דורית בנט מנכלית חלצ אילת
צילום: נעה פרי

האם נגיע ל-30% חשמל מאנרגיה מתחדשת ב-2030? כנראה שלא

שיחה עם דורית בנט מנכ"לית אילת אילות, על תחום האנרגיה המתחדשת בארץ - הצמיחה עד כה, היעדים וצוואר הבקבוק
צחי אפרתי | (2)

דורית בנט מנכ"לית אילת אילות, חברה לתועלת הציבור מנסה לקחת את היכולות בתחום האנרגיה המתחדשת ולהפוך אותם ליישומים בשטח. המנדט שלה הוא בערבה ובאילת כאשר קיבוצי הערבה למעשה מחזיקים באילת-אילות והם נהנים מפירות ההשקעה.

הערבה היא מקום מאוד מתאים לשדות סולאריים. "השדה הראשון הוקם ב-2011 היום אנחנו נמצאים עם 16 שדות סולריים בגדלים שונים" מעדכנת  בנט, "ההכנסה השנתית היא בערך 130 140 מיליון שקל בשנה"

בקצוות של המדינה, בפריפריה אין הרבה אנשים ולא צורכים הרבה חשמל - "נוצר מצב שצריך להעביר את החשמל מהפריפריה ששם יש קרקע שאפשר להקים עליה שדות למרכז" מעדכנת בנט, "ובעצם הקווים-התעבורה הם שמגבילים את יכולת ההפקה שלנו"

בנט מסבירה שצריך לטפל בהולכת החשמל אחרת היעדים של שימוש באנרגיה מתחדשת לא יתממשו. 

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    mtlk 28/03/2024 13:57
    הגב לתגובה זו
    יותר יעיל להקים מתקנים באיזורים שקרובים לביקוש.מהתעסק בתשתית הולכה במאות קילומטרים.אני מניח שפיתוח הסביבה באילת הוא כרגע לוקה החסר.אבל אנחנו מדינה קטנה שמתמלאת מהר.ובהחלט קו הביקושים יכול לנדוד דרומה במהלך השנים(כרגע השפלה לוהטת).עוד 20 שנה יכול להיות שבאר שבע ועוד ישובים סביבה יצרו כח קניה חדש.
  • 1.
    אנונימי 27/02/2024 21:10
    הגב לתגובה זו
    ישר כח
החתימה על הזיכיוןהחתימה על הזיכיון

מתקן סולארי עם אגירה יוקם באשלים: שו"ב אנרגיה וקרן נוי קיבלו זיכיון

הפרויקט, שיוקם בתוך מתחם תרמו-סולארי קיים בנגב, ישלב ייצור חשמל סולארי ומערכות אגירה בהיקף גדול. ההקמה צפויה להתחיל בתחילת 2026 ולהימשך כשנה וחצי, בעלות של עד כ-600 מיליון שקל. עם תחילת ההפעלה המסחרית, החשמל יימכר במחירי שוק למנהל מערכת החשמל

עוזי גרסטמן |

שיכון ובינוי אנרגיה וקרן נוי הודיעו על חתימה על הסכם זיכיון עם מדינת ישראל להקמה, מימון, תפעול ותחזוקה של מתקן סולארי בשילוב מערכות אגירת אנרגיה באתר אשלים שבנגב. הפרויקט יוקם במתכונת BOT, שבמסגרתה היזמים מקימים ומפעילים את המתקן ולאחר תום תקופת הזיכיון הוא עובר לבעלות המדינה. המתקן יוקם באמצעות נגב אנרגיה PV, שמוחזקת בבעלות שווה של שיכון ובינוי אנרגיה וקרן נוי. לפי הודעת החברות, ההספק המותקן צפוי להגיע לכ-150 מגה ואט, לצד קיבולת אגירה של כ-460 מגה ואט לשעה. השילוב הזה נועד לאפשר אספקת חשמל גם בשעות שבהן השמש אינה זמינה, בעיקר בשעות הערב, ולתרום ליציבות רשת החשמל.

הפרויקט יוקם בתוך השטח של המתקן התרמו־סולארי שפועל כיום באשלים. בכך, לפי החברות, מתאפשר שימוש בתשתיות קיימות ובקרקע שכבר הוקצתה לייצור אנרגיה, ללא צורך בהקצאת שטחים חדשים. מדובר במהלך שמחבר בין ייצור תרמו־סולארי קיים לבין ייצור פוטו־וולטאי ואגירה - שילוב שאינו נפוץ בפרויקטים בהיקף כזה. עלות ההקמה הצפויה מוערכת בטווח של 603-573 מיליון שקל. ההכנסות השנתיות בשנת פעילות מלאה נאמדות בטווח של 93-73 מיליון שקל, עם EBITDA חזוי של 53-37 מיליון שקל.

לאחר סיום עבודות ההקמה וקבלת האישורים הרגולטוריים, המתקן צפוי להתחיל בפעילות מסחרית. החשמל שייוצר בו יימכר למנהל מערכת החשמל במחירי שוק, ובמקביל תיבחן אפשרות למכירת מכסות זמינות במסגרת הסכמים בילטרליים. לפי הערכות החברות, עבודות ההקמה צפויות להתחיל ברבעון הראשון של 2026 ולהימשך כ-18 חודשים.

מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, יובל סקורניק, מסר לאחר פרסום ההודעה כי “החתימה על הסכם הזיכיון באשלים מהווה ציון דרך משמעותי עבור החברה ומדגישה את יכולותינו בהובלת פרויקטים מורכבים המשלבים ייצור חשמל ואגירה”. לדבריו, מדובר בהמשך מימוש צבר הפרויקטים של החברה בישראל.

מקרן נוי נמסר כי הפרויקט מבוסס על שילוב של טכנולוגיה פוטו־וולטאית ומערכות אגירה על גבי תשתית קיימת. בהודעת הקרן צוין כי “בחרנו להוביל מהלך מורכב של ‘הלבשת’ טכנולוגיה פוטו־וולטאית ואגירה מודרנית על תשתית קיימת, מתוך הבנה שיעילות בניצול הקרקע היא צו השעה”, וכי המהלך נועד גם לספק תשואה למשקיעים לצד תרומה למשק האנרגיה.