ע"י בדואים שפורצים לבתים (תופעה ידועה ומוכרת בדרום) מאשר שאולי יזדקקו להם במהירות כי מחבלים פורצים ליישובי העוטף.  

קצינת המודיעין שהתריעה והתצפיתניות

ידוע כעת שהיה הרבה מידע מודיעיני שזרם בשנים האחרונות בנוגע לתוכניות תקיפה מפורטות של החמאס. לכל אויב יש תוכניות תקיפה, השאלה היא אם יחליט לממש אותן. הבעיה פעמים רבות היא בפרשנות של המידע, קרי, הקונספציה ובעיקר בנוגע לכוונת המימוש של החמאס. בסוף הרי מישהו (סינוואר) צריך לתת את הפקודה לפעול וכאן תמיד עולה השאלה מדוע שיעשה זאת ואם כן מתי? אותו כאב ראש גדול של כל זרועות המודיעין היה גם בזמנו של נשיא סוריה חאפז אל-אסד, אבא של באשר אל-אסד. הוא היה שומר את כל הקלפים קרוב לחזה ותמיד היה צריך לחשוב מה הוא מתכנן לעשות? מה עובר בראשו? והאם יורה לצבא הסורי לתקוף? במלחמת יום כיפור ב-73 גם היה מידע מודיעיני. הרבה פחות מאשר הפעם, אבל גם היה מידע. כאז כן היום היתה קונספציה שאמרה שהמצרים לא יתקפו. היה אז קצין מודיעין שהתריע שהמצרים עומדים לתקוף, לקחו אזהרותיו ברצינות עיבו כוחות והתכוננו וכלום לא קרה. הקצין הזה התריע פעם שנייה, שוב התכוננו וכלום לא קרה. בפעם השלישית כבר לא שמעו לו ואז המצרים תקפו. בעקבות המלחמה יצאו כתבות ששאלו איך לא שמעו לקצין הזה? אלא שבצמרת 8200 שלפני המלחמה ב-73, היה לו כינוי: "זאב זאב". יתכן וזה מה שקרה גם הפעם. נגדת מודיעין הזהירה. אז כן לקחו ברצינות וכן התכוננו וכלום לא קרה. חשוב להזכיר לכולנו שהמתקפת חמאס תוכננה במקור לליל הסדר. בפסח היתה התרעה, היתה כוננות שלנו ועיבינו כוחות. מכיוון ששום דבר לא קרה אז, הנחנו שזו התרעת שווא, אך יתכן ועיבוי הכוחות בזמנו מנע את הטרגדיה מלקרות כבר בפסח. למעשה, במהלך הזמן ובחודשים שקדמו למתקפה יתכן ונשמעו הרבה קריאות "זאב זאב" במסדרונות 8200. בניתוחי מודיעין, העניינים לא כ"כ פשוטים וברורים. והתצפיתניות שהזהירו? אותן באמת אף אחד לא ספר... כמו אותו ילד שצעק שהמלך עירום ואיש לא הקשיב לו. ניתן להניח שמעתה ישמעו בקשב רב לכל תצפיתנית שתתריע. קחו בחשבון שהמערכת תועמס בהרבה התרעות שווא. אבל זה המחיר שנצטרך לשלם מעתה ושנים קדימה.  

בלוני התצפית היו מקולקלים

לא כל בלוני התצפית היו מקולקלים, אלא 3 מתוך 7. ז"א 4 כן פעלו. מי שמכיר קצת את הנושא יודע שבלוני התצפית האלו מתקלקלים יחסית הרבה. מכיוון שרק לטכנאים מיוחדים מותר לטפל בהם, ניתן לנחש ששחררו את הטכנאים האלו לחופשות חגים ולא רצו להפריע להם, אז זה מן הסתם מה שקרה. מחדל ופשלה מבצעית גדולה בהחלט, אך לא משהו מכוון.  

