על סף התהום: כלכלת ארה"ב צמחה ב-0.6% בלבד ברבעון הרביעי
החששות לעתידה של כלכלת ארה"ב, אשר פרצו בחודשים האחרונים בשל היווצרות משבר הסאב-פריים שהעמיק את המיתון בשוק הדיור האמריקני, מתחילות להתממש. משרד המסחר בארה"ב פרסם היום את נתוני צמיחת התמ"ג ברבעון הרביעי של 2007, רבעון אשר בו ניכרת האטה מהותית בצמיחה הכלכלית.
לפי הנתונים, צמחה הכלכלה האמריקנית ב-0.6% בלבד ברבעון החולף, וזאת לעומת צמיחה של 4.9% ברבעון השלישי של 2007. האנליסטים בשוק ציפו לצמיחה של 1.2% ברבעון הרביעי. האינפלציה הנגזרת מנתוני הצמיחה עלתה ברבעון החולף ב-2.7% לעומת ציפיות האנליסטים ל-2.5%, מה שמעיד על התגברות של הלחצים האינפלציוניים במשק.
הירידה החדה במכירות הבתים בארה"ב, החולשה בענף הבנייה, התמוטטות שור משכנתאות הסאב-פריים והבעיות במגזר הפיננסי - כל אלה העיקו על הכלכלה האמריקנית ברבעון הרביעי, והאנליסטים מעריכים כי הצרות ימשיכו להעיב על הפעילות הכלכלית גם במחצית הראשונה של 2008, לכל הפחות.
"החולשה בשוק הדיור ככל הנראה תימשך", מזהיר הכלכלן כריסטופר לאו מ-FTN Financial. "אנחנו עדיין באזור הסכנה".
הצמיחה ברבעון החולף הייתה הנמוכה ביותר מאז המיתון שפקד את ארה"ב בשנת 2002. באשר לשנת 2007, הסתכמה הצמיחה הכלכלית ב-2.2% - קצב הצמיחה הנמוך ביותר מאז 2002 - וזאת לעומת צמיחה של 2.9% בשנת 2006.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
