הדולר איבד 2.7% בחודש אך לפי ההערכות נראה כי סיים לרדת
משיא של 3.34 שקל בסוף מרץ ירד הדולר ל-3.252 שקל. "התחזית היא טווח ממוצע של 3.25 עד 3.35 עד סוף השנה" אומר לביזפורטל קובי לוי מלאומי. מודי שפריר ממזרחי מעריך כי "בנק ישראל יכול רק למתן את הכוחות המחזקים את השקל בתוכנית הרכישות הנוכחית"
שער הדולר בסוף מרץ האחרון רשם הדולר שיא של ארבעה חודשים מול השקל, כששערו עמד על 3.342 שקלים, ומאז הספיק לרדת בכ-2.7% לרמה של 3.252 שקלים. הרמות הנמוכות זה כשני עשורים של מתחת לרף ה-3.2 שקלים כזכור הן אלה שהביאו את בנק ישראל להודיע על תכנית הרכישות בסך 30 מיליארד דולר (לכל הפחות) בשנה הקרובה. בצל המגמה השלילית בחודש האחרון, הכלכלנים מצביעים על הכיוון שנראה להערכתם בזמן הקרוב.
רגע לפני התחזית העדכנית של הכלכלנים, נזכיר את דבריו של אסטרטג השווקים של דיסקונט 4.41% , שמואל קצביאן, מסוף ינואר, לפיהם "הרכישות לא יחלישו את השקל מעבר למגמה הכללית של התחזקות הדולר". על פניו, סביר כי הגורם להתחזקות הדולר בסוף מרץ היה המשך הפתיחה של הכלכלה בארצות הברית והתקדמות מבצע החיסונים. תכנית התמריצים של ממשל ביידן סיפקה וודאות לשוק, שמהווה במידת מה כח נגד להחלשת המטבע שנגרמת בעצם הדפסת הכספים והמענקים לאזרחים. מאז, בצד אינדיקטורים חיוביים בארצות הברית עצמה, בשאר העולם יש שווקים מרכזיים בהם הקורונה מרימה ראש, מה שמשפיע גם כן על הדולר שהוא המטבע המוביל בסחר הבינלאומי.
עם הותרת הריבית בישראל על קנה השבוע, הסביר פעם נוספת נגיד בנק ישראל פרופסור אמיר ירון את הגורמים להתחזקות השקל מול הדולר. "בסוף שנת 2020 ותחילת 2021 נוצר ייסוף חד בעקבות התעצמות זרמי המט"ח שנכנסו למשק", אמר ופירט "זאת, על רקע הגידול בהשקעות הישירות בישראל, מכירות מט"ח של מוסדיים כנגד רווחים בשוק ההון, עלייה בהשקעות גופים זרים באג"ח ממשלת ישראל, והגידול בעודף בחשבון השוטף שחלקו הושפע גם מגורמים זמניים".
בהתייחסו לתכנית הרכישות אותת, גם כאן לא לראשונה, שבבנק ישראל לא יהססו להגדיל את המכסה גם מעבר ל-30 מיליארד דולר בשנה הקרונה: "אנו נמשיך לעמוד בתוכנית כפי שהכרזנו ואף נרחיב אותה ככל שיידרש, בהתאם לתנאי הכלכלה והתפתחותה".
- הבורסה פתחה את 2026 ברגל ימין: המדדים עלו 2.4%, הביטוח עלה 1.2%; נקסט ויז'ן ונופר קפצו 9.6%
- היום האחרון של 2025 ננעל בירידות: ת"א 35 איבד 0.8, הביטוח נפל 1.6% - בכמה הסתכמו התשואות במדדים השנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות 4.77% מציין בהקשר אותם גורמים עליהם דיבר הנגיד כי "הכוחות הבסייסים (העודף בחשבון השוטף וההשקעות הישירות האדירות - במיוחד במגזר ההייטק) ימשיכו לתמוך בטווח הארוך בהתחזקות השקל". "בנק ישראל יכול רק למתן כוחות אלו בתוכנית הרכישות הנוכחית", הוא מעריך ומוסיף כי "בצד הגורמים הנוספים שתמכו בחודשים האחרונים בייסוף השקל, נציין את מכירות המטח של הגופים המוסדיים – אלה חשופים כבר למט"ח בשיעורי שיא, ומוכרים מט"ח ככל ששוקי המניות בעולם עולים ומעלים טכנית את חשיפתם. בחודשים האחרונים המוסדיים מכרו מיליארדי דולרים במקביל לעליות שוקי המניות בעולם".
קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בבנק לאומי 3.42% אומר היום לביזפורטל כי "התחזית היא טווח ממוצע של 3.25 עד 3.35 עד סוף השנה. המגמה תהיה התחזקות הדרגתית של השקל, כך שכתלות בביצועי הדולר, שער החליפין בסוף השנה עשוי להיות נמוך מהרף התחתון של טווח התחזית. התחזית לוקחת בחשבון המשך רכישות מאסיביות של בנק ישראל והיחלשות מסוימת של הדולר".
לוי באחרונה אף כתב כי "שער 3.30 שקל לדולר הפך להיות 'הנורמלי החדש', בניגוד למצב בשנים האחרונות, בהן התרגלנו לראות את השקל בשער ממוצע של 3.60 שקל, וכמעט בכל שנה נסחר גם שער 3.80 שקל". בצד זאת הסביר כי הדבר מושפע, לצד הגורמים שכבר הוזכרו, מכך ש"חלקם של הזרים בשוק האג"ח המקומי ממשיך לעלות בחדות" וכן העריך כי "הרכישות האדירות משמרות את ערכו של השקל. להערכתנו, בהעדר טריגרים שליליים, מעורבותו של בנק ישראל תשיג מטרה זו, אך לא תספיק כדי להחליש את השקל לבדה".
- מלחמת המטבעות: למה טראמפ וסין פתאום מסכימים על דולר חלש
- שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה...
- 5.מוטי 21/06/2021 10:01הגב לתגובה זולא בושה להודות בטעויות.
- 4.בסוף השנה הדולר יגיע ל3.3333333333333333333333333333333 (ל"ת)אנליסט מהת... 23/04/2021 11:14הגב לתגובה זו
- 3.פלוני 21/04/2021 21:09הגב לתגובה זוהתערבות במסחר לא תעצור את התחזקות השקל בלי צעדים רגולטיביים,כיון שהנגיד הנוכחי החלש וההססן לא מסוגל לצעדים אלו עד שיתחלף הנגיד השקל ימשיך להתחזק ללא גבולות . גם כרצון הספקולנטים ולכן נראה שכל זמן שהנגיד הנוכחי בתפקיד,כדאי להצמד לשקל. כדאי לקחת בחשבון שהמצב הנוכחי בשערים אלו ההייטק יעבור לחו"ל
- משה 21/06/2021 10:04הגב לתגובה זוהמסחר היומי בדולר הוא מאות מיליונים והספקולנטים לא הולכים כנגד המגמה אלא איתה. השקל מייצג כלכלה עם יחס חוב תוצר וגרעון מהנמוכים בעולם, אינפלציה ואבטלה מהנמוכים בעולם וריבית מהגבוהות בעולם. צריך להיות טיפש לא להשקיע במטבע כזה.
- שאול 23/04/2021 14:15הגב לתגובה זוהנגיד מקבל הוראות מהקיסר, והקיסר רוצה שקל חזק בשביל השופוני.
- 2.רון 21/04/2021 14:26הגב לתגובה זונגיד חלש,לא להאמין לו!
- משה 22/04/2021 11:29הגב לתגובה זופעם ראשונה שאני שומע שנגיד ששומר על כח הקניה של הכסף שבידי האזרחים הוא נגיד חלש. מעניין מה יגידו על נגיד שבמשמרת שלו האינפלציה תתחיל לדהור כתוצאה ממטבע חלש.
- 1.כולם מנחשים בקפה סתם מברברים (ל"ת)מנחשים בקפה 21/04/2021 11:10הגב לתגובה זו
שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה קשור לריבית?
שער הדולר-שקל ירד לאחרונה מתחת ל-3.17 שקלים, רף שלא נראה מאז 2021. התחזקות המטבע המקומי, שתורמת להפחתת הלחצים האינפלציוניים במשק, מעוררת הערכות שהשקל עשוי להמשיך להתחזק, אולי אפילו לכיוון שלושה שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל צפויה להשאיר את הריבית במפגש הקרוב ללא שינוי.
