וול סטריט פתחה במגמה מעורבת:רדויז'ן מזנקת 14%
המדדים המובילים בבורסת התפוח הגדול פתחו את יום המסחר במגמה מעורבת ובנטייה לירידות שערים. בצידו האדום של המתרס נמצא מדד הטכנולוגיה, אשר נסחר במגמה שלילית לאחר פרסום דוחותיה של ענקית המחשוב DELL, אשר הודיעה על הנמכת תחזיות ההכנסות לרבעון הבא. המשקיעים צפויים להמתין בדריכות לשעה 21:30 שעון ישראל, בה יכריז יו"ר הפד, אלן גרינספאן, על גובה הריבית בארה"ב. שטף הדוחות של החברות הישראליות נמשך, כשעונת הדוחות בוול סטריט בעיצומה. בין הישראליות אשר דיווחו לפני פתיחת המסחר: אודיוקודס, מטאלינק, פאואר-דיזיין ורדויז'ן.
מדד הנאסד"ק פתח את המסחר בירידה של 0.27% לרמה של 2,114 נקודות, מדד הדאו ג'ונס עולה קלות 0.08% לרמת 10,448 הנקודות.
בזירת הנפט. החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה בדצמבר יורדים בשעה זו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק (ה-NYMEX) מתחת לקו ה-60 דולר לחבית ב-50 סנט, וסובבים סביב 59.3 דולר. זוהי בשורה מעודדת משום שנראה שנפרץ כאן קו פסיכולוגי.
נתוני מאקרו
כאמור, אחד מאירועי המאקרו החשובים יתרחשו היום בשעה 21:30 (שעון ישראל), עת צפוי יו"ר ה-FED העוזב, אלן גרינספאן, להכריז על גובה הריבית בארה"ב. ההערכה כי הוא יעלה את הריבית ל-4%. נזכיר כי יורשו בן ברננקי יכנס לתפקיד בסוף ינואר 2006.
מלבד פרסום הריבית צפוי להתפרסם מדד הייצור של מכון ISM, היום בשעה 17:00 שעון ישראל. התחזית על ידי האנליסטים היא כי המדד יראה ירידה לרמה של 57 בחודש אוקטובר, נמוך יותר מהתוצאה הקודמת בספטמבר אך עדיין צפוי להצביע על צמיחת סקטור הייצור בארה"ב.
אמריקנית במרכז
במרכז המסחר היום, כאמור, ענקית המחשבים האמריקנית, חברת DELL (נאסד"ק DELL) אשר מאבדת בפתיחה 5.96% לרמה של 29.98 דולר, זאת לאחר שהודיעה אמש בתום המסחר כי היא מנמיכה את התחזיות שלה להכנסות ברבעון הבא (הרבעון הפיסקאלי השלישי) ל-13.9 מיליארד דולר, נמוך מהיקף שבין 14.1 ל-14.5 מיליארד דולר שחזתה בעבר, ומצפי ממוצע של 14.3 מיליארד דולר על ידי האנליסטים בוול סטריט.
ישראליות מעבר לים
חברת התעשיות הבטחוניות אלביט מערכות (EMITF) פתחה בעליה קלה של 0.18% לרמה של 22.7. החברה הודיעה הבוקר בתל אביב, כי חברת הבת המשותפת לה ולחברת רוקוול קולינס זכתה במספר חוזים חדשים שהיקפם מוערך בלמעלה מ-100 מיליון דולר. אלביט מערכות תספק קסדות טייסים לחיל האוויר וחיל הים בצבא ארצות הברית דרך חברת בואינג.
ספקית פתרונות התקשורת הישראלית, מטאלינק (MTLK), פתחה את המסחר בירידה של 3.46% לרמה של 3.91 דולר, זאת כשברקע, החברה פירסמה היום את דוחותיה לרבעון השלישי של 2005. המכירות ברבעון עמדו על 4.1 מיליון דולר, זאת לעומת 2.95 ברבעון השני של השנה ו-5.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. ההפסד ברבעון עמד על 3.6 מיליון דולר (או 18 סנט למניה), זאת לעומת 4.5 מיליון דולר (או 23 סנט) ברבעון השני של השנה, ולעומת 3.5 מיליון דולר (או 18 סנט) ברבעון המקביל אשתקד. קופת המזומנים של החברה עמדה בסוף הרבעון על 38.7 מיליון דולר.
