משנים את פני המסחר במניות ממונפות
כיצד מתאפשר מסחר ממונף על מניות?
באמצעות מסחר ב- CFD על מניות. CFD הינו חוזה על הפרשים בשערי נכס הבסיס. אדם שקונה חוזה CFD על מניה אינו חלק מבעלי החברה, ועל-כן יהנה רק משינוי בשער נכס הבסיס ( המניה) . פינוטק כיום הינה החברה היחידה בישראל המאפשרת מסחר בחוזי CFD על מניות.
למה כדאי לרכוש חוזה CFD על מניה, ולא את המניה עצמה?
בזכות תכונותיו הייחודיות של ה-CFD נהנים לקוחות פינוטק מיתרונות רבים, שלא קיימים במסחר מניות רגיל.
ראשית, ניתן למנף את ההשקעה. דהיינו, משקיע אשר מעוניין לרכוש מניה ספציפית, אך ברשותו סכום נמוך יחסית של 1,000 שקלים לדוגמא, יוכל לרכוש חוזה CFD על המניה ולמנף פי 10, ובכך למעשה יקנה מניות בשווי של 10,000 ₪. היתרון במינוף הוא בפוטנציאל הרווח, אשר גדל בצורה משמעותית, ומאידך הסיכון יוגבל לאחוז מוגדר מההפקדה של הלקוח.
כעת אין צורך עוד לקנות מניה ולהמתין עד שתעלה בכמה אחוזים. בזכות המינוף, עלייה של 1%בודד בשער המניה, תעניק למחזיקי חוזה ה- CFD על המניה, עלייה של 10%. כיום, פינוטק ממנפת את חוזי ה- CFD על מניות בטווחים של עד פי 10.
האם ניתן לבצע מכירה בחסר (SHORT) ב-CFD על מניות?
פינוטק מאפשרת ללקוחותיה את האפשרות של מכירה בחסר בלחיצה על כפתור , ובכך מציעה יתרון נוסף למסחר ב-CFD על מניות. בזכות פעולת מכירה בחסר (SHORT) ניתן להרוויח גם משוק יורד, כלומר ניתן להרוויח הן מעליות בשווי המניה, והן מירידות בערכה כאחד.
האם כדאי לשלב מסחר CFD על מניות, עם מסחר רגיל על מניות?
יתרונות המסחר בחוזה CFD על מניות, כפי שמוזכרים לעיל, מאפשרים לגדר עסקאות רגילות על מניות אשר ברשות המשקיע, ולמנוע את הירידות בשווי הנכס. לדוגמא, משקיע מחזיק במניה בסכום של מיליון שקל, אך לאור כוחות השוק צפויה המניה להיחלש בטווח הקצר. בעל המניות לא מעוניין למכור את המניות שברשותו, אך מעוניין להתגונן מפני הירידה בשווי המניה, ועל כן יבצע מכירה בחסר בסכום של 100 אלף שקל ובמינוף של פי 10, וכך יגדר השקעתו דרך עסקה נגדית בשווי של מיליון שקל (ועם אחוז בטחונות נמוך).
למרות שבעל המניה אינו חלק מבעלי החברה, הוא יהיה רשאי לקבל דיבידנדים במידה והפירמה תבחר בכך, אולם יהיה גם מחויב בתשלום דיבידנדים, במידה וביצע מכירה בחסר.
מהם היתרונות הטכנולוגיים של מערכת המסחר של פינוטק?
בזכות טכנולוגיות מתקדמות, מערכת המסחר של פינוטק מאפשרת ללקוחותיה לסחור בחוזי CFD על מניות עם היכולת להזין לאורך כל חיי העסקה את נקודת הגבלת ההפסד (Stop Loss), וכך אם שער המניה צונח באופן חד, המחזיק בחוזה ה-CFD על המניה חשוף רק עד לגובה הגבלת ההפסד אותו הזין המשקיע.
בנוסף, ניתן להזמין שער קניה או מכירה בחסר (Order), ובמידה ושער המניה הגיע לשער אותו הזין המשקיע כ-Order, המערכת האוטומטית תבצע את העסקה, ובו-זמנית תודיע למשקיע באמצעות SMS כי פעולת הקניה התבצעה בשער בו חפץ המשקיע.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