שער הדולר שער הדולר-שקל דולר שקל רציף ירד אתמול ל-3.17 שקלים, רמה שלא נראתה מאז 2021, ואז עלה מעט בחזרה. הדולר חלש בעולם במחצית השנייה של השנה וזה מכוון - ארה"ב רוצה דולר חלש, זה מחזק את הייצוא שלה. אבל לא זו הסיבה העיקרית לנפילה משער של 3.647 שקלים בתחילת השנה לשער הנוכחי - איבוד ערך של כ-13%. מה שקורה בעולם מתורגם לאחוזים בודדים ביחס בין השקל-דולר. הצניחה מגיעה מסיבות מקומיות.
בראש וראשונה, החוזקה של הכלכלה המקומית, וההצלחה הגדולה במלחמה מול איראן. פרמיית הסיכון ירדה דרמטית וזה התבטא בשווקים בארץ ובשער הדולר. כמו כן, הבסיס של תנועות ההון תוך בשחיקת הדולר ביחס לשקל - יש יותר מכירות דולרים כי יש יותר ייצוא ויותר השקעות שזורמות לכאן גם בשל הפרשי הריביות - משקיעים סולידים מסיטים דולרים לישראל ומשיעים באפיק סולידי בתשואה גבוהה יותר ממקומות אחרים, אם כי כיוון הריבית כאן גם בירידה
התחזקות המטבע המקומי מפחיתה לחצים אינפלציוניים, עם ירידה במחירי יבוא, ומעלה אפשרות להמשך עלייה בשער השקל, כשכלכלנים מסמנים את שער ה-3 שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל הורידה את הריבית ל-4.25% בנובמבר 2025, הפעם הראשונה מזה כמעט שנתיים, אך צפויה לשמור על זהירות במפגש ינואר 2026, עם תחזיות להורדות נוספות עד 3.5% במהלך השנה. ככל שבנק ישראל יחזיק את הריבית גבוהה ממקומות אחירם בעולם, תהיה מוטיבציה למשקיעים זרים להזרים דולרים לכאן וזה יתמוך בשחיקת הדולר. כשזה ישתנה, הזרימות בהדרגה יאטו והכיוון יתהפך. בכל מקרה, הזרמות אלו, חשובות ככל שיהיו, הם גם לא המרכיב העיקרי של השינוי בשער הדולר בחודשים ובשנה האחרונה.
הגורמים להתחזקות השקל כוללים כאמור בעיקר שיפור ביטחוני, כמו הפסקת אש בעזה והפחתת מתיחות עם איראן, שמפחיתים סיכונים גיאופוליטיים ומעודדים השקעות זרות; המשך אקזיטים בהייטק שמכניסים לכאן כסף גדול במקביל למימוש דולרים, המשך גידול בייצוא שמומר מדולרים לשקלים.
- הבורסה פתחה את 2026 ברגל ימין: המדדים עלו 2.4%, הביטוח עלה 1.2%; נקסט ויז'ן ונופר קפצו 9.6%
- היום האחרון של 2025 ננעל בירידות: ת"א 35 איבד 0.8, הביטוח נפל 1.6% - בכמה הסתכמו התשואות במדדים השנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לכך, גורם משמעותי בהשפעה על שער הדולר הוא התנהגות המוסדיים בשוק המט"ח. כאשר תיק ההשקעות של המוסדיים בחו"ל עולה במקביל לעליות בוול סטריט הם מצמצמים את החשיפה דרך פעולות ששקולות למכירת דולרים. ההשפעות האלו יומיות וחדות ולכן יש להם אפקט גדול. כלומר, בבסיס, השקעות המוסדיים מצריכות קניית דולרים כי השוק המקומי קטן על הכספים שלנו והמוסדיים קונים מדי חודש מניות בוול סטריט, אבל זו "זרימה טבעית", ביקושים טבעיים. כאשר יש יום של עליות משמעותיות או ירידות משמעותיות, המוסדיים בהתאמה מתקנים בשוקי הנגזרים-אופציות ובאופן ישיר את החשיפה וזה נעשה בצורה מהירה וחדה שמשפיעה על השערים.
שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה קשור לריבית?
שער הדולר-שקל ירד לאחרונה מתחת ל-3.17 שקלים, רף שלא נראה מאז 2021. התחזקות המטבע המקומי, שתורמת להפחתת הלחצים האינפלציוניים במשק, מעוררת הערכות שהשקל עשוי להמשיך להתחזק, אולי אפילו לכיוון שלושה שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל צפויה להשאיר את הריבית במפגש הקרוב ללא שינוי.
