יוזמי "הסכם ז'נבה" קוראים ליישום דוח בייקר
ראש הממשלה, אהוד אולמרט, אמנם הביע הסתייגות ממסקנות ועדת בייקר-המילטון, אך קבוצת ח"כים ישראלית, שנפגשה היום עם חברי פרלמנט פלשתינים במסגרת "יוזמת ז'נבה", סבורה אחרת, וקוראת ליישום המסקנות בכל הקשור למסלול הפלשתיני. במהלך הפגישה, שבה השתתף גם סגן שר הביטחון, אפרים סנה, ניסחו הח"כים הישראלים ומקביליהם הפלשתינים מסמך הבנות הקורא בין השאר לשני הצדדים לשוב לשולחן המשא ומתן, ולגבש הסדר מדיני בין ישראל לפלשתינים על בסיס יוזמת השלום הסעודית ו"יוזמת ז'נבה".
לפגישה, שהתקיימה בצהריים במלון "אמבסדור" שבמזרח ירושלים הגיעו מהצד הישראלי יו"ר מרצ, ח"כ יוסי ביילין; סגן שר הביטחון סנה; ח"כ חיים אורון (מרצ); והח"כים מהעבודה קולט אביטל וראלב מג'אדלה.
אולמרט ניצל את האזכרה לדוד בן-גוריון בשדה-בוקר כדי לקרוא לפלשתינים לבחור בשלום. ''צריך להיפתח דף חדש בהיסטוריה המדממת בינינו'', אמר, והציב תנאים לפגישה עם אבו-מאזן.
מהצד הפלשתיני הגיעו השר לשעבר יאסר עבד רבו, שנחשב אחד המקורבים ליו"ר הרשות הפלשתינית, אבו-מאזן; וחברי פרלמנט נוספים מהפת"ח, כשהבולט שבהם הוא קדורה פארס, שנחשב אחד ממקורביו הבולטים של יו"ר התנזים בגדה לשעבר, מרואן ברגותי, הכלוא בישראל.
בתום כמה שעות של דיונים, פרסמו שני הצדדים מסמך הבנות משותף, שעוסק בסוגיות המרכזיות שעל סדר היום המדיני.
בשורה התחתונה של המסמך, מסכימים שני הצדדים כי ההסדר הרצוי הוא הגעה לפיתרון של שתי מדינות, שיסתמך על גבולות 67', ועל בסיס יוזמת השלום הסעודית, חזון הנשיא בוש ו"יוזמת ז'נבה".
המסמך כולל גם התייחסות לדוח בייקר-המילטון, שהוגש שלשום לנשיא בוש, אך בנושא הפלשתיני בלבד. "אנחנו קוראים לקהילה הבינלאומית, ובראשם נציגי הקוורטט, לאמץ את המלצות הדוח לנושא הפלשתיני-ישראלי ולפעול ליישומן", נכתב.
המסמך כולל סעיפים נוספים ובהם ההבנה שלפיה הסכסוך הישראלי-פלשתיני ניתן לפיתרון רק באמצעים מדיניים וכי פעולות אלימות או חד-צדדיות לא יביאו לסיום הסכסוך.
בהתייחסם להפסקת האש בין ישראל לפלשתינים קובעים מנסחי המסמך כי על שני הצדדים לנקוט בצעדים ממשיים שיאפשרו את המשך הפסקת האש ברצועה ואת הרחבתה לגדה. שני הצדדים הסכימו בנוסף כי לאחר התייצבות הרגיעה, יש לפעול לפתיחת מו"מ כדי להגיע להסכם, ולהגיע לסיכום בעניין סדר יום ועקרונותיו של ההסכם העתידי בין שני הצדדים. הצדדים גם קוראים לבצע שיפורים משמעותיים בחיי היומיום של האזרחים הפלשתינים, לרבות חופש התנועה. המסמך כולל גם התייחסות לפרשת החייל החטוף גלעד שליט ולסוגיית האסירים הפלשתינים הכלולים בישראל. "שני הצדדים יפעלו בכל כוחם להביא לשחרור מיידי של החייל החטוף ושל אסירים פלשתינים, הכלואים בישראל, לרבות השרים וחברי הפרלמנט", נאמר.
בתום המפגש אמר סגן שר הביטחון סנה ל-nrg מעריב כי למרות שאין מדובר במו"מ מדיני רשמי בין ישראל לרשות, יש לו חשיבות רבה. "זו פגישה של אנשים שמאמינים בצורך במו"מ", אמר. "אני אמרתי בפגישה שיש להביא להפסקת האלימות, ולנצל את המצב החדש שנוצר כדי להתאחד נגד הקיצונים ונגד איראן וללכת לדרך חדשה במזרח התיכון". לדבריו, ניתן להרחיב את הפסקת האש גם לגדה, אך כדי שהדבר יקרה יש לפעול גם נגד תשתיות הטרור.
סנה: "אופטימי שיש אנשים רציניים כאלו"
סנה אמר בנוסף כי גישות מסוג זה הן חשובות כדי לחזק את מה שהגדיר "המחנה המתון ברשות". "אלו אנשים שרוצים הסדר ומתנגדים לחמאס, ולכן אני אופטימי שיש אנשים רציניים כאלו", אמר. "המציאות היא קשה והתהליך המדיני לא מתקדם כי החמאס מחזיק בשלטון אבל אני מקווה שהעובדה שאבו-מאזן הוא זה שמוסמך לנהל את המו"מ, תביא לכך שכבר בקרוב תהיה פגישה בינו ולבין ראש הממשלה אולמרט, ואני מקווה שזה יקרה". סנה התייחס גם לסוגיית שחרורו של ברגותי. לדבריו, ייתכן ושאלה זו תיבחן ביום מהימים, אך לא בתקופה הקרובה.
מהצד הפלשתיני, אמר עבד רבו ל-nrg מעריב כי למרות הקיפאון המדיני, ממשיכים ישראלים ופלשתינים להיפגש ולדון באפשרויות לסיים את הסכסוך ביניהם. "כוחות השלום בשני הצדדים לא ניתקו מגע וחשוב שלמרות האפשרויות המוגבלויות, נמשיך במאמצים להחיות את התהליך המדיני".
לדבריו, דוח בייקר-המילטון נותן תקווה לעתיד ולחידוש תהליך השלום והפסקת האש תורמת לכך, ויוצרת בסיס ואווירה טובים יותר.
עבד רבו אמר כי לשכת אבו-מאזן עובדת מול לשכת אולמרט כדי להכשיר את הקרקע לפגישה בין השניים. עם זאת לדבריו, יש כמה סוגיות שצריכות להיפתר עוד לפני הפגישה ובראשן הרחבתה של הפסקת האש גם לגדה והתקדמות בנושא האסירים.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
