עידן וולס קבוצת דלק
צילום: ביזפורטל

איתקה של דלק עולה לאחזקה של 37% במאגר הקידוח אלבה

איתקה רוכשת את זכויותיה של Mitsui היפנית ותקבל על עצמה את כל ההתחייבויות של החברה היפנית, כולל עלויות נטישה ואטימת המאגר ותקבל גם 66 מיליון דולר - עלות האיטום המוערכת ע"י הצדדים
נתנאל אריאל | (11)

איתקה, חברת הבת של דלק קבוצה -2.32%  בבעלותו של יצחק תשובה ובהנהלת עידן וולס, רוכשת את כלל הזכויות של חברת מיצ'וי (Mitsui) היפנית במאגר אלבה. מדובר על זכויות ל-13.3% נוספים במאגר, ובכך היא עולה לאחזקה של 36.7% במאגר (לעומת 23.4% כיום). בנוסף, איתקה תקבל בעסקה 66 מיליון דולר במזומן.

 

בתמורה, איתקה תישא בעלויות האטימה והנטישה העתידיות המיוחסות למיצ'וי, וכן כל שאר ההתחייבויות בקשר למאגר, כאשר על פי דלק, סכום זה משקף את הערכת הצדדים בדבר עלויות האטימה והנטישה במועד סיום ההפקה, שצפוי לקראת שנת 2030.

 

לאחר הרכישה, איתקה תהיה בעלת השליטה הגדולה במאגר, כשלאחריה תהיה וולדרוף  (Waldorf Production UK) עם 25.7%, NEO Energy (SNS) עם 17%, ספיריט (Spirit Energy Resources) עם 12.6% ו-EnQuest Heather עם 8%.

נזכיר כי המאגר ממוקם בקרבת מאגר פוטלה (Fotla), שבו דיווחה איתקה לפני מספר ימים על סימני הידרוקרבונים משמעותיים.

ברבעון השני של 2021 ההכנסות של דלק עמדו על 1.744 מיליארד שקל, צמיחה של כ-20% ביחס לתקופה המקבילה, הרווח התפעולי הסתכם ב-1.05 מיליארד שקל, והחברה חזרה לרווח נקי של 302 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-326 מיליון שקל ברבעון המקביל.

כזכור, קבוצת דלק ביצעה מספר מהלכים משמעותיים כדי להגדיל את הנזילות, ובהם התחייבות להנפיק את איתקה, גיוס אג"ח באיתקה, גיוס חוב של מאות מיליוני שקלים בדלק עצמה, דחיית הקובננט בשנה ועוד, מתוך שאיפה שבהמשך תימחק 'הערת עסק 'חי'.

בראיון לביזפורטל הצהיר לאחרונה עידן וולס מנכ"ל קבוצת דלק כי "דלק תיכנס לתחום האנרגיה המתחדשת". וולס הצליח הצליח לעבור את המשבר הגדול של החברה ולייצב את הקבוצה. בראיוןTV הוא סיפר על ההנפקה המתוכננת של איתקה - "במחירי נפט נמוכים יותר היא הוערכה ב-1.9 מיליארד דולר";  על המקורות לתשלום החוב, על השנה וחצי שהוא בתפקיד - "נכנסתי ללחימה" ועל העתיד של הקבוצה

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

בלידר שוקי הון סבורים שיש לדלק אפסייד של 47% ונתנו לאחרונה מחיר יעד של 280.1 שקל, לעומת מחיר של 196 שקל בשוק, כלומר אפסייד של 47%, וזאת למרות שהמניה כבר עלתה השנה ב-92% וב-12 החודשים האחרונים בלא פחות מ-181%.

מנגד, ב-IBI סבורים כי המניה דווקא צריכה לרדת ב-22%. כך לדעת האנליסט לירן לובלין השווי הנכסי של הקבוצה רחוק מהשווי שלה בשוק - מחיר היעד 148 שקל לעומת 190 שקל בשוק. מי צודק? השוק ידבר ויגיד את דברו.

לקריאה נוספת:

איתקה: סימני פטרוליום משמעותיים בקידוח Fotla בים הצפוני

קבוצת דלק מציעה הקדמת פירעון לאג"ח הישנות - עם פיצוי של 20% מהחיסכון בריבית שתהיה לדלק

דלק: מה הפוטנציאל כעת והאם הסיכוי גדול מהסיכון?

