יוזמי "הסכם ז'נבה" קוראים ליישום דוח בייקר

חברי כנסת ישראלים, וביניהם ביילין וסנה נועדו היום עם הנציגים הפלשתינים של "יוזמת ג'נבה" כדי להחיות את התהליך המדיני. "כוחות השלום בשני הצדדים לא ניתקו מגע", אמר עבד רבו
מעריב NRG |

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, אמנם הביע הסתייגות ממסקנות ועדת בייקר-המילטון, אך קבוצת ח"כים ישראלית, שנפגשה היום עם חברי פרלמנט פלשתינים במסגרת "יוזמת ז'נבה", סבורה אחרת, וקוראת ליישום המסקנות בכל הקשור למסלול הפלשתיני. במהלך הפגישה, שבה השתתף גם סגן שר הביטחון, אפרים סנה, ניסחו הח"כים הישראלים ומקביליהם הפלשתינים מסמך הבנות הקורא בין השאר לשני הצדדים לשוב לשולחן המשא ומתן, ולגבש הסדר מדיני בין ישראל לפלשתינים על בסיס יוזמת השלום הסעודית ו"יוזמת ז'נבה".

לפגישה, שהתקיימה בצהריים במלון "אמבסדור" שבמזרח ירושלים הגיעו מהצד הישראלי יו"ר מרצ, ח"כ יוסי ביילין; סגן שר הביטחון סנה; ח"כ חיים אורון (מרצ); והח"כים מהעבודה קולט אביטל וראלב מג'אדלה.

אולמרט ניצל את האזכרה לדוד בן-גוריון בשדה-בוקר כדי לקרוא לפלשתינים לבחור בשלום. ''צריך להיפתח דף חדש בהיסטוריה המדממת בינינו'', אמר, והציב תנאים לפגישה עם אבו-מאזן.

מהצד הפלשתיני הגיעו השר לשעבר יאסר עבד רבו, שנחשב אחד המקורבים ליו"ר הרשות הפלשתינית, אבו-מאזן; וחברי פרלמנט נוספים מהפת"ח, כשהבולט שבהם הוא קדורה פארס, שנחשב אחד ממקורביו הבולטים של יו"ר התנזים בגדה לשעבר, מרואן ברגותי, הכלוא בישראל.

בתום כמה שעות של דיונים, פרסמו שני הצדדים מסמך הבנות משותף, שעוסק בסוגיות המרכזיות שעל סדר היום המדיני.

בשורה התחתונה של המסמך, מסכימים שני הצדדים כי ההסדר הרצוי הוא הגעה לפיתרון של שתי מדינות, שיסתמך על גבולות 67', ועל בסיס יוזמת השלום הסעודית, חזון הנשיא בוש ו"יוזמת ז'נבה".

המסמך כולל גם התייחסות לדוח בייקר-המילטון, שהוגש שלשום לנשיא בוש, אך בנושא הפלשתיני בלבד. "אנחנו קוראים לקהילה הבינלאומית, ובראשם נציגי הקוורטט, לאמץ את המלצות הדוח לנושא הפלשתיני-ישראלי ולפעול ליישומן", נכתב.

המסמך כולל סעיפים נוספים ובהם ההבנה שלפיה הסכסוך הישראלי-פלשתיני ניתן לפיתרון רק באמצעים מדיניים וכי פעולות אלימות או חד-צדדיות לא יביאו לסיום הסכסוך.

בהתייחסם להפסקת האש בין ישראל לפלשתינים קובעים מנסחי המסמך כי על שני הצדדים לנקוט בצעדים ממשיים שיאפשרו את המשך הפסקת האש ברצועה ואת הרחבתה לגדה. שני הצדדים הסכימו בנוסף כי לאחר התייצבות הרגיעה, יש לפעול לפתיחת מו"מ כדי להגיע להסכם, ולהגיע לסיכום בעניין סדר יום ועקרונותיו של ההסכם העתידי בין שני הצדדים. הצדדים גם קוראים לבצע שיפורים משמעותיים בחיי היומיום של האזרחים הפלשתינים, לרבות חופש התנועה. המסמך כולל גם התייחסות לפרשת החייל החטוף גלעד שליט ולסוגיית האסירים הפלשתינים הכלולים בישראל. "שני הצדדים יפעלו בכל כוחם להביא לשחרור מיידי של החייל החטוף ושל אסירים פלשתינים, הכלואים בישראל, לרבות השרים וחברי הפרלמנט", נאמר.

בתום המפגש אמר סגן שר הביטחון סנה ל-nrg מעריב כי למרות שאין מדובר במו"מ מדיני רשמי בין ישראל לרשות, יש לו חשיבות רבה. "זו פגישה של אנשים שמאמינים בצורך במו"מ", אמר. "אני אמרתי בפגישה שיש להביא להפסקת האלימות, ולנצל את המצב החדש שנוצר כדי להתאחד נגד הקיצונים ונגד איראן וללכת לדרך חדשה במזרח התיכון". לדבריו, ניתן להרחיב את הפסקת האש גם לגדה, אך כדי שהדבר יקרה יש לפעול גם נגד תשתיות הטרור.

סנה: "אופטימי שיש אנשים רציניים כאלו"

סנה אמר בנוסף כי גישות מסוג זה הן חשובות כדי לחזק את מה שהגדיר "המחנה המתון ברשות". "אלו אנשים שרוצים הסדר ומתנגדים לחמאס, ולכן אני אופטימי שיש אנשים רציניים כאלו", אמר. "המציאות היא קשה והתהליך המדיני לא מתקדם כי החמאס מחזיק בשלטון אבל אני מקווה שהעובדה שאבו-מאזן הוא זה שמוסמך לנהל את המו"מ, תביא לכך שכבר בקרוב תהיה פגישה בינו ולבין ראש הממשלה אולמרט, ואני מקווה שזה יקרה". סנה התייחס גם לסוגיית שחרורו של ברגותי. לדבריו, ייתכן ושאלה זו תיבחן ביום מהימים, אך לא בתקופה הקרובה.

מהצד הפלשתיני, אמר עבד רבו ל-nrg מעריב כי למרות הקיפאון המדיני, ממשיכים ישראלים ופלשתינים להיפגש ולדון באפשרויות לסיים את הסכסוך ביניהם. "כוחות השלום בשני הצדדים לא ניתקו מגע וחשוב שלמרות האפשרויות המוגבלויות, נמשיך במאמצים להחיות את התהליך המדיני".

לדבריו, דוח בייקר-המילטון נותן תקווה לעתיד ולחידוש תהליך השלום והפסקת האש תורמת לכך, ויוצרת בסיס ואווירה טובים יותר.

עבד רבו אמר כי לשכת אבו-מאזן עובדת מול לשכת אולמרט כדי להכשיר את הקרקע לפגישה בין השניים. עם זאת לדבריו, יש כמה סוגיות שצריכות להיפתר עוד לפני הפגישה ובראשן הרחבתה של הפסקת האש גם לגדה והתקדמות בנושא האסירים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.