וול סטריט עברה למגמה מעורבת: מניות Nokia במרכז

לאחר פתיחה חיובית עברו המדדים המובילים למגמה מעורבת. הנפט ממשיך לעלות ונסחר ב-66.65 דולר.נוקיה מזנקת. טאואר יורדת 2.29%, טבע משילה 1.36, סייפן עולה 2.5%
יוסי פינק |

בורסות וול סטריט נסחרות בשעה זו במגמה מעורבת לאחר פתיחה חיובית. ברקע למסחר, ההתחזקות במחירי הנפט, עקב ההמימות בשיחות עם איראן בנוגע לתוכנית הגרעין, שלא מצליחה להעיב על המדדים העיקריים ושני נתוני מאקרו חשובים לשווקים, נתון התמ"ג האמריקני שרשם עליה בשיעור של 1.7% ונתון מספר דורשי העבודה החדשים בארה"ב שרשם ירידה של כ- 10 אלף תביעות. מבין החברות, מושכות את תשומת לב המשקיעים מניות ענקית הסלולר Nokia לאחר שהחברה העלתה את תחזית מכירת המכשירים הסלולרים שלה.

בזירת הנפט, החוזים העתידיים בבורסות הסחורות של ניו יורק על מחירה של חבית נפט למסירה במאי נסחרים בשעה זו בעליות בשיעור של 0.2% סביב מחיר של 66.65 דולר.

בזירת הזהב, החוזים העתידיים על מסירתה של אונקיית זהב לחודש יוני נסחרים כעת במחיר של 591.2 דולר - שיא של 25 שנים.

מדד הנאסד"ק נסחר בעליה של 0.18% לרמה של 2,341 נקודות. מדד הדאו ג'ונס נסחר בירידה של 0.35% לרמה של 11,176 נקודות.

מאקרו

משרד העבודה האמריקני פרסם היום, כשעה לפני תחילת המסחר, את נתון מספר התביעות החדשות לאבטלה בארה"ב. לפי הנתון, מספר דורשי האבטלה החדשים רשם ירידה של 10 אלף לרמה של 302 אלף בשבוע שנגמר ב- 25 במרץ, זאת בהתאם לטווח התחזיות שנע בין 300 ל-315 אלף תביעות חדשות. ממשרד העבודה האמריקני נמסר כי מספר התביעות הוא הנמוך ביותר מאז אמצע פברואר השנה.

נתון נוסף, שהתפרסם גם הוא כשעה לפני תחילת המסחר, הוא נתון התמ"ג האמריקני שרשם עליה בשיעור של 1.7% בחישוב שנתי וזאת בהתאם לטווח התחזיות המוקדמות שנע בין 1.4%

ל-1.9%. המרכיב המשמעותי ביותר בנתון היה הרווחיות הגבוה שהציגו התאגידים ברבעון האחרון, הרווחיות הגבוה ביותר מזה 4 שנים.

אמריקניות במרכז

מניות ענקית הרכב ג'נרל מוטורוס (סימול:GM),עברו להסחר בירידות בשיעור של 1.04% למחיר של 21.92 דולר כשברקע הדיווחים כי החברה מנהלת מו"מ למכירת רוב אחזקותיה בחטיבת הפיננסים GMAC לקבוצת סרברוס קפיטל מנג'מנט.

מניות חברת גוגל (שסימולן: GOOG) נסחרות בירידות בשיעור של 2.21% לרמה של 386.26 דולר על רקע כוונת החברה להנפיק כ-5.3 מיליון מניות נוספות לפי שווי של 2.1 מיליארד דולר. הנפקת החברה היא על פי דרישת ה-S&P 500, מדד בו אמורה גוגל להתחיל להיסחר.

מניות ענקית הסלולר Nokia (שסימולן: NOK) נסחרות בעליות חדות בשיעור של 3.9% למחיר של 21.01 דולר. ברקע לעליה החדה, החברה הודיע כי היא מעדכנת, כלפי מעלה, את תחזית המכירות של המכשירים הסלולרים מתוצרתה. החברה חוזה כעת צמיחה של 15% במכירות המכשירים לעומת תחזית קודמת שחזתה צמיחה בשיעור של 10%.

ישראליות במרכז

טאואר סמיקונדקטור (שסימולה: TSEM) הודיעה היום כי קיבלה תעודת הסמכה לתקן ISO 17799 על ידי מכון התקנים הישראלי. התקן בוחן את כל המחלקות והתהליכים בחברה מהיבט ניהול אבטחת המידע. מניות החברה נסחרות בשעה זו בירידות בשיעור של 2.29% ברמה של 1.28 דולר.

מניות חברת אמדוקס (שסימולן: DOX) נסחרות בעליות בשיעור של 0.36% למחיר של 35.75 דולר על רקע הסכם שיתוף פעולה שחתמה החברה עם ספקית מערכות ה- OSS הבריטית "קרמר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.