אלטשולר שחם: כיצד מושפע המשק הישראלי משוק הסחורות?
אחת המגמות הבולטות בחודש ספטמבר הייתה התייקרות הסחורות החקלאיות, מחירי החיטה והסויה שברו שיאים. עודף הביקוש לסחורות החקלאיות נובע מהשימוש הגובר בתוצרת החקלאית לייצור ביו דיזל ואתנול ומעליית הביקוש לסחורה חקלאית עם הצמיחה ועליית רמת החיים במשקים המתפתחים.
מאיר גולדברג כתב לקורין אלאל את השיר "התעשייה האבירית". בשיר מבוטל פרויקט הספינה האבירית כיוון ומחלה בחיטה יצרה בעיות תקציביות בממלכה. "אבל אז התגלתה מחלה בחיטה היועץ כבר החל לפקפק." השיר התייחס לפרויקט מטוס הלביא, התעשייה האבירית היא התעשייה האווירית והמחלה בחיטה היא האינפלציה והגרעון הממשלתי בישראל בשנות השמונים. החיטה והלחם הם הסמל הבולט של המוצרים החיוניים לקיום בסיסי.
בקיץ האחרון מלאי החיטה העולמיים ירדו באופן משמעותי. מחיר החיטה זינק בחדות. מה יהיו ההשלכות הכלכליות של התייקרות הסחורות החקלאיות?
על מחירי הסחורות החקלאיות בחורף הזה החיטה תהיה יקרה יותר, יקרה הרבה יותר. החוזים למסירה בדצמבר של חיטה סגרו את המסחר של חודש דצמבר בשער של 9.39 דולר לבושל חיטה. חוזה זה נסחר בינואר 2006 בסביבות במחיר של 3.5 דולר, מחיר חוזה זה כמעט שילש את עצמו בשנה ותשעה חודשים. האם עליית המחירים של החיטה נובעת מעונה בעייתית אחת או שהיא קבועה?
התשובה על שאלה זו מצויה במחירי החוזים על חיטה למסירה בתקופות מאוחרות יותר. המחיר של החוזה למסירה במרץ 2008 הוא 9.46 דולר. מחיר החיטה הגבוה יימשך בכל החורף הזה. אבל המחיר של החיטה לדצמבר הבא עומד על 6.91 דולר. כלומר, מחצית מעליית מחירי החיטה (ממחיר של 3.5 דולר למחיר של 9.39 דולר) נובעת מבעיית היצע בחורף הזה, ומחצית נובעת מעלייה קבועה במחירי החיטה. החוזה המקביל של התירס (למסירה בדצמבר 2007) עלה ממחיר של 2.2 דולר בינואר 2006 למחיר של 3.73 דולר בסוף ספטמבר השנה.
בניגוד לחיטה, בתירס אין מחסור הנובע מבעיות קונקרטיות של השנה הנוכחית, מחיר התירס למסירה בדצמבר 2008 עומד על 4.19 דולר - מחיר גבוה מהמחיר של החוזה לחורף הקרוב. נתונים דומים מציגים החוזים על הסויה שמחירה כמעט והוכפל מאז ינואר 2006. מחירי מרבית הסחורות החקלאיות עלו בשיעורים שבין 10% ל- 15% במהלך חודש ספטמבר.
המגבלה של הקרקע החקלאית
הקרקע המעובדת היא צוואר הבקבוק המהותי של הסחורות החקלאיות – לפחות בטווח הזמן הקצר. משאב זה מוגבל והכשרת קרקע לחקלאות לוקחת זמן ומשאבים רבים. אומנם החקלאים יכולים להחליף בין הגידולים השונים על פי המחירים הצפויים בטווח זמן של מספר חודשים. אבל הרחבת סך ההיצע של התוצרת החקלאית דורשת הגדלת השטח החקלאי המעובד, נגישות למים, וכח אדם מיומן – תהליכים אלו לוקחים זמן. אלו הגורמים העיקריים לכך שעליית הביקוש המהותית לתוצרת חקלאית לא לוותה בעלייה מקבילה בהיצע. היצע הסחורות החקלאיות נפגע גם משינויים במזג האוויר.
בצורות באזורים שונים של כדור הארץ, ושיטפונות באזורים אחרים, יצרו נזקים לחקלאות באותם אזורים ופגעו בהיצע. יש הקושרים את התנודתיות החדה במזג האוויר בהשפעות פליטת גזי החממה לאוויר העולם ועליית הריכוז של פחמן דו חמצני ושל תחמוצות שונות באוויר. העלייה בביקוש לסחורות החקלאיות נובעת ברובה מהשימוש בסחורות אלו לייצור ביו דיזל ואתנול. בסקירה של אוגוסט הצגנו בהרחבה את ההשפעה של הדלקים הצמחיים על מחירי הסחורות החקלאיות. גורם מהותי המוביל לעליית הביקוש הוא התרחבות כלכלת סין וכלכלות נוספות בעיקר באסיה, המגדילות את הביקושים לסחורות חקלאיות.
