סטין יקובסון: "תתכוננו ל-3 עד 5 שנים של תשואות אפסיות - באירופה חיים בהכחשה"
בן ברננקי, נגיד הפדרל רירזב, הוריד אמש את הריבית במשק האמריקני בשיעור של 0.5% והשלים הורדת ריבית של 1.25% בתוך כשבוע - בהחלט אירוע חריג ביותר. שוחחנו היום עם סטין יקובסון, סמנכ"ל ההשקעות של ענקית המסחר המקוון הדנית, סקסו בנק.
"האמת היא שלא ממש משנה אם הריבית עומדת על 4% או על 2%, מה שמשנה זה מה שה'פד' מקרין וכרגע זה פאניקה מוחלטת" כך פותח יקובסון את דבריו הבוקר. "לפני מספר חודשים הייתי בארץ כחלק מכנס של סקסו ו-Bizportal וקהל המאזינים ראה בי פסימיסט גדול אבל עכשיו אני מניח שהדברים נראים קצת שונה גם לאותו הקהל. אמרתי אז ואני סבור גם היום, המדדים בארה"ב ובכלל אמורים לרשום תיקון של 25%-30% לפני שנראה פה סוג של התייצבות".
"בממוצע רב שנתי הבורסה אמורה לרשום עליה של 7% בשנה, בשנים האחרונות הייתה סטיה כלפי מעלה ובשנים הקרובות הסטיה תהיה כלפי מטה. אני רואה תשואות של בין מינוס 3 לבין פלוס 5 בשנים הקרובות"
"משגע אותי שאנשים חושבים שהמשבר הוא אמריקני בלבד ושאירופה יצאה יחסית נקייה. אנחנו עוד צפויים לראות את המשבר בגוש האירו מתגבר. לא יכול להיות שהמרווחים (ספרדים) בין הריבית הממשלתית לקונצרנית כל כך גדולים והדבר לא בא לידי ביטוי במניות והמשקיעים מבינים את זה יותר ויותר. בכל פעם שברננקי מוריד את הריבית המרווח גדל וזה רק מצביע על חוסר האמון של המשקיעים."
"ברננקי לא אמור להגן על השווקים, הכותרות אתמול בעיקר אמרו דבר אחד - 'ברננקי לא אכזב את המשקיעים'. זה לא אמור להיות ככה. ברננקי אמור להגן על מערכת הבנקאות ולשמור על יציבות מחירים, הבן אדם כמעט חורג מסמכות. כאשר התחיל מהלך הורדות הריבית אני הראשון שאמר שהבורסות ירשמו שיאים אבל זה יהיה זמני בלבד. השמחה על היחלצותו של ברננקי לטובת המשקיעים התחלפה במהרה לחוסר אמון ומכאן הדרך לירידות שערים היא קצרה. זו הסיבה ששתי הורדות הריבית האחרונות כבר לא יצרו כל אפקט על השוק ".
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
