היום: ההנפקה לציבור של רניטק לגיוס 60 מ' ש' באג"ח
חברת רניטק תקיים היום (ה') את ההנפקה לציבור בהיקף של 60 מיליון שקל באגרות חוב (סטריט) ביחד עם אופציות למניות. הנפקת החברה הוגדלה בכ-10% לעומת התכנון המקורי לנוכח עודפי ביקושים במכרז המוסדי, שהתקיים בשבוע שעבר המכרז הסתיים בחיתום יתר של פי 8 ובריבית של 4.35%, שהינה מתחת לריבית המירבית. את הנפקת החברה מובילים לאומי ושות', אייפקס ואקסלנס.
רניטק מייעדת את גיוס ההון להשקעות חדשות, בעיקר לנדל"ן מניב בארץ ובחו"ל.
כיום מרוכזת עיקר פעילותה של רניטק בחברה קשורה "דנישרא-רניטק" (33%) אשר רכשה בשנת 2002 סל נכסים מכור תעשיות. סל הנכסים כולל חמישה מתחמי נדל"ן בפ"ת, צומת בילו, עפולה ושניים בחולון בהיקף של כ-140 אלף מ"ר המניבים הכנסה שנתית מדמי שכירות וניהול של כ-35 מיליון שקל. מתחמי הנדל"ן כוללים כ-290,000 מ"ר זכויות בניה לא מנוצלות, חלקם נכסי עתודה בפיתוח.
ביוני 2004 רכשה רניטק חברה זרה, לונריס טריידינג שליש מ"דנישרא רניטק" בתמורה להשקעה של 8.5 מיליון דולר, אשר בעקבותיה נבע לרניטק רווח הון בסך של כ-12 מיליון שקל ונוצרה הצפת ערך של השליש הנותר. ב"דנישרא רניטק" מצויים כיום כ-30 מיליון שקל פנויים להשקעה.
רניטק החלה לפתח פעילות של השקעות בנדל"ן מניב בחו"ל והיא שותפה בהשקעה ביחד עם BSM (בבעלות מנורה ואחרים) בשני פרוייקטים של יחידות דיור בדורטמונד ובהנובר בהיקף כולל של כ-73 מיליון אירו המניבים הכנסות שנתיות משכר דירה של כ-7 מיליון אירו. ההשקעה של רניטק בעיסקה תסתכם ב-1.4 מיליון אירו.
נתונים תוצאתיים של רניטק בשנתיים האחרונות מצביעים על רווח נקי של כ-12.9 מיליון שקל בשנת 2004 לעומת כ-5 מיליון שקל בשנת 2003 ותזרים מזומנים בהיקף של מעל 8 מיליון שקל בכל אחת מהשנתיים האחרונות. ברבעון הראשון השנה נרשם הפסד של כ-200 אלף שקל ותזרים המזומנים הסתכם בכחצי מיליון שקל.
הונה העצמי של רניטק הסתכם בכ-38.5 מיליון שקל בסוף הרבעון הראשון של שנת 2005 והוא היווה 97% ממאזנה. הנפקת החברה תכלול התחייבות שלא לחלק דיבידנד, אלא מעל רמת ההון העצמי שהיה ברבעון וכמו כן, שחלוקת הדיבידנד לא תעלה על 50% מהרווחים הראויים לחלוקה כל שנה.
הנפקת רניטק כוללת אגרות חוב ל-7 שנים לפרעון ב-10 תשלומים חצי שנתיים בין השנים 2008-2012, נושאות ריבית שנתית של בין 3.75% ל-4.75%, שתשולם מידי חצי שנה ואשר מוצעות ב-93% מערכן. למשקיעים מוצעות גם 1.380 מיליון אופציות ללא תמורה ל-4 שנים עם תוספת מימוש של 12 שקל.
בעלי השליטה ברניטק, משפ' ד"ר צדוק ויל, ממייסדי אסם התחייבו לרכוש את האופציות ביום המסחר הראשון תמורת 1.6 שקל לאופציה.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
