יורק ממירה חוב של 71.4 מיליון דולר של גילת במניות
קרן יורק הבינלאומית (York Capital Management) הודיעה, כי החליטה לממש את האופציה להמיר חוב וריבית בסך כולל של כ-71.4 מיליון דולר לכ-10.6 מיליון ממניות חברת גילת הנסחרת בנאסדק ובתל אביב. לאחר ההמרה, קרן יורק תחזיק כ-11.1 מיליון מניות המהוות כ-33% מהון המניות של החברה; זאת לאחר שבמאי האחרון רכשה קרן יורק במהלך המסחר בבורסה כ-2% ממניות החברה (כ-525 אלף מניות). בכך תהפוך יורק לבעלת המניות הגדולה ביותר בגילת.
הצעד עליו החליטה קרן יורק צפוי לתרום גם לאיתנותה הפיננסית של גילת. בעקבות המרת החוב יקטנו באופן משמעותי התחייבויותיה של גילת מ-125 מיליון דולר ברבעון השלישי בשנת 2005 לכ-46 מיליון דולר בסוף הרבעון השלישי של 2006. במקביל, ההון העצמי של גילת יגדל בכ-68.1 מיליון דולר. הוצאות המימון העתידיות של גילת יקטנו בכ-6 מיליון דולר בשנה.
עמירם לוינברג, יו"ר ומנכ"ל גילת, אמר היום כי "החלטתה של קרן יורק לשנות את מעמדה בחברה מבעלת חוב לבעלת מניות מבטאת הבעת אמון בגילת ומחזקת משמעותית את מאזן החברה."
ג'ימס דינאן, מנכ"ל יורק, וג'רמי בלנק, נציג יורק בדירקטוריון גילת, הוסיפו כי "אנו מודים להנהלתה ועובדיה של חברת גילת על מאמציהם בשנה החולפת. גילת שיפרה את ביצועיה התפעוליים והפיננסים באופן משמעותי ושידרגה את מעמדה בשוק. יתרה מזאת, החברה מחוייבת ליעד של יצירת ערך לטווח ארוך. יורק גאה בהשלמת התהליך שהחל ביולי 2005, אשר שינה את מבנה הבעלות וההון של גילת. המרת החוב והריבית בסך 71.4 מיליון דולר למניות, משנה את הונה של גילת ואת מצבה הפיננסי, ויוצרת את הבסיס הנכון להמשך צמיחתה של החברה".
ביולי 2005 רכשה קרן יורק חוב של כ-70 מיליון דולר שהעמיד בנק הפועלים לרשות חברת גילת. לקרן יורק ניתנה האופציה להמיר את החוב למניות החברה. באותה העת מונה לחברה דירקטוריון חדש בראשו עמירם לוינברג, ממייסדי גילת המשמש גם כמנכ"ל החברה. תהליך ארגון מחדש שיושם בחברה הניב תוצאות והחברה עברה לרווחיות החל מהרבעון הרביעי של 2005 לאחר כ-5 שנים של הפסדים. הנהלת גילת הצהירה, כי בכוונתה להציג בשנת 2006 צמיחה דו ספרתית בהכנסותיה ומעבר לרווחיות.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
