משפט: בית המשפט דחה התנגדות לשריפת גופה
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה בקשה למתן צו מניעה כנגד שריפת גופתו של אדם שהלך לעולמו. ראשיתה של הפרשה לפני כשבועיים, אז הלך לעולמו יהודי תושב ירושלים, שחפץ כי לאחר מותו גופתו תישרף. אלמנתו וילדיו של הנפטר ביקשו למלא אחר משאלתו, אולם אז פנתה קרובת משפחה דתיה לבית משפט השלום בירושלים וביקשה כי ימנע את שריפת הגופה. הבקשה למתן צו מניעה הוגשה כנגד אלמנתו של הנפטר וכנגד בית ההלוויות עלי שלכת, שאמור היה לבצע את השריפה.
מדוב בקרובת משפחה רחוקה של המנוח: אחות סבתה הייתה אמו של המנוח. לטענתה, יש להימנע משריפת הגופה אף אם יש בכך הגשמת רצונו האחרון של המנוח וזאת, מאחר והחוק בישראל איננו מתיר שריפת גופות. בנוסף, שריפת הגופה תסב למבקשת פגיעה רגשית קשה, הנובעת מכך שהמנוח הנו ניצול השואה ונצר למשפחה יהודית דתית שהעמידה רבנים חשובים ואשר כמעט כולם נספו בשואה, חלקם במשרפות.
בבית משפט השלום טענה חברת עלי שלכת, באמצעות עו"ד איציק פינק, כי בית המשפט חסר סמכות לדון בתביעה. בית המשפט קיבל את עמדת עלי שלכת והתביעה הועברה לבית המשפט המחוזי. בין לבין, הגיש היועץ המשפטי לממשלה את עמדתו בענין, לפי בקשת בית המשפט. לאחר שהתקיים דיון בפניו, החליט גם בית המשפט המחוזי לדחות על הסף את הבקשה וסלל את הדרך לביצוע השריפה.
תגובת היועץ המשפטי לממשלה היתה, כי מדובר בסוגיה מורכבת, המערבת שאלות אתיות ציבוריות נכבדות, אשר מן הראוי כי תוסדר בחקיקה. לשיטתו, "הבקשה שבנדון עניינה סכסוך אזרחי בין פרטים. לאור כך, ובמסגרת הזמן המוגבלת שהוקצבה להעברת עמדת היועץ, אין הוא רואה מקום להביע עמדתו בסוגיה".
בית המשפט קבע כי המנעותו של היועץ המשפט לממשלה פירושה, כי בעיני הגורם האחראי על אכיפת החוק במדינה, התערבותו של בית המשפט אינה נדרשת לשם הגנה על אינטרס ציבורי אלא לשם הגנה על האינטרס הפרטי של המבקשת. על מנת להוביל את בית המשפט להתערבות כזאת, שומה על המבקשת להראות, כתנאי מקדמי וקודם לבחינת טענותיה לגופן, כי הנה צד נכון להליך ובעלת מעמד להקמת מחלוקת הראויה לבירור שיפוטי.
המבקשת הינה קרובת משפחה רחוקה של המנוח ואילו בני משפחתו הקרובים תמימי דעים כי יש לכבד את רצונו בדבר שריפת הגופה. במצב דברים זה, הריחוק המשפחתי הניכר של המבקשת מהמנוח מונע לראות בה בעלת עניין הרשאית לתבוע סעד וליצור סכסוך הראוי להגנת המשפט בעניין שכלל אינו שנוי במחלוקת בקרב בני המשפחה הקרובים. נקבע כי על פי ההגדרות בחוק, בן משפחה לצורך העניין הוא בן-זוג, ילד, הורה, אח או אחות ורק להם הזכות לנקוט בהליך משפט בנוגע לטיפול בגופתו של נפטר שלא בדרך של קבורה.
מענק עבודה הוקדם ליום חמישי הקרוב - האם מגיע לכם?
כ-266 אלף אנשים זכאים למענק עבודה - ממוצע התקבול - 2,256 שקלים
מענק עבודה הפעימה השלישית של מענק עבודה לשנת 2024 הוקדמה ליום חמישי הקרוב: כ-600 מיליון שקל יועברו ל-266 אלף זכאים.
רשות המסים תעביר לפני חג החנוכה, ל-266,874 איש, תשלום השלישי בגין שנת הזכאות 2024. הסכום הכולל שיועבר מסתכם בכ-600 מיליון שקל - ומכאן שהממוצע לאיש הוא כ-2256 שקלים. יהיו כאלו שיקבלו יותר, אך לא הרבה מעבר לכך.
מענק עבודה משולם על ידי הרשות ישירות לחשבונות הבנק של הזכאים, העומדים בתנאים הקבועים בחוק, ומטרתו לשפר את מצבם הכלכלי של העובדים ברמות השכר הנמוכות, לצמצם פערים כלכליים-חברתיים ולהוות תמריץ להשתלבותם בשוק העבודה. הגשת הבקשה למענק היא פשוטה וקלה וניתנת להגשה באופן מקוון באתר רשות המסים. המענק משולם בארבע פעימות, כאשר הפעימה השלישית משולמת ב-15 בדצמבר של שנת הזכאות. בשל חג החנוכה, השנה הוחלט להקדים את הפעימה במספר ימים.
למענק זכאים שכירים ועצמאיים מגיל 21 ומעלה שהם הורים לילדים או מגיל 55 ומעלה גם ללא ילדים שהכנסתם עומדת בקריטריונים. בקשות למענק עבודה עבור שנת 2023 באופן מקוון באמצעות אתר רשות המסים, עד סוף דצמבר 2025.
מענק עבודה - מה זה בכלל ולמי מגיע?
מענק עבודה, המכונה גם מענק הכנסה או מס הכנסה שלילי, הוא תוספת הכנסה שנתית מרשות המסים לשכירים ועצמאים בעלי שכר נמוך. המענק מעודד תעסוקה ומפחית פערים כלכליים. בשנת 2024 שולמו כ-1.8 מיליארד שקלים לכ-500 אלף זכאים, עם ממוצע של כ-4,600 שקלים לזכאי. בנובמבר 2025 הועברה פעימה של 365 מיליון שקלים ל-244 אלף זכאים, בממוצע 4,800 שקלים. הפעימה האחרונה לשנת 2024 תהיה כאמור ביום חמישי.
- מענק עבודה נכנס לחשבונות היום: כל השאלות, כל התשובות
- המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הזכאות למענק נקבעת לפי גיל, הכנסה ממוצעת חודשית, מספר ילדים ומצב משפחתי. זכאים: מגיל 21 עם ילד אחד לפחות (עד גיל 19), או מגיל 55 ללא ילדים. טווחי הכנסה לשנת 2024: להורים ל-1-2 ילדים – 2,390 עד 7,220 שקלים חודשיים; ל-3 ילדים ומעלה – עד 7,910 שקלים. הורים יחידים: 1,470 עד 10,930 שקלים ל-1-2 ילדים, עד 13,340 שקלים ל-3 ומעלה. ללא ילדים מגיל 55: 2,390 עד 7,220 שקלים. נשים בגיל 60-64 זכאיות בטווח מורחב: 900 עד 8,720 שקלים. החישוב כולל חודשי עבודה בפועל, כולל חופשות ולידה, ללא דמי אבטלה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
