כלכלני מזרחי-טפחות: הפעם פישר חש פחות בנוח עם הותרת הריבית

בבנק מציינים, כי הוזכר עניין חדש בין הגורמים העיקריים להחלטה - ההשלכות של המשבר בשווקים הפיננסיים על הכלכלה העולמית ב-2008 – עשוי לפעול להתמתנות בשיעור האינפלציה בישראל
שי יוכט |

כלכלני בנק מזרחי טפחות מתייחסים היום (ג') להותרת הריבית המוניטרית אמש ברמה של 4%. כלכלני הבנק מציינים, כי בנק ישראל הותיר אמנם את הריבית על כנה, כמו בפעם הקודמת, אך להערכתם הפעם חש פחות נוח עם ההחלטה לא לשנות את הריבית וייתכן כי שקל ביתר כובד ראש להורידה.

רונן מנחם מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה של הבנק מציין, כי בפעם הקודמת, כאשר ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי, תוארו כוחות מנוגדים המשפיעים על מדדי המחירים - עלייה במחירים המקומיים ובמחיריהם של מוצרים מיובאים מחד (שנבעה משחיקה בפער התוצר בארץ ומעלייה במחירי האנרגיה והמזון בעולם), מול התמתנות במחירי המוצרים המושפעים משער החליפין של השקל – דולר (לנוכח היחלשותו של האחרון בעולם וההערכות שהיו לירידה בריבית הבנק הפדראלי).

ההנמקה, מציין מנחם, הפעם הייתה על פניה דומה, אך ראוי לשים לב שנושא השחיקה שפער התוצר לא הוזכר. כמו כן, ההתייחסות לעלייה במחירים המקומיים הייתה מסויגת יותר - "המשך הצמיחה במשק טומנת בחובה לחצים על המחירים, המתבטאים בעלייה במחירים המקומיים.

בנוסף, גורם חדש, שלא הוזכר בפעם הקודמת בין הגורמים העיקריים להחלטה- ההשלכות של המשבר בשווקים הפיננסיים על הכלכלה העולמית ב- 2008 – עשוי לפעול להתמתנות בשיעור האינפלציה בישראל. לכן, בבנק מזרחי טפחות מאמינים כי בהשוואה להודעה הקודמת, בנק ישראל נוטה יותר לחשוב על סיכון כלפי מטה במדד המחירים לצרכן.

הלוח להלן משווה בין הגורמים השונים, בארץ ובחו"ל, המשמשים בשיקולי בנק ישראל, בין שתי ההחלטות. ניתן להיווכח כי התמונה הכלכלית היא של סטגנציה - ברוב הפרמטרים לא ניתן להצביע על צורך של ממש בשינוי שיעור הריבית. הגורמים המקומיים נוטים לדחוף לעלייה בריבית ואילו גורמי החוץ תומכים דווקא בירידה. כמו כן, הגורמים הריאליים נוטים קלות לעלייה ואילו הגורמים הפיננסיים נוטים לירידה.

במזרח טפחות מדגישים כי הם סבורים, לפי ההשוואה הנ"ל, כי הפעם חש בנק ישראל פחות נוח עם ההחלטה להותיר את הריבית על כנה וכי נטה יותר מאשר בפעם הקודמת להורידה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה