איך ישפיעו תוצאות הבחירות בארה"ב על מחיר הנפט?
במהלך השבוע החולף, מחיר הנפט מסוג ברנט ירד בכ-10% לרמה של כ-36.9 דולרים לחבית ומחיר חבית מסוג WTI ירד בשיעור דומה לכ-35.79 דולרים לחבית. ירידת המחיר התרחשה על רקע סופת הוריקן חמישית אשר פקדה את מפרץ מקסיקו והביאה לצמצום הפקת הנפט באזור וכן על רקע העלייה החדה בתחלואה בארה"ב ובמספר רב של מדינות אירופאיות והידוק המגבלות במספר מדינות. מה שעלול להקטין את הביקוש לנפט, שהיה, עד לאחרונה, בשלבים של התאוששות שברירית מהירידה החדה שהתרחשה במחצית הראשונה של 2020.
התפתחות מחיר הנפט (WTI) מתחילת השנה
"לתוצאות הבחירות בארה"ב, לנשיאות ולסנאט, עשויות להיות השפעה מסוימת על מחיר הנפט", כך לדברי ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, בסקירת הנפט והגז השבועית. "כרגע, הסקרים עדיין מצביעים על יתרון לטובת הדמוקרטים. היבטים מרכזיים במדיניות הכלכלית של הדמוקרטיים כולליים בין היתר: העלאת מס חברות בעתיד הרחוק יותר; סוגים שונים של "מס עושר"; הרחבה ניכרת של הוצאות ממשלה; צמצום הוצאות הביטחון של ארה"ב; הפחתה מסוימת של מידת החומרה של עימותי סחר חוץ באופן הדרגתי ועל פני זמן; דגשים רבים של ממש על איכות הסביבה ומגבלות על ענפים מזהמים".
צמצום היקף הקידוחים החדשים בארה"ב והפחתת הסנקציות על איראן
"המגבלות על ענפים מזהמים צפויות לבוא לידי ביטוי בטווח הקצר בצמצום של היקף חיפושי הנפט וקידוחים חדשים בארה"ב. מלבד צמצום פוטנציאל התפוקה העתידי של נפט גולמי בארה"ב, יתכן יישום של מגבלות על שימוש בצנרת הולכת נפט באזורים שבהם ישנו סיכון של פגיעה באיכות הסביבה. כך, האפשרות של צמצום נוסף של היצע הנפט של ארה"ב, לצד האפשרות של התאוששות הביקושים בעתיד יכולה להביא לעליית מחיר הנפט בטווח הקצר במקרה של נצחון דמוקרטי נרחב, בפרט אם במהלך 2021 ימצאו תרופה ו/או חיסון בר-שיווק לקורונה, שיאפשרו מידה רבה יותר של ניידות גלובלית. מאידך, בטווח הארוך יותר ג'ו ביידן, בראש קונגרס דמוקרטי צפוי לנסות להחזיר את איראן להסכם גרעין בתמורה להפחתת הסנקציות של הממשל האמריקאי בנושא יצוא נפט והגדלת ההיצע האיראני בעתיד הרחוק יותר.
"בנסיבות כאלו, פער המחירים WTI-BRENT עשוי להצטמצם עוד על רקע צפי לצמצום היצע ה-WTI לצד זמינות רבה של נפט מסוגים אחרים. התפתחות כזו עשויה להתרחש בעת שהביקוש לדלקים דלי גופרית, כפי שלרוב מאפיין את ה-WTI, יגבר על חשבון דלקים עתירי גופרית ממקומות אחרים בעולם. בטווח הארוך, עד לפיתוח בסיס נרחב של אנרגיה נקייה בארה"ב, תהליך שיארך שנים רבות, צפוי שלב מעבר, בטווח הבינוני, במשך שנים, של שימוש נרחב יותר בגז טבעי כתחליף לפחם ולנפט גולמי, אך כאמור, זאת בעיקר כשלב מעבר.
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- מחירי הנפט מתחת ל-55 דולר לחבית - הרמה הנמוכה ביותר מאז 2021
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ספקות בנוגע להמשך קיום הסכם OPEC+
בפמן מוסיף כי "במבט קדימה לטווח הקרוב, מחיר הנפט יושפע מן הספקות בנוגע למידת המשך קיום ההסכם על ידי המדינות החברות בקבוצת OPEC+ ובעיקר מן ההערכות בנוגע להתפשטות המחודשת של וירוס הקורונה בעולם וההשפעות על הכלכלה העולמית. התפשטות הגל השני במספר אזורים והחזרת המגבלות בחלק מהמדינות, יחד עם הטלת סגרים מקומיים, צפויה להקשות על התאוששות הביקוש לנפט וייתכן שאף להקטינו.
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
