צמיחה בכאילו? הכלכלנים אומרים שהיה דווקא "קיפאון"
כלכלת ישראל צמחה בצורה חזקה ברבעון האחרון של 2022? כך אומרים הנתונים היבשים. התוצר צמח ברבעון הרביעי ב-5.8% והשלים צמיחה שנתית של 6.5% (להרחבה). אבל רגע, האם זה מה שקרה? הכלכלנים לא בטוחים. אם תבדקו את הנתונים יותר לעומק, מתברר שעיקר הגידול נבע מרכישת כלי רכב, והמיסוי על כך - הצריכה הפרטית זינקה ברבעון ב-10.6% אבל אם תנטרלו את רכישות כלי הרכב מדובר בהתכווצות של 1.5% בצריכה הפרטית - ולכן גם קיפאון בצמיחה הכוללת, כך על פי בנק דיסקונט ולידר שוקי הון. לדעתם, אמנם הנתון היבש הוא צמיחה, אבל אם לא מנטרלים את הנתון של כלי הרכב בעצם נוצר "עיוות" בנתוני הצריכה הפרטית.
בחטיבת המאקרו של דיסקונט אומרים כי "התנודות החדות ביבוא כלי רכב מוסיפות להשפיע על נתוני הצמיחה, והפעם באופן דרמטי". לדבריהם, בפועל היה "קיפאון בצמיחה ברבעון האחרון של 2022, בניכוי מיסוי מכוניות (לצריכה בפרטית ורכבי ליסינג לעסקים)".
אז איך נתון חיובי יכול להפוך לקיפאון? בסקירה של לידר שוקי הון אפשר למצוא נתון מפלצתי - על פי יונתן כץ, מדובר בזינוק ברכישת כלי רכב של 1,260% כאשר הגורם לזינוק הזה הוא "על רקע הקדמת רכישות לפני עליית מיסים בתחילת 2023". הם גם מוסיפים ש"נתוני היבוא היו מעט תמוהים: זינוק כה חזק ברכישת כלי רכב היה אמור להביא לעלייה ביבוא (מה שגורע מהתוצר). בפועל היבוא ירד ב-7.1%" ולדעתם "כנראה שהיבוא האחר, בעיקר יבוא תשומות לייצור ויבוא מוצרי השקעה, ירד בחדות"
בכל מקרה, למרות ה"עיוות", לידר בכל זאת מציינים ש"נתוני הצמיחה ברבעון הרביעי היו חיוביים בסך הכל".
בדיסקונט מציינים ש"הצריכה הפרטית התרחבה ב-10%, אולם, בניכוי יבוא מכוניות (שוב רכיב מתעתע זה), התכווצה בקצב שנתי של 1.5%. נציין, כי למעט הגידול החריג ביבוא מכוניות (וגידול נאה בצריכת מוצרי מזון), התאפיין הרבעון האחרון בנסיגה במספר רב של רכיבים לצריכה שוטפת ובני-קיימא. מנגד, נמשכה העליה המהירה בצריכה פרטית של שירותים. כזכור, רכיב זה ספג במהלך הקורונה את עיקר הפגיעה, ועתה (בחלוף שלוש שנים) גבוה בכ-6% בהשוואה לרמתו ערב המשבר, קצב גידול נמוך משמעותית מזה של טרום הקורונה".
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- כאן צומחים!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החולשה ביבוא: נסיגה שנתית של 10% ביצוא הייטק ויצוא תעשייתי
על פי לידר, "באותה עת, נמשכת החולשה ביצוא, עם נסיגה בשיעור שנתי של 10% ביצוא ההייטק וביצוא התעשייתי. ההשקעה במכונות וציוד התכווצה בלמעלה מ-10%, ומנגד, ההשקעה בבניה למגורים הוסיפה להתרחב בקצב מהיר (שיעור שנתי של כ-15%) וכך גם ההשקעה בבניה שלא למגורים ובתשתיות. כשאנו בפיתחה של שנת 2023, תמונה זו בהחלט מעוררת דאגה. כזכור, אנו צופים השנה צמיחה מתונה מאד של כ-2.5%, כאשר נתוני הרבעון האחרון של 2022 עשויים לרמז על תרחיש פסימי עוד יותר".
- רוכבי קורקינטים - מצלמים אתכם; קנסות של 500 שקלים נשלחו לעברייני תנועה
- רכב אספנות- המיוחדות של 1996 שניתן לייבא החל מ 2026
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שוק הרכב - ירידה בכמות המכירות של יבואני הרכב ומה צריך לדעת...
בלידר גם מציינים ש"ההשקעות בבנייה למגורים ממשיכות לתמוך בפעילות עם גידול של 14.9%, מגמה מתמשכת כבר מספר רבעונים, וגם ההשקעות בתשתית 19.6%. מנגד, ההשקעות במכונות וציוד ירדו לאחר גידול חד ברבעון הקודם.
ומה לגבי פריון העבודה?
