משנים את פני המסחר במניות ממונפות
כיצד מתאפשר מסחר ממונף על מניות?
באמצעות מסחר ב- CFD על מניות. CFD הינו חוזה על הפרשים בשערי נכס הבסיס. אדם שקונה חוזה CFD על מניה אינו חלק מבעלי החברה, ועל-כן יהנה רק משינוי בשער נכס הבסיס ( המניה) . פינוטק כיום הינה החברה היחידה בישראל המאפשרת מסחר בחוזי CFD על מניות.
למה כדאי לרכוש חוזה CFD על מניה, ולא את המניה עצמה?
בזכות תכונותיו הייחודיות של ה-CFD נהנים לקוחות פינוטק מיתרונות רבים, שלא קיימים במסחר מניות רגיל.
ראשית, ניתן למנף את ההשקעה. דהיינו, משקיע אשר מעוניין לרכוש מניה ספציפית, אך ברשותו סכום נמוך יחסית של 1,000 שקלים לדוגמא, יוכל לרכוש חוזה CFD על המניה ולמנף פי 10, ובכך למעשה יקנה מניות בשווי של 10,000 ₪. היתרון במינוף הוא בפוטנציאל הרווח, אשר גדל בצורה משמעותית, ומאידך הסיכון יוגבל לאחוז מוגדר מההפקדה של הלקוח.
כעת אין צורך עוד לקנות מניה ולהמתין עד שתעלה בכמה אחוזים. בזכות המינוף, עלייה של 1%בודד בשער המניה, תעניק למחזיקי חוזה ה- CFD על המניה, עלייה של 10%. כיום, פינוטק ממנפת את חוזי ה- CFD על מניות בטווחים של עד פי 10.
האם ניתן לבצע מכירה בחסר (SHORT) ב-CFD על מניות?
פינוטק מאפשרת ללקוחותיה את האפשרות של מכירה בחסר בלחיצה על כפתור , ובכך מציעה יתרון נוסף למסחר ב-CFD על מניות. בזכות פעולת מכירה בחסר (SHORT) ניתן להרוויח גם משוק יורד, כלומר ניתן להרוויח הן מעליות בשווי המניה, והן מירידות בערכה כאחד.
האם כדאי לשלב מסחר CFD על מניות, עם מסחר רגיל על מניות?
יתרונות המסחר בחוזה CFD על מניות, כפי שמוזכרים לעיל, מאפשרים לגדר עסקאות רגילות על מניות אשר ברשות המשקיע, ולמנוע את הירידות בשווי הנכס. לדוגמא, משקיע מחזיק במניה בסכום של מיליון שקל, אך לאור כוחות השוק צפויה המניה להיחלש בטווח הקצר. בעל המניות לא מעוניין למכור את המניות שברשותו, אך מעוניין להתגונן מפני הירידה בשווי המניה, ועל כן יבצע מכירה בחסר בסכום של 100 אלף שקל ובמינוף של פי 10, וכך יגדר השקעתו דרך עסקה נגדית בשווי של מיליון שקל (ועם אחוז בטחונות נמוך).
למרות שבעל המניה אינו חלק מבעלי החברה, הוא יהיה רשאי לקבל דיבידנדים במידה והפירמה תבחר בכך, אולם יהיה גם מחויב בתשלום דיבידנדים, במידה וביצע מכירה בחסר.
מהם היתרונות הטכנולוגיים של מערכת המסחר של פינוטק?
בזכות טכנולוגיות מתקדמות, מערכת המסחר של פינוטק מאפשרת ללקוחותיה לסחור בחוזי CFD על מניות עם היכולת להזין לאורך כל חיי העסקה את נקודת הגבלת ההפסד (Stop Loss), וכך אם שער המניה צונח באופן חד, המחזיק בחוזה ה-CFD על המניה חשוף רק עד לגובה הגבלת ההפסד אותו הזין המשקיע.
בנוסף, ניתן להזמין שער קניה או מכירה בחסר (Order), ובמידה ושער המניה הגיע לשער אותו הזין המשקיע כ-Order, המערכת האוטומטית תבצע את העסקה, ובו-זמנית תודיע למשקיע באמצעות SMS כי פעולת הקניה התבצעה בשער בו חפץ המשקיע.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
