משנים את פני המסחר במניות ממונפות
כיצד מתאפשר מסחר ממונף על מניות?
באמצעות מסחר ב- CFD על מניות. CFD הינו חוזה על הפרשים בשערי נכס הבסיס. אדם שקונה חוזה CFD על מניה אינו חלק מבעלי החברה, ועל-כן יהנה רק משינוי בשער נכס הבסיס ( המניה) . פינוטק כיום הינה החברה היחידה בישראל המאפשרת מסחר בחוזי CFD על מניות.
למה כדאי לרכוש חוזה CFD על מניה, ולא את המניה עצמה?
בזכות תכונותיו הייחודיות של ה-CFD נהנים לקוחות פינוטק מיתרונות רבים, שלא קיימים במסחר מניות רגיל.
ראשית, ניתן למנף את ההשקעה. דהיינו, משקיע אשר מעוניין לרכוש מניה ספציפית, אך ברשותו סכום נמוך יחסית של 1,000 שקלים לדוגמא, יוכל לרכוש חוזה CFD על המניה ולמנף פי 10, ובכך למעשה יקנה מניות בשווי של 10,000 ₪. היתרון במינוף הוא בפוטנציאל הרווח, אשר גדל בצורה משמעותית, ומאידך הסיכון יוגבל לאחוז מוגדר מההפקדה של הלקוח.
כעת אין צורך עוד לקנות מניה ולהמתין עד שתעלה בכמה אחוזים. בזכות המינוף, עלייה של 1%בודד בשער המניה, תעניק למחזיקי חוזה ה- CFD על המניה, עלייה של 10%. כיום, פינוטק ממנפת את חוזי ה- CFD על מניות בטווחים של עד פי 10.
האם ניתן לבצע מכירה בחסר (SHORT) ב-CFD על מניות?
פינוטק מאפשרת ללקוחותיה את האפשרות של מכירה בחסר בלחיצה על כפתור , ובכך מציעה יתרון נוסף למסחר ב-CFD על מניות. בזכות פעולת מכירה בחסר (SHORT) ניתן להרוויח גם משוק יורד, כלומר ניתן להרוויח הן מעליות בשווי המניה, והן מירידות בערכה כאחד.
האם כדאי לשלב מסחר CFD על מניות, עם מסחר רגיל על מניות?
יתרונות המסחר בחוזה CFD על מניות, כפי שמוזכרים לעיל, מאפשרים לגדר עסקאות רגילות על מניות אשר ברשות המשקיע, ולמנוע את הירידות בשווי הנכס. לדוגמא, משקיע מחזיק במניה בסכום של מיליון שקל, אך לאור כוחות השוק צפויה המניה להיחלש בטווח הקצר. בעל המניות לא מעוניין למכור את המניות שברשותו, אך מעוניין להתגונן מפני הירידה בשווי המניה, ועל כן יבצע מכירה בחסר בסכום של 100 אלף שקל ובמינוף של פי 10, וכך יגדר השקעתו דרך עסקה נגדית בשווי של מיליון שקל (ועם אחוז בטחונות נמוך).
למרות שבעל המניה אינו חלק מבעלי החברה, הוא יהיה רשאי לקבל דיבידנדים במידה והפירמה תבחר בכך, אולם יהיה גם מחויב בתשלום דיבידנדים, במידה וביצע מכירה בחסר.
מהם היתרונות הטכנולוגיים של מערכת המסחר של פינוטק?
בזכות טכנולוגיות מתקדמות, מערכת המסחר של פינוטק מאפשרת ללקוחותיה לסחור בחוזי CFD על מניות עם היכולת להזין לאורך כל חיי העסקה את נקודת הגבלת ההפסד (Stop Loss), וכך אם שער המניה צונח באופן חד, המחזיק בחוזה ה-CFD על המניה חשוף רק עד לגובה הגבלת ההפסד אותו הזין המשקיע.
בנוסף, ניתן להזמין שער קניה או מכירה בחסר (Order), ובמידה ושער המניה הגיע לשער אותו הזין המשקיע כ-Order, המערכת האוטומטית תבצע את העסקה, ובו-זמנית תודיע למשקיע באמצעות SMS כי פעולת הקניה התבצעה בשער בו חפץ המשקיע.
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
