באירופה מתחילים להילחץ מארה"ב: הסיכויים לקיצוץ הריבית באירופה עולים

על כך מצביעים כעת החוזים העתידים על הריבית באירופה. אמית קארה: 4קיצוצי ריבית מהבנק המרכזי באנגליה ו-2 קיצוצי ריבית מהבנק המרכזי באירופה.
אילן קליקה |

היום הפדרל ריזרב בארצות הברית הודיע על קיצוץ ריבית נוסף, רביעי במספרו, ב-0.75% לרמה של 3.75%. על פי הערכות הכלכלנים בשוק, הבנק המרכזי באירופה והבנק המרכזי באנגליה, יצטרכו ליישר קו עם התוכנית המוניטרית של הפדרל ריזרב ולהוריד את הריבית, כל עוד האיום האמריקני חל על הצמיחה הגלובלית.

" מנקודת המבט של הבנק המרכזי באירופה והבנק המרכזי באנגליה, הורדת הריבית של ה'פד' רק מחזקת את הסיכון להורדות ריבית נוספות ומהירות יותר", ציין אמית קארה, כלכלן ב-UBS. קארה, אשר עבד בתור כלכלן בבנק המרכזי באנגליה בעבר, צופה 4 קיצוצי ריבית מהבנק המרכזי באנגליה ו-2 קיצוצי ריבית מהבנק המרכזי באירופה.

דיוויד בראון, כלכלן בבר סטרנס צופה כי הבנק המרכזי באנגליה יקצץ את ריבית הבסיס כבר בחודש הבא, כמו כן יעשה הבנק המרכזי באירופה, אך רק ברבעון השני של השנה. בנוסף, בראון שלל קיצוץ חירום של הריבית באירופה בטענה כי " אין זה הסגנון שלהם, הבנקים המרכזים באירופה תמיד עוקבים אחר לוח הזמנים".

הפערים הריביות שנוצרו בין ארצות הברית לאירופה עלולות להצית עליות נוספות במטבע האירופאי, ובתוך כך, להחריף את סימני ההאטה הקיימים באירופה, בשל הייצוא המקרטע. " השוק האירופאי זועק לעזרה", טוען אלברטו אספולוסין, מנהל נכסים ב- Zaragoza.

הבנק המרכזי בקנדה, בפגישתם הצפויה היום, הוריד את ריבית הבסיס ב-0.25% לשיעור של 4%. כמו כן, הבנק רמז על הקלות מוניטריות נוספות, במטרה להגן על הכלכלה הקנדית מהאטת הכלכלה האמריקנית.

המשקיעים העלו את הסיכויים להורדת הריבית על ידי הבנקים המרכזיים באירופה, על כך מצביעים כעת החוזים העתידים על הריביות באירופה. בעוד הריבית של הבנק המרכזי באירופה עומדת על 4%, הריבית של הבנק המרכזי באנגליה עומדת על 5.5%, הגבוהה מבין שבעת המדינות המתועשות.

הבנקים המרכזים באירופה מסרבים לעת עתה למסור פרטים בנוגע לכוונותיהם. הבנק המרכזי באנגליה ציין כי אין בכוונותיו להקדים את פגישתם הצפויה ב-7 לפברואר. בנפרד, הבנק המרכזי באירופה סירב להגיב על מהלך הפדרל ריזרב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).