משנים את פני המסחר במניות ממונפות
כיצד מתאפשר מסחר ממונף על מניות?
באמצעות מסחר ב- CFD על מניות. CFD הינו חוזה על הפרשים בשערי נכס הבסיס. אדם שקונה חוזה CFD על מניה אינו חלק מבעלי החברה, ועל-כן יהנה רק משינוי בשער נכס הבסיס ( המניה) . פינוטק כיום הינה החברה היחידה בישראל המאפשרת מסחר בחוזי CFD על מניות.
למה כדאי לרכוש חוזה CFD על מניה, ולא את המניה עצמה?
בזכות תכונותיו הייחודיות של ה-CFD נהנים לקוחות פינוטק מיתרונות רבים, שלא קיימים במסחר מניות רגיל.
ראשית, ניתן למנף את ההשקעה. דהיינו, משקיע אשר מעוניין לרכוש מניה ספציפית, אך ברשותו סכום נמוך יחסית של 1,000 שקלים לדוגמא, יוכל לרכוש חוזה CFD על המניה ולמנף פי 10, ובכך למעשה יקנה מניות בשווי של 10,000 ₪. היתרון במינוף הוא בפוטנציאל הרווח, אשר גדל בצורה משמעותית, ומאידך הסיכון יוגבל לאחוז מוגדר מההפקדה של הלקוח.
כעת אין צורך עוד לקנות מניה ולהמתין עד שתעלה בכמה אחוזים. בזכות המינוף, עלייה של 1%בודד בשער המניה, תעניק למחזיקי חוזה ה- CFD על המניה, עלייה של 10%. כיום, פינוטק ממנפת את חוזי ה- CFD על מניות בטווחים של עד פי 10.
האם ניתן לבצע מכירה בחסר (SHORT) ב-CFD על מניות?
פינוטק מאפשרת ללקוחותיה את האפשרות של מכירה בחסר בלחיצה על כפתור , ובכך מציעה יתרון נוסף למסחר ב-CFD על מניות. בזכות פעולת מכירה בחסר (SHORT) ניתן להרוויח גם משוק יורד, כלומר ניתן להרוויח הן מעליות בשווי המניה, והן מירידות בערכה כאחד.
האם כדאי לשלב מסחר CFD על מניות, עם מסחר רגיל על מניות?
יתרונות המסחר בחוזה CFD על מניות, כפי שמוזכרים לעיל, מאפשרים לגדר עסקאות רגילות על מניות אשר ברשות המשקיע, ולמנוע את הירידות בשווי הנכס. לדוגמא, משקיע מחזיק במניה בסכום של מיליון שקל, אך לאור כוחות השוק צפויה המניה להיחלש בטווח הקצר. בעל המניות לא מעוניין למכור את המניות שברשותו, אך מעוניין להתגונן מפני הירידה בשווי המניה, ועל כן יבצע מכירה בחסר בסכום של 100 אלף שקל ובמינוף של פי 10, וכך יגדר השקעתו דרך עסקה נגדית בשווי של מיליון שקל (ועם אחוז בטחונות נמוך).
למרות שבעל המניה אינו חלק מבעלי החברה, הוא יהיה רשאי לקבל דיבידנדים במידה והפירמה תבחר בכך, אולם יהיה גם מחויב בתשלום דיבידנדים, במידה וביצע מכירה בחסר.
מהם היתרונות הטכנולוגיים של מערכת המסחר של פינוטק?
בזכות טכנולוגיות מתקדמות, מערכת המסחר של פינוטק מאפשרת ללקוחותיה לסחור בחוזי CFD על מניות עם היכולת להזין לאורך כל חיי העסקה את נקודת הגבלת ההפסד (Stop Loss), וכך אם שער המניה צונח באופן חד, המחזיק בחוזה ה-CFD על המניה חשוף רק עד לגובה הגבלת ההפסד אותו הזין המשקיע.
בנוסף, ניתן להזמין שער קניה או מכירה בחסר (Order), ובמידה ושער המניה הגיע לשער אותו הזין המשקיע כ-Order, המערכת האוטומטית תבצע את העסקה, ובו-זמנית תודיע למשקיע באמצעות SMS כי פעולת הקניה התבצעה בשער בו חפץ המשקיע.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
