משנים את פני המסחר במניות ממונפות
כיצד מתאפשר מסחר ממונף על מניות?
באמצעות מסחר ב- CFD על מניות. CFD הינו חוזה על הפרשים בשערי נכס הבסיס. אדם שקונה חוזה CFD על מניה אינו חלק מבעלי החברה, ועל-כן יהנה רק משינוי בשער נכס הבסיס ( המניה) . פינוטק כיום הינה החברה היחידה בישראל המאפשרת מסחר בחוזי CFD על מניות.
למה כדאי לרכוש חוזה CFD על מניה, ולא את המניה עצמה?
בזכות תכונותיו הייחודיות של ה-CFD נהנים לקוחות פינוטק מיתרונות רבים, שלא קיימים במסחר מניות רגיל.
ראשית, ניתן למנף את ההשקעה. דהיינו, משקיע אשר מעוניין לרכוש מניה ספציפית, אך ברשותו סכום נמוך יחסית של 1,000 שקלים לדוגמא, יוכל לרכוש חוזה CFD על המניה ולמנף פי 10, ובכך למעשה יקנה מניות בשווי של 10,000 ₪. היתרון במינוף הוא בפוטנציאל הרווח, אשר גדל בצורה משמעותית, ומאידך הסיכון יוגבל לאחוז מוגדר מההפקדה של הלקוח.
כעת אין צורך עוד לקנות מניה ולהמתין עד שתעלה בכמה אחוזים. בזכות המינוף, עלייה של 1%בודד בשער המניה, תעניק למחזיקי חוזה ה- CFD על המניה, עלייה של 10%. כיום, פינוטק ממנפת את חוזי ה- CFD על מניות בטווחים של עד פי 10.
האם ניתן לבצע מכירה בחסר (SHORT) ב-CFD על מניות?
פינוטק מאפשרת ללקוחותיה את האפשרות של מכירה בחסר בלחיצה על כפתור , ובכך מציעה יתרון נוסף למסחר ב-CFD על מניות. בזכות פעולת מכירה בחסר (SHORT) ניתן להרוויח גם משוק יורד, כלומר ניתן להרוויח הן מעליות בשווי המניה, והן מירידות בערכה כאחד.
האם כדאי לשלב מסחר CFD על מניות, עם מסחר רגיל על מניות?
יתרונות המסחר בחוזה CFD על מניות, כפי שמוזכרים לעיל, מאפשרים לגדר עסקאות רגילות על מניות אשר ברשות המשקיע, ולמנוע את הירידות בשווי הנכס. לדוגמא, משקיע מחזיק במניה בסכום של מיליון שקל, אך לאור כוחות השוק צפויה המניה להיחלש בטווח הקצר. בעל המניות לא מעוניין למכור את המניות שברשותו, אך מעוניין להתגונן מפני הירידה בשווי המניה, ועל כן יבצע מכירה בחסר בסכום של 100 אלף שקל ובמינוף של פי 10, וכך יגדר השקעתו דרך עסקה נגדית בשווי של מיליון שקל (ועם אחוז בטחונות נמוך).
למרות שבעל המניה אינו חלק מבעלי החברה, הוא יהיה רשאי לקבל דיבידנדים במידה והפירמה תבחר בכך, אולם יהיה גם מחויב בתשלום דיבידנדים, במידה וביצע מכירה בחסר.
מהם היתרונות הטכנולוגיים של מערכת המסחר של פינוטק?
בזכות טכנולוגיות מתקדמות, מערכת המסחר של פינוטק מאפשרת ללקוחותיה לסחור בחוזי CFD על מניות עם היכולת להזין לאורך כל חיי העסקה את נקודת הגבלת ההפסד (Stop Loss), וכך אם שער המניה צונח באופן חד, המחזיק בחוזה ה-CFD על המניה חשוף רק עד לגובה הגבלת ההפסד אותו הזין המשקיע.
בנוסף, ניתן להזמין שער קניה או מכירה בחסר (Order), ובמידה ושער המניה הגיע לשער אותו הזין המשקיע כ-Order, המערכת האוטומטית תבצע את העסקה, ובו-זמנית תודיע למשקיע באמצעות SMS כי פעולת הקניה התבצעה בשער בו חפץ המשקיע.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבלת מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה - סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
