שיווק פוליטי באינטרנט: כן או לא?
בכנס "ממשל מקוון ופוליטיקה" שערך השבוע בית ספר "לאודר" לממשל במרכז הבינתחומי הרצליה התקיים פאנל בנושא שיווק פוליטי והסברה באינטרנט. בפאנל השתתפו: פרופ' אלכס מינץ מבית ספר לאודר לממשל במרכז הבינתחומי הרצליה; ד"ר יריב בן אליעזר; ביה"ס סמי עופר לתקשורת; ליאור חורב, המשנה למנכ"ל ארד תקשורת; רונן צור, שותף במשרד מורל-צור תקשורת; שמוליק דהן, דובר מפלגת "קדימה" ודימה שימלפרב, דובר מפלגת "הליכוד".
במהלך הפאנל התקיים דיון בשאלה האם נכון להגדיל את השימוש באינטרנט בקמפיינים פוליטיים והסברתיים. פרופ' מינץ, שהנחה את הפאנל, ציין כי תקציב ההסברה באינטרנט של מדינת ישראל עומד על מיליון שקל. לטענתו "מדובר בסכום מגוחך בהשוואה לתקציבים שמשקיע החיזבאללה לדוגמא".
ד"ר יריב בן אליעזר היה ראשון המדברים בפאנל. לדבריו, האינטרנט על כל מה שהוא מייצג מהווה עוד כלי להעברת מסרים."אני מעדיף את העיתון והטלוויזיה", אמר. באשר לשיווק פוליטי לד"ר בן אליעזר הייתה ביקורת על ה"גימיק" האחרון של ביבי נתניהו הידוע גם כ"ביביבלוג": "ביבי מפחיד ילדים. זו הטכניקה שלו. לא משנה אם הוא עושה את זה בטלוויזיה או ביומן אישי באינטרנט. זו טכניקה לא נכונה כי אנשים נוטים להדחיק דברים מפחידים ולא להקשיב להם".
לסיכום עמדתו בנושא השיווק באינטרנט, אמר בן אליעזר את מה שקומם עליו את המשתתפים האחרים בפאנל, ש"האינטרנט נועד לצעירים. האינטרנט לא יכול להוות תחליף לחוגי הבית הפוליטיים ולא לשום מפגש בלתי אמצעי עם אנשים. האינטרנט הוא כלי בדיוק כמו שהעיתון הוא כלי וצריך לעשות תמהיל נכון של השימוש בו".
היועץ האסטרטגי ליאור חורב שעלה לדבר מיד אחריו בחר להתחיל בהתייחסות לדבריו של בן אליעזר על כך שהאינטרנט נועד לצעירים: "בכל העולם ובייחוד בארצות הברית הציבור האסטרטגי לשיווק באינטרנט הוא הגמלאים. עבור רבים מהגמלאים, האינטרנט מהווה אמצעי קשר משמעותי עם הדור הצעיר. זה קורה בכל העולם וגם בישראל".
חורב ייצג בפאנל את העמדה הרואה באינטרנט כלי שיווק משמעותי. חורב גיבה את עמדתו במחקרים שנערכו בארץ ובחו"ל המראים, כי השימוש ברשת המקוונת הולך וגדל. "כאשר משווקים באמצעות האינטרנט המסר צריך להיות ממוקד וחשוב להקפיד על משמעת אסטרטגית. האינטרנט כיום הוא הפלטפורמה היחידה באמצעותה ניתן לנהל קמפיין בחירות אפקטיבי מבלי לעבור על חוק מימון מפלגות. עלות ההפקה של תשדיר בחירות באינטרנט היא מזערית לעומת ההשקעה העצומה של מאות אלפי דולרים בתשדירי התעמולה בטלוויזיה", אמר חורב.
לסיכום דבריו ציין חורב, כי "אין כיום מדיה שיכולה להתחרות באינטרנט".
היועץ האסטרטגי רונן צור חיזק את דבריו של חורב ואמר, כי "האינטרנט מביא אותנו לגירוי מקסימלי. כאשר האדם הממוצע נחשף לאינטרנט הוא מרגיש שהוא שותף לעשייה". צור הציע להקים משרד ממשלתי המתמחה בהסברה מכיוון ש"הקרב הוא על התודעה".
דימה שימלפרב, דובר הליכוד אמר כי ה"ביבי בלוג" הוא הוכחה לכך שהכיוון הנכון הוא שיווק פוליטי באינטרנט. "בשלוש השעות הראשונות נכנסו 75,000 איש לבלוג וקיבלנו 800 תגובות".
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג. כדי שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא ניקתה את השם שלה והתרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא דווקא בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? אחרי שקטאר משקיעה ומתאמצת להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
