היום: ההנפקה לציבור של רניטק לגיוס 60 מ' ש' באג"ח

סטרייט, ביחד עם אופציות למניות. ההנפקה הוגדלה ב-10% בעקבות עודפי ביקושים במכרז המוסדי. החברה מייעדת את גיוס ההון להשקעות חדשות, בעיקר לנדל"ן מניב בארץ ובחו"ל
שרון שפורר |

חברת רניטק תקיים היום (ה') את ההנפקה לציבור בהיקף של 60 מיליון שקל באגרות חוב (סטריט) ביחד עם אופציות למניות. הנפקת החברה הוגדלה בכ-10% לעומת התכנון המקורי לנוכח עודפי ביקושים במכרז המוסדי, שהתקיים בשבוע שעבר המכרז הסתיים בחיתום יתר של פי 8 ובריבית של 4.35%, שהינה מתחת לריבית המירבית. את הנפקת החברה מובילים לאומי ושות', אייפקס ואקסלנס.

רניטק מייעדת את גיוס ההון להשקעות חדשות, בעיקר לנדל"ן מניב בארץ ובחו"ל.

כיום מרוכזת עיקר פעילותה של רניטק בחברה קשורה "דנישרא-רניטק" (33%) אשר רכשה בשנת 2002 סל נכסים מכור תעשיות. סל הנכסים כולל חמישה מתחמי נדל"ן בפ"ת, צומת בילו, עפולה ושניים בחולון בהיקף של כ-140 אלף מ"ר המניבים הכנסה שנתית מדמי שכירות וניהול של כ-35 מיליון שקל. מתחמי הנדל"ן כוללים כ-290,000 מ"ר זכויות בניה לא מנוצלות, חלקם נכסי עתודה בפיתוח.

ביוני 2004 רכשה רניטק חברה זרה, לונריס טריידינג שליש מ"דנישרא רניטק" בתמורה להשקעה של 8.5 מיליון דולר, אשר בעקבותיה נבע לרניטק רווח הון בסך של כ-12 מיליון שקל ונוצרה הצפת ערך של השליש הנותר. ב"דנישרא רניטק" מצויים כיום כ-30 מיליון שקל פנויים להשקעה.

רניטק החלה לפתח פעילות של השקעות בנדל"ן מניב בחו"ל והיא שותפה בהשקעה ביחד עם BSM (בבעלות מנורה ואחרים) בשני פרוייקטים של יחידות דיור בדורטמונד ובהנובר בהיקף כולל של כ-73 מיליון אירו המניבים הכנסות שנתיות משכר דירה של כ-7 מיליון אירו. ההשקעה של רניטק בעיסקה תסתכם ב-1.4 מיליון אירו.

נתונים תוצאתיים של רניטק בשנתיים האחרונות מצביעים על רווח נקי של כ-12.9 מיליון שקל בשנת 2004 לעומת כ-5 מיליון שקל בשנת 2003 ותזרים מזומנים בהיקף של מעל 8 מיליון שקל בכל אחת מהשנתיים האחרונות. ברבעון הראשון השנה נרשם הפסד של כ-200 אלף שקל ותזרים המזומנים הסתכם בכחצי מיליון שקל.

הונה העצמי של רניטק הסתכם בכ-38.5 מיליון שקל בסוף הרבעון הראשון של שנת 2005 והוא היווה 97% ממאזנה. הנפקת החברה תכלול התחייבות שלא לחלק דיבידנד, אלא מעל רמת ההון העצמי שהיה ברבעון וכמו כן, שחלוקת הדיבידנד לא תעלה על 50% מהרווחים הראויים לחלוקה כל שנה.

הנפקת רניטק כוללת אגרות חוב ל-7 שנים לפרעון ב-10 תשלומים חצי שנתיים בין השנים 2008-2012, נושאות ריבית שנתית של בין 3.75% ל-4.75%, שתשולם מידי חצי שנה ואשר מוצעות ב-93% מערכן. למשקיעים מוצעות גם 1.380 מיליון אופציות ללא תמורה ל-4 שנים עם תוספת מימוש של 12 שקל.

בעלי השליטה ברניטק, משפ' ד"ר צדוק ויל, ממייסדי אסם התחייבו לרכוש את האופציות ביום המסחר הראשון תמורת 1.6 שקל לאופציה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותמערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיות

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם. 

המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם. 

לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.

בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.

במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית, נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.