האיחוד האירופי העביר במתכוון מצנחי רחיפה ממונעים לחמאס

במתקפה הנוראית החמאס השתמש בכמה עשרות מצנחי רחיפה ממונעים. הם העבירו עשרות מחבלים מהאוויר. אך זה לא הוסיף ולא שינה כמעט דבר לאפקט ההתקפי שלהם כי היו שם בעוטף לפי הערכות לפחות 3,200 מחבלים במכת הפתיחה ובהמשך אלפי פורעים נוספים שהגיעו מהרצועה. אם האירופאים באמת תכננו לעזור לחמאס, הם היו צריכים להעביר להם לפחות מאות כאלו. אפשר להאשים את האירופאים שבתמימותם חשבו שתהיה לעזתים היכולת לבדר אנשים עם מצנחי רחיפה כמקור פרנסה (יש את זה הרי גם בישראל), אבל לא מעבר לכך. ואנחנו העברנו להם מיליוני טונות של חומרים לצורכי בנייה ב-15 השנים האחרונות, שחלקם שימש לבניית מנהרות באורך 500 ק"מ. אולי מישהו חושב שגם זה נעשה במכוון?  

המאזין האזרחי לרשתות חמאס שהזהיר ולא שמעו לו

כאן מן הסתם מדובר בארוגנטיות של אנשים ב-8200. הם האמינו שכל מה שהוא שומע גם הם שומעים ויתכן שזה היה המצב. רק שהוא פירש את הדברים נכון והם היו שבויים בקונספציה. בעיקר כשעזרנו לחמאס והעסקנו 17 אלף פועלים שהעבודה היתה נחוצה להם מאד. החמאס גם "נתנו" לנו מודיעין שעזר לחסל אנשי ג'יהאד איסלמי ש"הפריעו" ל"הודנה" שאותה החמאס לכאורה רצה לשמר. חמאס גם הבעיר את האש בשטחים כמיטב יכולתו, כדי ליצור מרעית עין שהם מתעסקים איתנו רק באיו"ש ורוצים לשמור על שקט ברצועה. הונאה נעשתה גם מול השב"כ שאף הוא לא התריע. בקיצור, עשו לנו תרגיל הונאה בענק, כמו המצרים ביום כיפור.  

לא הוזנקו מטוסי קרב

מטוס קרב שמצוי בגובה אלפי מטרים או אפילו צולל לגובה מאות מטרים לא יכול לזהות מיהו מחבל ומי חייל שלנו. הוא טס פשוט גבוה מדי וכמעט בלתי אפשרי לזהות. שהטייסים יתחילו לשגר טילים לתוך הקיבוצים? או לתוך מחנות צה"ל שפלשו אליהם? כשהם יודעים שהם עלולים גם להרוג המון אזרחים וחיילים ישראליים? מטוסי קרב לא בנויים לזה. לכן לא היה טעם בהזנקת מטוסי קרב, כי לא היו מועילים בדבר. מטוסי קרב הוזנקו כבר באותו יום, אך זאת כדי להפציץ מטרות בעזה. לעזור בעוטף נגד מחבלים מפוזרים על פני שטח רחב - הם לא היו יכולים. אבל מסוקי קרב שמעצם טבעם טסים נמוך כן בנויים לזה ואכן הוזנקו. אלא מה, בהתחלה היו מעט מאד טייסים בבסיסים וקומץ מסוקים בכוננות. כי הרי היה חג ולא היתה כוננות מיוחדת. אפילו ראשוני המסוקים הוזנקו באיחור כי בשעות הראשונות היה "ערפל קרב" וכאוס מוחלט בעוטף וב"בור", מרכז השליטה של חיל האוויר, לא הבינו ו/או לא עודכנו בגודל האירוע. ערפל קרב כזה היה גם בתחילת מלחמת יום כיפור ב-73. כשהוזנקו מסוקי הקרב לבסוף הם הרגו מאות מחבלים. למעשה יתכן וזה היה כלי הקרב היעיל ביותר באותו יום מול האלפים שפרצו בהפתעה מכיוון עזה. אך באיזשהו שלב נגמרה למסוקים התחמושת בבסיסים וזהו... ברור שאחת המסקנות העיקריות תהיה שיש לבנות במהירות טייסת מסוקי קרב נוספת ולהבטיח שיהיו למסוקים הרבה מאד חימוש.  

