משפט: בית המשפט דחה התנגדות לשריפת גופה
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה בקשה למתן צו מניעה כנגד שריפת גופתו של אדם שהלך לעולמו. ראשיתה של הפרשה לפני כשבועיים, אז הלך לעולמו יהודי תושב ירושלים, שחפץ כי לאחר מותו גופתו תישרף. אלמנתו וילדיו של הנפטר ביקשו למלא אחר משאלתו, אולם אז פנתה קרובת משפחה דתיה לבית משפט השלום בירושלים וביקשה כי ימנע את שריפת הגופה. הבקשה למתן צו מניעה הוגשה כנגד אלמנתו של הנפטר וכנגד בית ההלוויות עלי שלכת, שאמור היה לבצע את השריפה.
מדוב בקרובת משפחה רחוקה של המנוח: אחות סבתה הייתה אמו של המנוח. לטענתה, יש להימנע משריפת הגופה אף אם יש בכך הגשמת רצונו האחרון של המנוח וזאת, מאחר והחוק בישראל איננו מתיר שריפת גופות. בנוסף, שריפת הגופה תסב למבקשת פגיעה רגשית קשה, הנובעת מכך שהמנוח הנו ניצול השואה ונצר למשפחה יהודית דתית שהעמידה רבנים חשובים ואשר כמעט כולם נספו בשואה, חלקם במשרפות.
בבית משפט השלום טענה חברת עלי שלכת, באמצעות עו"ד איציק פינק, כי בית המשפט חסר סמכות לדון בתביעה. בית המשפט קיבל את עמדת עלי שלכת והתביעה הועברה לבית המשפט המחוזי. בין לבין, הגיש היועץ המשפטי לממשלה את עמדתו בענין, לפי בקשת בית המשפט. לאחר שהתקיים דיון בפניו, החליט גם בית המשפט המחוזי לדחות על הסף את הבקשה וסלל את הדרך לביצוע השריפה.
תגובת היועץ המשפטי לממשלה היתה, כי מדובר בסוגיה מורכבת, המערבת שאלות אתיות ציבוריות נכבדות, אשר מן הראוי כי תוסדר בחקיקה. לשיטתו, "הבקשה שבנדון עניינה סכסוך אזרחי בין פרטים. לאור כך, ובמסגרת הזמן המוגבלת שהוקצבה להעברת עמדת היועץ, אין הוא רואה מקום להביע עמדתו בסוגיה".
בית המשפט קבע כי המנעותו של היועץ המשפט לממשלה פירושה, כי בעיני הגורם האחראי על אכיפת החוק במדינה, התערבותו של בית המשפט אינה נדרשת לשם הגנה על אינטרס ציבורי אלא לשם הגנה על האינטרס הפרטי של המבקשת. על מנת להוביל את בית המשפט להתערבות כזאת, שומה על המבקשת להראות, כתנאי מקדמי וקודם לבחינת טענותיה לגופן, כי הנה צד נכון להליך ובעלת מעמד להקמת מחלוקת הראויה לבירור שיפוטי.
המבקשת הינה קרובת משפחה רחוקה של המנוח ואילו בני משפחתו הקרובים תמימי דעים כי יש לכבד את רצונו בדבר שריפת הגופה. במצב דברים זה, הריחוק המשפחתי הניכר של המבקשת מהמנוח מונע לראות בה בעלת עניין הרשאית לתבוע סעד וליצור סכסוך הראוי להגנת המשפט בעניין שכלל אינו שנוי במחלוקת בקרב בני המשפחה הקרובים. נקבע כי על פי ההגדרות בחוק, בן משפחה לצורך העניין הוא בן-זוג, ילד, הורה, אח או אחות ורק להם הזכות לנקוט בהליך משפט בנוגע לטיפול בגופתו של נפטר שלא בדרך של קבורה.

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע.
המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק
הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.
ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה.
בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.
בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.
- מדרגות מס הכנסה: איך נקבע המס שאתם משלמים? מדריך
- הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.