שער הדולר שער הדולר-שקל דולר שקל רציף ירד אתמול ל-3.17 שקלים, רמה שלא נראתה מאז 2021, ואז עלה מעט בחזרה. הדולר חלש בעולם במחצית השנייה של השנה וזה מכוון - ארה"ב רוצה דולר חלש, זה מחזק את הייצוא שלה. אבל לא זו הסיבה העיקרית לנפילה משער של 3.647 שקלים בתחילת השנה לשער הנוכחי - איבוד ערך של כ-13%. מה שקורה בעולם מתורגם לאחוזים בודדים ביחס בין השקל-דולר. הצניחה מגיעה מסיבות מקומיות.
בראש וראשונה, החוזקה של הכלכלה המקומית, וההצלחה הגדולה במלחמה מול איראן. פרמיית הסיכון ירדה דרמטית וזה התבטא בשווקים בארץ ובשער הדולר. כמו כן, הבסיס של תנועות ההון תוך בשחיקת הדולר ביחס לשקל - יש יותר מכירות דולרים כי יש יותר ייצוא ויותר השקעות שזורמות לכאן גם בשל הפרשי הריביות - משקיעים סולידים מסיטים דולרים לישראל ומשיעים באפיק סולידי בתשואה גבוהה יותר ממקומות אחרים, אם כי כיוון הריבית כאן גם בירידה
התחזקות המטבע המקומי מפחיתה לחצים אינפלציוניים, עם ירידה במחירי יבוא, ומעלה אפשרות להמשך עלייה בשער השקל, כשכלכלנים מסמנים את שער ה-3 שקלים לדולר. עם זאת, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל הורידה את הריבית ל-4.25% בנובמבר 2025, הפעם הראשונה מזה כמעט שנתיים, אך צפויה לשמור על זהירות במפגש ינואר 2026, עם תחזיות להורדות נוספות עד 3.5% במהלך השנה. ככל שבנק ישראל יחזיק את הריבית גבוהה ממקומות אחירם בעולם, תהיה מוטיבציה למשקיעים זרים להזרים דולרים לכאן וזה יתמוך בשחיקת הדולר. כשזה ישתנה, הזרימות בהדרגה יאטו והכיוון יתהפך. בכל מקרה, הזרמות אלו, חשובות ככל שיהיו, הם גם לא המרכיב העיקרי של השינוי בשער הדולר בחודשים ובשנה האחרונה.
הגורמים להתחזקות השקל כוללים כאמור בעיקר שיפור ביטחוני, כמו הפסקת אש בעזה והפחתת מתיחות עם איראן, שמפחיתים סיכונים גיאופוליטיים ומעודדים השקעות זרות; המשך אקזיטים בהייטק שמכניסים לכאן כסף גדול במקביל למימוש דולרים, המשך גידול בייצוא שמומר מדולרים לשקלים.
- הבורסה פתחה את 2026 ברגל ימין: המדדים עלו 2.4%, הביטוח עלה 1.2%; נקסט ויז'ן ונופר קפצו 9.6%
- היום האחרון של 2025 ננעל בירידות: ת"א 35 איבד 0.8, הביטוח נפל 1.6% - בכמה הסתכמו התשואות במדדים השנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לכך, גורם משמעותי בהשפעה על שער הדולר הוא התנהגות המוסדיים בשוק המט"ח. כאשר תיק ההשקעות של המוסדיים בחו"ל עולה במקביל לעליות בוול סטריט הם מצמצמים את החשיפה דרך פעולות ששקולות למכירת דולרים. ההשפעות האלו יומיות וחדות ולכן יש להם אפקט גדול. כלומר, בבסיס, השקעות המוסדיים מצריכות קניית דולרים כי השוק המקומי קטן על הכספים שלנו והמוסדיים קונים מדי חודש מניות בוול סטריט, אבל זו "זרימה טבעית", ביקושים טבעיים. כאשר יש יום של עליות משמעותיות או ירידות משמעותיות, המוסדיים בהתאמה מתקנים בשוקי הנגזרים-אופציות ובאופן ישיר את החשיפה וזה נעשה בצורה מהירה וחדה שמשפיעה על השערים.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")