בלידר אומרים שאמנם "הצמיחה הגיעה ל-6.5% בשנת 2022 אך הפריון ירד. לאחר גידול מהיר בפריון בשנים האחרונות 3.5% בשנת 2021, 6.7% בשנת 2020. בשנת 2022 הפריון (התפוקה לשעת עבודה בסקטור העסקי) ירד ב-6%, כאשר מספר שעות העבודה עלה ב-8.9% לעומת גידול בתוצר העסקי הנקי של 8.3%. לדברי לידר, התופעה מוסברת בעיקר על ידי תמהיל הצמיחה עם גידול חד בצריכת שירותים לאחר היציאה מהקורונה - עם אפשרות להתייעלות מוגבלת במרבית הסקטורים. לאחר שנתיים של צמיחה מוטת הייטק עם פריון גבוה.
- 3.אנונימי 19/02/2023 18:09הגב לתגובה זופשוט ישראבלוף. צמיחה מעוותת, הכול באשראי ובמימון
- 2.תרגיל המיסוי לרכב 19/02/2023 15:40הגב לתגובה זולא אתפלא אם הייתה פה הכוונה מלמעלה להעלות את התוצר
- 1.אז מה בדיוק הבעיה שלך? הממשלה הקודמת? (ל"ת)שומר הסף 19/02/2023 14:59הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?
פרויקט שהתחיל ב-150 מיליארד שקל ויסתיים אולי ב-250 מיליארד; פרויקט שאמור להסתיים ב-2040 אבל כמו תמיד תהיה דחייה וכשהפרויקט יהיה מוכן סיכוי טוב שלא יהיה צריך אותו - כי יש רובוטקסי, אוטובוסים אוטונומיים ויהיו פחות רכבים ופקקים
המטרו יהיה מוכן עוד 15 עד 20 שנה. בינתיים הוא יעלה לנו בין 150 מיליארד שקל ל-250 מיליארד שקל. אין כמעט התנגדות למהלך הזה, יש כמעט תמימות דעים, אבל צריכה להיות ביקורת ענקית - עד שהמטרו יהיה מוכן וקחו בחשבון עיכובים כי תמיד יש עיכובים, וקחו בחשבון גם מסגרת תקציבית גדולה יותר כי תמיד יש בריחה מהמסגרת, כבר לא יצטרכו אותו במתכונת הנוכחית. יש רכבים אוטונומיים, יש רובוטקסי, יש סיכוי טוב שהיקף התעבורה דווקא יירד באזור המרכז, ויהיו פחות רכבים כי אנשים יסתמכו על רובוטקסי ופתרונות אוטנומיים - אוטובוסים אוטונומיים, וזה אומר שיהיו כאלו שיחזיקו רכב ובזמן שהם לא יצטרכו אותו הוא יהיה מונית שמייצרת להם כסף. מנגד, יהיו אחרים שיסעו במוניות האלו. זה יהיה שוק תחרותי עם עלויות נמוכות - סוג של אובר זול יותר, וזה יוביל לכך שאנשים לא יחזיקו רכבים.
פחות 3%-5% מהרכבים זו תחזית סבירה ובמצב כזה, לא יהיו פקקים. אז למה לעשות מטרו בתקציב ענק - הפרויקט הכי גדול במדינה מאז הקמתה, כשלא יהיה צריך אותו? למה המדינה לא מבינה שהיא נכנסת "למסיבה" כשהיא נגמרת. מטרו זה היסטוריה - רכבים אוטנומיים זה העתיד.
אם זה היה פרויקט קטן ניחא, אבל חישבנו את העלויות שלו - אתם לא תאמינו כמה זה עולה למשפחה. תניחו שזה יהיה אפילו בעלות סבירה 200 מיליארד שקל ל-20 שנה. 10 מיליארד שקל בשנה. בישראל חיים 10 מיליון אנשים וזה אומר שכל אחד מהם משלם בממוצע על הפרויקט הזה 1,000 שקל בשנה. משפחה של 5 נפשות משלמת בממוצע 5,000 שקל וזה יימשך 20 שנה!
כששואלים איפה הכסף? זאת התשובה. פרויקטים שמפרנסים אלפי ורבבות אנשים, חברות ביצוע, קבלנים ועוד - אבל האמת שלא צריך אותם. אגב, במשרד התחבורה לא מכירים ולא יודעים על חלופות. שאלנו אותם למה לא לחכות לרובוטקסי ואם יש עבודת מטה מסודרת? אמרנו שרק בשנה האחרונה הרובוטקסי נכנס בעולם ומדובר במהפכה של ממש והמטרו הוא פרויקט שהוכרז עליו לפני מספר שנים לפני שידעו על ההתפתחויות הטכנולוגיות ואולי הוא בכלל לא ריאלי כעת. לא התייחסו לרובוטקסי ברצינות ודי נפנפו אותנו. אבל הבנו שאף אחד לא בחן את הרובוטקסי והמוניות והאוטובוסים האוטונומיים והשפעתם על התחבורה עוד 15-20 שנים. זו יכולה להיות בכייה לדורות.