מניות נייס מערכות (NICE) פתחו בעליה של 0.62% לרמה של 43.94 דולר. ספקית פתרונות התקשורת הודיעה היום כי משטרת פילדלפיה, משטרת המטרופולין הרביעית בגודלה בארה"ב, ולקוחה ותיקה של דיקטפון CRS, בחרה בפתרונות NICE להקלטה וניתוח תוכן של אמצעי תקשורת החירום שלה. הטמעת המוצרים של החברה מהווה מבחינתה חלק משידרוג כולל של מרכז החירום 911 של משטרת פילדלפיה, המהווה את מוקד ה-PSAP העיקרי של העיר פילדלפיה.
אודיוקודס (AUDC), ספקית פתרונות ה-VoIP, פתחה את המסחר בירידה של 1.6% לרמה של 11.09 דולר. החברה דיווחה אמש לאחר הסגירה על תוצאותיה ברבעון השלישי של השנה. המכירות ברבעון עמדו על 29.7 מיליון דולר, זאת לעומת 28.5 מיליון דולר ברבעון הקודם ולעומת ציפיות האנליסטים למכירות בגובה של 27.4 מיליון דולר.
מניות רדויז'ן (RVSN) מזנקות בפתיחת המסחר בשיעור של 14.5% לרמה של 14.9 דולר. ברקע לעליה המרשימה, החברה פירסמה היום את תוצאותיה הרבעוניים, בהם הצליחה לעקוף את תחזיות האנליסטים. ברבעון השלישי רשמה החברה רווח של 18 סנט למניה, 20% מעל תחזיות האנליסטים לרווח של 15 סנט. המכירות ברבעון עמדו על 19.1 מיליון דולר, זאת לעומת תחזיות האנליסטים למכירות של 18.6 מיליון דולר. עוד בצד החיובי, החברה העלתה את תחזיות הרווח לרבעון הרביעי לרמה של 20 סנט, זאת לעומת תחזיות האנליסטים לרווח של 18 סנט.
עוד ישראלית אשר פירסמה דוחות טרם פתיחת המסחר הינה מפתחת שבבי התקשורת פאואר-דיזיין (PDSN), אשר מניותיה פתחו בירידה של 4.16% לרמה של 9.22 דולר. על פי הדוחות, הרווח ברבעון השלישי עמד על 4 סנט למניה, ללא שינוי לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בנטרול הוצאות חד פעמיות, הנגררות ממימוש אופציות, הרווח עמד על 7 סנט למניה, בהתאם לממוצע תחזיות האנליסטים. המכירות ברבעון עמדו על 10.9 מיליון דולר, גם הם בהתאם לתחזיות המוקדמות.
טאואר סמיקונדקטור (TSEM), יצרנית עצמאית של מעגלים משולבים, ו-Biomorphic Microsystems Corporation, מובילה בפתרונות הדמייה חדשניים לשווקי הטלפונים הסלולריים וה-PDA, הודיעו היום כי טאואר החלה לייצר עבור Biomorphic חיישנים מסוג CMOS Image Sensors של 1.3 ו- 2.0 מגה פיקסל. מניותיה של טאואר מזנקות בפתיחת המסחר בוול סטריט בשיעור של 7.3% לרמה של 1.32 דולר.
בי.או.אס (שסימולה: BOSC) פתחה בעליה של 0.4% לרמה של 2.44 דולר. החברה הודיעה היום, כי בעקבות מימוש אופציית PUT ע"י חברת Telsys, סיכמה בי.או.אס עסקה לרכישת יתרת מניות Telsys בחברת אודם, חברת בת של בי.או.אס. זאת בתמורה לתשלום מזומן בסך של 554,105 דולר. בכך תגדיל בי.או.אס את אחזקותיה ב"אודם" מ-87.7% ל-100%. בספטמבר 2005 הגדילה בי.או.אס את אחזקותיה מ-64% ל-87.7% באמצעות רכישת אחזקות מבעל מניות מיעוט נוסף ב"אודם".
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")