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    Yl 22/09/2021 17:51
    הגב לתגובה זו
    על מה? על כך שהוא מחזיק מעמד עם תשובה אבל הוא חייב לשמור ש מאחורי גבו תשובה לא יקנה מכונת דפוס להדפסת אגח מחלה אנושה גרועה מ סמים ש פוגעת במשקיעים
  • 6.
    דלק לקראת 40,000 (ל"ת)
    שי 21/09/2021 10:08
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יובל 19/09/2021 15:10
    הגב לתגובה זו
    מכאן החברה תוכל לנוע קדימה כמו שתשובה יודע לעשות טוב מאוד
  • 4.
    נוני 19/09/2021 14:21
    הגב לתגובה זו
    טיסה המניה מס 1 בתל אביב
  • 3.
    dw 19/09/2021 14:08
    הגב לתגובה זו
    מדוע enquest לא ביקשו לרכוש גם?
  • למעשה איתקה קיבלה הלוואה על לאטית הבאר (ל"ת)
    לילי 22/09/2021 12:21
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אסף 19/09/2021 13:56
    הגב לתגובה זו
    בנתיים מצטברות להן עוד ועוד חדשות טובות בדלק ובחברות הבת אבל המניה די על מי מנוחות כבר מספר חודשים. יש שיחשדו שכל מיני גופים לא נותנים לה לעלות יותר מידי לפני שמתאפשר למוסדיים להכנס. בעיני זו אחת ההזדמנויות הכי טובות בבורסה ולא של חברת צמיחה, אלא של חברה מוכרת במילארדים ועם חוזים מופבטחים לשנים רבות קדימה.
  • dw 19/09/2021 14:46
    הגב לתגובה זו
    השווי יוכל לעלות אם דלק"ד תחזור לשוויה שהיה עד לפני כשנה, שהוא כפול מהיום. לחילופין אם יצליחו להנפיק את איתקה לפי שווי מפולפל, הגבוה ממיליארד וחצי דולר. כל עוד דלק"ד מדשדשת סביב שער 500 ואין אינדיקציה לשווי יותר גבוה מהציפיות לאיתקה אז לא ברור מדוע מניית דלק צריכה לעלות. מאידך דלק התחייבה בפני הנושים להנפיק את איתקה עד ה 15/9 וזה לא קרה. נקווה שיקרה, אבל אני ונושים אחרים מתחילים להתעצבן מהסיפורים והם עלולים גם להשתלט על החברה, לכן כדאי לתשובה להזדרז ולהנפיק את איתקה. מבחינת הנושים אין מניעה להשתלט על דלק, לקבל את מניות דלק"ד הנסחרות די בזול ולמכור את איתקה גם במיליארד דולר.
  • רני מפריז 19/09/2021 17:20
    אם אתה חושב שיש לך קייס להשתלט על החברה. דלק לא התחייבה להנפיק עד ה-15.9, היא התייחבה להשתדל. ההסכם לא הופר, ואין למחזיקי האג"ח שום עילה לכלום כרגע.
  • 1.
    dw 19/09/2021 13:31
    הגב לתגובה זו
    הנושים מחכים לביצועים, לא לסיפורים. על דלק להנפיק את איתקה או לבצע מהלך הוני, כלומר למכור נכס ולקבל מזומן, בעוד המהלך הזה הפוך - מיצואי מוכרת ואיתקה קונה. אני כנושה לא מאושר מכך שחברה יפנית בוחרת לנטוש את השדה ולא מעוניינת להשקיע בו. מה הם יודעים שאנחנו לא?
  • אסף 19/09/2021 14:55
    הגב לתגובה זו
    שלא מאפשר להם להחזיק בנכסים אלו (בדומה לדלק קידוחים שלא יכלה להחזיק בתמר)... למה הם לא הצליחו למצוא מישהו שישלם על זה? זו באמת שאלה מענינת
הראל שליסלהראל שליסל

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות

הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה

הראל שליסל |
נושאים בכתבה חשמל אנרגיה

משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.

קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017,  בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.  

גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.

הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.

אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.

הראל שליסלהראל שליסל

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות

הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה

הראל שליסל |
נושאים בכתבה חשמל אנרגיה

משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.

קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017,  בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.  

גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.

הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.

אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.