שומות חלופיות וטענות חלופיות בשומה

ביום 8.9.2005 פרסמה רשות המיסים בישראל חוזר מ"ה 5/2005 בענין שומות חלופיות, טענות חלופיות בשומה וכיצד יש להתייחס אליהן במסגרת הליכי השומה. להלן עיקרי החוזר.
עו"ד לילך דניאל |

לאחרונה ניתנו על ידי בתי המשפט מספר החלטות הנוגעות לסמכותו של פקיד השומה לטעון טענות חלופיות בשומה. החוזר נועד להבהיר מהו המצב המשפטי לאור פסקי הדין ועמדת רשות המס כפי שהיא תלויה ועומדת בערעורים בבית המשפט העליון.

שומות חלופיות וטענות חלופיות

שומות חלופיות - אלו הן שומות נפרדות, בין אם לנישומים שונים ובין אם שומות לאותו הנישום לשנות מס שונות. המקרים הבולטים להוצאת שומות חלופיות הם:

1. קיימות טענות לגבי שנת המס אליה יש לייחס את ההכנסה נשוא המחלוקת. במקרים אלו השומות החלופיות לשנות מס שונות לאותו הנישום.

2. קיימות טענות לגבי זהותו של הנישום אשר לו יש לייחס את ההכנסה שבמחלוקת. במקרים אלו השומות החלופיות הינן לנישומים שונים.

במצב בו מוצאות שומות חלופיות, אחת השומות היא העיקרית והשומות האחרות הן חלופיות לה.

השימוש בשומות חלופיות נעשה במשורה מקום בו קיים חשש מהתיישנות שומה למי מהנישומים או במי משנות המס בשל התדיינות בשומה העיקרית ולכן נדרש למצות את כלל חלופות המיסוי.

טענות חלופיות - אלו הן מספר טענות והנמקות שונות, במסגרת שומה אחת לאותו נישום באותה שנת מס.

בית המשפט העליון בעניין רע"א 5899/03 דרור נאור נגד פקיד השומה כפר סבא, מאפשר הוספת טענה חלופית שהיא נימוק נוסף לשומה ומתייחס למצב בו השומה מבוססת על טענות שומה חלופיות, אף אם יש בהן כדי להביא להטלת מס בשיעור שונה מהנימוק העיקרי.

כך גם בעמ"ה 1204/02 גרינברג נגד פקיד השומה גוש דן, בית המשפט קובע כי ניתן להוציא שומות חלופיות כשהטענות החלופיות מבוססות על מסד נתונים שונה שיש בו כדי להביא לחישוב שונה של גובה ההכנסה החייבת או חבות מס שונה. בנסיבות אלה תפורטנה הטענות החלופיות ותוצאותיהן החישוביות. על פניו נראה כי בית המשפט בענין גרינברג מכוון לפירוט הטענות החלופיות ותוצאותיהן החישוביות ולאו דווקא להוצאת צו חלופי.

סוגי טענות חלופיות

טענות חלופיות יכול שתהיינה עובדתיות ויכול שתהיינה משפטיות. נפסק לא אחת כי מקום בו פרטי העסקה כהווייתם אינם מצויים בידי פקיד השומה אלא בידי הנישום, יכול פקיד השומה לטעון טענות עובדתיות שונות (פס"ד עמ"ה 1169/00 קרז'נר עופר נגד פ"ש תל אביב-יפו). בענין קרז'נר בית המשפט מאפשר באופן עקרוני לטעון טענות עובדתיות שונות, אף שבאותו המקרה קבע כי על פקיד השומה לבחור ולהתמקד באחת החלופות בלבד. על החלטה זו הוגש ערעור מטעם פקיד השומה לבית המשפט העליון.

עיקר הטענות החלופיות הן במישור המשפטי, כאשר פקיד השומה מסווג את העסקה או את ההכנסה במספר אופנים חלופיים.

