ישראל צמחה מהר מהעולם: 6.5% בשנת 2022, ומעל הצפי
התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) עלה בשנת 2022 ב-6.5% לעומת שנת 2022, כך על פי נתוני ה-OECD. בשנת 2021 התוצר בישראל עלה ב-8.6%, וזאת אחרי שנת הקורונה שבה המשק נסגר ובעקבותיו התוצר ירד ב-1.9%. ובחזרה ל-2022 - התוצר לנפש עלה ב-4.4%, כאשר מה שהחליש את העלייה הוא הגידול באוכלוסייה בישראל, 2% בשנה, לאחר עליה של 6.8% בשנת 2021. מדובר על צמיחה גבוהה ביחס למדינות ה-OECD, שם עלה התמ"ג לנפש ב-2.6% בממוצע.
השוואה בין הגידול בתוצר לנפש בישראל לעומת העולם:
תוצר ענף השירותים הציבוריים והקהילתיים, הנאמד על פי תשלומי השכר בממשלה, ברשויות המקומיות ובמוסדות ללא כוונת רווח (שרוב מימונם ע"י הממשלה) – עלה בשנת 2022 ב-2.7% לאחר עליה של 5.1% אשתקד.
התוצר העסקי במחירי בסיס (שווה לתוצר המקומי, במחירי שוק, פחות מיסים ששולמו על מוצרים בתוספת תמיכות על המוצרים שהתקבלו ע"י היצרנים) עלה בשנת 2022 ב- 7.3%.
- בדרך לכלכלה סגורה? הדולר מזנק בעקבות נאום נתניהו
 - איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
יבוא הסחורות והשירותים עלה בשנת 2022 ב-11.2%, לאחר עליה של 20.6% בשנת 2021.
יבוא השירותים עלה ב- 24.9%. העליה ביבוא השירותים משקפת עליה של 14.3% ביבוא השירותים למעט תיירות, כאשר יבוא שירותי התיירות שנפגע בצורה חמורה ממשבר הקורונה עלה ב123.0% בשנת 2022 בהמשך לעליה של 74.4% בשנת 2021 אך רמתו עדין נמוכה מרמת יבוא שירותי התיירות בשנת 2019.
יבוא הסחורות האזרחיות עלה ב-6.2% והיבוא הביטחוני עלה ב-7.5%.
יבוא הסחורות והשירותים למעט יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים עלה בשנת 2022 ב-11.6%.
סך המקורות שעמדו לרשות המשק מתוצר מקומי ומיבוא עלה בשנת 2022 ב-7.4% לאחר עליה של 10.9% בשנת 2021.
ההוצאה לצריכה פרטית עלתה ב-7.5% בשנת 2022 בהמשך לעליה של 11.1% בשנת 2021.
הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב- 5.5% בשנת 2022.
העליה בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש בשנת 2022 משקפת עליה של 5.7% בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת):
ההוצאה לצריכת השירותים השונים לנפש עלתה ב- 13.7% וההוצאה לצריכת מזון, משקאות וטבק לנפש עלתה ב-0.8% בשנת 2022.
ההוצאה למוצרים בני-קיימה למחצה לנפש (ההוצאה על הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים, מוצרי בידור ופנאי וחפצים אישיים) שמרה על יציבות בשנת 2022 (עליה של0.2%) כאשר ההוצאה על הלבשה והנעלה עלתה ב-4.9%.
- 3,000 עסקים, מאות בסכנה: מה באמת עומד על הפרק בשופינג IL 2025?
 - ביט רוצה שתשאירו את הכסף אצלה: פיקדון חדש בריבית של 4% לשנה
 - תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
 - רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים...
 
ההוצאה למוצרים בני-קיימה לנפש עלתה ב-6.7% וכללה עליה בהוצאות לרכישת כלי רכב לשימוש פרטי של 23.1%
ההוצאה לצריכה ציבוריתההוצאה לצריכה ציבורית עלתה השנה ב- 0.6%, לאחר לעליה של 4.2% בשנת 2021.
ההוצאה לצריכה האזרחית עלתה ב-1.4%, כאשר הקניות נטו שמרו על יציבות (עליה של 0.4%) לאחר עליות של 2.2% בשנת 2021 ושל 13.2% בשנת 2020 שנגרמו בין היתר מההוצאות החריגות של הממשלה בעקבות משבר הקורונה עבור הצטיידות רפואית. התמורה לשכירים (שמשקפת את שעות העבודה בפועל) הכלולה בהוצאה לצריכה האזרחית עלתה ב-2.2%.
ההוצאה לצריכה ביטחונית ירדה ב-2.5% לאחר עליה של 5.0% בשנת 2021.
- 4.שי שטרית 16/02/2023 18:41הגב לתגובה זווישלם את המחיר... לצערי כולנו נשלם את המחיר בגלל חלק מהעם שהוא עולם שלישי
 - 3.פנסי 16/02/2023 17:38הגב לתגובה זוממתין לנאומי ראש הממשלה ושר האוצר וכן לצעקות ח"כי הליכוד בנושא : "כמה הרס השאירה לנו ממשלת השמאל הכושלת". ואז יפנו תקציבים לחרדים ולהסכמים הקואליציוניים ותוך חצי שנה נתחיל לראות את השיפור בכלכלת ישראל.
 - 2.ממשלה שפויה 16/02/2023 16:38הגב לתגובה זורק במבול הבא נראה כזאת צמיחה. חחח.ההיטאק בחות החרדים מוצצי הדם בפנים
 - 1.אבל הבורסה יורדת (ל"ת)שלמה 16/02/2023 16:02הגב לתגובה זו
 

בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
חוקרים בבנק ישראל פיתחו שיטה חדשנית למדידת נתונים כלכליים, המבוססת על תשובות ישירות של כ-1,600 מנהלי חברות המשתתפים בסקר המגמות העסקיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר, שפורסם על ידי אלכס אילק ויובל מזר מחטיבת המחקר של הבנק המרכזי, מציג ממצאים מפתיעים במיוחד לגבי המצב הכלכלי בתקופת מלחמת "חרבות ברזל".
בניגוד למודלים הסטטיסטיים המסורתיים שהצביעו על פער תוצר שלילי ב-2024, השיטה החדשה מגלה תמונה הפוכה, "בזמן שהשיטות האחרות הניבו פערי תוצר שליליים במהלך מלחמת 2024, בעיקר כתוצאה מהירידה בקצב הצמיחה בפועל", נכתב במחקר, "מדד פער המגבלות מצביע על עודף ביקוש, מה שמוביל לפער תוצר חיובי".
המנהלים יודעים משהו שהמודלים לא תופסים
הבסיס לשיטה החדשה הוא פשוט אבל מהפכני. במקום להסתמך רק על נתונים סטטיסטיים היסטוריים, החוקרים משתמשים בהערכות של מנהלי חברות לגבי המגבלות שהם חווים בזמן אמת. "מנהלי החברות מספקים תשובות ישירות על מגבלות ביקוש והיצע הספציפיות לחברות שהם מנהלים", מסבירים החוקרים. "זה מבטיח שהתובנות שלהם מבוססות על הידע האינטימי שלהם על הפעילות שלהם עצמם, ולא על תפיסות של המצב הכללי במשק".
המחקר מגלה שבתקופת המלחמה, מגבלת כוח האדם זינקה באופן דרמטי: "בסוף 2023 היה זינוק משמעותי במגבלת ההיצע של כוח אדם בעקבות פרוץ המלחמה בישראל. הסכסוך הוביל לגיוס מסיבי של מילואים, צמצום חד ומיידי במספר העובדים הפלסטינים והזרים, ופינוי של אלפים רבים מאזורי הצפון והדרום".
- מדד המחירים יצביע על אינפלציה דביקה; איך זה ישפיע על הריבית?
 - מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
הממצא המרכזי של המחקר הוא שהשיטה החדשה מסבירה טוב יותר את האינפלציה בישראל בהשוואה לכל השיטות המקובלות האחרות. "מדד פער התוצר החדש שהוצג תורם בין 2.6% ל-38.8% להסבר של האינפלציה - תלוי בסוג האינפלציה הנמדד", קובעים החוקרים. במיוחד בולטת התרומה להסבר מחירי התוצר העסקי, שם השיטה תורמת כמעט 40% לכוח ההסבר.

בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
חוקרים בבנק ישראל פיתחו שיטה חדשנית למדידת נתונים כלכליים, המבוססת על תשובות ישירות של כ-1,600 מנהלי חברות המשתתפים בסקר המגמות העסקיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר, שפורסם על ידי אלכס אילק ויובל מזר מחטיבת המחקר של הבנק המרכזי, מציג ממצאים מפתיעים במיוחד לגבי המצב הכלכלי בתקופת מלחמת "חרבות ברזל".
בניגוד למודלים הסטטיסטיים המסורתיים שהצביעו על פער תוצר שלילי ב-2024, השיטה החדשה מגלה תמונה הפוכה, "בזמן שהשיטות האחרות הניבו פערי תוצר שליליים במהלך מלחמת 2024, בעיקר כתוצאה מהירידה בקצב הצמיחה בפועל", נכתב במחקר, "מדד פער המגבלות מצביע על עודף ביקוש, מה שמוביל לפער תוצר חיובי".
המנהלים יודעים משהו שהמודלים לא תופסים
הבסיס לשיטה החדשה הוא פשוט אבל מהפכני. במקום להסתמך רק על נתונים סטטיסטיים היסטוריים, החוקרים משתמשים בהערכות של מנהלי חברות לגבי המגבלות שהם חווים בזמן אמת. "מנהלי החברות מספקים תשובות ישירות על מגבלות ביקוש והיצע הספציפיות לחברות שהם מנהלים", מסבירים החוקרים. "זה מבטיח שהתובנות שלהם מבוססות על הידע האינטימי שלהם על הפעילות שלהם עצמם, ולא על תפיסות של המצב הכללי במשק".
המחקר מגלה שבתקופת המלחמה, מגבלת כוח האדם זינקה באופן דרמטי: "בסוף 2023 היה זינוק משמעותי במגבלת ההיצע של כוח אדם בעקבות פרוץ המלחמה בישראל. הסכסוך הוביל לגיוס מסיבי של מילואים, צמצום חד ומיידי במספר העובדים הפלסטינים והזרים, ופינוי של אלפים רבים מאזורי הצפון והדרום".
- מדד המחירים יצביע על אינפלציה דביקה; איך זה ישפיע על הריבית?
 - מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
הממצא המרכזי של המחקר הוא שהשיטה החדשה מסבירה טוב יותר את האינפלציה בישראל בהשוואה לכל השיטות המקובלות האחרות. "מדד פער התוצר החדש שהוצג תורם בין 2.6% ל-38.8% להסבר של האינפלציה - תלוי בסוג האינפלציה הנמדד", קובעים החוקרים. במיוחד בולטת התרומה להסבר מחירי התוצר העסקי, שם השיטה תורמת כמעט 40% לכוח ההסבר.
