"אני משלם בהכנעה על מחדלי העבר"

בנאום תגובה על החלפתו במשרד הביטחון, סיכם עמיר פרץ את תקופת כהונתו, ותקף את המבקרים אותו. "זו היתה שנה קשה", אמר. "המלחמה חשפה ליקויים שהם תולדה של מספר שנים"
מעריב NRG |

"אני רוצה לומר לאזרחי ישראל: אני יודע שאני נדרש לשלם מחיר יקר על מחדלי העבר, בהם אין לי חלק, ואני עושה זאת בהכנעה" - כך אמר הערב שר הביטחון היוצא, עמיר פרץ, מעל דוכן מליאת הכנסת בפתח הישיבה לאישור מינויו של יו"ר העבודה, אהוד ברק, לתפקיד שר הביטחון.

"בראשית דבריי, אני רוצה לברך את שר הביטחון הנכנס", פתח פרץ את נאום סיכום תקופת הכהונה שלו במשרד הביטחון. "שמירת קיומה של ישראל, הגנה על גבולותיה ושלום אזרחיה ועל האינטרסים הקיומיים שלה, הם שליחות עליונה המוטלת עלינו בבית הזה וסביב שולחן המפלגה.

"שליחות זו היא נעלה מעל כל מחלוקת, ומעל כל המשקעים ההיסטוריים, ולכן אני מאחל לאהוד ברק הצלחה בתפקידו", המשיך פרץ, וסיפר על התקופה בה כיהן כשר הביטחון. "מי כמוני יודע את כובדן של המשימות. בחודש מאי 2006 הושבעה הממשלה, ואני הושבעתי כשר ביטחון. מרגע שהושבעתי לשר ביטחון התמסרתי לתפקידי בכל מאודי.

"הביטחון אינו נתון לפשרות או משחקים", הוסיף שר הביטחון היוצא. "אמנם תקופה קצרה חלפה, אך כאשר אני עוצם את עיני ופוקחן, וחושב האם ייתכן שחלפו רק שנה וחודשיים, אני מתקשה להאמין. זו היתה אחת התקופות האינטנסיביות ביותר. רק 50 יום לאחר כניסתי לתפקיד, וכבר חטיפת גלעד שליט, עם ההסלמה בשטחים וירי הרקטות על יישובי עוטף עזה.

"מספר שבועות לאחר מכן מתרחשת החטיפה בצפון, והחיילים גולדווסר ורגב נחטפים במהלך ניסיונות החיזבאללה לשבור את הסטטוס קוו ולפגוע בריבונות ישראל ובתושבי הצפון. וכך פרצה המלחמה, בה היו הישגים רבים".

פרץ המשיך וסיכם את השנה החולפת בה כיהן במשרד הביטחון, ואמר כי "זו לא היתה סתם שנה. זו היתה שנה קשה מאוד בכל החזיתות, גם בחזית העשייה וגם בהסברה. הפער בין המציאות למציאות המדווחת הוא בלתי נתפס. אני שלם עם עצמי, כי השנה היתה שנת עשייה והתמודדות עם אתגרים שלא היו כמותם בעבר. איני יוצא מממשרד הביטחון כלעומת שבאתי.

"מלחמת לבנון השנייה תיקנה מדיניות ביטחון שגויה", הוסיף פרץ. "זו יציאה נכונה למלחמה, שהתנהלה בצורה לא נכונה. רק אתמול היה ירי לעבר קרית-שמונה מצד ארגון פלשתיני, אבל המצב בהחלט השתנה.

"המלחמה חשפה ליקויים של שנים, אם בהזנחת פיקוד העורף, הטיפול בלוגיסטיקה ובמערך המילואים", המשיך פרץ. "כל הכשלים הם תולדה של מספר שנים - לפחות שבע שנים, אם לא יותר. המדיניות והקונספציות עמדו לנו למכשלה. אין לי חלק במחדלי העבר, אבל כבר אמרו לי טובים וחכמים - ככה זה במדינת ישראל. כשזה קורה במשמרת שלך, אתה אחראי על הכל".

לאחר מכן פנה פרץ לאנשי המילואים, שהפגינו בתום המלחמה וקראו להתפטרותו, ואמר להם כי היה עליהם להתריע עוד לפני המלחמה. "הייתם צריכים לדאוג כבר אז, כאשר שנה אחרי שנה לא מזמינים אתכם להתאמן", אמר. "אז הייתם צריכים לקום ולהפגין. אבל לצערי, היתה דממה. איש לא התריע, איש לא זעק. הפעם אני רוצה להבטיח שנעשה הכל כדי שלא נחזור לאותו מסלול של ניוון".

"יש היום מנהיגות אזרחית מעולה", הוסיף פרץ. "הרמטכ"ל, המייצג את המנהיגות הצבאית, מונה לתפקידו בדרך של בחירה מקצועית שהגדילה את הקונצנזוס הלאומי סביבו. אין לי ספק שכולם מרגישים את הרוח החדשה הנושבת בצה"ל".

את דבריו סיכם פרץ במילים: "היום אני נפרד מתפקידי כשר ביטחון, ומודה על הזכות שניתנה לי להגן על ביטחון ישראל. בשנה זו נשטפה ישראל בשנאת חינם. לא היה נושא ולא היה אירוע שלא מצאו בו דופי, כל עוד הדבר מסכן את עתידם של אנשי ציבור. אבל כאשר הסכר נופל ואין לזה גבולות, צריך מישהו לקום ולעצור את הזרם בגופו.

"בואו נחבק את צה"ל", סיכם פרץ. "המדינה זקוקה לכך. אני רוצה להודות לרמטכ"ל ולחיילי צה"ל. צה"ל היום ערוך ומוכן במצב שאין להשוותו למצב שהיה לפני שנה. יש נושא אחד שמדיר שינה מעיני, וכמוכם, גם אני מייחל להחזרת השבויים והנעדרים לבתיהם".

מוקדם יותר היום קיימה מפלגת העבודה ישיבה חגיגית, לרגל כניסתו של אהוד ברק לתפקיד היו"ר. "זהו יום חשוב ביותר לחברי הסיעה ולחברי המפלגה, זהו יום שישפיע על חיי המדינה והמתרחש בה", אמר פרץ בישיבה. "אהוד ברק נכנס היום לאחד התפקידים החשובים, בתקופות המורכבות והמסובכות ביותר".

ברק, שנשא דברים מיד לאחר פרץ, איחל ליו"ר היוצא בהצלחה, הודה לו בקצרה על תפקידו, ועבר להצגת יעדיו. "היום אנחנו סיעה אחת, השנייה בגודלה בכנסת, וראוי שנשלב ידיים כדי לפעול ביעילות בדרך חזרה אל הנהגת המדינה. אני מבקש את הסיוע של כולכם לאורך הדרך. אני מודה לכולם על התמיכה. לכל אלה שתמכו בי, וכל אלה שלא תמכו בי וחשבו אחרת, ומאחל לכולנו דרך צלחה יחד".

לאתר NRG מעריב

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".