אי הקפצת כוחות

ב-7 לאוקטובר בבוקר, לאורך גבול של כ-60 ק"מ בין ישראל לרצועה, היו רק סד"ג של 2 גדודים וכנראה רק 10 טנקים. חלקם כן הוקפצו, היתר הופתעו (כנראה אלו שוויתרו על נוהל "כוננות עם שחר", עוד פשלה). אבל השמיכה היתה פשוט קצרה מדי, מאד קצרה. ולמה השמיכה היתה קצרה? כי העבירו בתחילת החגים כוחות מגבול עזה לאיו"ש, כי שם היו בעיות בשטח כל הזמן, לעומת השקט המדומה ברצועה. אבל למה לא מילאו את החוסרים בעוטף? כי זימון אנשי מילואים עולה הרבה כסף וצה"ל לא רצה לשלם את הכסף הזה, לא רק ב-2023 אלא כבר הרבה שנים. חיסכון ימי מילואים איפשר לצה"ל להשתמש בכספים לנושאים אחרים. מה לא ברור? שנים שאנשים עשו מעט מאד ימי מילואים וזה היה טוב לכולם, גם לצה"ל וגם למילואימניקים והכל היה בסדר. ברור שכעת זה ישתנה.  

מפות מפורטות של בסיסים צבאיים כולל סודיים

כנראה שמפות אלו הגיעו לידי חמאס מהאיראנים או אפילו מהרוסים בעקבות לוחמת סייבר. מפות אלו כנראה לא נחשבו בצה"ל כה חשובות וסודיות ולכן יתכן ולא הגנו על המידע באופן מספק. ספציפית לגבי בסיסים צה"ליים לא סודיים, כאן עולה חשד שהיו קבלני ביצוע ערבים ישראליים, שהסתובבו במסגרת עבודתם בבסיסים אלו. אם זה המצב, אלו עונים בהחלט להגדרה של בוגדים והשב"כ מן הסתם כבר מצוי בעיצומן של חקירות בנושא.   נסיים בסיפורים באמת הזויים, שיש מספיק ברשת המאמינים גם בהם, על אלו שחזו לכאורה את המלחמה, כי גם לזה יש הסבר לא בדיוני: המתקשרת שחזתה וזאת שלא נסעה לפסטיבל נובה. אלפי אנשים נסעו לבלות בפסטיבל נובה והלוואי ולא היו נוסעים. פורסם שהייתה אחת שהיו לה תחושות רעות ונותרה בבית. גם היתה "מתקשרת" שטוענת שחזתה הכל ויש לה הוכחות שכתבה את זה מראש בדף הפייסבוק שלה. ההסבר לכך הוא לדעתי פשוט ביותר. אני מאמין להן. הן דוברות אמת. אלא מה? בכל רגע נתון מאות אלפי אנשים חושבים על העתיד, תמיד יהיה ביניהם גם אחת או אחד שבמקרה יקלעו למטרה. זה לא חיזוי, זו אקראיות. זכור לי שבסוף שנת 2005 פרסמתי מאמר דעה שאם יקרה משהו לראש הממשלה אריאל שרון אז הכלכלה הישראלית תיפגע חזק. כמה שבועות לאחר מכן שרון קיבל שבץ ונכנס לתרדמת, שממנה לא קם יותר. גיא רולניק בזמנו התקשר אליי מופתע איך ידעתי? תאמינו לי שלא חזיתי שום עתיד, היתה זו מקריות שחשבתי על כך ממש לפני שזה קרה.   בשורה התחתונה: יש הסברים טובים למה שקרה באותו יום נורא, שלא כוללים בכלל "בוגדים מבפנים". התשובות לשאלות האלו הן רעות מאד מבחינתנו ומורות על כישלון ענק. אך זו כבר המציאות המרה. קחו בחשבון שהמשך הפצת תיאוריית "הבוגדים מבפנים" ברשת, היא פרס עצום לאויבים שלנו בכלל ולאיראנים בפרט.   ד"ר אדם רויטר – יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"