קארין לירי: היפנים הולכים על לוק ישראלי לשגרירות
כחובבת סושי מושבעת, לא נפקדה מאוזני השמועה ששגרירות יפן חנכה בשבוע שעבר את מעונה החדש בקומות 19 ו-20 במגדל המוזיאון ברחוב ברקוביץ בתל אביב. היפנים, הידועים בדרישות האסתטיקה הקפדניות שלהם, בחרו לעיצוב המשרדים המשתרעים על פני כ-3000 מ"ר באדריכלית אירית גרינברג ממשרד גבאי אדריכלים. גרינברג אמרה, כי השגרירות עוצבה בסגנון מינימליסטי מאופק, "כמעט נזירי", שיאפשר נוחות מקסימלית לקבלת קהל ולעובדים.
"מחלונות המשרדים נשקף נוף תל אביבי במיטבו, והבחירה היתה במודע לאפשר לנוף להיות האלמנט העיצובי הבולט בשגרירות, תוך חיבור נכון של הנציגות הדיפלומטית לסביבה המארחת", אמרה גרינברג. רק שלא יצאו מהמזגן, החום הישראלי גורם לי לא אחת לפנטז על חריקירי... (התמונה בתחתית הידיעה).
שימו לב מתנתקים. מסתבר שעיר האוהלים שהקים הצבא היתה גדולה כך שנוצר מחסור בכספומטים. השבוע שמעתי שהחיילים ממחנה רעים ב' התקנאו קשות במכשיר הכספומט החדש שהוצב במחנה רעים א'. לפניית החיילים הוצב בשקמית במקום בתוך זמן קצר מכשיר של חברת כספונט, המשמש את הכוחות המפנים. בחברה החליטו להרחיב את ההתקנות של מכשירי כספונט בבסיסי צה"ל. העיקר שיהיה מה למשוך, לא?
אחרי שורה של תפקידים בכירים באקסלנס נשואה, בהם מנכ"ל קרנות הנאמנות, הגיע רונן אביגדור בן ה-40, לניהול מנורה ניהול תיקי השקעות. מה שבטוח? ביטוח. מקורותי מספרים לי שבבית ההשקעות שמקימה מנורה - ושיקרה מנורה פיננסים, מתכננים ניסים ונפלאות פיננסיים. אפטר-בכר אפקט? שמח בשוק המקומי.
גם למי שאוהבת תינוקות, כל עוד הם אצל השכנה וישנים בשקט בלילה, הפעם הצליחו להפתיע אותי. שירות חדש מתגבש בימים אלה: שרות מנויים על חיתולים. פורטל מאמי הישראלי דוגל בלהכין מנוי שאפשר יהיה לממוש באמצעות ספר קופונים, או שרות משלוח חד חודשי של חיתולים לבית הלקוח בדומה לשרות המים מינרליים. מים נכנסים מים יוצאים, את הקופון בכל מקרה גוזרים. תודה לך אלוהים על הגלולה.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