יש ואחת הטענות החלופיות היא טענה לקיומן של נסיבות להפעלת סעיף 86 לפקודה. עמדת רשות המיסים היא כי טענה כאמור יכול ותהיה עיקרית או חלופית, הכל לפי העניין. כך למשל בעמ"ה 1231/01 דוברובסקי רפאל ואח' נגד פשמ"ג. בהקשר זה נדונה במיוחד עניינה של טענה חלופית שהיא טענה לעסקה מלאכותית או לעסקה שאחת ממטרותיה היא הימנעות ממס בלתי נאותה. טענה כאמור מקימה בידי פקיד השומה סמכות לפעול לפי סעיף 86 לפקודה אף כשהטענה העיקרית בשומה הינה סיווג שונה של העסקה. באותו עניין איפשר ביהמ"ש המחוזי את קיומן של טענת סיווג מחדש של העסקה כטענה עיקרית, כאשר כטענה חלופית נטען לעסקה מלאכותית כאמור. בדומה נפסק גם בעמ"ה 620/02 חברת מרום נגד פקיד שומה. יצויין כי ישנה פסיקה שונה של בית המשפט המחוזי בירושלים, עמ"ה 514/01 ועקנין מרדכי ואח' נגד פקיד שומה ירושלים, עליה הוגש ערעור לביהמ"ש העליון מטעם רשות המיסים.

אופן החישוב וההנמקה של טענות חלופיות

בית המשפט בעניין גרינברג קבע כי על פקיד השומה אשר סבור כי עומדות לזכותו טענות חלופיות המבוססות על מידע נוסף על השומה העיקרית, לערוך אותן באופן מפורש ולפרט את גובה ההכנסה וחבות המס הנובעת מכל אחת מהן. פירוט זה נדרש על מנת לאפשר לנישום להגיב ולהיערך בקשר עם חלופות אלו ועל מנת שבית המשפט יבחן את שקול הדעת של פקיד השומה לאחר שהנישום הביע עמדתו לגבי כל פרטי הטענות החלופיות שהוצגו על ידי פקיד השומה.

בית המשפט קובע כי את הטענות השונות יש להעלות כבר במסגרת השומה.

הנחיות לפעולה

1. בעת הוצאת השומה החלופית יש לציין בנימוקי השומה (הצו) כי הינה חלופית לשומה עיקרית ובכפוף לאישור השומה העיקרית בפסק דין חלוט תתוקן השומה החלופית בהתאם. במסגרת הערכות להוצאת הצו והשומות החלופיות, יש לשקול מהי השומה העיקרית ומהן השומות החלופיות. בהתאם, יצויין הדבר בהודעה המפרשת את נימוקי השומה.

2. על המפקח שעורך את השומה לפרט את מכלול הטענות העובדתיות והמשפטיות החלופיות בשומה או בצו, לפי העניין. בשומה או בצו הכוללים טענות חלופיות יפורטו גם חישוב ההכנסה החייבת וחבות המס, המתחייבים על פי הטענות החלופיות, ככל שהן מביאות לחבות מס שונה. יש להעלות את הטענות החלופיות כבר בשלבי השומה.

3. על מנת למנוע מצבים בהם נימוקי הצו חסרים או שונים מהנימוקים בהודעה המפרשת את נימוקי השומה, יכין המפקח שעורך את הצו גם טיוטה של ההודעה המפרשת את נימוקי השומה עוד טרם הוצאת הצו. פקיד השומה לא יאשר צו בהעדר נימוקי שומה ובהעדר טיוטת ההודעה המפרשת את נימוקי השומה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון בנק ישראל
צילום: World economic forum

מתי הריבית תתחיל לרדת?

הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות? 

רן קידר |

בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.      


אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%

האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%,  אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה


שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו. 


הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.


השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.

טיל SM3 (RTX)טיל SM3 (RTX)

כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים

הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר 

רן קידר |
נושאים בכתבה טיל בליסטי

המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.

המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.  


הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות


הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב. 

הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.

במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.

מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.