משהו קורה באי.די.בי. פיתוח? הדנקנרים וכלל מתדלקים

מניית החברה צנחה לשפל של יותר משנה ובעלי העניין נכנסו לעניינים: נוחי, אחותו שלי ומנהל הנוסטרו של כלל רכשו ב-141 מיליון שקל תוך פחות משבוע. לסיפור המלא...
אריאל אטיאס |

מניית אי.די.בי פיתוח נפלה לשפל של מעל שנה בתחילת פברואר, והיום מתברר שכנראה זו הייתה הרמה בה בעלי העניין בחברה החליטו לנצל את החולשה.

אי.די.בי פיתוח הינה חברת אחזקות השולטת ב"דיסקונט השקעות","כלל תעשיות" ו"כלל ביטוח" ונסחרת לפי שווי שוק של 6.023 מיליארד שקל.

נוחי דנקנר עושה פעולות

נוחי דנקנר, בעל עניין בחברה דרך חברת האם אי.די.בי השקעות, נתן הוראה לרכוש 684,585 ממניות חברת הבת רק בשבוע האחרון. תחילה, רכשה אי.די.בי השקעות 490,145 מניות ב-7 לפברואר, בדיוק שלושה חודשים אחרי שמניית אי.די.בי פיתוח נסחרה במחיר של 159.1 שקל. כאשר, העסקה בוצעה בשער של כ-102, 36% מתחת לשיא שנרשם ב-6 לנובמבר, 2007, סך רכישה של 50 מיליון שקל.

העסקה השנייה בוצעה בשער של 105.7 שקלים, רק ארבעה ימים אחרי העסקה הראשונה, בה רכשה אי.די.בי אחזקות 194,440 ממניות החברה, בשווי של 20.5 מיליון שקל. סך הרכישות מסתכמות ב-70.5 מיליון שקל.

חברת אי.די.בי אחזקות - השולטת בין היתר גם בחברות בתחומי תקשורת, תעשיה, טכנולוגיה, נדל"ן, פיננסים ומסחר - מחזיקה ב-42.4 מיליון ממניות החברה, סך החזקה של 73.7% מהון החברה.

שלי (דנקנר) ברגמן גם בסוד העניינים

שלי ברגמן, אחותו של נוחי דנקנר, כנראה גם הייתה בענייני אי.די.בי פיתוח, בהיותה גם בעלת עניין בחברת אי.די.בי אחזקות וביצעה רכישה של כ-200,138 ממניות פיתוח ב-7 לפברואר, בהשקעה כוללת של 21.1 מיליון שקל. שלי, הפכה להיות עכשיו בעלת עניין בחברת הבת.

אולי נציין רק, שברגמן מכרה בחודש נובמבר שנה שעברה, לאביה, יצחק דנקנר, כ-3% מחברת האם ב-143.3 מיליון שקל. דנקנר מחזיקה כעת ב-1,591,855 ממניות חברת האם בכ-4.23% מהון החברה.

חברת הבת רוכשת ממניות חברת האם

אבל זה לא הסוף. חברת כלל החזקות עסקי ביטוח, חברה בת של אי.די.בי פיתוח, רכשה באמצעות חשבון הנוסטרו של החברה, ב-10 לפברואר, 491,045 ממניות חברת האם בהשקעה כוללת של 50.08 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.