השפעות מאקרו כלכליות
לעליית מחירי הסחורות החקלאיות השפעה על מחירי מוצרים רבים. החלב ומוצריו מתייקרים כתוצאה מעליית מחירי הדגנים. מחירי הלחם, הפסטה ושאר מוצרי החיטה עולים. לעליית מחירים זו חלק בלחצים האינפלציוניים המשפיעים על כלכלות העולם.
אומנם, חלקו של המזון בכלכלה המודרנית קטן בהרבה מאשר היה לפני עשרות שנים – אבל הוא בהחלט לא מבוטל. עליית מחירי המזון פוגעת באוכלוסיה באופן לא אחיד. שיעור ההוצאה על מוצרי מזון בסיסיים מסך ההוצאה גבוהה אצל בעלי הכנסות נמוכות מאשר אצל בעלי הכנסות גבוהות. עליית מחירים זו פוגעת בעיקר בחלשים. בישראל ראינו עלייה מהותית במחירי הלחם בספטמבר ועלייה נוספת צפויה באוקטובר. אחד האתגרים העומדים בפני קביעת המדיניות הכלכלית היא התמודדות עם הפגיעה המהותית בשכבות החלשות הנובעת מעליית מחירים זו.
השפעות מיקרו כלכליות
לכל שינויי במחירים יחסיים יש השפעה מהותית על הסקטורים המייצרים את אותם מוצרים, הסקטורים המייצרים מוצרים עבור יצרני המוצרים ועבור הסקטורים הרוכשים מוצרים אלו בתור חומרי גלם.
הרווחיות של היצרנים שהסחורות החקלאיות מהוות עבורם חומרי גלם מהותיים, תפגע אם הם לא יצליחו להעביר את תוספת העלות אל הצרכן באמצעות העלאת מחירים. שתי צרכניות הסחורות החקלאיות הבולטות במדד תל אביב 100 הן שטראוס ואסם. ההוצאות של חברות אלו לרכישת חומרי הגלם צפויות לגדול. השאלה המהותית היא עד כמה אותן חברות יכולות להעלות את מחירי התוצרת.
המרוויחים הגדולים מעליית מחירי הסחורות החקלאיות הם יצרני התוצרת החקלאית. מרוויחים נוספים הם יצרני הציוד הנלווה לתוצרת החקלאית. עליית מחירי התוצרת החקלאית מאפשרת העלאת מחירים של מוצרים נלווים. בנוסף, למוצרים המגבירים תפוקה יש עתה ערך גבוה יותר. לכן החברות שמרוויחות מהתייקרות הסחורות החקלאיות הן יצרניות הדשנים לחקלאות, יצרניות ציוד השקיה מתקדם ויצרניות ציוד הנדסי לחקלאות.
דוגמאות של חברות שלהן נגיעה ישירה בסקטור החקלאות
כימיקלים לישראל (כי"ל: 3682), כימיקלים לישראל פועלת בעיקר בתחומי הדשנים. החברה מפיקה אשלגן, ברום מגנזים ופוספטים. מרבית הכרייה בישראל נעשית בים המלח. לחברה אתרי כרייה נוספים ברחבי העולם. החברה מוכרת את המינרלים עצמם ומוצרים המורכבים מאותם מינרלים. להגברת הביקוש לדשנים ולעליית מחירי הדשנים השפעה רבה על רווחי כימיקלים לישראל. מחירי מניית כימיקלים לישראל עלו בשנה האחרונה (מתחילת אוקטובר 2006 ועד סוף ספטמבר 2007) בכ- 80%.
פוטאש (NYSE: POT, 105) מצד אחד פוטאש היא המתחרה הגדולה של כי"ל בתחום הדשנים. מהצד השני פוטאש מחזיקה 10% ממניות כי"ל. מניית פוטאש הכפילה את ערכה פי שלושה בשנה האחרונה ונסחרת כעת על פי מכפיל רווח גבוה יחסית של 40. (בהשוואה בין ביצועי שתי המניות חשוב לציין שמחיר מניית פוטאש נקוב בדולרים – והמטבע האמריקאי נשחק באופן מהותי יחסית לשקל בשנה האחרונה).
ג'ון-דיר (NYSE: DE, 148) חברת ג'ון דיר מתמחה בייצור של ציוד הנדסי לחקלאות. החברה מייצרת טרקטורים, קומביינים, ציוד זריעה, שתילה, קציר, קטיף, וכמעט כל ציוד לעבודה חקלאית מתקדמת. הביקוש לציוד מכני מתקדם בתחומים אלו תלוי ברווחיות הייצור החקלאי ובהתפתחות התחום. הביקושים לתוצרת של ג'ון דיר עלו באופן מהותי בשנה האחרונה והובילו לעליה של 75% במחיר המניה בשנה האחרונה.
