אלקטרה נדל"ן: רווח של 26 מ' ש' ממימוש נכסים

מכירת 2 המרכזים, הממוקמים בצרפת ובהונגריה, תניב לאלקטרה נדל"ן עודף תזרימי בסך של כ-35 מיליון שקל. העיסקאות צפויות להסגר סופית עד סוף שנת 2006
אסף מליחי |

חברת אלקטרה נדלן, בניהולו של שלמה שרף תרשום רווח הון של 26 מיליון שקל לפני מס (כ-4.7 מיליון יורו) בעקבות חתימת הסכם למכירת אחזקותיה בשני מרכזים לוגיסטיים בהונגריה ובצרפת.

אלקטרה נדל"ן תמכור את חלקה (42.5%) בשני המרכזים, המושכרים ליצרנית הרכב הצרפתית רנו, תמורת כ-157 מיליון שקל (כ-28.5 מיליון יורו). מכירת הנכסים תניב לאלקטרה נדל"ן עודף תזרימי נטו בסך של כ-35 מיליון שקל (כ-6.4 מיליון יורו), וזאת לאחר החזר ההלוואות וההוצאות בגין הנכסים. העיסקאות צפויות להסגר סופית עד סוף שנת 2006.

שלמה שרף, מנכ"ל אלקטרה נדל"ן, אמר היום: "בעיסקה הנוכחית ניצלנו הזדמנות לממש את המרכזים הלוגיסטיים ברווח גבוה, מה שממחיש פעם נוספת את הצלחת האסטרטגיה של אלקטרה נדל"ן להתמקד ברכישת נכסים בעלי פוטנציאל השבחה, ושהסיכוי לממשם בעתיד ברווח הוא גבוה. אנו בוחנים בתקופה הנוכחית מספר עיסקאות מהותיות באירופה ובצפון אמריקה, ואנו מאמינים כי נמשיך להגדיל את רווחי אלקטרה נדל"ן בשנים הקרובות כפי שעשינו בהתמדה עד כה".

בשבוע שעבר דיווחה אלקטרה נדל"ן על שיפור משמעותי בתוצאותיה ברבעון השלישי של שנת 2006. החברה דיווחה, כי סיימה את הרבעון השלישי של שנת 2006 עם רווח נקי בסך של כ-31.8 מיליון שקל, עליה של כ-123% לעומת רווחי הרבעון המקביל ב-2005, שהסתכמו בכ-14.2 מיליון שקל.

בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2006 הציגה אלקטרה נדל"ן גידול של כ-78% ברווח הנקי לרמה של כ-93.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ-52.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

ה-F.F.O של החברה הסתכם ברבעון השלישי של 2006 בכ-24.4 מיליון שקל, ולהערכת החברה הוא יגיע בשנה הקרובה ללמעלה מ-100 מיליון שקל, וזאת עם התחלת ההכללה של נכסים נוספים שנרכשו על ידי אלקטרה נדל"ן במהלך הרבעון השלישי.

אלקטרה נדל"ן היתה מעורבת במהלך הרבעון השלישי בעיסקאות לרכישת נכסים מניבים בהיקף כולל של למעלה מ-2 מיליארד שקל, כאשר חלקה בעיסקאות אלה הגיע לכ-1.25 מיליארד שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':