- עבודות המטרו החלו באוזר סבידור בת"א; איך זה ישפיע על התנועה?
- חברות התשתיות עומדות להסתער - מכרזי ענק של 65 מיליארד שקל על המטרו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבן דרך בהקמת המטרו
היום מדווח משרד התחבורה כי פרויקט המטרו בתל אביב, עבר לשלב ביצועי ראשוני עם פרסום מכרזי ההכשרה מוקדמת לקבלנים. חברת נת"ע, האחראית על הפיתוח, הזמינה חברות בינלאומיות ומקומיות להתמודד על 11 חבילות עבודה בשלב הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקלים, כ-17 מיליארד דולר. השלב כולל חפירת 78 קילומטרים של מנהרות כפולות ו-59 תחנות תת-קרקעיות, שישמשו כטבעת פנימית של הרשת.

רוכבי קורקינטים - מצלמים אתכם; קנסות של 500 שקלים נשלחו לעברייני תנועה
עיריית תל אביב שלחה אלפי דוחות של 250 עד 500 שקלים; הקצב יתגבר
רוכבי קורקינטים פרטיים ושיתופיים בתל אביב מקבלים דוחות בדואר, ללא מפגש עם פקחים בשטח. העירייה משתמשת במצלמות אכיפה עירוניות, שמתעדות עבירות ומאפשרות זיהוי הרוכבים. במקרים של קורקינטים שיתופיים, העירייה מצליבה את הצילומים עם נתוני חברות ההשכרה כמו ליים או בירד, כדי לאתר את המשתמש שביצע את העבירה. העבירות הנפוצות כוללות רכיבה ללא קסדה, שגובה הקנס עליה נע בין 250 ל-500 שקלים, ורכיבה על מדרכות או שבילי הולכי רגל, עם קנס של 250 שקלים. רוכבים רבים מדווחים על דוחות חוזרים מאותה עבירה, שמצטברים לסכומים של אלפי שקלים.
כמות הדוחות שנשלחה עד כמה מגיעה לאלפים בודדים, כשבפועל השימוש במצלמות לקביעת עבירות של רובי קורקינט החל רק בחצי השנה האחרונה והוא מתגבר מחודש לחודש. מדובר על מצלמות נייחות וניידות שמותקנות בצמתים מרכזיים. המהלך הזה נולד מצורך קריטי להתמודד עם עלייה בתאונות. מאות רבות של רוכבי קורקינטים נפצעו בתאונות, כש-15% מהפציעות הקשות נובעות מרכיבה ללא קסדה. נתונים ממשרד התחבורה מראים כי 60% מהתאונות בכבישים עירוניים כוללים כלים חשמליים, בעיקר בגלל רכיבה מהירה על מדרכות שמסכנת הולכי רגל.
האכיפה המוגברת כוללת גם מבצעים משותפים עם המשטרה, כאלו שבהם מחולקים עשרות דוחות בשעה-שעתיים בצומת מרכזית בתל אביב. בנוסף, החל מספטמבר 2025, עלה הקנס על אי התקנת לוחית זיהוי מ-100 ל-500 שקלים, ובעלי כלים מסתכנים גם בהחרמה, מה שמוסיף חיוב כספי נוסף של מאות שקלים לשחרור הכלי.
המגמה מתפשטת לערים נוספות. בירושלים, שבה נרשמו 2,000 דוחות מתחילת השנה , מתכננים להרחיב שימוש במצלמות דומות עד סוף השנה, בעקבות עלייה של 20% בתאונות. בחיפה ובנתניה כבר החלו מבצעי אכיפה משותפים עם המשטרה. ערים כמו כפר סבא ועכו הודיעו על החמרת קנסות ל-500 שקלים, כולל אפשרות החרמה, כדי להתמודד עם כאוס הרכיבה. בבני ברק ורמת גן, שבהן נרשמו אלפי דוחות, משלבים מצלמות עם פטרולים רגליים. המטרה הכללית היא להפחית סיכוני תאונות.
- הקנסות מזנקים: רכיבה ללא לוחית זיהוי על קורקינטים ואופניים חשמליים תעלה 500 שקל
- חברת הקורקינטים השיתופיים שבדרך לוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך בעצם יודעים מי הרוכב בקורקינט?
הרוכבים שמקבלים דוחות לא מבינים מי צילם, מתי צולמה התמונה והאם זה הם. רוכב קורקינט לא בדיוק יודע באיזה רחובות הוא עבר ומתי, הוא לרוב עשוה דרך לפי וויז ונוסע. מעבר לכך, במקרים רבים העירייה שולחת את הדוח בעיכוב והרוכבים לא זוכרים איפה הם היו בתאריך המסוים ואם רכבו על קורקינט.


