איך ניצח קנדי את ניקסון בעימות הטלוויזיוני?
הכל החל בעימות הטלוויזיוני הראשון בעולם הפוליטיקה - ג'ון קנדי הצעיר עמד מול ריצ'רד ניקסון, הוותיק, דיבר פחות טוב, הבין פחות בפוליטיקה, היה חסר ניסיון אבל נראה הרבה יותר טוב. בעימות הזה שנערך בשנת 1960 בין ניקסון, סגן נשיא ארצות הברית ופוליטיקאי בעל ניסיון לבין קנדי, סנטור צעיר ואלמוני, החל תהליך אשר תוצאותיו הכריעו מערכות בחירות רבות בארץ ובעולם. תהליך שהפועל היוצא ממנו הוא, כי פוליטיקאי המשתמש בהופעתו החיצונית במדיום הטלוויזיוני - מנצח.
מאז הפכה חשיפה תקשורתית לכלי עבודה בידי פוליטיקאים מכהנים ופוליטיקאים שבדרך. במקום לפגוש את ציבור הבוחרים פנים אל פנים באסיפות בחירות בכל קצוות הארץ, הפכה הטלוויזיה למפגש המוני של הפוליטיקאי עם ציבור בוחריו. בחלוף השנים השתנו גם המסרים ומצעי בחירות מעמיקים הפכו למשפטים קליטים וברורים המותאמים למדיום הטלוויזיוני.
נושאים בהם בוחר הפוליטיקאי לעסוק שאינם "עוברים טוב בטלוויזיה" הוחלפו בנושאים ש"עוברים טוב" ויוצרים רשמים חיוביים בלבו של הצופה. הפוליטיקאי הפסיק לחשוב על בוחריו והחל לחשוב על הצופים בבית.
פוליטיקאים, שעד היום התמקצעו בתחום מוגדר כמו חינוך, בריאות, רווחה או ביטחון, נאלצים להבין במגוון תחומים רחב, על מנת להתאים את עצמם למדיום הטלוויזיוני. כי כשיש הזדמנות לשר קליטה להגיב בטלוויזיה על נושא של יבוא נשק, הוא לא יפספס את ההזדמנות רק בגלל שאין הוא מבין בנושא.
המעבר החד בין החשיפה התקשורתית בתחומים שונים, מאלצת לעיתים את הפוליטיקאי "להיכנס לתפקיד", מושג ידוע וברור בעולם הטלוויזיה והקולנוע אך לא ברור מאליו בעולם הפוליטיקה. כך צמחו להם מאז אותו עימות טלוויזיוני לפני יותר מארבעים שנה, בכל העולם פוליטיקאים המסגלים לעצמם גם כשרון משחק טוב והמשקיעים בחשיפתם התקשורתית לא פחות מעבודתם הפוליטית.
קהל הבוחרים אשר נחשף לדברי פוליטיקאי באמצעות הטלוויזיה, אינו פוגש את הצד הרציני והמקצועי שלו, אלא את דמותו המשוחקת והטלוויזיונית שהותאמה למדיום הזה.
כך למשל, בחירתו של ארנולד שוורצנגר למושל מדינת קליפורניה במרץ 2004 לקחה אותנו צעד גדול ונוסף בתהליך הזה. שוורצנגר לא היה צריך להשקיע בעיצוב דמות רצינית של פוליטיקאי עם אג'נדה מדינית לצד כשרון משחק, כיוון שדמותו הטלוויזיונית המשוחקת אשר פוליטיקאים רבים היו צריכים לסגל לעצמם במהלך העבודה - כבר הייתה שם.
שוורצנגר הגיע אל הפוליטיקה עם דמות טלוויזיונית מן המוכן. פוליטיקאי שבוחריו אשר מעולם לא פגשו אותו, הגדירו אותו בסקרי דעת קהל שנערכו עוד לפני הבחירות, כ"בעל תכונות אופי מתאימות לתפקיד".
ובכן, מה הפלא ששוורצנגר הוא "בעל תכונות אופי מתאימות לתפקיד", אם בעשור האחרון הוא הספיק להציל את המין האנושי לפחות שלוש פעמים ולחסל עשרות רובוטים הרסניים. אומנם את כל זה הוא עשה בתפקיד ה"טרמינייטור" בטרילוגיית סרטי הפעולה "שליחות קטלנית", אבל אם נודה על האמת היו לו "תכונות אופי מתאימות לתפקיד".
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
