גיוסים של כ-1.26 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות תוך 8 ימי מסחר
חודש אוקטובר נפתח במגמה חיובית בשוקי המניות ובעליות שערים באיגרות החוב הקונצרניות בישראל. על פי אומדנים של כלכלני מיטב דש, תעשיית קרנות הנאמנות גייסה מתחילת חודש אוקטובר (ב-8 ימי מסחר) כ-1.26 מיליארד שקל.
הקרנות המסורתיות (אקטיביות ופאסיביות) גייסו מתחילת החודש סכום הנאמד בכ-985 מיליון שקל, כאשר הקרנות הכספיות רשמו גיוסים של 270 מיליון שקל.
עוד עולה מהנתונים, כי התעשייה האקטיבית המסורתית (ללא קרנות כספיות) רשמו גיוסים בפתיחת חודש אוקטובר בסכום של כ-715 מיליון שקל. התעשייה הפאסיבית (קרנות מחקות וקרנות סל) רשמה גיוסים של כ-270 מיליון שקל, כאשר הקרנות המחקות גייסו כ-285 מיליון שקל ואילו קרנות הסל רשמו פדיון של כ-15 מיליון שקל.
התעשייה האקטיבית - המשקיעים נהרו לאג"ח כללי
ברמת התעשייה האקטיבית ובחתך של קטגוריות השקעה, קרנות אג"ח כללי כובשות מחדש את ראש טבלת הקרנות האקטיביות המגייסות מתחילת החודש, עם גיוס של כ-380 מיליון שקל. קרנות אג"ח מדינה למרות שאיבדו את ההובלה בראש טבלת הקרנות האקטיביות המגייסות, ממשיכות במומנטום החיובי גם בפתיחת החודש ורושמות גיוסים הנאמדים בכ-230 מיליון שקל.
קבוצת הקרנות המתמחות במניות בישראל ובחו"ל, כולל הקרנות הגמישות, ממשיכות במומנטום החיובי מחודש קודם, ורושמות גיוסים הנאמדים בכ-135 מיליון שקל. קבוצת הקרנות המתמחות באג"ח חברות פתחו את החודש בגיוס קל של כ-10 מיליון שקל. לעומת זאת, הקרנות האג"חיות השקליות שהחלו לשנות מומנטום בחודש שעבר, חוזרות החודש לטריטוריה השלילית, עם פדיון קל של כ-5 מיליון שקל. קרנות אג"ח חו"ל פתחו את החודש בפדיון של כ-25 מיליון שקל, המשך לפדיונות שהיו מנת חלקן בחודשים האחרונים.
- הישראלים נהרו ב-2024 לקרנות המחקות והכספיות; האם זה ישתנה בקרוב?
- הודות לזינוק בשווקים: תעשיית הקרנות חצתה רף של 600 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התעשייה הפאסיבית - קונים מניות בישראל, מוכרים בחו"ל
ברמת התעשייה הפאסיבית ובחתך של קטגוריות השקעה, הקרנות המתמחות במניות, שזו גם הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשייה זו, פתחו את חודש אוקטובר עם פדיונות נמוכים הנאמדים בסכום של כ-10 מיליון שקל. בתוך הקטגוריה הזו היה פער בין הקרנות שמתמחות במניות בישראל שמציגות גיוס חיובי, בסכום הנאמד בכ-130 מיליון שקל לבין הקרנות המתמחות במניות בחו"ל שרשמו פדיונות של כ-140 מיליון שקל. בתוך הקטגוריה הזו, בחתך של מכשיר ההשקעה, היה פער בין הקרנות המחקות שגייסו כ-100 מיליון שקל, לבין קרנות הסל שרשמו פדיונות של כ-110 מיליון שקל.
ועוד ברמת התעשייה הפאסיבית, קרנות אג"ח מדינה ממשיכות להציג גיוס חיובי, בסכום הנאמד בכ-105 מיליון שקל. קבוצת קרנות אג"ח כללי, שהיא מאוד קטנה בתעשייה הפאסיבית, (בתעשייה האקטיבית היא הקטגוריה הגדולה ביותר) רשמה גיוס של כ-10 מיליון שקל.
קרנות האג"ח הקונצרני המשיכו במומנטום חיובי
קרנות אג"ח חברות ממשיכות במומנטום החיובי מתחילת השנה, ורושמות גיוסים הנאמדים בסכום של כ-175 מיליון שקל.
ארנק מט"ח של כאל. קרדיט: יח"צכאל משיקה ארנק מט"ח שיקושר לכרטיס אשראי חוץ בנקאי
באמצעות הארנק, אפשר יהיה לרכוש שבעה מטבעות שונים, ללא צורך בפתיחת חשבון, טפסים או בירוקרטיה, אלא ישירות דרך הכרטיס החוץ בנקאי
חברת כאל משיקה ארנק מט"ח חדש המקושר לכרטיס האשראי החוץ-בנקאי של החברה, ומאפשר לכל לקוח לרכוש מט"ח ישירות באפליקציה, ללא צורך בפתיחת חשבון, ללא טפסים ובירוקרטיה. לראשונה, ניתן לקנות שבעה מטבעות שונים מראש בשער אטרקטיבי, ולהתחיל לשלם במט"ח ישירות מהכרטיס, בקניות אונליין, בחו"ל ובמשיכת מזומן, ללא עמלות נוספות לחברת האשראי.
וכך, רכישת מט"ח במהלך נופש בחו"ל הופך להיות פשוט מתמיד. אין צורך לעמוד בתור, למשוך מזומן או לעמוד בצ'יינג'. הארנק דיגיטלי למטבע חוץ הופך את הרכישה לפשוטה, מאפשר מעקב אחרי היתרות בזמן אמת וכמובן, מאפשר לשלם באינספור בתי עסק בעולם (או באונליין).
מבחינת השימוש, במידה ויישארו לכם יתרות מטבע שלא נוצלו, תוכלו לשמור אותם אצלכם או למכור אותם חזרה על פי שער ההמרה במועד שבו תרצו להמיר חזרה לשקלים. בנוסף, על כל רכישה ממשיכים הלקוחות לצבור נקודות בכרטיס.
הארנקים הדיגיטליים צוברים תאוצה ולפני מספר חודשים, הישראלים ועל פי נתוני שב״א, בחצי השנה הראשונה של 2025, ההוצאות באמצעות ארנקים דיגיטליים זינקו בכ-42% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והגיעו לסך של כ־43 מיליארד שקל. נתונים אלה מגלים שינויי עומק בהרגלי הצריכה ומראה כי הארנקים הדיגיטליים, זאת אומרת אפליקציות תשלום כמו אפל פיי, גוגל פיי, ביט ושות', מהווים כעת 38.2% מכלל הרכישות בעסקאות פיזיות, ו־15.9% מכלל השימוש בכרטיסי אשראי בישראל. היקף ההוצאה היומית הממוצעת עומד על כ־237.8 מיליון שקל
- המיקום השתנה, אבל הארנק הדיגיטלי מתחיל להצדיק את שמו
- השימוש בארנקים דיגיטליים צובר תאוצה; למי זה מתאים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המעבר לארנק דיגיטלי מוזיל עלויות לעסקים, מקצר תורים ומאפשר גישה נוחה למידע צרכני, מה שמהווה יתרון נוסף בתקופה של אי־ודאות וירידה בהוצאה הממוצעת למשק בית, ואם למישהו היה ספק, הנתונים מבהירים: התשלום הדיגיטלי כבר אינו תופעה שולית, אלא נתח הולך וגדל ממבנה הצריכה
הישראלי. השאלה שנותרה היא כיצד יגיבו בנקים, רשתות וספקי אשראי למגמה הזו, והאם נתח השוק הדיגיטלי ימשיך לכרסם בכספומט ובקופה הרגילה.
ארנק מט"ח של כאל. קרדיט: יח"צכאל משיקה ארנק מט"ח שיקושר לכרטיס אשראי חוץ בנקאי
באמצעות הארנק, אפשר יהיה לרכוש שבעה מטבעות שונים, ללא צורך בפתיחת חשבון, טפסים או בירוקרטיה, אלא ישירות דרך הכרטיס החוץ בנקאי
חברת כאל משיקה ארנק מט"ח חדש המקושר לכרטיס האשראי החוץ-בנקאי של החברה, ומאפשר לכל לקוח לרכוש מט"ח ישירות באפליקציה, ללא צורך בפתיחת חשבון, ללא טפסים ובירוקרטיה. לראשונה, ניתן לקנות שבעה מטבעות שונים מראש בשער אטרקטיבי, ולהתחיל לשלם במט"ח ישירות מהכרטיס, בקניות אונליין, בחו"ל ובמשיכת מזומן, ללא עמלות נוספות לחברת האשראי.
וכך, רכישת מט"ח במהלך נופש בחו"ל הופך להיות פשוט מתמיד. אין צורך לעמוד בתור, למשוך מזומן או לעמוד בצ'יינג'. הארנק דיגיטלי למטבע חוץ הופך את הרכישה לפשוטה, מאפשר מעקב אחרי היתרות בזמן אמת וכמובן, מאפשר לשלם באינספור בתי עסק בעולם (או באונליין).
מבחינת השימוש, במידה ויישארו לכם יתרות מטבע שלא נוצלו, תוכלו לשמור אותם אצלכם או למכור אותם חזרה על פי שער ההמרה במועד שבו תרצו להמיר חזרה לשקלים. בנוסף, על כל רכישה ממשיכים הלקוחות לצבור נקודות בכרטיס.
הארנקים הדיגיטליים צוברים תאוצה ולפני מספר חודשים, הישראלים ועל פי נתוני שב״א, בחצי השנה הראשונה של 2025, ההוצאות באמצעות ארנקים דיגיטליים זינקו בכ-42% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והגיעו לסך של כ־43 מיליארד שקל. נתונים אלה מגלים שינויי עומק בהרגלי הצריכה ומראה כי הארנקים הדיגיטליים, זאת אומרת אפליקציות תשלום כמו אפל פיי, גוגל פיי, ביט ושות', מהווים כעת 38.2% מכלל הרכישות בעסקאות פיזיות, ו־15.9% מכלל השימוש בכרטיסי אשראי בישראל. היקף ההוצאה היומית הממוצעת עומד על כ־237.8 מיליון שקל
- המיקום השתנה, אבל הארנק הדיגיטלי מתחיל להצדיק את שמו
- השימוש בארנקים דיגיטליים צובר תאוצה; למי זה מתאים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המעבר לארנק דיגיטלי מוזיל עלויות לעסקים, מקצר תורים ומאפשר גישה נוחה למידע צרכני, מה שמהווה יתרון נוסף בתקופה של אי־ודאות וירידה בהוצאה הממוצעת למשק בית, ואם למישהו היה ספק, הנתונים מבהירים: התשלום הדיגיטלי כבר אינו תופעה שולית, אלא נתח הולך וגדל ממבנה הצריכה
הישראלי. השאלה שנותרה היא כיצד יגיבו בנקים, רשתות וספקי אשראי למגמה הזו, והאם נתח השוק הדיגיטלי ימשיך לכרסם בכספומט ובקופה הרגילה.
