רק באמריקה: תוך פחות מחצי עשור- הגז הטבעי השתלט על התעשייה האמריקנית
ככל הנראה השינוי שחל בשוק האנרגיה האמריקני בשנים האחרונות יכול להתרחש רק בארץ האפשרויות הבלתי נגמרות. דוח האנרגיה של SNL הראה כי השימוש בגז טבעי גבר על פני השימוש בפחם במדינה. זאת כאשר לפני חצי עשור בלבד, השימוש בפחם במדינה היה כפול מהשימוש בגז טבעי.
על פי הדוח, 31% מהאנרגיה החשמלית במדינה מתבצעת על ידי שימוש בגז טבעי לעומת שימוש של 30% בפחם. באפריל 2010, הפחם היה אחראי על 44% מהאנרגיה החשמלית, לעומת 22% מהאנרגיה שיוצרה על ידי גז. התהליך שמתואר על ידי דוח ה-SNL ניכר היטב במחירו של הפחם כאשר זה איבד 50% ממחירו מאז שנת 2011.
השימוש בפחם בארה"ב התחלק לשני מאפיינים כאשר שניהם נמצאו בנסיגה בשנים האחרונות. השימוש המקומי לתשתיות כמו ייצור חשמל לבתי חרושת והשימוש בפחם לייצוא בעיקר לסין. בסין עושים בו שימוש בכדי לייצר ברזל.
בחודשים האחרונים הסינים החלו לצרוך פחות פחם מארה"ב אם בגלל החולשה היחסית של השוק המקומי ואם בשל שהיא מייבאת פחם זול יותר מאוסטרליה ואינדונזיה. הדולר האמריקני שהתחזק מול מטבעות העולם בשנה האחרונה גם הוא פעל להורדת האטרקטיביות של הפחם כאשר גרם להתייקרותו מחוץ לגבולות המדינה.
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- תשובה: "הכלכלה היא המפתח ליציבות אזורית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה ישראל יכולה ללמוד מארה"ב?
בארה"ב הקידוח לגז טבעי ממשיך ליהנות מפריחה. מאז שנת 2008, הקידוח היבשתי בארה"ב לגז טבעי עלה ב-30%. בתוך כך מחירו נותר נמוך בסך של פחות מ-3 דולר למיליון BTU. פרט למחיר הנמוך של הגז, ארה"ב "התאהבה" בגז גם בשל רגולציה שתמכה בשימוש בו בעקבות האנרגיה הנקייה יחסית שהוא מייצר לעומת הפחם הבעייתי.
המקרה האמריקני מראה כי תמיכה ממשלתית במעבר של מפעלים אל אנרגיה נקייה, ככל הנראה אינו בגדר חלום. אם כי נראה כי הפריחה בקידוח האמריקני מצביעה על כך שמחיר הגז ימשיך להיות נמוך בשנים הקרובות.
- 4.אופניק 15/07/2015 09:49הגב לתגובה זואל תמהר להראות שאין לך מושג. ארץ החירות תומכת בחקלאים ומווסתת מחירי סחורות שגדלות בארה"ב כבר מאה שנים. משמידים שם יבולים שנקנים על ידי הממשלה מלפני מלחמת העולם השניה כחלק מהניו דיל. הם לא בוחלים בשום שיטה. שלא לדבר שיש רוב לבנקים קואופרטיביים בבעלות האזרחים. הם לא פראיירים, אנחנו מטומטמים. עובדה, שם המחיר ליחידת גז הוא 3$ וכאן הוא 5.8.
- 3.יופיטר 15/07/2015 08:28הגב לתגובה זווהחירות, ומס ההכנסה שהוא המס היחיד נמוך
- 2.אורן 15/07/2015 06:17הגב לתגובה זואין ויכוח על מרכי המפעלים בארץ שנסגרים בין היתר בגלל עלויות אנרגיה גבוהות הבעיה שקבוצה של אנרכיסטים ומומחי מקלות בגלגלים דואגת שהמדינה תכשל
- 1.דוד 14/07/2015 23:15הגב לתגובה זואין ספק בגלל התנהלות כושלת אנחנו בתחום הזה נכשלנו
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
