על סף התהום: כלכלת ארה"ב צמחה ב-0.6% בלבד ברבעון הרביעי
החששות לעתידה של כלכלת ארה"ב, אשר פרצו בחודשים האחרונים בשל היווצרות משבר הסאב-פריים שהעמיק את המיתון בשוק הדיור האמריקני, מתחילות להתממש. משרד המסחר בארה"ב פרסם היום את נתוני צמיחת התמ"ג ברבעון הרביעי של 2007, רבעון אשר בו ניכרת האטה מהותית בצמיחה הכלכלית.
לפי הנתונים, צמחה הכלכלה האמריקנית ב-0.6% בלבד ברבעון החולף, וזאת לעומת צמיחה של 4.9% ברבעון השלישי של 2007. האנליסטים בשוק ציפו לצמיחה של 1.2% ברבעון הרביעי. האינפלציה הנגזרת מנתוני הצמיחה עלתה ברבעון החולף ב-2.7% לעומת ציפיות האנליסטים ל-2.5%, מה שמעיד על התגברות של הלחצים האינפלציוניים במשק.
הירידה החדה במכירות הבתים בארה"ב, החולשה בענף הבנייה, התמוטטות שור משכנתאות הסאב-פריים והבעיות במגזר הפיננסי - כל אלה העיקו על הכלכלה האמריקנית ברבעון הרביעי, והאנליסטים מעריכים כי הצרות ימשיכו להעיב על הפעילות הכלכלית גם במחצית הראשונה של 2008, לכל הפחות.
"החולשה בשוק הדיור ככל הנראה תימשך", מזהיר הכלכלן כריסטופר לאו מ-FTN Financial. "אנחנו עדיין באזור הסכנה".
הצמיחה ברבעון החולף הייתה הנמוכה ביותר מאז המיתון שפקד את ארה"ב בשנת 2002. באשר לשנת 2007, הסתכמה הצמיחה הכלכלית ב-2.2% - קצב הצמיחה הנמוך ביותר מאז 2002 - וזאת לעומת צמיחה של 2.9% בשנת 2006.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
